ארסן יקירי, זוז הצידה בבקשה

בין ונגר למוריניו

זמן להסיק מסקנות

אין שני מנג'רים יותר מנוגדים בעולם מאשר ז'וזה מוריניו וארסן ונגר. הגישה למשחק. תועלתנות מול כוונות טובות. טלאולוגיה מול דאונטולוגיה. סדר מול אנרכיה, דטרמיניזם מול מקריות, נצחונות מול תירוצים.

אני לא נכנס לדיון הפופוליסטי של משחק "פתוח" ו"התקפי" מול משחק "זהיר" ו"סגור". אני מדבר על כדורגל: כמו כל ספורט – יש לך כלים ואתה צריך להביא איתם תוצאות.

***

JM

מוריניו –  אין פרט שהוא לא שולט בו. הוא לעולם לא מותיר מקום לספק, למקריות. תמיד בא מוכן. חושב צעד קדימה. קונטרול פריק.

מוריניו מכיר את סעיף 22.03 בחוק התחרויות של אופ"א, ולפיו כרטיסים צהובים שנצברים לא נמחקים אחרי סיום שלב הבתים. לא היֶקה הפורטוגלי ישכח דבר כזה. צ'אבי אלונסו וסרחיו ראמוס מרחיקים את עצמם מהמשחק בצהוב שני כדי לא לסחוב צהוב לשמינית הגמר. כל האמצעים כשרים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

(ההרחקות בתקציר אחרי 4 דקות)

'מארקה' חשף איך זה עבד (בלינק הזה): מוריניו לא ניגש לצ'אבי אלונסו וסרחיו ראמוס. זו ראיה ברורה ומיידית. לא רק מחשידה אלא כמעט מרשיעה. אז מה עשה הפורטוגלי? הטריק הידוע של העבריינים – השתמש במתווך. הוא לחש לייז'י דודק (כן, הוא עוד בריאל) שהעביר את המסר באוזן לקפטן קסיאס. סאן איקר העביר את המסר הלאה לראמוס ולאלונסו. זה מזכיר לי את המשחק טלפון שבור ששיחקנו כילדים. אבל פה המסר הגיע במדויק ובוצע במלואו. ושימו לב לדיוק בתכנון: השניים לא עשו פאולים גסים שעלולים לעלות להם באדום ישיר, אלא פשוט משכו זמן (ועוד זמן ועוד זמן ועוד זמן) לפני בעיטות חופשיות באופן זהה.

אז שונאי מוריניו יגידו שהוא ציני, לא ספורטיבי, לא מוסרי וכו'. הם ישכחו את הגול שתיירי הנרי גנב מולו בבעיטה חופשית מהירה, את ההצגה הגדולה של מסי אחרי הפאול של דל הורנו (שימו לב להילוך החוזר השני). כי רק למוריניו אסור לעשות מה שמותר לפי החוק. מה ששחקני ריאל עשו היה נכון מאוד וגם מוסרי: הם לא פצעו שחקן יריב, בסך הכל ניצלו את העובדה שהקבוצה שלהם עלתה בסטייל מהמקום הראשון ויש לה משחק מיותר במחזור הסיום.

* נ.ב – ריאל עדיין לא בשיאה אבל משחקת כדורגל נפלא ומשתפרת משבוע לשבוע (אפילו שאייאקס האיומה היא לא הרבה יותר מהפועל ת"א, כמה עגומים פני הכדורגל האירופי).

***

 מוריניו משדר חום, אתה מת עליו או שאתה שונא אותו (אני מודה, אני מאוהב. בכלל הפורטוגלים זה עם נפלא). ארסן ונגר משדר קור והתנשאות (ככה זה צרפתים). אתה יכול להעריץ אותו כמו פרופסור באוניברסיטה, אבל להרגיש כלפיו תשוקה בוערת זה בלתי אפשרי. הערכה כן, אהבה לא.

לוונגר יש איכויות רבות: יש לו פילוסופיית משחק אסתטית והוא דוגל בה. יש לו עין לשחקנים עם כישרון, הוא יודע לזהות ולטפח אותם יפה והוא מריץ יחד אותו סגל זמן רב כדי לכפות סגנון משחק מתואם ושובה עין. אי אפשר להתווכח עם הישגיו הניהוליים-כלכליים. אבל אני לא רואה חשבון, אני אוהד כדורגל. ואותי מעניינות המספרים בלוח התוצאות ולא המספרים בטורים של נחמיה שטרסלר. כשאני שומע את המילה 'פיסקאלי' אני נזכר בפסקל סיגאן, שלא נדע מצרות.

(הנה שוב הרומנים באים:)

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אבל לוונגר יש הרבה נקודות חולשה:

א. טקטיקן ומנהל משחק גרוע – לא שולט בנעשה על המגרש. המקריות שולטת במשחקי ארסנל.

ההערכה שלי לארסן ונגר נסדקה מאוד מ-2006, דווקא בדרך של ארסנל עד לגמר ליגת האלופות הראשון. הבנתי שלארסן אין ממש שליטה להכתיב את רצונו על המגרש. ונגר שדגל בהתקפה ראה את הקבוצה שלו על המגרש מזדחלת עד לגמר עם שלוש 0:0  – במשחקי הגומלין בשמינית הגמר, רבע הגמר וחצי הגמר. היה גם קצת מזל בדרך ונצחונות דחוקים לא 'ונגרים' בעליל.

עכשיו קחו את המשחק מול טוטנהאם – ארסנל בהחלט יכלה לנצח שם ואפילו 0:5, והיא תיתן עוד הצגות כאלה שכולם יחמיאו ויחניפו לקבוצה ולמנג'ר. סרק סרק. האמת שאוהד ארסנל תמיד מרגיש פגיע – אתה יודע שאין באמת מישהו שמחזיק את האמצע, אין אחריות, ההגנה פריכה, המנטאליות שברירית. אין עוצמת אננס שיש בקבוצות של… מוריניו למשל (או סיר אלכס). גם היום ארסנל יכולה הייתה לנצח בבראגה כי יש לה עודף כישרון על היריבה. אבל זה לא היה ודאי. קל מדי לנצח אותנו. ובדיעבד ככל שהדקות עברו, היה צפוי שעם כל הלחץ האופטי שלנו, בסוף נחטוף גול.

