ארסן ונגר לא מסוגל לעשות דיאטה

גוף האדם הוא עניין מרתק. אדם בוגר יכול לרדת 5, 10, 20 או 50 קילו ומידות בגדיו ישתנו בלי הכר. אבל מידת נעליו תמיד תישאר זהה.

אני מאוהב במקסי, אתם יודעים. אני רוצה רק אותו כשאנחנו ביחד ומאוד-מאוד נאמן. אבל כשצריך לשרוד חודש לחוד – אני פה והוא שם – פתאום קשה לי, בהיותי טיפוס מיני, בלי סקס.

סקס הוא עניין של גאוגרפיה מסתבר. אבל זה לא שאני מחפש, זה פשוט נופל עליי. פיתויים קשים. הנה אני מקבל טלפון הערב. זה אלבאן, המאהב הצרפתי שלי מהקיץ הקודם, כושי יפהפה. יש לו בן זוג כבר ארבע שנים אבל הוא דלוק עליי והוא מתוק ויפה עם גוף אלוהי וגם אחלה זיון. אז מה אני אמור לעשות?

אני מרגיש כמו נעל באהבה שלי שהיא יציבה וברורה, אבל במצב המורכב הזה שאני לבד בארץ, מבחינה מינית אני מרגיש יותר כמו כרס שנתונה לשינוי. מין חוסר אונים כמו של מתמודד ב'אחד נגד מאה' בלי גלגלי הצלה מול שאלה שאין לו מושג בה על סך של 100 אלף שקל.

חוסר האונים הזה – ראיתי אותו לא מזמן. זה קרה אחרי משחי חצי הגמר באליפות העולם ברומא. השחיינים שסיימו במקומות גבוליים אחרי מקצה חצי הגמר הראשון נשארים במרחק חמישה מטרים מהבריכה ובוהים במקצה השני בתקווה שהתוצאה שלהם שווה גמר. הם בשיא המתח ואין ביכלתם לעשות כלום. הם כבר לא תלויים בעצמם ומרגישים חסרי אונים, מתים שיבוא איזה גל ויטביע את המתחרים במקצה שמתנהל מול עיניהם.

חוסר האונים הזה הוא כמו להיות אוהד ארסנל ולעקוב אחרי ארסן ונגר בכל חלון העברות. מוציא לך את המיץ, מעצבן ממש שהוא לא קונה שום שם רציני שאתה חושב שיכול להעיף את הקבוצה לגבהים חדשים. גם כשזה קרה כבר – עם ארשאבין – זו הייתה עיסקה ארוכה שנמתחה ונמשכה. למזלנו רק אנחנו קפצנו עליו. אבל ונגר הוא כמו נעל בזמן ששוק ההעברות הוא כמו הכרס – משמין ומרזה בלי הכר.

אתה רוצה שינוי אצל ונגר ויודע שהוא לא יבוא. הוא מאוהב בפרויקט של עצמו. אולי גם רוצה להיות הכוכב הראשי בהצגה. זה מתסכל שרק לוונגר לא ברור שהקבוצה שלו שווה בעונה טובה מקום רביעי ואני בספק גדול אם אפילו זה יקרה.

זה מוציא אותי מהשלווה שהצרפתי לא מבין שעוד עונה שחונה ועוד עונה שחונה וארסנל תידרדר במהירות למועדון דרג ב' שלא רק שלא ימשוך כוכבים אלא שאלה יברחו ממנו.

אבל מה לעשות? אי אפשר להפוך נעל לכרס. והשאלה כמה זמן ארסנל יכולה להמשיך עם נעל כמו ונגר, שבעבר הייתה במידה ראויה עם נעל יפיפייה, אבל היום הנעל הזו מלאת יבלות וכבר לא סוחבת את הגוף.

