סיכום שנה 1: תכנית השנה – ריאדה אל-חמיסה

מתוך תכנית הספורט מספר 1 בישראל

 אחרי ש'דה באזר' נבחר לאתר הספורט של 2010 במגזין 'טיים אאוט', עכשיו תור פ.צ לוינטל לעשות את בחירות השנה.

בימים הקרובים אגיש את הבחירות שלי. אני מתחיל עם תכנית הספורט של השנה.

והזוכה היא…(תופים): ריאדה אל-חמיסה.

התכנית שמשודרת אחת לשבוע בערוץ הספורט היא תמצית כל הקסם של הכדורגל. קודם כל היא מחזירה אותנו לילדות, ערוץ 1 וסולומין מוניר, ליגות נמוכות, הבטן והקרביים של הכדור. משחקים על חמרה, במגרשים משופעים, במקומות שאתה בטוח שאם אתה מעלים משם את המצלמה אפשר לומר קדיש על השופט, אם רק המארחת לא תוציא שלוש נקודות.

אבל עזבו את הפולקלור בצד, זו תכנית הספורט הישראלית הכי טובה מבחינה עיתונאית. היא עשויה נהדר עם המון חומרים ייחודיים ונפלאים. יש ב'ריאדה' דיונים עניינים ונוקבים, ראיונות מאלפים (ומי שראה את הראיון הכי טוב עם אבי לוזון בתכנית בשנה האחרונה יודע על מה אני מדבר), ניתוחי משחקים איכותיים ורציניים בקנה מידה ישראלי, ביקורות על מצב הקבוצות והכדורגל בארץ, כולל עיסוק נרחב בכל מה שמסביב למשחק – הנהלה, קהל וכו'. בית ספר לעיתונות.

יש כמובן אמוציות והטונים עולים, אבל הם לא משתלטים על ההצגה הופכים אותה לבידור המוני כמו תכניות אחרות.

***

גולת הכותרת: ריאדה אל-חמיסה היא התכנית היחידה לדעתי בישראל שמתקיימת בשתי שפות במקביל – כור ההיתוך בין התרבות הערבית לעברית. לכן היא גם מקרבת בין הלבבות ועוזרת לצופה להבין כמה הערבים והיהודים שחולקים את הארץ הזו דומים הרבה יותר משנדמה.

הפרשן הראשי בתכנית היה סעיד חסאנין – גאון כדורגל, שאין דבר מרחבי העולם הערבי והמערבי שהוא לא בקי בו. ותאמינו לי, אני יודע להיות ביקורתי. שוחחתי עם סעיד מספר פעמים, הוא תמיד הרשים אותי בידע הרב שלו בעל פה ובכושר הרטורי.

אבל סעיד עזב. את מקומו תפס רז זהבי. אני לא מכיר אותו אבל הבחור הזה שולט בחומר. הוא נכנס במרואיינים במידה הנכונה, שואל את השאלות הנכונות, יודע לבקר בצורה חריפה ועמוקה. הדעתנות שלו – גם אם לא תמיד תסכימו איתה – היא מרשימה.

מעל לכל יש לתכנית הזו את הזובין מהטה שלה. חיכמת גרה – בחור יקר שגר בג'ת. הוא אנקור-מן אמיתי, מנחה שמשלב רוגע, סמכותיות, חינניות, דיקציה טובה, עברית סחה, אינטליגנציה ורצינות עיתונאית. אבל בשנייה אחת החיכמת הזה יכול להפוך לנחש ולהכיש מרואיין. הוא מנהל את התכנית ביד רמה. שאפו.   

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

סתכלו! סתכלו! השמן רץ מהר!
הפועל "סטלמך" פתח תקוה

No Comments

הרוש הודף 21 בדצמבר 2010

לוינטל,אתה משתתף ביצורניר חורף?

נעל קרועה 21 בדצמבר 2010

1-תגיד,המדינה בוערת בקרבות בין יהודים לערבים,ואתה מדבר על דו קיום ,צא מזה הזמן הזה כבר לא יחזור

dice 21 בדצמבר 2010

"במקומות שאתה בטוח שאם אתה מעלים משם את המצלמה אפשר לומר קדיש על השופט, אם רק המארחת לא תוציא שלוש נקודות.

אבל עזבו את הפולקלור בצד"

אני לא מבין. לזה אתה קורא פולקלור? לזה אני קורא התנהגות ברברית, עלובה ואלימה, שדורשת התערבות של כמה (וכמה) שוטרים.
או שברגע שמדובר באותן תכונות מרהיבות של הפרא האציל הערבי, ערכים כמו הגינות בספורט וקדושת חיי אדם אמורים לקחת צעד הצידה?