הגול הגיע דקה אחרי שעמנואל אבואה נפצע ולוונגר לא נותרו חילופים. בסדר, זה באמת חוסר מזל (כבר הייתה דקה 81), אבל כשמרחיקים לך מגן הגיוני שתיזהר כי מתפרצת יכולה להיות קטלנית. מי שראה אפילו רק משחק אחד של בראגה בשלוש העונות האחרונות, יודע שזו קבוצה שחיה על מתפרצות קטלניות. זה הכדורגל שלה, ואין לה יותר מזה. הכי בסיסי זה להישמר מהמעבר שלה מהגנה להתקפה. לזה ונגר היה צריך להכין את הקבוצה, אבל היי – הוא אף פעם לא מתכונן ליריבות.

חוצמזה תיקו היה מבטיח לארסנל כרטיס לשלב הבא. אמנם רק ממקום שני אבל עדיין זה עדיף מאשר להגיע למחזור האחרון בלחץ אחרי שני הפסדים רצופים במפעל. עובדה: בשתיים משלוש העונות האחרונות עלינו שלב מהמקום השני וצלחנו את שמינית הגמר. דווקא לפני ארבע שנים עפנו מול פ.ס.וו כשאירחנו את הגומלין.

אוי, אני שונא מקריות. הגנים הגרמניים שלי קופצים. כשמקריות פוגשת סדר, בדרך כלל הסדר מנצח. את ההוכחה תמצאו במאזן בין מוריניו לוונגר: 6 משחקי ליגה, שני נצחונות למוריניו, אפס עגול לוונגר. בגמר גביע הליגה: ניצחון למוריניו. מ.ש.ל.

ונגר הוא לא זיקית. הוא לא יודע להתאים את עצמו ליריבה. יש לו דרך אחת שלו. לעתים זה נהיה ממש מביך: למשל במפגשים מול בארסה או יונייטד.

ונגר מנהל משחק גרוע ממש, אבי נמני סטייל. תנסו להיזכר כמה פעמים ונגר עשה חילופים שעשו שינוי וניצחו משחקים (אני זוכר בודדים, שהיה בהם אלמנט של מזל ולא שינוי טקטי מתוכנן). כמה פעמים ונגר זיהה בעיה תוך כדי משחק ופתר אותה? (הקאמבק מול בארסה מ-2:0 ל-2:2 זה מקרה נדיר עם מזל שבא אחרי הכנה אפסית למשחק).

אתם חייבים לראות את הקטע הבא:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 ב. ונגר מנהל מדיניות רכש כושלת שמקורה בחטא הגאווה. הוא מאוהב בפרויקט גידול הצעירים במועדון במקום להוציא סכומים רציניים כשצריך על רכש איכותי. רוב שחקני ההגנה שהגיעו לארסנל הם פלופים. כל העולם יודע חיזוקים באיזה עמדות ארסנל צריכה. והבעיה – כשאתה לא מביא שמות גדולים אתה הופך למועדון דרג שני, שחקנים מתפתחים אצלך ורוצים להתקדם, כי הקידמה לא מגיעה אליהם.

ג. ארסן מעמיד קבוצה רכה מדי שלא משיגה תארים. הכי חמור – הקשיחות שאפיינה את ארסנל בימים של ויירה ורביעייה אחורית אנגלית נעלמה כאילו חלף הוריקן שמחק את הייבורי וחבורת מתחזים עבור למגרש הסמוך.

***

את הדברים האלה אני אומר בצער וכאב שקשה לתאר. אחרי הכל, ארסן ונגר הוא אולי גדול המנג'רים של המועדון ועשה דברים נהדרים עד שהוא איבד את זה. הנרי נוריס, הרברט צ'פמן, ג'ורג' אליסון, ג'ורג' גרהאם וארסן ונגר אלה אגדות הניהול והאימון שלנו.

אז מה עושים עם ונגר? הייתי רוצה לראות אותו עולה לתפקיד ניהולי גבוה במועדון, תפקיד בו יש לו השפעה בדברים שהוא מצטיין בהם, מינוי גם לנשיא כבוד זה הולם. אבל את הרכש וניהול המשחקים צריכים לעשות אנשי מקצוע אחרים, ונגר כמובן יטקס עצות. אחרי הכל, הוא כדורגל הוא עסק מאוד מורכב שוונגר יודע עליו המון.

 ***

תרשמו, הגרלת שמינית הגמר: ארסנל נגד ריאל מדריד.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

קארטינג. תענוג מציל חיים
ברוגז ברוגז לעולם

No Comments

גמל (סתם גמל) 24 בנובמבר 2010

"טלאולוגיה מול דאונטולוגיה" מעניין אבל לדעתי לא מדויק לגמרי.

"טלאולוגיה" (מלשון מטרה) חלק מתאוריות המוסר הטלאולוגיות מדגישות במיוחד את התוצאה של המעשה. לגישה הזאת קוראים "תוצאנות". בגישה הזאת מניחים שהתוצאה של המעשה נבדלת מהמעשה עצמו. היא גם קובעת שערכו המוסרי של המעשה תלוי אך ורק בתוצאה שלו.
למשל, לשקר על מנת להציל חיים או להתבנקר ולהדיח את ברסה בציפורניים.

ב"דאונטולוגיה" (מלשון ראוי) הערך המוסרי של משהו לא תלוי בתוצאה של המעשה אלא אם המעשה ראוי להיעשות ותהיינה התוצאות אשר תהיינה. למשל, חייבים לקיים הבטחות, אסור להרוג בשום אופן או אסור לגעת בכדור ביד, גם אם זה אומר שאורוגוואי מודחת בדקה האחרונה של ההארכה ברבע גמר המונדיאל.

אני חושב שיותר מדויק לומר שוונגר הוא דוגמא ל"אתיקת המידות" (virtue ethics) לפי הגישה הזאת לא שואלים מה אני רוצה שיהיה, אלא שואלים, מה אני רוצה להיות?
כלומר מדובר באידיאל מוסרי שאפשר להתקרב אליו פחות או יותר ולא במעשה מסוים שמוכרחים לעשות או מצב עניינים שיש להשיגו.
לונגר יש איזה מודל שהוא שואף אליו, סגנון משחק והרכב שחקנים, ומבחינה מסוימת הוא מאוד קרוב אליו. מבחינת ונגר להיות קרוב ככל האפשר למודל הזה יותר חשוב מדברים אחרים. לכן לקנות שחקן בן 30 ב40 מיליון דולר מבחינתו זה לא מוסרי כי זה ירחיק אותו מאותו מודל שקיים אצלו בראש גם אם זה יקרב אותו לאליפות.

