חייב להיות פה סדר

מסלולי אופניים מיועדים לרוכבי אופניים. מסלולי הולכי רגל מיועדים לאלה בלי אופניים

 

אמנם לקחתי בחירה מודעת לכתוב כמעט רק על כדורגל בבלוג שלי – כדי להעניק לו זהות ברורה. למתג אותו כבלוג כדורגל, בבחינת "אתם יודעים מה לקבל כשאתם נכנסים לפ.צ לוינטל (סס"ס בדימוס). אבל קורה שאין השראה ולמרות כמה רעיונות שהתבשלו לי בראש, לא התגבש לי שום דבר כדורגלני שהייתי שלם לכתוב עליו. אז לשם שינוי אחרוג ממנהגי.

אני קורא לאזרחי מדינת תל אביב ולאזרחי המדינה שגובלת בה מצפון, דרום ומזרח לכבד את הסדר הציבורי. נכון, זו ערבית מבחינת התרבות השלטת בה, בלגאניסטית, אקראית, פרטצ'ית, קודם עושים ואחר כך חושבים. החום משבש לאנשים את המוח. אבל אי סדר מהווה סכנת חיים.

יש הרבה מסלולי אופניים בעיר, וזה יפה וחשוב. אני גר סמוך לרחוב אבן גבירול בו קיים מסלול אופניים לכל אורכו. אני גר סמוך לפארק הירקון הנפלא שגם בו יש מסלול אופניים לכל האורך. אבל אני רואה המון הולכי רגל צועדים בתומם על השביל המיועד לאופניים, כולל אמהות רבות עם עגלות תינוקות ומהוות סכנה לציבור.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ראיתי כמה תאונות אופניים, אחת כואבת במיוחד בפארק נבעה מכלב לא משוחרר שרץ למסלול האופניים. הרוכב הגיע לבית החולים. הערב כשלקחתי את הכלבים שלי תיאו ואלאניס לפארק, פגשתי ידידה שרוכבת בפארק כל יום למקום עבודתה ברמת החיל (שינו את שם השכונה מרמת החי"ל לרמת החיל, למי שלא יודע). היא סיפרה לי שמישהו הלך על מסלול האופניים והיא נאלצה לסטות למסלול הולכי הרגל כדי לעקוף אותה, והוא בחוצפתו עוד העיר לה שהיא נוסעת במסלול הולכי הרגל. את הגירסה שהיא בוודאי שונה לא שמעתי. לפחות היא נמנעה מתאונה כואבת.

בכל מקרה בשורה התחתונה – אני בעד רכיבה על אופניים בעיר, במיוחד עכשיו כשמזג האוויר קצת מתקרר. כמובן שכמו שאני קורא להולכי רגל לא לצעוד במסלולים המיועדים לאופניים, ציבור רוכבי האופניים חייב לנהוג בזהירות ולהשתדל במידת האפשר לרכוב על המסלולים המיועדים לו.

 סדר חייב להיות כדי למנוע תאונות ונפגעים.

נ.ב – רכיבה על אופניים ברחובות תל אביב היא הרבה יותר ספורט מליגת העל הישראלית בכדורסל שהיא הענף הבזוי והשערורייתי ביותר. בהפסקת משחקי כדורגל מאירופה, עדיף לשדר רכיבת אופניים תל אביבית מאשר הבושה שנקראת "כדורסל ישראלי".

***

אקנח כרגיל בסוף השבוע בשיר לסופ"ש. ואפרופו פארק הירקון, הנה שירו של יהורם גאון "אולי על שפת הים" (נחלים זורמים הימה). אהוד מנור זצ"ל כתב מילים, נורית הירש לחן: 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

היום לפני חמש שנים
היתה לו תחושה פיצוץ

No Comments

אנונימוס 26 בנובמבר 2010

שבילי האופניים בפארק הם בדיחה, שהדבר היחיד שמתעלה עליהם הם שבילי האופניים בעיר. זאת תרמית מרתיחה ממש בחוצפתה.
בתור רוכב אופניים, כל פעם שאני קורא את הנתון הזה של "100 קמ שבילי אופניים בתל אביב" אני משתגע. כל מי שהיה בעיר מערבית גדולה באירופה יודע עד כמה זו בדיחה לא מצחיקה על חשבוננו.