לוינטל 21 בדצמבר 2010

זו הייתה לשון ציורית. זה לא שאנחנו קוראים על מהומות בכל שבת אבל אתה יודע- תיאור אווירה בצורה קצת מוגזמת. לא התכוונתי לפשט של הדבר. מי שהיה במשחקי ליגות נמוכות טעונים מבין למה הכוונה

dice 22 בדצמבר 2010

אני בהחלט מבין מה הכוונה… זאת פשוט תופעה שצריכה להעלם מהעולם.
בכל מקרה, בעידנא דריתחא וגו'.

לוינטל 22 בדצמבר 2010

ברור שדה באזר ופ.צ לוינטל בפרט מגנים אלימות בכלל ובספורט בפרט

גיא זהר 21 בדצמבר 2010

קאלט אמיתי ואי אפשר שלא להזכיא את ג'הדת עודא האגדי. אנשים אל תהיו כבדים. נכון "שבכל סוף משפט יושב ערבי עם נרגילה" אבל לא צריך להכניס את הסכסוך לכל מקום. תחי האיחוד המיוחל באום אל פאחם!

גיא זהר 21 בדצמבר 2010

להזכיא=להזכיר

גלעד בלום 21 בדצמבר 2010

שיחקתי בליגה גימל כמה עונות במחוז ת'א בקבוצות יהודיות,כל משחק נגמר כמעט במכות ועם אדומים ואלו היו קבוצות של יהודים,אין קשר לערבים יהודים,בליגות הנמוכות יש יותר יצרים ופחות אכיפה של החוק וחוקי הכדורגל,אין מה לעשות,אגב כששיחקתי ברמה'ש במחוז השרון שיחקנו נגד קלנסווה והקהל ברובו ישב במכוניות על הגבעה והקשיב ברדיו לשירים ושערים תוך כדי צפיה במשחק,כשהקבוצה המקומית הבקיעה גול הם פשוט צפרו במכוניות במקום לצעוק,זה היה די מצחיק

לוינטל 21 בדצמבר 2010

גלעד, זה נשמע כמו סיפור נהדר ששווה פוסט מיוחד ב'באזז'

גמל (סתם גמל) 21 בדצמבר 2010

נראה לי שלצפור כשאתה יושב בתוך רכב בתגובה לשער של הקבוצה שלך זאת המקבילה ל"לייק" בפייסבוק

לוינטל 21 בדצמבר 2010

זו הגירסה האנלוגית ללייק

גלעד בלום 22 בדצמבר 2010

תשכנע את דורפן ואשמח לכתוב לדהבאזר

איתן בקרמן 22 בדצמבר 2010

גלעד, יא תחמן (בעברית של ימינו זה יתחמן) – דורפן ובית "דה באזר" בארץ ובתפוצות רק מחכים שתכתוב, עד כדי שדורפן מוכן לשלם בתיקו של היונייטד במשחק ידידות ביולי.
אז יאללה תביא אותה.

גלעד בלום 23 בדצמבר 2010

טוב אז ככה-

היו לי שתי קדנציות בליגה גימל,אחת כשעוד הייתי שחקן טניס פעיל,שיחקתי כמה משחקים במכבי "ניר" רמה'ש מחוז השרון שלא קיימת היום כי הפועל ומכבי התאחדו,שיחקנו מול קבוצות כמו בקעה אל גרביה,קלנסווה,הוד השרון וכו',המאמן היה אריה הרשקוביץ(או אשר לא זוכר) שאח'כ הפך לסוכן שחקנים,אני זוכר שמול בקעה בבית הובלנו 3-1 דקה 80(נתתי את השני מבישול של מאיר "יונדף" יצחקי מנכ'ל עירוני רמה'ש היום),בבקעה שיחק דורון רביזון שהיה בזמנו מלך שערי הליגה הבכירה במכבי פ'ת,רביזון היה כבר זקן אבל הבקיע שני גולים בעשר הדקות האחרונות ונגמר 3-3 ,הרשקוביץ דפק את הראש בקיר אחרי המשחק בכל הכוח(אני לא מגזים)בקריזה וצעק "אני מטומטם,אני אפס,אני מאמן זבל",זה היה מפחיד,היינו בהלם.אחרי שפרשתי מטניס שיחקתי שתי עונות בקבוצה המיתולוגית דינמו שינקין,קבוצה של שינקינאים סלבס שמאלנים סטלנים שצורי אוזן אקס מכבי פ'ת אימן ושיחק בה,עם אורן רוזנשטיין וגיל קופטש,שיחקנו בליגה למקומות עבודה ונתנו בראש,היריבה העיקרית שלנו היתה משטרת ת'א,אני זוכר משחק מול השוטרים במגרש של נווה גולן ביפו שבו הבקעתי רביעיה(נגמר 4-4),השוטרים היו מגיעים עם מדים ומחליפים בגדים על הספסל ושמו את האקדחים שלהם בערימה ליד הספסל,לא בדיוק הכי מתאים לאווירה של משחק בליגת חובבים ביחוד שתשעים אחוז מדינמו שינקין היו דופקים באנגים באוטו חמש דקות לפני המשחק ומגיעים למשחק מתודלקים,היתה שנאה אמיתית והדדית בין שני ה"מועדונים" שהיו הברסה והריאל של הליגה למקומות עבודה.