גילוי נאות: לא ישנתי הרבה זמן. רצתי ועדיין לא מגיע חמצן בצורה סדירה למוח. ושתי כוסיות ג'ק ששתיתי לא תרמו לבהירות המחשבה (למרות שבהחלט תרמו למצב רוח). אני רק מקווה שאני אבין מחר את מה שכתבתי עכשיו :)

לוינטל 24 בנובמבר 2010

רצית לומר שוונגר אידיאליסט, ואולי אם המטרה היא לא לנצח אלא לעשות את המקסימום בגידול שחקנים ולהוציא כדורגל יפה, אז הוא לא נכשל.
בכל אופן טוב שאתה רץ. זה בריא. אני לצערי הפסקתי

שלו 24 בנובמבר 2010

הגנים הגרמניים שלך היו צריכים לראות אתמול כדורגל מהאולימפיקו.
בנוסף לעובדה לפרשנים צריכים להיזהר בלשונם (אוי איווניר איווניר, אתה לא אלי אוחנה). אני נדהם כל פעם מחדש שבכדורגל ברמות האלה פרשנים חורצים דינם של קבוצות, כאלה שיודעים שהן קמות כמו עוף החול, כאלה שהמאבק הוא נר לרגליהם. כאלה שצריכות לחטוף שניים כדי להתעורר.
רומא משחקת בלי הגנה, בלי משחק הגנה.
בהתקפה למרות מה שאיווניר חושב המשחק שלה הוא מאוד מתוכנן, בעיקר במובן שהעמדות לא מאוישות ע"י שחקן קבוע אלא לפי המצב במגרש, תמיד יהיה משהו בכנף ימין תמיד משהו מצד שמאל תמיד משהו בקצה ותמיד משהו מתחת לחלוץ.
לעשר דקות אתמול ראינו את ווצ'יניץ', מנז, בוריאלו וטוטי עושים את זה. וזה נראה טוב. לפני זה היה סימםליסיו שהיה הרביעי (לפני כניסת טוטי) זה גם היה טוב, פחות קטלני אבל טוב. יחד עם פיזארו ודה-רוסי מאחור וקאסטי וריסה באגפים מבחינה התקפית רומא טובה מאוד, ובעיקר בל

שלו 24 בנובמבר 2010

ובעיקר בלתי צפויה.

ניינר 24 בנובמבר 2010

שלו, איך אתה מסביר את העובדה שבמשחק חשוב לרומא מול יריבה אטרקטיבית האיצטדיון פשוט ריק? ומנסיונך האישי, אפשר לראות משהו באולימפיקו אם אתה יושב מאחורי השער? נראה לי שמשם רק מנחשים מה קורה על המגרש.

סילביה פלאת' 24 בנובמבר 2010

יפה כתבת. גם הקליפ מצחיק. ונגר מעצבן מאד, מאד מאד מאד מאד, גם את מי שאינו אוהד ארסנל אבל סוגד לכדורגל היפה (והבלתי יעיל בעליל) שהקב' שלו משחקות. והכדורגל הזה לא בלתי יעיל כיוון שהוא התקפי מדי, ממש לא, הוא פשוט בלתי יעיל כי אין שוער טוב, קשר הגנתי טוב (או שניים בסגל) ובעיקר חלוץ מבקיע שערים (נוסף, כי צ'מאח לא רע בכלל אבל בפירוש לא מספיק). את כל הבעיות הללו יכל ונגר הגאון לפטור מזמן. הגאון אינו סרקזם. הוא באמת כזה. נביא הכדורגל היפה והניהול החכם. אבל יש בו בעיה באיש הזה, אין לי מושג מה המקור שלה. ברור שגאווה (על גבול הקיצוניות) היא חלק ממנה אבל אולי יש לו בעיות נוספות. בכל מקרה, משהו בארסנל חייב להשתנות.

סאביסאביץ' 24 בנובמבר 2010

לא חושב שונגר זאת הבעיה, הוא מאמן ענק שהפך את ארסנל לקבוצה אטרקטיבית לאחר שנים שהיא נראתה כמו ליברפול. ארסנל קבוצה עם פוטנציאל אדיר, הבעיה של ונגר זאת התלות בפרברגאס שתמיד היה מוערך מדי והיה צריך להעיף אותו ב- 40 מיליון לאחר שהחצוף הזה שונגר עשה ממנו שחקן הצהיר כ"כ הרבה שהוא כבר משתוקק לעבור לבארסה.

אני חושב שהבעיה זה האופי של השחקנים וזה משהו שקשה להאשים בו את המאמן, כי השחקן יכול להיות הכי טוב באימון והכי טוב במשחקים הלא קובעים, אך פתאום מגיע משחק לחוץ והשחקן לא מתפקד. לגדל שחקן מגיל צעיר ולגלות שיש לו אופי חזק ע"מ לעמוד במשחקים המכריעים זה גם עניין של מזל. יונייטד נפלה בזמנו על מחזור אדיר של צעירים שהראו אופי חזק ובלתי מתפשר במשחקים הקובעים. כרגע ארסנל הביאה המון צעירים מוכשרים שיש להם בעיית אופי קשה, כולם נשברים תחת הלחץ וונגר הוא האחרון שיש להאשימו במצב זה, במיוחד שלפני 2 משחקים כולם חשבו שארסנל הולכת להיות אלופה. אני אישית אוהב מאמנים שמשנים את המועדון לטובה ונשארים בו הרבה זמן ומראים שיש להם דרך משלהם.

בתור אוהד יונייטד אני זוכר איך ארסנל נראתה לפני ונגר וזה היה מחזה לא נעים.

שלו 24 בנובמבר 2010

ניינר – האולימפיקו הוא אצטדיון רמת-גן משודרג,
יש לו קיבולת של 82,000 מקומות ואישור ל 72,000.
בנוסף יש יציע אורחים שבמשחקים כמו אתמול, גורם לזה שעוד 1000 מקומות משני היצעים הסמוכים יהיו שטח הפרדה. אני מניח שהיו אתמול בין 50,000 ל 60,000 צופים באולימפיקו זה מרגיש לבד. בשורות הראשונות (מול המצלמות) אף אחד לא יושב כי אתה חשוף לגשם. ממול (יציע הכבוד) מחירי הכרטיסים מאוד יקרים. לא ישבתי מאחורי השער אף פעם ישבתי ביציע שמתחיל מאחורי קו הקרן ועד להתיישרות העקומה. משם ראיתי לא רע בכלל, לפעמים משדרגים את הכרטיס ליציע המרכזי ואז רואים טוב יחסית למרחק (לא בלומפילד, אבל יותר טוב מרמת-גן).
חוץ מזה למרות מה שחלק מהמשתתפים בדיון חושבים שליגת האלופות (או הזכיה בה) הן חסות הכל, ברומא מעדיפים את הליגה.
אבל שוב אם היה נבנה אצטדיון יותר טוב על הקווים אני מניח שהיה אפשר למלה אותו. נגד ארסנל לפני מספר שנים (שהיא נגיד בגדר האטרקציה זהה לבאיירן) היו מעל 80,000. מול מנצ'סטר גם בשלב הבתים היה מלה לגמרי (כולל מעברים ורצועת הבטון מאחורי הכיסאות האחרונים).
חוץ מזה קר.