לקרוא "שביל אופניים" לפסי הצבע האלו שמזגזגים להם על המדרכות/שבילי הפארק בין עצים, תחנות אוטובוס, ספסלים, כיסאות בתי קפה וחניות אופניים (!) – זאת חוצפה שהשטן לא ברא. צריך להיות פוליטיקאי כדי להיות כ"כ ציני, ולהיות ישראלים כדי לבלוע את זה כמו פתיים

לוינטל 26 בנובמבר 2010

אני מסכים איתך. זה מגוחך ששבילי האופניים נכנסים בתחנות אוטובוס בדרך.
אבל זה עדיף מכלום

אנונימוס 26 בנובמבר 2010

האמת? לא ממש. כי זה מאפשר לעירייה להתנאות בהישג שכולו תרמית, רוכבי אופניים עירוניים כמוני יודעים שזו תרמית. אבל הציבור הרחב שלא מכיר קונה את הבלוף הזה ואומר לעצמו "בוא'נה 100 ק"מ ממש השקיעו". וכשאתה מדבר עם אנשים ומסביר להם שזה בלוף אז הם אומרים מה שאמרת – "טוב נו זה עדיף מכלום".
זה ממש לא עדיף מכלום. זה יותר גרוע מכלום במובן מסוים, כי זו סכנת נפשות לרוכבים ולהולכי הרגל כאחד. אני הבנתי את זה מהר מאד ועברתי פשוט לנסוע על הכביש, יותר בטוח כמה מגוחך שזה נשמע.

אייל 26 בנובמבר 2010

לוינטל תחרוג תחרוג זה מבורך.
אני לא מבין למה מקציעים את מקום הולכי הרגל לכלי רכב, ממונע או לא ממונע. אם הצליחו לייצר מסלולי תחב"צ במרכזי הערים. שיעבדו המהנדסים וייצרו מסלולי אופנים.
כמובן שאין להולכי רגל ועגלות מה לעשות במסלולי האופניים (בתנאי וזה לא על מדרכה של 1.5 מטר.)

moby 26 בנובמבר 2010

מקציעים? אולי מקציאים?

מוי כיף 26 בנובמבר 2010

כנראה מקצים

לוינטל 26 בנובמבר 2010

בדקתי במאסטר שף. זה מקציפים.
יש בעיות תכנון רציניות בעיר ואי אפשר להפוך את כולה. ברור שמה שיש לא אופטימלי, אבל זה עדיף מכלום. ויש מקומות – בייחוד בשדרות השונות – בו הנתיבים נוחים.
רק עכשיו סיימו לשפץ את אבן גבירול שהוא הרחוב הכי עמוס בתחבורה אחרי דרך נמיר.

matipool 26 בנובמבר 2010

אוף טופיק – חשבתי שתחרוג לכיוון מאסטר שף ..
נראה לי שהייתה הכוונה כלשהי מלמעלה לעשות הכל בשביל לעלות את סמדי בומבה לגמר .
כל כך ברור שלאביבה הרבה יותר מגיע להיות שם .
ועוד משהו – נראה לי שאינה הפכה להיות הבחורה האולטימטיבית לתקופה הקרובה . גם נראית מצוין ואיזה אוכל היא עושה !

moby 26 בנובמבר 2010

סמדי בומבה היא אהובת התקשורת השמאלנית (כותב בלוג מבורך זה).
אבל אביבה פישלה, היא טבחית וקונדיטורית מופלאה אבל הסתבכה קשות עם לחם…..
יהיה גמר מקסים, בכלל התוכנית היחידה שאפשר לראות בערוצים המסחריים.

