איפה שומי ומה עם לותאר?

בארץ שלנו אוהבים למחזר. עוד פעם גרנט. בארץ שלנו אוהבים פרוטקציה. רוני לוי הרי עושה סטאז' לנבחרת במכבי פ"ת.

לי יש שתי אופציות מנוגדות באופן קיצוני, ואין לי בעיה עם כל אחת מהן:

אחד הוא שום יצחק שעבר כברת דרך ארוכה בכדורגל הישראלי כולל ברמת הנבחרות. שומי דוגל בכדורגל התקפי, שחקנים פרחו אצלו והוא גם הביא תוצאות יפות. בנוסף לכך הוא אישיות מלבבת, חביב עם התקשורת, הוא לוקח אחריות כשצריך, יש לו רקורד אירופי והוא לא מתעסק בייפוי המציאות והונאת הציבור. והוא גם יודע רוסית – שעם פיצול ברית המועצות – אין שום סיכוי בקמפיין כלשהו שלא ניפול על איזו רפובליקת בננות אחת לפחות משם, שזכתה בעצמאות מיותרת ולא ראויה.

האופציה השנייה שאני מצדד גם בה היא הבאת מאמן נאצי. לותאר מתיאוס הוא דוגמה מעולה כי הוא הכיר את המאטריה כאן, הוא כבר טעם מהחרא המקומי, למד להתעסק עם השכטרייה וגם ככה אף קבוצה בינונית פלוס לא רוצה לגעת בו (רק פרטיזן בלגרד שהוא קרוב לסגור אצלה אחרי שפיטרה שלשום את מאמנה).

מבחינתי כל מאמן שהוא קשוח,עצבני (ורצוי זקן) בא בחשבון. כולל שמות גרמנים/יוגוסלבים/אחרים פחות מוכרים. רהאגלים כאלה שיירדו בשחקנינו העצלים, שיביאו להם בראש, שלא יספרו את התקשורת, שלא יהיו נחמדים כאלה כמו ריצ'רד "נופת צופים" נילסן. עם מאמן מהסוג הזה יהיה אפשר לעשות סיורי שואה בפולין.

נ.ב – גם אתם רועדים מהתרגשות ולא מצליחים לישון לקראת האירוע המרכזי של הקיץ? היורובאסקט. תשכחו מיוסיין בולט, קבלו את גל מקל. הנה זה מגיע, נערות הליווי בפולניה כבר לא יכולות לחכות. אני באופן אישי מעדיף את התכנית של אהרוני שמשודרת באותה שעה. הרי גם ככה ישראל תאכל אותה.

תפסיקו לרדת על קשטן. מראדונה הסקוטי. ככה זה קלאדזה. וקצת אופטימיות לעתיד.
סרביה!

No Comments

מוי כיף 7 בספטמבר 2009

שומי הוא אניגמה שטרם הצלחתי לפענח, לדעתי המעמד שלו נשען על תדמיות שהתקשורת יצרה לו. מצד אחד עוזר מאמן נצחי (תראה מי עוזר המאמן של קשטן ותבין את חשיבות התפקיד), מצד שני הצעיד קבוצה ישראלית לליגת האלופות בלי ההנחות של פלאטיני. מצד אחד בקושי עלה ליגה עם הפועל כפר סבא עם תקציב פי 10 יותר משאר הקבוצות ומצד שני הביא דאבל לפאנאתניקוס (אני אף לעולם לא אדע כמה אלפים לדחוף פה) שמאז עזיבתו לא עשתה דבר, מצד אחד פוטר מכל מועדון בו עבד (פנא', הרפתקאות במזרח אירופה עם קבוצות שאני כבר לא זוכר, הפועל ובית"ר) ומצד שני… אופס, כבר אין לי צד שני…

בקיצור אם לא הולכים על מאמן זר אז אני בעד טרייד- סיני להפועל גוטמן לנבחרת, כך שני הצדדים מרוויחים (אם צד אחד הוא בית"ר/מכבי)

בנוגע ליורובאסקט- אתה כנראה גולש הרבה באתר של מעסיקיך לשעבר ומושפע קשות מההייפ המטורף שלהם לדבר היחיד שעוד יש להם זכויות שידור עליו.

