בין רובין סודרלינג לחנות סקס, בין רוג’ר פדרר לבכיין סדרתי – ולמה השווייצרי הוא לא הגדול מכולם.

In כללי

 1. רוג'ר פדרר אחד הגדולים בכל הזמנים. אין 'הכי גדול'. גדולה נמדדת קודם כל בהשפעה על המשחק. רוד לייבר עשה פעמיים גראנד סלאם קאלנדרי. ביורן בורג תרם את הבקהנד בשתי ידיים ובעיקר את חבטת הטופ ספין – הכי פופולארית כיום בסבב. ג'ון מקנרו הפך ענף אליטיסטי לבלתי מעונב ופופולארי בקרב ההמונים כמו טייגר וודס בגולף. בוריס בקר שידרג את המשחק ליד הרשת לדרגת אמנות. פיט סמפראס גילה לנו את החשיבות של סרב מעולה שאחרי עידן החבטים מעץ. אגאסי העלה את משחק ההחזרה לרמות שלא היו מוכרות עד אליו.אז אין ספק שפדרר בשיאו (לפני כמה שנים) הוא הטניסאי הטוב או המגוון בכל הזמנים – כמות החבטות, האיכות שלהן, הכישרון, שלמות המשחק שלו (שליטה בכל חבטה ברמה גבוהה, כולל שיפור עצום של הבקהנד). אבל גדול הטניסאים מכולם? בשבילי זה יצחק רבין.

2. אחרי הניצחון על מרכוס בגדאטיס לפני 3 שנים וחצי בגמר אליפות אוסטרליה ראינו את פדרר בוכה בפעם הראשונה במעמד של טקס הגמר. זה היה תואר גראנד סלאם שביעי שלו והוא בכה אחרי שרוד לייבר העניק לו את התואר. אלה היו הדמעות הכי מרגשות של האיש שנראה כקרח עד אז. הבכי השני שלו היה עצוב – השנה, שוב באוסטרליה. הוא הפסיד לנדאל ונדמה היה שהוא מעכל שהספרדי יעבור אותו בכמות תארי הגראנד סלאם ושהשווייצרי כבר לא יגבר עליו בגמר גראנד סלאם. בטח אם זה קורה על מגרש קשה שמותאם למידות של פדרר. והיום הוא שוב בכה מהסיבות הנכונות.

אבל רוג'ר, חייך לטובה. לא הכל רע. להיפך! באופן אירוני דווקא בטורניר הכי גרוע שלו ברולאן גארוס מבין חמשת האחרונים, פדרר יצא המנצח הגדול. הדרך הייתה מרשימה – פדרר לא עמד בלחץ בשנתיים האחרונות ועשה במכנסיים פעמים רבות כשהכסף היה על השולחן. מול אקסוסו, האס ודל פוטרו הוא חזר מהקבר וגילה תעצומות נפש וגוף עילאיות ויצא ענק.

עזבו את העניין המנטאלי, מדהים איך פדרר (בן 27) – אדם בעל גוף רגיל – קורע פיזית אתלטים בני 20 שבנויים לתלפיות כמו דל פוטרו. ההסבר ההגיוני לכך הוא התנועה של פדרר על המגרש – הוא רוקד, זורם, נע בטבעיות, לעולם לא מתאמץ.

3. במרכז המסחרי בצומת בילו חנות הסקס 'EROS' נמצאת בצמוד ל'TOYS ARE US'. זה מלמד משהו על החיים – המרחק בין ילדים קטנים לבין מבוגרים שזקוקים לעזרים מיניים כדי לגמור, הוא הרבה יותר קטן ממה שחושבים. נזכרתי בזה מפני שראיתי את רובין סודרלינג היום בבמה המרכזית – גמר טורניר גראנד סלאם ראשון שלו. הסיכוי שלו לנצח נראה כמו הסיכוי לאונן ולגמור מול כדורסל נשים (ישראל – בלארוס לצורך העניין. אגב זו פעם ראשונה שישראלים פוגשים בלארוסיות שלא הוברחו ממצרים).

סודרלינג לא לבד. חלק גדול מהטניסאים הגדולים לאורך ההיסטוריה הפסידו בגמר הגראנד סלאם הראשון שלהם, למדו מהחוויה וחזרו כמו גדולים לזכות בגראנד סלאם. ביניהם אפשר למנות את רוד לייבר הענק, אנדרה אגאסי הגדול, איבן לנדל (4 הפסדים לפני הניצחון הראשון), גיז'רמו וילאס (2), פט קש, גוראן איבניסביץ' (3) ונובאק דיוקוביץ'.

בטורניר הזה השבדי הראה שהוא עשוי מהחומרים הנכונים כדי לקטוף גראנד סלאם בעתיד אם ימשיך בקו ההתקדמות ויישאר בריא. הוא בן 24 ויש לו כמה שנים טובות. אבל הגיבור הוא שוב האיש והדמעות.

No Comments

thewonder 11 ביוני 2009

מחכים כבר לפוסט על רונלדו.

בכל מקרה, אולי ממך נזכה לשמוע פירוט איך הולך להראות ההרכב החדש של ריאל.

לדעתי יותר מכל הענין תלוי בראול. אם יסיר מכבודו, וישב על הספסל ויסכים לעלות מדי פעם להושיע משחקים שהסתבכו יצא גדול ואולי ישאיר סיכוי להצלחה של הקבוצה הזו. אם הוא בפנים, זה יכול להיות מאוד בעיתי

Comments closed