שלו 24 בנובמבר 2010

מלא לא מלה.

אביעד 24 בנובמבר 2010

שני דברים עולים לראש:
1. ראשית השולי – תמיד הצחיק אותי האדום שדל הורנו קיבל אז מול בבארסה. כי התיקול בגללו הורחק היה לא טוב, אבל זו הייתה הצגה אחת גדולה של מסי, בקושי היה שם פאול, שלא לדבר על אדום. אבל מה? רק 5 דקות לפני זה דל הורנו נכנס למסי עם הרגל בברך בתיקול ששווה לא רק אדום אלא גם איזה 6 משחקים בחוץ. ושם לא רק שלא ניתן אדום, השופט אפילו לא נתן פאול.
2. הדעה שלי כבר כמה שנים טובות שונגר צריך עוזר מאמן דומיננטי לידו. אחד שיאזן את ונגר קצת וילמד מונגר כמה דברים לפני שייקח את המושכות לידיים וארסן יעבור לתפקיד ניהולי. חשבתי על מישהו בסגנון דשאן, בלאן או לה גואן.

א.ק 24 בנובמבר 2010

היום השביל לזכות בתארים צריך להוציא הרבה כסף. אין זה מנחם אותי אחרי הפסד שלישי בתקופה כל כך קצרה. ומול מי? היום כל הקבוצות הגדולות(ריאל, המנצ'סטריות, ובארסה גם, כןגם היא לכל החולמים בקאטלונית שאני לא אוהב) בחובות גדולים מאוד!!! אחת היחידות בטופ האירופאי שמתנהלת כראוי היא ארסנל. אם החוקים של פיפ"א יעברו בעוד שנתיים, שלוש יכול להיות שהבסיס שארסן ישאיר יהפוך את ארסנל לקבוצה החזקה באירופה ונגיד שהוא היה נביא. אם הם בסוף לא יעברו נמשיך בבינוניות הזאת עד שהוא יעזוב. אני לא מבין איך אין שוער כל כך הרבה שנים. בשנות השלושים המאוחרות ון דר סאר הגיע כמעט בחינם למנצ'סטר. שוורצר כבר היה עם רגל וחצי בפנים.
השוערים וההגנה של ארסנל הם כל כך בינוניים. גיבס אולי כשרון אבל טופ עולמי הוא לעולם לא יהיה. הגיע הזמן לחזור לבלמים אנגליים וקשוחים או במינימום רק לקשוחים.

תומר חרוב 24 בנובמבר 2010

ההשוואה בין מוריניו לונגר לא הוגנת. מוריניו לא בונה קבוצות מאפס, לא נשאר במועדונים לאורך זמן, מקבל תקציבים עצומים ולגיטימציה לבזבז כמה כסף שרק אפשר. אני אוהב אותו מאוד וחושב שהוא ענק אבל הוא וונגר נשפטים לפי קריטריונים שונים. ונגר נדרש להוביל מועדון בתקופה כלכלית קשה, תוך כדי שהוא מטפח את האקדמיה שלו ומגיע לליגת האלופות. הוא עמד בקריטריונים שהבוסים שלו הציבו לו. לגבי תארים, קבוצות שהן לא אחת משתי בעלות התקציב הגבוה באנגליה לא זוכות שם באליפות כבר המון זמן. בליגת האלופות- להגיע לגמר ולצלוח באופן קבוע את שלב הבתים ואף יותר מזה זה הישג מצוין בשביל ארסנל. יש לונגר חסרונות לא מעטים אבל נראה לי שהוא הרגיל בשנים הראשונות את אוהדי ארסנל לחיים טובים מידי והם לא מבינים שעם השינויים שחלו בשנים האחרונות(בניית איצטדיון, צ'לסי ומאן סיטי) ארסנל היא בסדר גמור והיא עוד תזכה בתארים תחת ונגר(אולי אפילו השנה)- וזה לפני שדיברתי על הפציעות של דה סילבה וואן פרסי ברגעים קריטיים של עונות שארסנל נראתה בהן נפלא.

ארז 24 בנובמבר 2010

יש סגנון כתיבה אחד שאני לא אוהב, וזה כשאוהד מנסה להסביר את הבעיות של קבוצתו. איכשהוא זה הופך להיות גירסת ה1000 מילה של "תתפטר תתפטר תתפטר". ערמת היבבות ששפכת פה מקומה ביציע. בקצב הזה, אם פברגאס מועד בדרך לשער אתה תאשים את וונגר שלא בדק את כל עלי הדשא.
מוריניו לא היחיד שיודע את החוקה, כ-ו-ל-ם יודעים. הוא היחיד שיבצע טריק כזה. זה הופך אותו לגדול המאמנים או לנחות שבהם, תלוי את מי שואלים. במשחק בו עונה שלמה יכולה ליפול על בלם שמחליק בפנדל הקובע בגמר גביע האלופות, אני גם בעד הצנטרליזם הזה, אבל רבאק, מוריניו לא יוכל להרכיב את הכדור על השפיץ של רונלדו גם אם ימלא 30 כרכים בהוראות טקטיות, בליסטיות, מטרולוגיות ופילוסופיות.

עוד דבר: יפה שלא הרבה אחרי שאמרת ש"הגנים הגרמניים שלי קופצים" אכן עברת לדקדוק גרמני ב"כל העולם יודע חיזוקים באיזה עמדות ארסנל צריכה".

דה גאנר 24 בנובמבר 2010

הפתיח של הטור מזקק את כל תתי הסעיפים שבאו בהמשך, מוריניו מגדולי הטלאולוגים של המשחק מול ונגר- גדול הדנטולוגים של המשחק.
תשאל את עצמך האם הטור הזה היה נכתב אם לא שני המשחקים האחרונים?

