האם אני פרנואיד או שבאמת רודפים אותי? או ששניהם גם יחד?

1. היום בצהריים קיבלתי בדואר מכתב. לא בדיוק מכתב. מעטפה. מאריק הטכנאי מקררים. בחור חמוד, איש הדור הישן, ישר כמו סרגל, עם מבטא קצת גלותי. בקיצור קשה לפקפק בו. בתוך המעטפה היה בסך הכל מגנט שמדביקים על המקרר – "אריק מקררים". עד כאן הכל טוב ויפה. אחרי כמה שעות גיליתי שהתקלקל המקרר. שיהיה ברור – שנתיים וחצי לא התקלקל לי המקרר, גם אם הוא ענתיקה. שנתיים וחצי מאז שאריק ביקר אצלי. מה אתם אומרים? 

2. מעל לחצי מהימים בטור דה פראנס הם גארבג' נוראי. כמו להתבונן על דשא בזמן שהוא צומח. רק שפה רואים פדלים ונוף יפהפה. זה ממש מיותר לטעמי.

יורדים על הבריטים שהם מרובעים וקשוחים עם המסורת שלהם ומה תגידו על הצרפתים? למה שלא יקצרו את הטור בשבוע וחצי-שבועיים, ישאירו רק את הקטעים נגד השעון – האישיים והקבוצתיים ואת הטיפוסים ויקנחו בשאנז אליזה (על זה באמת אסור לוותר)? מקסימום שייתנו שניים-שלושה קטעים מישוריים לספרינטרים, אבל בינינו – אנחנו רוצים לראות קרבות גלדיאטורים ולא רכיבה קבוצתית כמו שיש בפארק הירקון כל שבת. 

אגב, גיליתי שהכלב שלי תיאו הוא מטפס הרבה יותר טוב מאשר ספרינטר. כנראה בגלל מבנה הגוף שלו – הרגליים הקדמיות צרות והשרירים בעיקריים נמצאים אצלו ברגליים האחוריות. טור דה האו.

על כל פנים כל הטור הזה בצרפת נראה לי כמו ניסיון למרוח את חודש יולי בו אין כמעט שום פעילות ספורט רצינית. אם ככה אז לפחות שיעשו את זה בסטייל.

3. למי שלא יודע, ביום ראשון אני טס לרומא לעשרה ימים. אראה חלק מאליפות העולם באקוואטיקס (מרכז העניינים הן תחרויות השחייה שייחלו ב-26 בחודש אבל כבר ב-17 נפתחות התחרויות עם שחיה במים פתוחים ואחר כך כדורמים, שחייה צורנית וקפיצות למים). למעשה נהגתי בחובבנות, קודם סגרתי את תאריכי הנסיעה ורק אחר כך שמתי לב לתאריכי התחרות, מה שגרם לי לעוף הביתה ב-29, אחרי מחצית בלבד מתחרויות השחייה. אבל שוין – נסתדר איכשהו.

העיקר שהאהבה הרומאית תמשיך לפרוח ולשגשג. צריך לבחון עוד כמה זוויות בזוגיות – ביחס לחברים של מקסי -, אם יש כמה קנאים ובעייתיים ואיך הוא מסתדר איתם. גם ביחס לחיים משותפים בזמן שכל אחד עובד, יעני זמן שגרה. ועוד ענייני כימיה. הלוואי שיילך.

מה שלא יהיה, מכם אני מבטיח שלא להיפרד. (כולם ביחד: אהההההההה קיטשי).

טבז ופרגוסון. הדברים שלא רציתם לדעת
האם אנחנו אוהבים את המי או את המה?

No Comments

קורא אדוק 16 ביולי 2009

בהצלחה באיטליה!!!

בני תבורי 16 ביולי 2009

תהנה שם וקח למקסי take away מוניליה…

רותם גרוסמן 16 ביולי 2009

אל תשכח להביא לנו את הנשיקות שוקולד האיטלקיות הכחולות האלו ששכחתי את שמן

את הקרם הלבן תשמור למיסיו

חחחחח

תהנה

lewinthal 16 ביולי 2009

רותם, אני אביא משהו מתוק, זה בטוח.
תגידו, מישהו יודע אם אפשר לקחת כנאפה 8 שעות בדרך מבלי שהוא יתקלקל?

lewinthal 16 ביולי 2009

קורא אדוק, תודה :)
בני, אולי אני אביא ארצה במקום זאת גלידה מצ'וריצ'ורי?

רותם גרוסמן 16 ביולי 2009

לפי דעתי ניתן להביא כנאפה. אני מת על המאכל הכתום הזה. יש גם כנאפה ששמים בפנים במקום גבינה איזה קרם כזה שהוא בטח ובטח נשמר במטוס שגם ככה מקורר. גם גבינת העיזים תחזיק לדעתי. ממתקי מוטראן ביפו- אש!!

או שתיקח ריקים ותמלא בקוט'ג

באהבה

בני תבורי 16 ביולי 2009

לווינטל,
אגב, יש לך שם פרטי, לא? שם משפחה זה רשמי פחד.
כל גלידה איטלקית שתביא תתקבל בקשקוש זנב.
לגבי הכנאפה, אם תרכוש טריה לפני הטיסה ותארוז בכלי פלסטיק סגור, אין לך שום בעייה.

lewinthal 17 ביולי 2009

בני,
שמי עמית אבל מעטים יודעים או זוכרים את זה.
תודה, נראה אם אנסה

בני תבורי 17 ביולי 2009

היי עמית, נסיעה טובה.

lewinthal 19 ביולי 2009

תודה בני :)

Comments closed