תורת המוֹסֶר – דין הודף – יד השטן

1. אם פיפ"א מתיימרת להיות גוף שבאמת עוסק בפייר פליי, כפי שהארגון הזה חרט על דגלו, עליה צריך לחשוב טוב-טוב מה עושים עם תיירי הנרי. לשבור לו רגל הם לא יכולים להציע, ובמחשבה מובלחת ורגעית קטיעת יד הייתה מעבירה מסר לא רע. אבל במישור הפרקטי יותר – הנרי אמור להיות הצרפתי הראשון שמשחק בארבעה מונדיאלים.

על הרמאות שלו (הוא הודה בסיום המשחק שהייתה צריכה להישרק יד "אבל אני לא השופט", הוא הוסיף), פיפ"א צריכה להשעות אותו מהמונדיאל. נקודה. הנבחרת שלך תהיה שם, אין מה לעשות, אתה יכול להישאר בפריז. לאכול את הצפרדעים והטאפאס שלך. גם ככה עלית חמישה קילו מאז הימים שהיית שחקן. ושחקן גדול. עכשיו אתה 'יד השטן'.

 2. כמה אירוני זה שצרפת עולה למונדיאל בצורה הכי לא מוסרית. הרי זו האומה שהביא לעולם המערבי את תורת המוסר, ערכים בסיסיים של כבוד לזולת, שוויון, אחווה. הרי התרומה היחידה של האומה הזו לאנושות היא הפילוזופים שיושבים בקפה דו מאגו, משחררים טבעות עשן מהפה ומשרבטים תובנות ודפוסי מחשבה מבריקים. ויינות. חוצמזה זה עם שהיה אפשר לוותר עליו בקלות יתרה.

הצרפתים מצפצפים על חוקים בשם המוסר. הוא הערך העליון, הצו הקטגורי שלהם. אין בלתו.  אבל בעצם בפרפראזה על מה שכתב רנה דקארט:

אני חושב משמע אני דביל. תיירי הנרי לא חשב, הוא יצא מלך. מוסרי להיות מנצח. תשארו את האימפריות והקולוניות שמאחת מהן הגיע הנרי לצרפת. הצבא הצרפתי הרביץ בהם הרבה מוסר. ואלה התוצאות. 

 3. אבל בואו לא ניתמם. כמה שחקנים היו מודים במצב כזה עדין וקריטי שנגעו ביד. האתיקט של הכדורגל לא משהו. שופט רחבה או עזרים אלקטרוניים היו מועילים כאן. תדמיינו לרגע מה היה קורה אילו הנרי היה מודה בפני השופט שנגע ביד בכוונה. הוא היה הופך לסמל והפנים של הפייר פליי. אולי גם הוא היה מזכיר לצרפתים מה מוסרי, ישר, צודק ועוד כמה ערכים שאבדו בין עוגות הבינייה המפתות שמושכות אותך מבעד לחלונות הראווה של כל פאטיסרי פריזאי.

4. עונש אחד הצרפתים קיבלו. ריימונד דומנק נשאר. והסבל שלהם הוא העונג שלנו. כי קיבלנו את המאמן ההזוי ביותר שאני לפחות זוכר. אישיות טראגית-קומית. דמות חנוך לוינית שמודעת לדיפוקיות שלה ולמדה לחיות איתם ולהתעטף במנגון של הומור אפל וסרקאזם. בטוח שיהיו קטעים איתו במונדיאל. ואל תתפלאו אם אחרי שצרפת תוגרל לבית עם ניו זילנד, סלובניה ואורוגוואי היא עוד תזכה בטורניר. ריימונד, כולנו אוהבים אותך.

מורשת של שלושה מאמנים
חינוך גופני שבדי - כך תגרמו לשבדיות לרדת (במדרגות)

No Comments

בני תבורי 19 בנובמבר 2009

הנרי היקר,
ברוך הבא למועדון.
מראדונה.

ניצן פלד 19 בנובמבר 2009

האמת, אני שמח שהוא נשאר. פשוט כי אני יודע שביום שאחריו אני מאוד אתגעגע

מוי כיף 19 בנובמבר 2009

מה שהיה מגעיל בהתנהגות של הנרי זו הריצה שלו לקהל מיד אחרי הגול (בלי לטרוח להסתכל אפילו על השופט) כדי להלחיץ עוד יותר את השופט ולהקשות עליו לפסול את השער. האינסטינקט מוכיח עד כמה חוסר ההוגנות טבוע בו עמוק (ואולי ברוב הכדורגלנים). אף פעם לא סימפטתי את הבחור ועכשיו אף יותר.