העניין הוא והבעייה היא- שלדעתי גם וונגר הפנים- שכבר שנים, על כל חודש וחצי שהוונגריות עובדת למשעי מגיעים שבוע וחצי שמציגים את דרכו במערומיה. מול טוטנהאם הפסדנו מול הברקה טקטית אנגלית קלאסית של רדנאפ, שהבין במחצית שמרכז השדה שולט וישלוט מולו גם ב-1000 דקות משחק, אז הוא פשוט ויתר על הקישור (דפו במקום לנון, ההולנדי כאגפיסט שבא לאמצע) ושיחק הגנה-התקפה שהפעילה לחץ על מרכז ההגנה של ארסנל שאכן קרס. האמת היא שונגר ראה ולא היה יכול לעשות הרבה, אי אפשר לקנות 2 בלמים גרזניים ותחליף לדנילסון הרכיכה במחצית, את זה עושים בתחילת עונה, מסקנה- דנטולוג קשיח מת וחי עם החלטותיו.

ז'תומרת, לא שהוא לא ראה ורצה, הוא לא היה יכול. ואתמול- לא קבוצה כארסנל תרדד עצמה להגנה מול איזו בראגה (אגב, דקה לפני ה1-0 ולה הוכשל ברחבה בצורה הכי ברורה בהסטוריה של המשחק, נחשו מה- הוא קיבל צהוב על התחזות!). מסקנה 2- המזל לא הולך עם הדנטולוגים.

שמת לב כנראה, אני מחסידי הונגר האחרונים, אני גם לא רואה את הדבר הזה שהוא בנה קורה בלעדיו, יש מעט מאוד דנטולוגים בכדורגל ורובם חוטפים בראש- ע"ע ורדר ברמן.
ונגר חישק את עצמו לארסנל ולהפך, ולכן אין לנו אלא להמשיך איתו בדרכו אל התהום או אל גן העדן, בעיניי זה שווה ואף עדיף על עוד תואר או ארבעה שיושגו בחסותם של אי אילו 200 מיליון פאונד אקראיים.

א.ק 24 בנובמבר 2010

דה גאנר
גם אני אוהב את ונגר אבל קשה להתעלם מההתעקשות שלו על שחקנים שגידל לעיתים עד הנפילה הכואבת. לדוגמה פלאמיני היה מעולה לצד פאברגאס ולא מכרו אותו בכסף גדול כל כך.הוא חסר. סוגיית השוער לא עוזבת אותי. כבר ארבע עונות שאנחנו מאבדים נקודות על כלום:
http://www.youtube.com/watch?v=8gXD2g06Epg
כמו כן הוא שיחרר את גאלאס וטורה בצדק אך התחליפים הם כמו תחליפי בשר. אין ספק שהוא מנג'ר גדול אבל כשישנם את אותן בעיות בהגנה שנים אני מתחיל לחשוב שהבטחון בתפקיד וחוסר הלחץ גם גורם לשאננות מוגזמת מבחינת רכש. מה יהיה כשפאברגס ילך? אתה חושה שרמזי ווילשייר ודנילסון מספיקים? אני לא.

דה גאנר 24 בנובמבר 2010

דנילסון אכן פחית של שחקן, הוא משחק עקב פציעות (דיאבי? ורמזי) והתפיסה הונגרית שלא מוותרים על שחקן צעיר כ"כ מהר, תן לו שנתיים והוא מגיע לאיזושהיא שחטיור.
דווקא לגבי רמזי ווילשייר יש בי אמונה שהם אלו שיחזירו עטרה, יש בהם את האסתטיות הוונגרית בשילוב עם הגרזניות האנגלית.

פברגאס הוא אכן שאלת מיליארד הפאונד, הוא מת לתארים וזה מובן, אבל אחרי שלא הלך העונה קשה לי להאמין שונגר ייתן לו ללכת כ"כ מהר, סה"כ מדובר במהות הפרוייקט הוונגרי, שחקן שקיבל חולצת הרכב ראשון בגיל 17. לדעתי מה שישאיר אותו זה תואר ודווקא העונה יש הזדמנות ראויה, האליפות נראית כהגרלה פתוחה, משמע צריך לטחון את הקטנות ויותר מזה, לצאת ראש מול הגדולות.
אבל קודם קל צריך לצאת מהמשברון המיותר האחרון… מה חדש?
(אולי בינואר יבזיק לו הונגר עם הבלחה בניגוד לכל ציפייה)

נעל קרועה 24 בנובמבר 2010

1-כשחושבים על זה ,זה די מדהים,ל3 מאמנים בכירים אין שום מושג בטקטיקה,וונגר,פורגסון,גרדיולה,3 מאמנים שיש להם רק הילוך אחד באוטו
גרדיולה,עוד צעיר,ויכול ללמוד ממורניו

שלושתם לא יכולים להתחרות במוריניו,שקובע לשחקנים איך ואיפה לשחק בכל רגע נתון,לפורגסון,גרדיולה,יש את הבלמים הטובים בעולם,וזה מחפה על המשחק ההתקפי,אבל רק הגאון מורניו,יקבע שאטו ישחק בהגנה,כי זה מה שהיריב הזה דורש
אינטר של מוריניו נערכה נכון ובלמה את בארסה
בגמר,בארסה -יוניטד 2 הקבוצות שיחקו פתוח ,והאיכות של בארסה ניצחה
בחצי גמר,יוניטד-ארסנל,2 הקבוצות שיחקו פתוח והאיכות של יוניטד ניצחה

2-וונגר הוא אחד מ 2 המאמנים באנגליה שגדולים מהמועדון,אני לא רואה איך אפשרי להדיח אותו
למה לעזאזל הוא מכר את אדיביור וטורה,לחסוך כסף או אגו?
3-מה יעשה מוריניו בקלאסיקו,יתבצר ב 16 עם מתפרצות ,או ילחץ בכל המגרש?
צ"לסי ואינטר,התבצרו ב 16 ועצרו את בארסה,היום יש למורניו שחקנים ברמה של בארסה,יכול להיות שהוא ישתגע וישחק פתוח?
אם מוריניו יתבצר ב 16,היתי רוצה לראות פעם אחת את בארסה יושבת אחורה,ועוקצת במתפרצות,כמו שהיתה צריכה לשחק במילאנו
בקיצור יום שני יהיה בית ספר לכדורגל
4-ראיתי את המשחק של מילאן אתמול,בדקה ה46 הורה אלגרי לרונלדניו להתחמם,ויבש אותו עד הדקה ה 85 בחוץ,כנראה זה התשלום על הבילוי במעדונים,כבר מול ארגנטינה רונלדיניו שיחק טוב,חבל שהוא לא שיחק יותר אתמול
5-מפריע לראות במילאן את כולם עובדים בשירות של הברון זלאטן,חזרנו לימי אינטר העליזים
6-המשיח הגיע,צ"לסי חזרה מפיגור