לוינטל 26 בנובמבר 2010

אכן אביבה עשתה טעות קשה עם הלחם.
גם אני הייתי מעדיף את אביבה בגמר ומבחינת ידע ואיכויות ברור שהיא הכי ראויה שם, אבל ברור שתקשורתית ורייטינגית סמדי הרבה יותר חמה, מרגשת וניתנת להזדהות עבור עמחה ישראל מאשר השווייצרית.
זו די בדיחה להשוות את האוכל הפשוט, הביתי וחסר ההשראה אך המאוד טעים של סמדי לצד הרמה הגבוהה, ההשראה והיצירתיות של אביבה ואיציק שעשו דברים חדשים ופרצו גבולות.
בשורה התחתונה, חשוב לזכור שלא צריך לקחת את זה ברצינות. בסך הכל מדובר בתכנית בידור נחמדה. מה שכן, אלקנה שיחק אותה – איך בא לטעום מהלחם-בשר שלו.
אייל שני לראשות הממשלה :)

תומר חרוב 26 בנובמבר 2010

דווקא מצא חן בעיני מה שאביבה עשתה עם הלחם. נראה קצת מכור החצי גמר הזה, במיוחד האורגיה של השופטים על הלחם של אלקנה. זה גם היה ברור שלא יהיה גמר על טהרת נשים ושסמדי,אינה ואלקנה שווים קצת יותר רייטינג מאביבה. ומה היה מבחן הטעימות המייגע הזה לעזאזל? מילא ששואלים אותם אחד אחד- אי אפשר פשוט להגיד נכון ולא נכון מאשר לתת לאיל שני להסתובב כמו אידיוט בין המכסים?

לוינטל 27 בנובמבר 2010

חח זה בשביל להוסיף נפח דרמטי

Mr. Kate 26 בנובמבר 2010

זה דיון מאוד מעניין בנוגע למרקם האורבני. כעקרון, המצב הנוכחי-שנוא הן על רוכבי האופניים והן על הולכי הרגל-פשוט אין מספיק הפרדה. מה גם שתחנות האוטובוס "נוגסות" בשבילי האופניים, ובשביל להגיע אליהן צריך כמובן לחצות את השביל(או לעמוד ולחכות לאוטובוס על השביל כמו שלפעמים עושים).
הפתרון הנכון, מבחינת הרוכבים וההולכים הוא ליצור מסלולי אופניים מופרדים באופן מלא, בין אם בסמיכות יתרה לכביש(כמו שיש ברחוב יגאל אלון) או בין אם בסמיכות למדרכה(כמו שיש בעיר הגובלת בדרומה דרומה של ת"א-אילת).
הבעייה היא כמובן החלם הישראלי. את אבן גבירול משפצים כל חצי דקה, אז למי יש כוח עכשיו גם להוסיף מסלול אופניים שישרת בצורה אמיתית את המרקם האורבני התזיזתי התל אביבי. כנראה שלערייה אין.

לוינטל 26 בנובמבר 2010

בדיוק. רק שהתכוונת ליצחק שדה, לא יגאל אלון

Z 26 בנובמבר 2010

מה דעתך לגבי רוכבי אופניים שנוסעים בכבישים שמיועדים לכלי תחבורה ממונעים ועל ידי כך מסכנים את עצמם ואת הנהגים (שכן ברוב הכמעט מוחלט של המקרים הנהג יצא אשם גם אם רוכב האופניים סטה בפתאומיות לכיוון הרכב)? האם, נניח בעולם אוטופי בו יש המון שבילי אופניים, היית אוסר על רוכבי האופניים לרכב בכבישים?

Mr. Kate 27 בנובמבר 2010

אני חושב שבעולם אוטופי שבו יש מספיק שבילי אופניים רוכבים לא ירצו לרכב בכבישים. זה מפחיד וזה מסוכן. ובמצב הנוכחי, מה אני חושב עליהם? שהם אזרחים שומרי חוק.