אותו משחק הסתיים בתגרת ענק אחרי שאחד השינקינאים זרק לאחד השוטרים שכיסח אותו ש"זה לא השטחים כאן ואי אפשר סתם לשבור עצמות",(זה היה בתקופת האינתיפאדה השניה)השוטר נכנס לאמוק ואותו שחקן נאלץ לברוח מהמגרש כמו זברה מאריה בסרטי הנשיונל ג'אוגרפיק,השוטר אים לרצוח את אותו שחקן לקבוצה(שהיה במקרה אח שלי) ואני עצרתי בעדו בכל הכוח שהיה לי במנהרה וצעקתי לאחי להיכנס לאוטו ולהדליק את המנוע,"אני אחסל אותך,צעק השוטר עם עיניים אדומות","אתה שוטר במדינת ישראל",אמרתי לשוטר בנסיון לפנות לחוש ההגיון שלו ולקנות עוד כמה שניות צוך שאני מתכנן את הספרינט לאוטו ואת היציאה בחריקת גלגלים ממגרש החניה.למפגש הבא עם השוטרים דאגנו לסולחה אבל המשקעים נותרו.

כשצורי מונה במפתיע למאמן הפועל רמת ישראל הוא שכנע אותי להצטרף לקבוצה והביא אותי כ"שחקן שלו".המעבר למחוז ת'א היה חד,מדובר ממש במערב פרוע.על אותו מגרש אימונים בדרך השלום משחקות 3 קבוצות,רמת ישראל,קרית שלום ומכבי מונטיפיורי .כבר באימון הראשון ברמת ישראל איים עלי חלוץ הקבוצה,אוהד בני יהודה,שהוא ירצח אותי במכות,הוא ראה בי איום על מקומו בהרכב ולא אהב את העובדה שצורי הצניח אותי ובנה עלי להרכב בשבת.רמת ישראל היתה אמורה לרוץ בצמרת וצורי היה אמור להעלות אותם ליגה,היה לנו את שלום רוקבן המיתולוגי,אבינועם מליחי הגדול מבני יהודה אבל כשלא באו התוצאות וכשצורי הבין לאיזה קן צרעות הוא נכנס הוא הלך הביתה אחרי 6 מחזורים והותיר אותי לבד במערכה.מהר מאד הבנתי שאין לי מה לחפש שם בלי צורי כי הכל היה קומבינות ולא הייתי רואה מגרש אז חציתי את הכביש להפועל קרית שלום היריבה המרה שהיתה קבוצת מרכז טבלה רגועה יחסית שהיתה צריכה חלוץ.שם קיבלתי חולצת הרכב,הבקעתי לא מעט גולים כולל גול נמחון עם העקב בדרבי מול ביתר עזרא בדקה ה-92. שיחקתי עוד עונה וחצי עד שעזבתי לניו יורק.היו לא מעט חוויות וכל שבת שהייתי חוזר הביתה בשלום אמרתי תודה כי המגינים היו ממש מקצצים ברגליים והשופטים לא ממש דואגים לבריאות השחקנים אלא לבריאות של עצמם בראש ובראשונה.למשחקים היו מגיעים בד'כ שוטר או שניים לא בשביל לרסן את הקהל כי לא היה כמעט קהל אלא כדי שלא יתפתחו מהומות על המגרש,השורים היו יושבים על קו האמצע ומגינים בעיקר על השופט אם במקרה הוא היה שורק לפנדל נגד הקבוצה המקומית.

אבל היה גם כדורגל ומפגשים פיקנטיים,אני זוכר ששיחקנו נגד אליצור חולון ויגאל מנחם החוזר בתשובה (מה שלא הפריע לו לקלל את השופט ולנבל את הפה בצורה הכי וולגרית שיש),אריה מזרחי אקס מכבי ת'א שיחק ברמת השיקמה המיתולוגית ,הוא היה בן 50 פלוס ועדיין כבש ואני זוכר את ארז אליאב שהעלה במו רגליו את בית'ר חולון לליגה ב' ועונה אח'כ ראיתי אותו בטלוויזיה בליגת העל,שם עשה קריירה לא רעה בכמה קבוצות,הוא עבר אותי כמו סופה כמה פעמים ולא הבנתי מה הוא עושה בליגה הזו.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 23 בדצמבר 2010

וויי, סיפור מרגש

גלעד בלום 23 בדצמבר 2010

שורים-שוטרים

פרלה 23 בדצמבר 2010

נמחון=נצחון

תומר 17 בפברואר 2012

אחלה תוכנית אוהב את חמודי כיאל , אינטיליגנט מדבר לעניין אחלה שחקן . מבסוט כשהוא בתוכנית

Comments closed