אביעד 24 בנובמבר 2010

1. אני מציע שתראה שנית את חצי הגמר של בארסה ב 2007/8 לפני שתדבר על טקטיקה ועל "רק מוריניו ישים את אטו בהגנה כי זה מה שצריך". בוא נגיד שאם אתה שופע מחמאות לאינטר וצ'לסי על הסגנון שלהן מול בארסה אז לא יזיק לדעת מי היה שם קודם.
2. די קשה לדעת איזה "הילוכים" יש לגוארדיולה בהתחשב בכך שהוא מאמן קבוצה בה הטקטיקה פחות או יותר מוכתבת מראש והיא אותה טקטיקה בכל כל המועדון, מהילדים עד לבוגרים משחקים. כל עוד הוא בבארסה הוא צריך להימדד על השינויים הקטנים ולא על השיטת המשחק בתמונה הגדולה.
3. צ'לסי חזרה מפיגור גם מול בלקבורן שלדעתי גם היא עדיפה מז'ילינה.
4. אם המשחק צריך להיות סביב הכוכבים הגדולים, למה מפריע לך שמילאן בנויה סביב זלטאן?

נעל קרועה 24 בנובמבר 2010

1 לא הבנתי את הערה מ"ס 1
2-אם אתה טוען שלבארסה בגלל השיטה,לא נכון להתגונן ולעקוץ במתפרצות,במשחק למשל כמו מול אינטר במילאן,אתה טועה בגדול,השיטה היא לא אלוהים
3-יופי,צ"לסי חוזרת לעצמה,אחרי 2 הפסדים ומשבר
4-מעולם לא טענתי את זה,השיטה הזו הורסת את סידוף,רונלדניו,ורוביניו,כרגע זה עובד איכשהו,ברגע שזלטן יפסיק להבקיע,יתגלו ממדי האסון

אביעד 24 בנובמבר 2010

1. אם ראית את חצי הגמר הנ"ל, אז בוודאי אתה יודע שמנצ'סטר יונייטד נקטה בשיטה דומה לזו בה נקטו צ'לסי ואינטר בקאמפ נואו. אתה בוודאי יודע שפרגוסון הציב את רוני באגף ימין והוא שיחק שם יותר על תקן מגן מאשר קשר תוקף או חלוץ. זה מתקשר להערתך על מוריניו שהוא הגאון היחיד שיקבע שאטו ישחק כמגן.
בכלל, אם אתה רוצה לדבר על טקטיקה של היונייטד מול בארסה, זה יהיה לא נכון מצידך להסתמך על הגמר ב-2009 היות וכל קצב המשחק וכל תוכניות המשחק שם השתנו בדקה ה-10 כשאטו הובקע. עדיף להסתכל על צמד המשחקים ביניהם בחצי הגמר ב-2008 לפני שמדברים על טקטיקה.
2. אני לא טוען מה נכון או לא נכון לבארסה. אני מציין עובדה: בבארסה נהוגה שיטת משחק מסויימת בלי כל קשר לזהות המאמן שלה. כל מאמן יכול לשנות דברים פה ושם, אבל העיקרון נותר זהה. למאמן שם, מי שזה לא יהיה אין חופש פעולה לשנות את שיטת המשחק כרצונו כמו שיש למוריניו ולכן לא נכון יהיה לשפוט את היכולת הטקטית של גוארדיולה או להשוות אותו למוריניו בהתבסס על הדרך בה בארסה משחקת תחתיו.
3. אם צ'לסי חוזרת לעצמה נראה בהמשך. ציינתי עובדה שהמשחק אתמול אינו הפעם הראשונה העונה בה צ'לסי נקלעה לפיגור והפכה את התוצאה.
4. במקום אחר טענת לעליונות הכוכבים על פני המאמן. כלומר, המשחק צריך להיות בנוי סביב הכוכבים. קבוצה לא יכולה להיות מאוזנת וקבוצתית כל עוד הקהל או כוכבי הקבוצה הם אלו שעל פיהם יישק דבר.
באופן כללי יותר – זלטאן לא "הורס" את רונאלדיניו ורוביניו. גם לא הקהל, ברלוסקוני, גאליאני או אלגרי. מי שהורס להם זה הם בעצמם. ולא בפעם הראשונה. לגבי סיידורף זה המשך תהליך שהתחיל כבר מ-2007. בסופו של דבר הוא כבר בן 34.5.

נעל קרועה 24 בנובמבר 2010

1-נכון שאטו הבקיע מוקדם וזה קבע את המשחק,אני היתי משוכנע פרגוסון סמך על הקבוצה שתנצח את בארסה במשחק פתוח ועל רונאלדו שהיה בקושר שיא,צריך לראות שוב איך יוניטד שיחקה ב 10 הדקות הראשונות
בארסה של גרדולה לא היתה בארסה בשלהי הכהונה של רייקרד עם המלחמה עם רונלדיניו,מדובר ב2 קבוצות שונות
2-גרדולה טעה בגדול במשחק במילאנו,הוא היה חייב לשחק בונקר עם מתפרצות,כולנו חשבנו שבארסה תנצח בקלות את אינטר במילאנו,אבל זה לא משנה,הוא המאמן הוא נרדם בשמירה
3- בקשר לצ"לסי,עכשיו שאני חושב שהיא משחקת בלי אסיין,טרי,ולמפארד,והיא עדין במקום הראשון באנגליה,ההישג הוא אדיר
זה כמו שבארסה תשחק בלי פיקה,שאבי,ואיניסטה ,מתחילת העונה
4-יתכן וזלטן הוא רעל לכל קבוצת כדורגל,מבקיע המון,לוקח את הקבוצה לצמרת,ושסוגרים אותו מול הקבוצות הגדולות ,כל הקונספט כושל
אם ראית את המשחק אתמול,כל! ההתקפות של מילאן עוברות דרך זלטן

אביעד 24 בנובמבר 2010

1. לא נכון. רונאלדיניו כבר לא היה פאקטור. שלהי הכהונה של רייקארד זו בעצם הקבוצה של גוארדיולה בהבדלים קטנים (בעיקר דני אלבס). זה גם לא משנה את העובדה הפשוטה שאתה נותן קרדיט למוריניו על דברים שפרגוסון עשה שנתיים לפניו.
2. פרגוסון העלה בדיוק את אותו הרכב ששיחק על מתפרצות מול ארסנל בחצי הגמר (מלבד גיגס במקום פלטשר המורחק). בכל מקרה, אתה טוען כנגדו שהוא שיחק פתוח בעוד שהחל מהדקה ה-10 לא הייתה לו ברירה בכלל.
3. אז אתה טוען שאם גוארדיולה היה מורה לשחקנים שלו שמתורגלים בשיטת משחק מסויימת ספציפית, לשנות שיטה באופן מוחלט למשחק אחד מסוים זה היה עובד? טוב. נניח. בפוטבול מנג'ר זה יכול לעבוד. אלו החיים האמיתיים.
4. אתה חייב להתחיל לבדוק דברים לפני שאתה מדבר. למפארד אמנם פצוע כבר זמן רב, אבל טרי ואסיין החמיצו משהו כמו 2 משחקים. העונה למיטב ידיעתי התחילה לפני 3 וחצי חודשים, לא לפני שבוע.
5. לא ראיתי את מילאן אתמול. אבל אתה עדיין מפספס את הכוונה שלי. להאשים את זלטאן בדעיכה של שני חיות מסבות ושחקן בן כמעט 35 זה מגוחך.

