הישבן של קאלו כיצירת אמנות

גוף האדם

אמנות

סיכום הערב בליגת האלופות: בסוף המחצית הראשונה סלומון קאלו הוכשל ברחבה והשופט התעלם. מכנסיו של האיבוריאני הופשלו, הוא התרומם מהדשא ולעיני העולם נגלה ישבנו של כדורגלן צ'לסי המוכשר בן ה-25 (כאן בתקציר תראו את זה בזמן 1:20-). איך אפשר להתעלם מזה? כל כך ברור!

איזה ערב יפהפה בליגת האלופות.

***

גוף האדם זו שירה נשגבת, מילים שאי אפשר לגעת בהן, אין דבר יותר פשוט ונעלה מזה בעולמנו. בשיאו הוא הדבר היחיד בקיומנו ללא רבב, בלי פגם, נטול דופי. היחיד שעומד בפני עצמו. לא דורש הסברים. עניין חשוב ונחשב מאין כמותו. אבל קשה לחשוב כשנסחפים בתוך סופה המשתוללת בלב הים שלנו, וגלי הרגש הרוצים להתנפץ אלי יצר, מבקשים פורקן ומנוחה, אך בתנאי שיידרש מהם מאמץ עז – את הוויה דולורוזה הכי מענגת, שיש המכנים אותה אורגזמה.

 הגוף הוא כל זרמי האמנות גם יחד בשילובים בלתי אפשריים: הגוף הוא אימפרסיוניזם ריאליסטי, קלאסיקה סוריאליסטית, אמנות כה מושלמת ומנייריסטית עד שהיא על סף פיצוץ קוביסטי. הדבר הכי טבעי, פשוט, טבע דומם ומאידך כל כך אקספרסיבי, חי, מופשט בכל דרך. אפשר להתבונן על גוף האדם באינסוף דרכים וצורות. הקבלות לו אינסוף.

***

הביטו רגע בישבן הנפלא של סלומון קאלו. כל כך עגול וכל כך מוצק. גודלו מתעתע בשל חיטובו. רך כמו זוג חלות וגם קשה כמו שני אבטיחים. תראו את השתקפות התאורה מהישבן – זוג הלחיים האחוריות משמשות ממש מראָה לפנים שלנו. כמה שהאחוריים האלה עדינים, מפויסים, מופנמים, מרוכזים, שלווים. כל כך נמרחים בתנועה, כל כך יציבים בעמידה. תחת אלוהי זה דבר והיפוכו. העולם קאלו, התבל כולו, תוכו כברו.   

מבחינת קומפוזיציה הדבר הכי קרוב לישבן הוא חזה האישה. שני עיגולים ובתווך חריץ. זה עצום איך יש משהו כל כך מושך ביצירה הפשוטה והפרימיטיבית הזו. שני העיגולים הסימטריים מושכים את תשומת העין והלב למרכז – לאותה תעלה מסתורית, מבפנים אתה משוכנע שמסתתר שם אוצר. כל כך מרתק, מסקרן ומושך החמקמק הזה שנסתר מעינינו, נבצר מבינתנו. מקום בו לא היינו מעולם. ואם היינו, אז כל פעם מחדש זה כאילו לא היינו. המוח האנושי הוא פלא. הלב האנושי הוא פלאיים.

המלך סלומון

ואיזה קונטראסט עצום ובלתי מתקבל על הדעת יש בין חדות הפיטמה אבל מול עגלגלות הישבן. ובין הגוף המרובע לראש העגול ולרגליים הארוכות. הגוף הוא אסתטיקה עילית, הגיוון שבו רווח עד בלי די: כל הצורות הקיימות בעולם, כל גווני האור והצל שיש בטבע, נקודות מהפנטות וקווים שיוצרים שטחים בעלי אופי שונה, ממדים, צבעים, כתמים, קימורים. 

הגוף הוא המוצר הכי טבעי והכי על טבעי שיש. אדם נולד ערום ועריה, אבל לא מפסיק להתפתח ולהשתנות. חי בתנועה, פורח לעבר השיר ומידרדר עד ריקבון. כשאתה מתחיל לצייר גוף האורגניזם החי משתנה לנגד עיניך. זה המושא הכי פרימיטיבי, חייתי, ראשוני ובסיסי מצד אחד, אבל גם הכי רומנטי, הכי נעלה, הכי בלתי מושג מצד שני. נסו לתפוש, להכיל ולהבין אותו. הוא כל האדם והוא גדול מהאדם.

 

צפייה בגוף מושלם זה אבי כל הפרדוקסים –  אירוע קלאסי של פיצוץ בין הראש ללב: והרי דבר מושלם, ללא פגם, יצירה אמנותית, אסור לגעת בה, שלא לפגום בה בטעות. חייבים לקדש אותה ולהביע תודה לטבע, לסגוד לה, לשאוף אליה, לברך על קיומה. הגיון צרוף: לנצור ברוחנו, לא לגעת בגופנו, אפילו לא לנשוף לכיוונה.

