כמה עצוב שאין כדורגל ואין מה לראות. רק ערוץ מצו

אלה ימים להעביר באתרי פורנו. לראות מה חדש. לשמוע בטהובן. להריח את הגשם שמסרב לבוא. לרוץ עם הכלב מרתון. לטעום בכל המסעדות החדשות שלא הספקת לאחרונה. למצוא היידרו, לבדוק את מצב הדשא ומה מזג האוויר. להביט בחלל הזמן העובר. ולכייף ולחשש ולגדף ולטנף ולצחקק. להתהולל, להתבולל, להתגדל, להתקדש. לצאת לשופינג, לעשות כביסה, לחתום על עצומות. לחדש קשרים, לקדם סטארט אפ מטורף, ללמוד טרנדים ולעקוב אחרי הסצינה, לתת שיעורים, להפיק לקחים, לנקות ולסדר, לבשל מתכונים חדשים, להתרגז על אנשים חדשים, למצוא עיסוקים חדשים. למשל לחמם קרמבו במיקרו (טרנד חדש, ויש ילדים שעשו את זה עם העטיפה ועשו קצר בבית).

ימים של שיטוט, צ'יטוט, חיטוט, פטפוט. גיבוב, שרבוב, דיבוב, ניגוב. שידול, ניצול, בלבול, טלטול. טיול, כיול וחו"ל וכו' וכיו"ב אצטרה אצטרה. אצטבה, שידה, גזוזטרה, החייאת השפה העברית, שינון ביטויים. המחשבות לא סדורות, אסוציאטיביות, ילדותיות, לחזור לרחם. ממילא לא נפסיד כלום. כי אלה ימים שאין מה לראות, אין למה לצפות. אי אפשר לחיות הווה כזה אז מביטים קדימה והסבלנות פוקעת.

ואין כאב גדול מהשחתת זמן, מהצצה מכאיבה בשעון הדומם. אתה רוצה שהזמן יחלוף ושוכח את האקסיומה התת-מודעת שהזמן הוא אויבך הגדול המתקתק לאחור ופועל נגדך להשחיתך מהיסוד. וזמן שווה כסף, וכסף אין. ואין במה להטביע את היגון. גם שבע-שמונה-תשע כוסות ערק (אחרי שבע כבר קשה לספור) בקפה השכונתי לא משכיחים – בעצם משכיחות אבל ממילא אני מסטול – את המחשבה שאין מה לראות בערב, שאתה יכול להביט על הכלב שלך בזמן שהוא ישן או לראות גליל עליון מול ראשון לציון עם כדור כתום. היינו הך. אך, כואב לי. אמא, קניתי מצעים.  

ואתה יושב ושוכב, מתכלה, מתבלה, וקם ועומד והולך. והולך. והולך ברוורס, ודועך, וקמל, ונרקב. אתה לא רוצה למות ככה. אתה רוצה למות מות גיבורים. כמו גול בדקה התשעים, כמו קהל מצרי בזמן פציעות, או אפילו החמצה נוראה וכואבת. העיקר שתהיה תחושה. הכי גרוע זה למות כמו תחרות סיף בפרבר מילאנזי. והרי ממילא אין לך כרגע בשביל מה לחיות, אין לך דבר. רק הזמן שמבטיח לך שיהיה טוב. בסוף תמיד מקיים. יאללה…

ועכשיו נעבוד על החטאות עונשין
מה שכולם ראו ומה שכולם לא ראו. והעטלף הראשון מוכרז.

No Comments

בני תבורי 17 בנובמבר 2009

עמית,
ערוץ מצו אינו מקום שהולכים אליו כשמשעמם, זה ה מקום לאוהבי מוסיקה טובה, בעיקר ג'אז והופעות חיות. חוץ מזה, אתה כותב נפלא.

הילה 17 בנובמבר 2009

אחרי ה"לצאת לשופינג" איבדת אותי :)

סילביה פלאת' 17 בנובמבר 2009

יפה.

גבריאל 17 בנובמבר 2009

ומה עם העין הצדופה? הקלופה, הטרופה, הפרופה?
הנה כי כן היתה לנו תרופה….

יופי של בלוג.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 17 בנובמבר 2009

איזה פוסט נפלא :)

lewinthal 17 בנובמבר 2009

בני, העניין הוא כזה. אני מאוד אוהב ערוץ מצו. אבל אם ב-9 בערב אין לי משהו אחר לראות חוץ ממצו אז הערב הזה הוא כנראה לא משהו. (אני לרוב מקליט ורואה למחרת בצהריים).
הילה, עשיתי לך חשק לשופינג?
תודות לכולכם. אתם אהובים

אביאל 17 בנובמבר 2009

מצוין כרגיל…

רונן דורפן 18 בנובמבר 2009

הפוסט הטוב ביותר שלך

lewinthal 18 בנובמבר 2009

תודה. אני אוהב את כל הפוסטים-ילדים שלי באותה מידה

יוני 19 בנובמבר 2009

עמית, זה מזכיר את הקטע המכונה "טוסטר משולשים" כגיבוב חינני ומחויך. לא רע כפעם ראשונה…

lewinthal 20 בנובמבר 2009

:) אתה מחמם לב כמו שמחמם טוסטים

Comments closed