ניינר 24 בנובמבר 2010

שלו, תןדה על ההסבר. עדיין, צורם לראות איצטדיון לא מלא במשחק כל כך חשוב

שלו 24 בנובמבר 2010

ניינר – הבעיה מספר 1 של הכדורגל האיטלקי הוא חוסר הרצינות של המתקנים. בעיר כמו רומא אין אצטדיון ראוי, בכל איטליה יש בגנואה ובמילאנו אצטדיונים שיושבים על הקווים. כל השאר מוקפים מסלולי ריצה.

רומא (העיר) צריכה אצטדיון מודרני של 70,000 צופים שבנוי על הקווים של המגרש. ככה האצטדיון גם יצולם טוב, גם המקומות הפנויים יהיו למעלה, גם יהיה כיף לבוא לראות כדורגל.
קבוצה כמו רומא יכולה להציב 50000 מנויים לעונה, יחד עם תיירות כדורגל וסטודנטים זרים שבאים לראות כדורגל היא יכולה למלא 70,000 צופים כל משחק בינוני ומעלה.

הבעיה שהם לא חושבים (בהתאחדות האיטלקית) שכדורגל הוא מוצר, ויש לו גם עטיפה.

צור שפי 24 בנובמבר 2010

הייתי לפני המון שנים באולימפיקו (נדמה לי שזה היה לאציו-פרוג'ה) והחוויה לא עשתה לי שום חשק לחזור לשם. מדהים שהאיטלקים, עם אהבתם לכדורגל, החוש האסתטי שלהם וחיבתם לעיצוב, ממשיכים להסתפק במתקנים כאלה. איך אומרים לוזון באיטלקית?

Ariel 24 בנובמבר 2010

טור נהדר.
כאוהד ארסנל אני מזדהה לגמרי.

ניינר 24 בנובמבר 2010

שלו, לפני שנה הייתי בסן פאולו במשחק נאפולי יובנטוס. האווירה היתה נפלאה אבל לא האמנתי כמה המתקן עלוב, מיושן ומקשה על הצפייה. לא להאמין שבליגה בכירה משחקים בכזה איצטדיון שרמת גן לידו נראה כמו וומבלי.

שלו 24 בנובמבר 2010

עם מגרש נורמלי, 40,000 צופים נגיד סטייל טדי רק שלם.
נאפולי לא מפסידה נקודה בבית, וממלאת אותו כל שבוע.
אם בקטניה היה מגרש כזה, גם שם אי-אפשר היה להוציא נקודות (גם בפלרמו).
אני לא יודע אינטרס של מי זה, אבל ברור שאף אחד לא מעוניין לשפר את המוצר.

אביעד 24 בנובמבר 2010

שלו, לא אכפת לי למי זה, זה עדיין קטע גדול :)

שלו 24 בנובמבר 2010

זה השידור ברדיו ע"י שדרן הבית של רומא (שלושת השערים של רומא).
בהמשך לתחקיר שעמית מבצע על שדרני כדורגל מהעולם.
קוראים לו קארלו זאמפה, והוא גדול מהחיים.
מומלץ לראות את הדרבי של ה 5-1 בליוויו (שמתי כבר פעם לינק) הוא היה פעם הכרוז שלה.
http://www.youtube.com/watch?v=WsJt9cINHoM

לוינטל 24 בנובמבר 2010

קארלו גדול מהחיים. אני עוקב אחריו שנים

צור שפי 24 בנובמבר 2010

רגע של טרמינולוגיה:
לעמית וכל האחרים, בואו נאמץ את המונחים המקומיים:
לריאל מדריד לא נקרא "ריאל" אלא "מדריד", ככה זה בספרד. הכינוי "ריאל" או ליתר דיוק "לה ריאל" (ל בקמץ) הוא של ריאל סוסיידאד מסן סבסטיאן שחזרה השנה לליגה הראשונה.
בנוסף, מועדון הכדורגל ברצלונה מכונה "בארסה" רק ע"י אוהדיו. השאר מקפידים לכנותו בשמה המלא של העיר – ברצלונה.
וחוץ מזה מוריניו מלך.

לוינטל 24 בנובמבר 2010

היות שלבלוג יש אוהדי אתלטיקו מדריד קנאיים, אני נמנע מלהשתמש בכינוי 'מדריד' לריאל למרות שככה נהוג בספרד

צור שפי 24 בנובמבר 2010

אני בין אוהדיה של "אתלטי" – ככה קוראים לנו ולא מפריע לי שלקבוצת המשנה במדים הלבנים קוראים "מדריד".

גיא זהר 24 בנובמבר 2010

לא ניכנס לדיון על מוריניו. אני לא ממעריציו כאדם ומעריכו מאמן. לגבי הכטיסים האדומים לדעתי, צריך להרחיקם משני משחקים. יש גבול. זה לא מקרה סוארס ולא חלק מהמשחק כמו צלילות ברחבה.

אביעד 24 בנובמבר 2010

לפי מה שהבנתי זו קצת בעיה. כריס וז'וניניו מליון עשו זאת בעבר וספגו קנס "בלבד".