בובי רובסון
הומופוביות בספורט. באמת שכבר הגיע הזמן למישהו גיבור

No Comments

עופר (הירוק) 2 באוגוסט 2009

עמית, בתור אוהד ארסנל כבר שנים, ואחד שבאמת אוהב את ונגר, אני חייב להודות שאני מסכים לצערי עם מה שכתבת. אבל עדיין, משהו בי רוצה להאמין בונגר, כמו ילד שלא רוצה להאמין שאבא שלו טועה.
אני רוצה שהם יצליחו, למרות שזה נראה כמו כרוניקה של כישלון ידוע מראש.

אבל המכירת חיסול המעצבנת הזו (אדבאיור וקולו טורה), יחד עם ההחזרה של ויירה, שאני מאד אוהב אבל… מזכירה לי לצערי את התנהלות מכבי ת"א כדורגל.

וחוץ מזה, ערב נורא בת"א. פשוט גועל נפש. עצוב שקורים דברים כאלה בישראל, אבל כנראה שאת המשפט הזה אפשר להגיד כל יום כשאתה גר בישראל.

סילביה פלאת' 2 באוגוסט 2009

איבדת אותי כשעברת לאליפות העולם בשחייה. לקרוא על הגברים ההומואים המדליקים שלך יותר מעניין אותי. לארסנל האהובה עדיין לא הגעתי אבל אקרא עוד מעט, מבטיח.

אביאל 2 באוגוסט 2009

דווקא יש לי הרגשה שתפתיעו השנה, לא יודע למה, ביננו קולה טורה הוא לא מה שהיה בשנים עברו וראינו את זה בשנה שעברה וגם קיבלתם הרבה כסף עליו ועוד מכרתם אותו לקבוצה שהופכת להיות יריבה ראשית, ככה שזאת לא כזאת אבדה.
בקשר לאדבאיור – אני חושב שדווקא טוב שהוא הלך, הוא תמיד נראה לי אחד שעושה טובה וכל ההתנהלות שלו מחוץ למגרש גרמה לדברים לא טובים.
אני חושב שהייתם צריכים להעיף גם את גאלאס כי אחידות וחברות בחדר ההלבשה זה חשוב ואיתו זה לא ממש הולך.
ונגר עושה דבר מדהים, למרות שאני אוהד צ'לסי יש לי חיבה קטנה שאני מנסה להסתיר לארסנל ואני חושב שזאת דווקא יכולה להיות שנת פריצה לכמה צעירים כמו וילה ווילשר או איך שלא קוראים לו.
בקיצור לא אכפת לי שתסיימו במקום השני אחרינו :)

lewinthal 2 באוגוסט 2009

עופר, אכן היה לילה קשה ועצוב.
בקשר לארסנל עדיין יש כישרון בקבוצה אבל הבעיה היא שאין עומק. וכשאתה מסתכל על עומק של היריבות אתה מבין שגם אם ארסנל תפתח טוב את העונה ותוביל את הטבלה, זה לא יחזיק לאורך זמן, ובטח לא כשמתחרים בשתי מסגרות.
חבל כי אנחנו אוהבים את ונגר ומוקירים את פועלו וקשה לדרוש להעיף אדם מיוחד כל כך עם תרומה נדירה לכדורגל.

lewinthal 2 באוגוסט 2009

סילביה, שחייה זה לא כיף? האמת היא שעם גרטל כל דבר הוא כיף. הוא גדול שדרינו בעיניי. אני אקדיש לו פוסט בקרוב. כשהייתי ברומא ושמעתי שגרטל משדר הצטערתי שלא דחיתי את הנסיעה לאוגוסט

lewinthal 2 באוגוסט 2009

אביאל, אני קונה עכשיו בשתי ידיים מקום שני. זה חלום בלתי אפשרי.
אני מת על ולה ויש צעירים מוכשרים אבל קבוצות של צעירים וקבוצות שלא מתבססות על קישור והגנה קשוחים לא מגיעים לכלום בימינו. כולל בארסה. אלה העובדות.וונגר צריך לדעת את זה

סילביה פלאת' 3 באוגוסט 2009

גרטל שדר זוועתי ושום אפקט קאלט לא ישנה זאת.

Comments closed