נעל קרועה 26 בנובמבר 2010

1-גם במדינות עם מסלולי אופנים מסודרים,הולנד,דנמרק,יש עשרות הרוגים כל שנה,בדרך כלל מפניה של משאיות או אוטובוס בצומת
2-עכשיו מוריניו בבוץ עם אופ"א,כנראה הם רוצים להראות לו,מי בעל הבית של ליגת האלופות,אחרת זה היה עובר ללא תגובה

לוינטל 26 בנובמבר 2010

נטפלים למוריניו. למאמן אחר לא היו עושים את זה. הם חולירות.
אופ"א זה בושה

תומר חרוב 26 בנובמבר 2010

שוב מוריניו גאון. אם אופ"א לא יעשו כלום, הוא הרוויח את השחקנים שלו לשמינית. או הם יענישו את ריאל אז הוא ישתמש בזה למוטיבציית "כל העולם נגדנו" שהוא כלכך אוהב.

רועי שהגיע אחר-כך 26 בנובמבר 2010

שבילי האופניים בתל אביב הם בדיחה. הביקורת שהעבירו אנונימוס ומיסטר קייט מוצדקת מאוד. אני רק רוצה להוסיף שהבעיות ששני המגיבים המכובדים האלה מצביעים עליהן נובעת בעיקר מהזלזול של העירייה לא רק ברוכבי האופניים, אלא בראש ובראשונה בהולכי הרגל. העירייה מעדיפה לשכוח שהמדרכה היא המקום של הולכי הרגל, והיא מתאימה בעיקר להם. אופניים, ככלי רכב, מקומם על הכביש. בעצם, הדבר הנכון לעשות הוא לגזול מטראז' מנתיבי הנסיעה ולהפוך אותם לנתיבי אופניים, אבל עירייה שמקדשת את התנועה ברכב פרטי ואפילו לא מוכנה להקצות באבן-גבירול נתיב תחבורה ציבורית – היא בחיים לא תלך על הפיתרון הנכון הזה.
ואם יסולח לי על הקידום העצמי חסר הבושה, הנה פוסט שכתבתי על הנושא בבלוג שלי לפני קצת יותר משנה – http://bit.ly/i4usNd

ואגב, פתאום אני מבין שאנחנו שכנים. בגינה שבה אני מטייל עם הכלב שלי בלילה יש תיאו ואלאניס. אולי אגיד שלום פעם.

לוינטל 26 בנובמבר 2010

באמת הגיע הזמן שתגיד שלום :)
ביצחק שדה נתנו פתרון אידיאלי שלא יישמו אותו באבן גבירול – יש מסלול אופניים על הכביש עם פס הפרדה מהמכוניות לבטיחות

מוי כיף 26 בנובמבר 2010

לכל התל-אביבים הבכיינים- תגידו תודה שיש לכם שבילי אופניים, יש מקומות שזה בגדר חלום

סימנטוב 26 בנובמבר 2010

אוף טופיק, חבר שנהרג לפני שבוע על אופנוע, עצוב. סעו בזהירות
http://www.youtube.com/watch?v=McVmFA8iNNk

לוינטל 26 בנובמבר 2010

אני משתתף בצערך.
באמת סעו בזהירות

ארז 26 בנובמבר 2010

תרשו לי לא להשתלב בחיבוקיה, אבל ביום שרוכבי אופניים ירדו מהמדרכות, יפסיקו לסוע בין הולכי רגל, במדרכות צפופות, במהירות גבוהה, תוך חוסר התחשבות מידיעה שהולך רגל תמיד יעדיף להמנע מלהפגע ונוכל לדבר על נתיבי אופניים בפארק. את הבריונות של רוכבי האופניים אסור לתגמל בשבילים.

martzianno 27 בנובמבר 2010

כל מילה בסלע!
אני דווקא חושב שאפשר לחיות בדו-קיום. אם כי לא בישראל.
אין בכלל מדרכות בתל-אביב, אני לא יודע על מה כולם מדברים כאן.
יש כיסאות של בתי קפה, פחי-אשפה, קקי של כלבים, מכוניות חונות, מכולות של פסולת בניין, סתם פסולת בניין, סתם פסולת ואני לא מדבר בכלל על שליחים עם קטנועים שמקצרים את הדרך איפה שהכי נח – על המדרכה כמובן.
לפני שעושים שבילי אופניים, שיעשו שבילים להולכי רגל!