ארנון 24 בנובמבר 2010

סביצ'ביץ' צודק, הבעיה העיקרית אצל ארסנל היא האופי הלא-ווינרי של שחקניה. אבל סביצ'ביץ' גם טועה כשהוא פוטר את ונגר מאחריות לנושא. בוא נגיד שאצל מוריניו ופרגוסון מה שקרה לארסנל נגד טוטנהאם לא היה קורה (למרות שפרגוסון גילה השנה נטיות ונגריות בתחילת השנה עם איבודי היתרון של יונייטד בדקות האחרונות).
בנוסף לאופי, ונגר שוב כושל בנוגע להגנה. ורמלן הוא הבלם האיכותי היחיד בסגל, כאשר ז'ורו ושני הצרפתים החדשים לא מספיק מהירים, לא מספיק מתואמים ולא מספיק חכמים. בזבוז כסף אמיתי. דווקא בשער אני חושב שפביאנסקי עשה השנה קפיצת מדרגה, והוא כמעט ואינו אשם בשערים. אפילו ואן-דר-סאר אחראי ליותר שערים ממנו. מה שכן, הוא חייב להשתפר בארגון ההגנה שלפניו. את זה הוא יכול ללמוד מההולנדי הענק.
אחרי השטויות של אתמול (האמת שהיה חוסר מזל עם הפנדל הברור שלא נשרק ועם ההישארות עם 10 שחקנים אחרי הפציעה של אבואה) נקבל בשמינית את ברצלונה, ריאל, באירן, ליון/שאלקה או אינטר. מי שבא ברוך הבא!
לגבי האדומים של ריאל – הכי הזוי היה לראות את סרחיו ראמוס המורחק לוחץ את ידי השופט בדרכו החוצה. האם גם זו הוראה של מוריניו?

אביעד 24 בנובמבר 2010

לוינטל, לך תחגוג. מגיע לך!

נעל קרועה 25 בנובמבר 2010

אביעד
1-בחצי הגמר,בארסה -יוניטד,הקבוצה היתה מפורקת,רונלדניו היה כשיר,אך לא שיחק,בגלל הסיפור שלו עם הבת של ריקררד,גם במצב הקשה הזה יוניטד בקושי ניצחה אותה
2-אחרי שאני אראה את 10 הדקות הראשונות של הגמר,אני אעדכן אותך
מול ארסנל,לא זכור לי שיוניטד שיחקה בבית ובחוץ שונה מהמשחק הרגיל שלה
3 אם השחקנים של הקבוצה שנחשבת לטובה בעולם לא מסוגלים לשנות שיטה,אז מי כן מסוגל,הפועל עכו?
4-למפארד ההחמיץ את כל השמחקים עד כה
אסיין נדמה לי שהחמיץ 6 משחקים
טרי 2 משחקים
דרוגבה 2 משחקים
קבליו נמכר
והם עדיין במקום הראשון
5-זלטן הרס את אינטר (מי הבקיע חוץ ממנו באינטר)
ועכשיו זה שידור חוזר במילאן

אביעד 25 בנובמבר 2010

1. הקבוצה המפורקת הזאת הגיעה עד לחצי גמר האלופות ולמעשה מלבד דקו ורונאלדינו מדובר בדיוק באותה קבוצה כמה חודשים אח"כ. זה לא קבוצה "מפורקת". זה לא "במצבה הקשה". אתה דרמטי ומקצין. בכל מקרה, זו לא הנקודה. אתה נתת קרדיט למוריניו הגאון על הבונקר בקאמפ נואו ושרק הוא ישים חלוץ כמגן ימני אם זה מה שצריך כשלמעשה פרגוסון והידינק עשו זאת קודם. עובדות זה דבר חשוב.
2. ב-10 הדקות הראשונות יונייטד תקפה בשביל לנסות לחשוף במהירות את הבעיות בהגנת ברצלונה (שחסרה את אבידל ואלבס). ההרכב העיד על הכוונה האמיתית (בדיוק כמו המשחק בקאמפ נואו שנה לפני כן. יונייטד פתחה בסערה ולאחר מכן הסתגרה). לשחק סגור ועל מתפרצות, זה לא בדיוק אפשרי בפיגור.
תראה שוב את חצי הגמר מול ארסנל. זה היה המשחק הרגיל של היונייטד מול ארסנל. לא המשחק הרגיל של היונייטד.
3. בפוטבול מנג'ר זה עובד. בקבוצה שכל שחקניה מכירים שיטה מסויימת ורגילים אליה, שינוי שיטה למשחק אחד לא עובד. כי ככה זה בני אדם. ההגנה של בארסה למשל משחקת המון על נבדל, אבל בבונקר + מתפרצות זה בעייתי יותר כי יש יותר שחקנים שצריכים להיות מתואמים כולל כאלו שלא נמצאים בהגנה בד"כ. אז בארסה הייתה צריכה לשנות את שיטת המשחק, לשנות טקטיקה, לשנות הגנה, כל זה בשביל משחק אחד. ואתה חושב שזה היה עובד? אתה חייב לחשוב באופן יותר מציאותי.
4. העובדות מספרות סיפור אחר – דרוגבה ואסיין פספסו 3 משחקים כ"א, טרי פספס 5. למפארד פספס 11. מנגד… ביונייטד רוני פספס 8 משחקים, ולנסיה 12 משחקים, גיגס 7 משחקים, פרדיננד 6 משחקים.
בארסנל פברגאס פספס 4 משחקים, ואן פרסי 10, ורמאלן 11 משחקים, סאנייה 3 משחקים. ובשתי הקבוצות הללו זה רק קצה הקרחון.
נפלא מבינתי איך זה שצ'לסי חסרה יחסית מעט שחקנים מול 2 יריבותיה העיקריות ובכ"ז מקום ראשון בהפרש שערים הוא "הישג אדיר".
5. "זלטאן הרס". הבנתי. כי ההחלטה לרכז את המשחק סביבו היא החלטה שזלטאן קיבל. זה לא קשור לעובדה שמבין השחקנים המרכזיים סביבו, השחקן היחידי שעוד איכשהו משחק העונה פצוע בתקופה האחרונה (פאטו). אבל זלטאן אשם.

ארז 29 בנובמבר 2010

קצת באיחור, אבל נזכרתי מה ההתעלפות שלך ממוריניו מזכירה לי. זה בדיוק אותו הלך רוח שדורש "מנהיג חזק", כשחוזק פירושו אחד שלא דופק חשבון, מזיין את כולם ונהנה מזה, משתין מהמקפצה ולעזאזל האתיקה, הספורטיביות, הדמוקרטיה ושאר ירקות. אגב, אם אופ"א תעיף את צ'אבי אלונסו וסרחיו מליגת האלופות לכל העונה בגלל המהלך הזה, עדיין היית מעדיף את מוריניו על מישהו אחר?

לוינטל 29 בנובמבר 2010

א. אני לא מכחיש שאני בז לדמוקרטיה ולפוסט מודרניזם.
ב. אם אופ"א תמציא חוקים בדיעבד היא גוף מסריח ומביש שרודף אחרי מצליחן כמו מוריניו. אתה יודע – אפשר גם לזרוק את ריאל מאירופה לאור הניהול הפיננסי שלה וגם את בארסה. זה לא כדורגל

Comments closed