לגבי דומאנק- מעבר לפיקנטריה צריך לציין שאחת הסיבות שהוא המאמן, שהיא גם בעיה של הרבה נבחרות מערב אירופאיות, שאף מאמן בכיר לא רוצה לקחת את התפקיד (זכורה בעיקר הפארסה לאימון נבחרת גרמניה לפני המונדיאל ב2006, שבסיומה נבחר קלינסי כברירת מחדל). ישנם הרבה מאמנים צרפתים צעירים יחסית שלא רוצים בשלב הזה של הקריירה שלהם להדריך משחק אחד בחודש ויודעים שזה לא יקדם אותם לקבוצות גדולות (וזה כמובן גם מתקשר לפוסט הקודם שלך). חוצמזה אפשר לרדת על דומנק כמה שרוצים, אבל בינתיים יש לו 4/4 בהגעה לטורנירים פלוס הגעה לגמר

לראות את מצרים הרגיש לי כמו לראות את נבחרת ישראל- אין תנועה בלי כדור, הגבהות חסרות ערך, כושר גופני לקוי ועוד ועוד תחלואים של כדורגלנים עצלנים ולא מקצוענים. עצוב לי על המצרים בעיקר בגלל שזה היה נותן להם חצי שנה לשכוח מהחרא שבו הם חיים ולהרגיש שוב שהם על פיסגת העולם.

אגב, אני לא עוקב אחרי כתבותיך בלאומון היומי, אבל האם גם אתה חזרת וכתבת שהמשחק מתקיים בחרטום בעוד שלמעשה הוא התקיים בעיר שנקראת אום דורמאן?

פייר 19 בנובמבר 2009

מה שיפה בכדורגלנים צרפתים זה שבסוף יוצאת האמת
בתור מי שאוהב לשבת בבתי קפה ולשתות יין אני דוקא אוהב את זה
לא משנה כמה אתה גאון כדורגל זה לעולם לא יוכל להסתיר את הבן אדם שאתה, את העבר שלך , את המקום ממנו באת
ככה זידאן וככה הנרי
אז מה למדנו על הנרי שלא ידענו(האמת שידענו אבל היינו צריכים ארוע מכונן)?
למדנו שמדובר בבחור חסר ביטחון לגמרי, שמקרין החוצה ביטחון עצמי מופרז
ושבסהכ, בתור בן מהגרים, רוצה שיאהבו אותו מאוד האוריגינליים
שיגידו עליו בבתי קפה, הו הו הו הנרי , הוא העלה אותנו למונדיאל, אבל מה אתם חושבים, זה היה גול מוסרי?

lewinthal 19 בנובמבר 2009

אנחנו לא יודעים להעריך מספיק את דומנק עד שהוא יילך. וכמה שהוא יחסר לנו.
פייר, הכדורגל הוא הכל חוץ מפוליטיקלי קורקט. וזה כל היופי בו. הוא כן, אמיתי, לא מזויף, מציף את מה שמתרחש על פני השטח ולא מטאטא בעיות. ויוצא תמיד המרצע מן השק. כל מילה בסלע.

מוי, המצרים הם כמו הישראלים בגלל שהם משחקים בליגה המקומית ולא יוצאים לחוות כדורגל מקצועני באירופה, כמו שעושים האלג'יראים. בקשר לגאוגרפיה, אום דורמאן סמוכה לחרטום וזה בסדר לומר שהמשחק נערך בחרטום. כמו שאם אתה לא ישראלי, אתה לא נוחת בשדה התעופה בלוד אלא בתל אביב.

מוי כיף 19 בנובמבר 2009

צודק לגבי ההבדלים בין הכדורגלנים המצרים לאלג'יראים. האלג'יראים אפילו הגדילו לעשות וממש עברו לגור באירופה. ממש סטארטאפ צרפתי- יש להם 2 נציגות במונדיאל- נבחרת צרפת ונבחרת דרום צרפת

lewinthal 19 בנובמבר 2009

אלג'יריה וצרפת עוד ייפגשו במונדיאל. משחק ביניהן כבר פוצץ.

פייר 19 בנובמבר 2009

גם הגול הזה הוא הכי לא פוליטיקלי קורקט שיש
(רוצה לומר- מה יכול להיות התנהגות יותר פוליטיקלי קורקט מללכת לשופט ולהודות שנגעת ביד), האם זה הופך אותו לאמיתי, לא מזוייף כדברייך?
לטעמי, ולטעם חברי לשולחן בית הקפה התשובה היא כן. בהחלט כן.

לגבי השאלה המוסרית הדעות חלוקות, יש הטוענים שכל גול הוא מוסרי
אני לא סבור ככה. אני נוטה יותר לראות היחסיות שבמוסר, מה שעוזר לי לאהוב את הגול הזה אפילו יותר.