Mr. Kate 27 בנובמבר 2010

אתה מבין מה אתה אומר? משום שרוכבי אופניים רוכבים בסמיכות להולכי רגל לא נבנה להם שבילים משלהם? אתה מבין את האבסורד? במקום לזרוק סתם מילים וגיוניים("בריונות") עדיף שתחשוב איך לשלב את האופניים במערך התחבורה העירוני.
ברור שהתשובה של העירייה-לצייר על המדרכות אופניים ולקוות שיבוא לציון גואל זאת לא התשובה.

צור שפי 26 בנובמבר 2010

שיר נפלא ולא כל כך אופייני לרפרטואר של יהורם גאון. זו הגירסא המקורית או העיבוד בפרוייקט "אז היה אז" של היונים?

לוינטל 26 בנובמבר 2010

זה לא המקורי

D! 26 בנובמבר 2010

לא מבין על מה אתם מתלוננים (מעבר לזה שהשבילים הללו מוזרים מאד ותמיד נגמרים כמה מטרים לפני רמזור, לא מתחברים אחד לשני, וכל מה שעוד אמרתם ולא ראיתי) – בכל מקום שבילי האופניים הם חלק מהמדרכה. הבעיה היא לא ההפרדה אלא האנשים – כמו תמיד. אלו שהולכים אמורים ללכת איפה שאמורים ללכת ואלו שרוכבים אמורים לרכב איפה שאמורים לרכב. זה די פשוט. זה בעיקר מסבך את החיים לנהגי מכוניות שצריכים גם לתת קצת יותר תשומת לב.

תומר חרוב 26 בנובמבר 2010

אנונימוס, אני משתדל לא לרדת לכביש. נהגי הרכבים לא סופרים דו גלגלי(גם אופנועים) וחותכים נתיבים מבלי לבדוק אם יש איזה רוכב בסביבה, יצא לי כבר לראות שתי תאונות כאלה. כמובן שיש רחובות שזה פשוט אין ברירה, בקינג ג'ורג' אין שום אפשרות לרכב על המדרכה ובגלל שהכביש מפחיד לא פחות- אני לא פעם יורד מהאופניים והולך איתם ברגל.

ארז 26 בנובמבר 2010

תומר, אתה בדיוק הבעיה. כמו העם היהודי שהפך ממדוכא למדכא, ומנכבש לכובש, את כל התסכולים של רוכבי האופנים מהרכבים בכביש אתם מוציאים על הולכי הרגל. אני מזמין כל אחד ללכת מתחת לעמודים של רחוב החשמונאים בתל אביב כדי להבין בריונות דו-גלגלית מהי. רוכבי האופניים לא סופרים הולכי רגל, וחותכים אותם בלי לחשוב. לא עובר שבוע שבו אני נאלץ לברוח ממסלולו של איזה רוכב שחייב לדהור במרכז המדרכה. מה שהכי מעצבן הוא שמדובר בפינוק. כשרכבתי על אופניים, מעולם לא חשבתי לעלות על מדרכות, וכל עוד נצמדתי לשפת הכביש לא היתה בעיה, ככה שברור לי שרוכב אופניים שעולה על מדרכה עושה זאת מאחר ושמה לא צריך לשים לב לתנועה, כי הולכי רגל לא מהווים סכנה.

