הרצאה מלומדת על הסכסוך הישראלי-ערבי + נחל אכזב שלא אִכזֵב

זה היה יום ים המלח. לימדתי ולמדתי כמה וכמה דברים:

1. נסענו בהלוך דרך כביש 443 על הקו הירוק, ירדנו בדרך יריחו. עברנו בדרך ליד גדר ההפרדה. ניסיתי להסביר מעט למקסי על התנחלויות וקו ירוק. משראיתי שאני קצת מסתבך ומתעמק מדי, אמרתי לו ככה: "הם ערבים, אנשים פרימיטיביים, אנחנו יותר כמוכם – איך תהיה כימיה?". הסבר מעמיק שלומדים בתואר שני במזרחנות ויחסים בינלאומיים. לצורך שכנוע הכנסתי את מקסי לאוהל בדואי, העליתי אותו על גמל. אישה וחמישה ילדים קטנים, חמודים ומסריחים הגישו לנו תה ופיתה עם לבנה וקפה. מקסי התלהב והגברת הביאה לנו תה בשקית ותבלין בדואי מיוחד. דמגוגי קצת אבל הרעיון הובן.

2. על צוק בתוך נחל אכזב ועם תצפית מרהיבה לים המלח החלטנו לעשות סקס. ישבתי על סלע חזק וחם ומקסי פינק אותי עם מציצה נפלאה וארוכה. עשרים ומשהו דקות על הברכיים הביאו אותו לגלות מאוחר יותר שהגב שלו ובעיקר הכתפיים נשרפו וקצת כואבים. התנוחה הגבוהה של המציצה העבירה את עיקר הנזק לכתפיים. לא נעים אבל למדנו מסקנה חשובה לחיים.

מעבר לזה – זו הייתה תחושה של צילום לסרט כחול, זוג מזדיין על אתר מבודד ופסטורלי על צוק בואכה סוף הדרך. השפיך שלי לטענת מקסי דומה בטעמו לנקטר אפרסקים ואינו ראוי להשתלב במימי ים המלח. על כל פנים זה היה נחמד אחרי שאמרתי למקסי שאנחנו במקום הכי נמוך בעולם שהוא ירד עוד יותר נמוך. ואפילו טעם מנווה המדבר. 

3. לא הרבה תיירים היו בחוף מינרל. צרפתים, ספרדים ואמריקאים. כולנו עשינו אמבטיית בוץ. כמה צרפתיות שעשו את זה אמרו על עצמן שהן נראות כמו מייקל ג'קסון. ככה זה אחרי שהבנאדם מת ומראים אותו מהימים היפים והרחוקים שלו, כשעוד היה שחור. אבל מה לעשות, האמת היא שהן עברו תהליך הפוך – עברו מלהיות לבנבנות-ורדרדות לפסאודו-שחורות. יפה לסנוביות האלה שחור. עכשיו שיחזרו לאכול צפרדעים. שחורים.

4. בדרך חזרה קניתי למקסי ולי בקלאוות. שלשום אכלנו כנאפה ורציתי לדעת מה הוא מעדיף. זה היה סוג של מבחן לטעם טוב. הוא אוהב מאוד את שניהם אבל כנאפה לטעמו טעים רצח ויותר איכותי. קיבל 100 במבחן.

5. במהלך הנסיעה, כשעוד הייתה קליטה ברדיו, הבנתי שהנהלת מכבי מסוכסת, שבני יהודה משחקת היום משחק תחרותי כלשהו ושגביע דייויס מתקרב. בקיצור בבית קברות הספורטיבי הזה לצוף בים המלח זה ספורט יותר אטרקטיבי.

5. מה שכן היה לי טיימינג מחורבן היום – הגענו לעין גדי חצי שעה אחרי שהאתר נסגר למבקרים ולמצדה 20 דקות אחרי שסגרו. אמרתי למקסי שאני משאיר דברים לפעם הבאה. מעניין איך מרגישה מציצה על רכבל.

אסבל קיפרופ
וואו!

No Comments

קורא אדוק 10 ביולי 2009

לפעמים אני לא יודע אם סגנון הכתיבה שלך הוא מהפכני או פורנוגרפי בצורה מזעזעת
בכל מקרה,המשך כך?!

סילביה פלאת' 11 ביולי 2009

עמית, אתה לא פורנוגרפי. אתה כותב מהלב והנשמה וגם מהזין והחור תחת. זה מבורך. וחוץ מזה, מה כל כך בפורנוגרפיה חוץ מזה שהיא ממכרת בטירוף וקצת שוחקת בעקרון האהבה.

lewinthal 11 ביולי 2009

קורא אדוק,
הסגנון שלי מזעזע בצורה מהפכנית פורנוגרפית.
סילביה, תודה. אני כותב מהלב ולפעמים זה יוצא טוב ולפעמים לא.
שמח על הטוקבקים שלכם

בני תבורי 11 ביולי 2009

לוויטל,
מי שמזדעזע, מתקומם, נגעל, נרעש, מתחלחל – מרגיש כך מתוך הסבך האישי שלו. אפשר גם לא להכנס. כתיבה מהלב נדירה אמיצה ומיוחדת שכן היא לא מושפעת משיקולי רייטינג. אלא אם אני טועה. לפעמים העין מתעכבת קצת בהשתאות על משפט גלוי לב באופן חריג ולא צבוע, אבל עין זה שריר שמתרגל. אל תכתוב כדי למצוא חן. זה לא אמיתי.

lewinthal 12 ביולי 2009

בני, תודה רבה לך על ההער(כ)ה. כיף לקרוא ביקורת שכזו :)
תודה רבה

Comments closed