אביאל 19 בנובמבר 2009

בוא נגיד שהגול העלה את צרפת למונדיאל אבל אי הכיבוש שלו לא בהכרח היה משאיר את צרפת בבית.
בכל מקרה, כמו שכתבתי אצל דורפן, אם היה מדובר באחת הנבחרות האהודות יותר, כמו ארגנטינה, ברזיל, הולנד ספרד וכו' היו מדברים אחרת, הקטע המצחיק הוא שזה נפל דווקא על הנרי – שבדרך כלל מאוד אהוד בעיקר בגלל הקבוצות איתן הוא מזוהה – ארסנל, וברצלונה כיום, מעניין מה היה קורה אם אנלקה או בנזמה היו עושים את זה, אני בכלל לא רוצה לחשוב.
כולם מזכירים בגאווה את מראדונה והגול ביד שלו ושוכחים ממסי שעשה הצגה מדהימה כשהוא עשה תנועה כאילו הוא נגח בכדור כשהוא בכלל נתן לו בוקס עם היד, שנוח לשכוח שוכחים, אבל פה מדובר בנבחרת צרפת.
אפשר לחשוב שרובי קיין היה רץ להתוודות על מקרה.
זה מקביל בדיוק למקרה של צ'לסי ברצלונה בחצי גמר של ליגת האלופות בשנה שעברה, אם היה מדובר במקרה הפוך או על קבוצה שהיא קצת יותר אהודה, כותרות שלמות היו נכתבות על הנושא והיו מזכירים אותו בכל פינה, אבל מדובר בצרפת וצ'לסי שגם ככה כולם שונאים אז קל להאשים או לשכוח (במקרה של צ'לסי).
בכל מקרה דווקא ממך לוינטל שבניגוד לשאר עיתונאיי הספורט בארצנו דווקא תמיד ריאלי ואובייקטיבי להיות קצת פחות נחרץ, ומי לעזאזאל מניח בדעתו שהנרי היה ניגש לשופט ?! מי היה חושב שאיזה שחקן בקבוצה שלו או בנבחרת שלו היו עושים את זה ? מי רובין קין היה עושה את זה ?

lewinthal 19 בנובמבר 2009

פייר, מוסר הוא עניין יחסי. אם אתה מאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים בהיותה הפסגה אליה שואפים, אז הגול מוסרי. אם הדרך חשובה לך אז זה לא מוסרי.
אביאל, העניין היה אחר. אחרי שהנרי עצר את הכדור עם היד הוא היה יכול לעזוב אותו, אבל הוא בחור להמשיך ולרמות. לכן זה מקרה שונה מאשר אם הכדור היה פוגע בידו וממשיך ישר לגאלאס. הנרי רימה במתכוון.
חוצמזה היה גם אופסייד בגול. ואף אחד לא מדבר על זה.

פייר 20 בנובמבר 2009

על זה נאמר, הו, הו, הו, אין משהו שהשולחן שלנו בבית הקפה אוהב יותר מהתפלמסות בעניני מוסר
פייר עצמו כבר אמר שלטעמו המוסר הוא יחסי , אבל בדיוק בגלל זה לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים ולפעמים הדרך היא החשובה
לשיטתו (למה אנחנו הצרפתים תמיד מדברים על עצמנו בגוף שלישי?) אמת המידה המוסרית היא מידת האמת או ההתקרבות אליה, ולכן דוקא הגול של הנרי הוא פאר המוסריות , לפחות עבור מי שהיא חשפה בפניו עוד טפח מהאמת
(על הנרי עצמו,על פסיכולוגיה של מיעוט, על הטבע האנושי, על המיקריות בספורט ובכלל, על יד האלוהים וכו' כל אחד יכול לבחור)

lewinthal 20 בנובמבר 2009

שני עניינים.
1. היה גם אופסייד ברור בגול ואף אחד לא מדבר על זה.
2. היות שאני לא יודע מה שנוא על הנרי, הוא זכאי מחמת הספק תחת הטיעון "אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך".
אין כמו שיחות פאב ובתי קפה על וויסקי או לפחות ערק

פייר 21 בנובמבר 2009

והנה סוגיה מוסרית משולחן בית הקפה:
דקה 94 בטדי , הפועל עכו הישוו לפני חמש דקות משער שנכבש אחרי בישול מאופסייד ברור של עבדול עזיז, הקהל בטדי שורק בוז, גם כניסתו של ברוכיאן לא הועילה, כשהוא נכנס ביתר עןד הובילו, לא עזרו כל שלטי "על עקרונות לא מוותרים" ביציע, והנה הכדור מוגבה לרחבה הביתרית, ואז בחיקוי מדהים של אחד לאחד לגול של צרפת, עבדול עזיז מבשל אחרי יד ברורה לגיטה את ה2-1,
עכשיו, מה צריך עבדול עזיז לעשות:
1. לרוץ מיד לשופט ולהגיד לו שהכדור נגע לו ביד, ולההפך לסמל בינלאומי להגינות
(מי יודע , אולי אוהדי ביתר יעריכו את המחווה והוא יהפוך לערבי הראשון בביתר)
2.לרוץ עם ידיים פרושות לצדדים לכיוון היציע המזרחי, ואז לגשת לשופט ולהגיד לו שהכדור נגע ביד
(במקרה הזה הוא שרוף בטדי, אבל אולי יהפוך לפרזנטור החדש של ג'ילט)
3. לרוץ לכיוון היציע המזרחי ואז לרוץ לכיוון היציע המערבי
אצלנו בשולחן, ברוב מוחלט בחרו באופציה ג'

Comments closed