ממקסי למייקל פלפס

אתמול יצא לי לראות מקרוב את מייקל פלפס. הוא טיפטף עליי קצת מים אחרי שהובס ב-200 מ' חופשי ואפילו ענה לי לשאלה. אז הנה הרשמים שלי:

ראשית כל פלפס הרבה פחות מכוער במציאות מכפי שהוא מצטייר בטלביזיה. הוא אפילו די יפה. שנית ניכר עליו שהוא לא היה בשיא הפוקוס. זה עדיין מדהים שהוא כל כך התקרב לתוצאת השיא שלו אחרי שנה כזו מסובכת פיזית ומנטאלית עם פרשת הבאנג, ההשעיה וכל הפסטיבל סביבו.

אין לי מושג מאין בדיוק פלפס שואב כוחות להמשיך לשחות. אחרי המשחה שלו נוגן באצטדיון השיר של קווין – "מי רוצה לחיות לעד?". פלפס כבר הנציח את עצמו בכל דרך אפשרית – כספורטאי האולימפי המעוטר בהיסטוריה עם שיא שכנראה לא יישבר, בטח לא בעתיד הנראה לעין.

שנה אחרי אולימפיאדה לא הייתי מצפה מפלפס שאפילו יטרח להשתתף באליפות העולם הזו שבינינו – היא אירוע בסדר גודל בינוני. היא הרבה פחות חשובה מאליפות עולם בשנה טרום אולימפית שלא לדבר על אולימפיאדה. אם חושבים על זה פלפס דואג לפרנסתו וגם רוצה לשפר את שיאיו האולימפיים – המחיר של השפעת הפסדים בלונדון 2012 עדיין לא עולה לדיון. 

פלפס נראה יותר שלו, פחות מאוכזב. אחרי שלא התאמן כמו שצריך, כשהאולימפיאדה במרחק שלוש שנים, אחרי שרק ידע מה זה לנצח וכשהוא סובל מנחיתות רצינית בבגד הים אותו הוא לובש – האגדה האמריקאית אמנם לא הובס ככה מאז שהיה נער צעיר – אבל הוא מצליח לבלוע את ההפסד – בעיניים שלו הוא משדר "חכו חכו, אני עוד אחזור". האמנם? 

החיים עם קדוש מעצבן
הבלוג מביע התנצלות

No Comments

בני תבורי 29 ביולי 2009

ג'וינט? עמית, מה קורה לך, זה היה ג'וינט? מדובר בבאנג שובר שיאים…ג'וינט בגודל כזה הספיק לכל באי וודסטוק.
חוץ מזה, הוא יחזור.

lewinthal 29 ביולי 2009

בני, צודק במאה אחוז. זה מה שקורה כשכותבים פוסט על הבוקר

יובל 29 ביולי 2009

נראה שאתה מתאמץ בכוח לחזור ולכתוב על ספורט, למרות שזה כלל לא מעניין אותך… אני חושב שלא הבנת את תגובתי הקודמת, אין שום בעיה שתכתוב על האהבה המסעירה שלך, והנסיך הקטן, פשוט הבלוג שלך איבד את היחודייות והיופי שהיו בו קודם. כעת הוא סתם בלוג של נער מתבגר ומאוהב…
אין צורך להתאמץ ולכתוב על נושאים שהראש שלך לא בהם, זה יוצא עלוב ולא מעניין, אתה שווה הרבה יותר מזה.

בני תבורי 29 ביולי 2009

יובל,
לא בא לך לכתוב בלוג משלך?

אמנון 29 ביולי 2009

טיפה מרגש לכתוב על ספורט. ד"א, יצא לך לראות את הפלא דיילי באליפות? הנצחון שלו במקצה ה10 מטרים היה הכי קרוב להירואי שקפיצה יכולה לתת לנו.
בקשר לפלפס. אני חושב שהוא פשוט אוהב את מה שהוא עושה. אולי זה גם קשור לרצון לסיפוק עצמי גדול עוד יותר, כי זהבכלל לא קל להיות שחיין בגיל צעיר. אני חושב שיש לו תערובת של תעוזה ואהבה למקצוע.

Comments closed