לוינטל 26 בנובמבר 2010

המדרכה בחשמונאים כל כך צרה ממילא שאין מקום לכולם. סכנה

תומר חרוב 26 בנובמבר 2010

ארז, מדובר בבעיה רצינית שלא הולכי הרגל ולא רוכבי האופניים אשמים בה. זה לא עניין של "לשים לב לתנועה", לרכב בכביש זו סכנת חיים. הרשויות לא דואגות לפיתרון רציני והפיתרון היחידי שנותר הוא הוא לזגזג מהכביש למדרכה ולקוות שלא תפריע לאף אחד ושאף אחד לא ידרוס אותך. כמו שאמרתי, במקומות בהם אין אפשרות(כמו בחשמונאים) אני יורד מהאפניים והולך ברגל, אבל אני לא אתן לנהג אוטובוס שמחזיר עודף באותו רגע או לאיזה סובארו שהנהג שלה עסוק עם האייפון שלו לשלוח אותי לבית חולים. אני הולך רגל,רוכב אופניים ומשתמש בתחבורה ציבורית- באף אחד מהמקרים האלה אני לא מרגיש שהרשויות דואגות לאינטרס שלי שהוא גם האינטרס הציבורי.
אם הפיתרון שלך זה שיסעו על הכביש בכל מחיר, זה לשים ציבור שלם בסכנת חיים, ומה עם ילדים שרוכבים על אופניים- גם אותם אתה רוצה להוריד לכביש באלנבי?

ארז 29 בנובמבר 2010

תומר, היום בבוקר נכנס בי רוכב אופניים בצד המזרחי של רחוב הארבעה. מדובר בחלק שמקביל לדרך פתח תקווה, שתנועת הרכבים בו היא אפסית. ובכל זאת, היה לו חשוב לדהור על המדרכה במהירות כזו שהוא בקושי הצליח לעצור. אני, אגב לתומי הנחתי שהוא רואה אותי ולכן לא זינקתי כשראיתי אותו מתקרב.

אתמול הלכתי בדרך השלום, ורוכב(ת) האופניים היחידה שראיתי דוושה לה במרץ, כמטר ליד שביל האופניים הריק. אלה שתי דוגמאות מהיומיים האחרונים. יש בדרך שלי מהרכבת לעבודה בדיוק נקודה אחת בה רוכבי אופניים מסתכנים וזו מערכת הצמתים ברחוב השלום-פתח תקווה והירידה לאילון, ושם רוכבי האופניים יורדים לרוב והולכים ברגל.

ולגבי ילדים: שלא יסעו בכביש ולא במדרכה. ילד צריך לסוע באזורים בהם הוא לא מסתכן בכביש ומסכן במדרכה. מה לעזאזל עושה ילד באלנבי עם אופניים?

Mr. Kate 27 בנובמבר 2010

שוב פעם. המצב הנוכחי רע גם לרוכבי האופניים וגם להולכי הרגל. לא מדובר בציבורים אוייבים אלא בחברים למאבק. צריכה להיות הפרדה בין אופניים להולכי רגל, כמו שצריכה להיות הפרדה בין אופניים לרכבים ממונעים.

אנונימוס 27 בנובמבר 2010

ברור שיש רחובות שאי אפשר לעשות זאת. אבל במספיק צירים מרכזיים בתל אביב אפשר, ואפילו בנוחות יחסית. סתם לדוגמה – קרליבך, ויצמן, אבן גבירול, יהודה הלוי. כולם כבישים שיוצא לי לרכב לא מעט בהם ואני בהחלט מסתדר לי בצד הכביש. אולי באבן גבירול פחות. זה לבטח יותר בטוח מאשר על המדרכה.

אני לא אומר שזה הדבר הכי בטוח בעולם.
אבל רמת תשומת הלב הגבוהה שצריך על המדרכות, וכמות הפעמים שעוצרים כדי לא להיכנס במישהו/שיכנס בך וכן הלאה הופכת את הנהיגה שם לבלתי אפשרית.