אבל הפיתוי בלתי נסבל: זו הרי אמנות שימושית, מיצג אנושי. והיצרים שלך דורשים מישוש, חבטה, ליטוף, החלקה, אחיזה. חייבים במגע אחרת היצירה כאילו לא הושלמה. ולמה התכוון האמן, המשורר? הגיוני שהוא רצה שנתפתה לגעת, גך זה נראה ומורגש. מצד שני הזכויות ליצירה הן שלו. קניין פיזי ורוחני מוזר שכזה.

אם יש אלוהים, הוא גוף האדם, שלמות הטבע. אידיאל. 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בחורים ערומות זה לא כולירה. זה נפלא.

אם אני פיט סמפראס
ליגת כל קבוצותיה (הכול נראה אותו דבר)

No Comments

לוינטל 9 בדצמבר 2010

יצא קצת הומו-אירוטי הפוסט הזה

ארז (דא יונג) 9 בדצמבר 2010

אתה חושב? :)
לעניין ההשוואה – היתרון לפחות שיש לגברים על נשים בענייני אותם קימורים שמוציאים ממך, עמית, את המשורר, הוא שאצלנו מדובר בשריר, שאפשר לעבוד עליו ולחטב אותו, בעוד אצל הנשים, לצערנו הרב, כח המשיכה עתיד לנצח במוקדם או במאוחר. אם הדיון הזה היה מתנהל באכסניה אחרת, אפשר היה לפתח את הסוגיה לגבי חזה או ישבן – מה עדיף.

אוף טופיק, שוערי צפון אפריקה ממשיכים לספק רגעי נחת ושעשוע. והפעם – חאמזה בודלאל המרוקאי מציג את העקרב הנכה:
http://www.youtube.com/watch?v=tmg5U0z0oZQ

דובי מילר 9 בדצמבר 2010

אהבתי.
כתבת שאם יש אלוהים – הוא גוף האדם.
בתורה כתוב שאלוהים יצר את האדם בצלמו…

מוי כיף 9 בדצמבר 2010

מחזור אחרון וערב הכרעה בליגת האלופות ואתה כותב על התחת של סלומון קאלו, עוד הוכחה שמישהו באופ"א פשוט חייב להתעורר כבר

שיפוד רץ 10 בדצמבר 2010

LIKE

ניינר 9 בדצמבר 2010

כל הערב אתמול היה שווה לתחת. איזה שעמום

שליימלה 9 בדצמבר 2010

לוינטל,שכחת את התחת של גרנט??

דודו 9 בדצמבר 2010

ערב משעמם וחסר עניין כמו כל שלב הבתים. חייבים לשנות את השיטה, זה פשוט נהיה צפוי ומשעמם יותר משנה לשנה. תעירו אותי בפברואר, שיתחילו השמיניות.
אפרופו שמיניות, המשחקים שאני רוצה:
ברצלונה – מילאן
יונייטד – אינטר
ריאל – ליון
טוטנהאם – ולנסיה
שאלקה – ארסנל
צ'לסי – רומא
באיירן – קופנהאגן
שחטאר – מארסיי

שלו 9 בדצמבר 2010

4 אנגליות, 3 ספרדיות, 3 איטלקיות, 2 גרמניות, 2 צרפתיות, אוקראינית ודנית. וזאת לא התחלה של בדיחה.
אלוהים ישמור כמה משעמם היה אתמול המשחק של רומא, איכות שידור של המונדיאל מ 62 בצ'ילה.
אף משחק ב HD.
עכשיו השאלה מי יקבל את ההגרלה הקלה? בארסה לא יכולה לקבל את קופנהאגן.
דוניצק נראית כהגרלה הכי קלה למי שבמקום שני. גם שאלקה. וריאל?

שלו 9 בדצמבר 2010

בינתיים התחת של בניטז בוער.
יש כבר בורסה של שמות לשנה הבאה (כלומר יולי),
השאלה איך תיגמר השנה הזאת… אתו או בלעדיו.

דורפן 9 בדצמבר 2010

תועבה (הכדורגל)

אביאל 9 בדצמבר 2010

קודם כל שקאלו ילמד כבר להפסיק להחמיץ שערים, כי יש לפחות 4 נקודות פחות בליגה על שמו.

דבר שני, עד מתי שופטים יפסיקו להתעלם מפנדלים לטובת צ'לסי ? מול ברצלונה, שנה שעברה מול אינטר ואתמול שלושה.

אבל כל זה לא גורע מאיך שהם נראים, אין החזקת כדור במרכז המגרש, אני מקווה שלאמפרד יהיה זמין ליום ראשון, אם לא, הולך להיות בלאגן גדול עוד יותר בצ'לסי.

נעל קרועה 9 בדצמבר 2010

1-לבארסה אין מה לנקום באינטר,מוריניו כבר שילם את המחיר
ריאל תעבור כל קבוצה בקלות בשלב הזה
אינטר לא צפויה
ומילאן קבוצה רכה
2-צ"לסי סופגת בכל משחק לאחרונה,מה קורה שם?
3-אחרי 3 שנים קאלו עדין חלוץ כושל,מישהו עדיין מאמין בצ"לסי שיצא ממנו משהו?
4-מתי קאקה חוזר?
שלושת האנגליות לא נראות טוב,צ"לסי במשבר,יוניטד בקושי מבקיעה(באלופות)ארסנל סופגת בקלות
קשה לראות מי ימנע את הקלאסיקו בגמר האלופות

Comments closed