גארבג’ טיים? מאהלר טיים!

מכבי חיפה חזרה להתאמן. "צפו בירוקים חוזרים להתאמן", ממליץ אחד האתרים. וואו! למה? אין לי מה לעשות בחיים? עד כדי כך אני גדול הייאוש?

אירועים מעין זה ועוד ענייני קיץ ספורטיבי, כל שכן ישראלי, מעניינים אותי פחות אפילו מהחמוקיים של דודו ויצטום הגדול. אבל איך אמר לי המוכר ב"איציק עוף בגריל"? החיים קצרים וטעימים. עניתי שהם גם נעימים עם מזגן ומוסיקה טובה.

ובאמת צריך להירגע. נכון שאין ספורט שילחיץ אותנו, ובכל זאת זה הזמן להירגע ולתת לנפש להיסחף במערבולת צלילים שבוקעת מהמערכת. הסימפוניה השישית של מאהלר. החלק השלישי האיטי כובש וממיס אותי כמו ארטיק לימון חשוף לשמש המתוקה של אילת. הצלילים הם כמו פרפר ואנ פרח. הם מלטפים אותי ומרחפים בחלל, נושקים לי וממריאים אך לא עוזבים את רוחי לעולם.

"תפתח טלביזיה, תראה איזה גול כבש איזה בלארוסי". די, אני עונה. תניח לי – יש לי זמן לעוד סימפוניה של מאהלר. אשמע את כל תשע וחצי הסימפוניות שלו שוב ושוב עד יעבור זעם ותישכח הפגרה. ויוה לה מוסיקה.

ולמי שלא מכיר אותי – זה אני, שלא ישתמע מהדברים שאני צריך זיונים (אבל אני צריך).

הודעות מנהלתיות. מעכשיו יש טוויטר כזה
ההפגנה האיראנית - יש לנו מה ללמוד מם על דמוקרטיה