lewinthal 7 בספטמבר 2009

מוי כיף, א. שומי עבר את שטורם גראץ בשביל לעלות לשלב הבתים שזה לא יותר קשה מלעבור את אקטובה ורד בול.
ב. שומי מאמן עם פילוסופיה ברורה. הדרך חשובה אצלו. חשיבה התקפית, גם אם זה בלי כלים מתאימים ועולה לו בפיטורים וכשלונות.
ג. באמת מגיע לשומי על כל הקילומטראז' וההישגים שלו בארץ ובחו"ל.
ד. צחקתי על היורובסקט. מעניין כקליפת השום יצחק

Mr Kate 7 בספטמבר 2009

אולי כדאי שנוותר על כל העניין של לעלות למונדיאל ופשוט ננסה לשחק כדורגל כיפי לאוהדים? 3-4-3, משחק מסירות מהיר? אבל זה בחיים לא יקרה. אם ההתאחדות מחזירה את גרנט, היא בעצם מודה שארבעת השנים האחרונות שלנו ביחד עם קשטן היו כישלון גמור ושהם עשו בחירה עלובה למאמן ובגללם הפועל כמעט ירדה ליגה עונה אחת.
ובקשר ליורובאסקט-אני צופה באליפות אירופה לנשים בכדורגל. אני צריך ספורט אמיתי.

מוי כיף 8 בספטמבר 2009

חולק על כך שלשומי יש פילוסופיית משחק ברורה. לדעתי הוא בלאגניסט שמתרץ את חוסר הסדר והשיטה בכדורגל התקפי. העיתונות בארץ חסרת ההבנה בארץ וצריכה להדביק תדמית לכל מה שזז, לכן היא מקטלגת זאת תחת הקלישאה של כדורגל התקפי. ממה שראיתי ממנו בבית"ר ובהפועל אני זוכר בעיקר משחק חסר שיטה ומבולגן. כל זה עוד בלי להגיד מילה על בחירות הזרים המזעזעות שלו…

שומי עבר את אלעזר שטורם גראץ, שהייתה חברה די קבועה עד לפני כמה שנים בליגת האלופות. אני זוכר 2 מפגשים של ישראליות עם אוסטריות שהסתיימו במפח נפש- חיפה עם קזינו (די בתחילת דרכינו האירופית) והפועל בהנהגת קשטן ששטורם גראץ טחנה אותה לאבק (כמדומני שנה או שנתיים לפני המפגש עם חיפה).

lewinthal 8 בספטמבר 2009

KATE הכדורגל נשים ביורוספורט בכלל לא רע. אמנם עדיף גביע עולם או אולימפיאדה עם ארה"ב, צפון קוריאה וברזיל אבל גם היורו הזה הוא אחלה ובטח שעדיף על בולגריה – פולין או מקדוניה – ישראל.
מוי כיף, זה נכון ששומי אוהב בלאגן כלומר נותן חופש לשחקנים ובעיקר הקישור ומעלה, אבל יש אצלו ברמה מסוימת סדר בבלאגן. כל שחקן יודע גם מה אסור לו. הוא רחוק מאוד מלהיות פריק קונטרול וזה נחמד לראות גם מאמן כזה ולא רק מוריניואים וקשטנים.
אלעזר שטורם גראץ שיחקה כמה שנים בצ'מפיונס אבל באותה עונה שחיפה פגשה אותה היא הייתה קטסטרופה, ובכל מקרה – קבוצה אוסטרית היא לא שם גדול שאתה יכול לסמן עליו 'וי' (זה לא כמו לעבור את ולנסיה, ליברפול, מארסיי, שחטאר ואפילו סטיאווה).
המשחק של הפועל עם שטורם גראץ היה מפח נפש. הפסד 2:1 ביתי ו2:5 בסיכום אם אני זוכר. טומיסלאב קצ'יאן היה אדיר ואיביצה וסטיץ' מלך

משתמש אנונימי (לא מזוהה) 20 בינואר 2010

:?: :!: :!: :lol: :roll: :P :mrgreen:

Comments closed