Mr. Kate 27 בנובמבר 2010

נכון, אני מסכים. אי אפשר לרכב על המדרכה מהר, בגלל זה אני רוכב על הכביש. אבל הרבה אנשים מפחדים בצדק. בכל מקום שיש אוטובוסים, מיניבוסים או סתם עודף אופנועים הרכיבה נהיית מסוכנת ולפעמים מסוכנת מאוד. הפתרון מאוד פשוט-יצירת נתיב תחבורה לאופניים, מופרד מהמדרכה ומהכביש.

יוסי האדום 27 בנובמבר 2010

צריך לשאול אותך שאלה חשובה בענייני ארסנל, אבל לא מוצא את כתובת האימייל שלך. אנא כתוב לי – yossi.glass at gmail.com

ארנון 27 בנובמבר 2010

לרכוב, חברים, לרכוב. לא לרכב.
ולעצם הענין – בלתי סביר יהיה לצפות כי יותקנו מסלולי אופניים ברחובות העיר. על כן יש לוודא כי קיימים מספיק נתיבים אורכיים (צפון-דרום) סבירים, כמו רוטשילד + שדרות חן, הטיילת, אבן גבירול ונמיר (מבין אלו היחיד שמהווה בעיה היום הוא אבן גבירול, אם כי גם שם יש שיפור), ומספיק נתיבים רוחביים, כאשר כאן שדרות בן ציון זה סבבה אבל קצר (צריך להמשיך בבוגרשוב), שדרות בן גוריון ונורדאו גם טוב, ומה שחשוב לבצע זה ארלוזורוב/ז'בוטינסקי ובעיקר אלנבי. בכל שאר הרחובות הקטנים ורחובות דרום העיר (אולי חוץ מסלמה, שוקן/עליה והר-ציון שיהיה נחמד) התנועה היחסית דלילה מאפשרת רכיבה די בטוחה.

רכבתי לא מעט בערים שונות בעולם, ואין ספק כי זו הדרך האופטימלית להכיר ולאהוב עיר חדשה. אמסטרדם וקופנהאגן נהדרות (ונהדרות הן הרוכבות הזקופות אשר הרכיבה לא מפריעה להן בעיסוקיהן – אכילה, דיבור בפלאפון, עישון…), אגרה בהודו חוויה בלתי נשכחת, אפילו יריחו זימנה לי בזמנו רכיבה משעשעת ביותר, אבל אין עוד עיר אופניים כמו בייג'ינג. בהיותה שטוחה יותר מתל אביב, כולם רוכבים. ואתה מוצא עצמך עם עוד חמישים רוכבים מחכה בסבלנות לרמזור. צפוף-צפוף, מלא כלי תחבורה שונים, אבל איכשהו הבטיחות נשמרת. ואפילו השוטר שללא שום סיבה הוציא לי כרטיס אדום בזמן שרכבתי לא תבע ממני לרדת מהכביש, רק הסביר משהו לא מובן בסינית. כנראה טעות שיפוט. אה, ואין כמו סיניות על אופניים.

הופ 29 בנובמבר 2010

רוכבות האופניים הקופנהאגניות היו תענוג גדול וצהוב

ניינר 27 בנובמבר 2010

"שבילי" האופניים באבן גבירול הם בכייה לדורות. התכנון המטומטם שלהם מסכן רוכבים והולכי רגל. אני יורד באבן גבירול לכביש כי הוא יותר בטוח מהשביל המגוחך הזה. את המודל של יצחק שדה צריך ליישם בכל העיר. בינתיים כיף לרכב רק בשדרות.

רפאל 27 בנובמבר 2010

אני חושב שכדאי מאוד לפתח ולעודד תשתיות נרחבות ויעילות לרוכבי אופניים. זה ישתלם בהרבה מאוד בחינות.
רוב העיסוקים בתוך העיר לא מצריכים רכב ממונע, אם אפשר להגיע באופניים תוך מספר דקות. אבל לא יכול להיות שתעלה לרכב ואין לך רצף או מרחב לתמרן בו מבלי לסכן את עצמך או אחרים.

זה צריך להיות אינטרס לאומי ראשון במעלה.

Comments closed