דעו את המגבלות שלכם

לפני שבוע נחבלתי מתחת לברך שמאל. מעדתי בצורה מטומטמת בפארק הסמוך לביתי. הרבה דם וכאבים, קצת פולידין לחיטוי ואז זה מתחיל להגליד באלף שלבים. הדם מתקרש, העור אט-אט מחלים ואז הוא מתקלף ועוזרים לו להתקלף. ואז הוא נהיה קצת מוגלתי, אחר כך שוב מתקשח ומתנפח וזה לא נעים, אבל בסוף הוא מתישהו מתאחה סופית. אולי משאיר צלקת. 

אז היום אני עוד לא בשלב שזה החלים לגמרי. אמנם כבר לא כואב לי ואני יכול לעשות כל פעולה. מלבד אחת. אני לא יכול לשבת על הברכיים. ואם אני יורד בדרך לשכיבות שמיכה בלי להיזהר הכאב העז עלול להלום בי והפצע יחזור לדמם. אבל הכי גרוע – אני לא יכול לזיין על הברכיים, וזה ממש לא כיף כפי שגיליתי בימים האחרונים. זה כאב שאתה מנסה להדחיק בראש כי התנוחה היא כיפית, אבל מה לעשות שכרגע זה עולה לי בדם. לא קל להיות מלאך בעולם כאוב כל כך. 

אז מה עושים? אני פשוט חייב להכיר במגבלות שלי נכון לעכשיו. ובעצם – הכרה במגבלותיך היא אחד הנכסים הכי חשובים בחייו של אדם. לא פחות חשוב מלדעת במה אתה צריך להצטיין, חשוב לדעת איפה אין לך סיכוי ומה עליך להצניע במקום להבליט.

תסיקו את אותן המסקנות לגבי קבוצות הכדורגל שלכם. אם אין לה הגנה היא צריכה לשחק התקפי כדי לכפות על כך. אם חסר לך סקורר תנסה לכפות על כך במערך מבריק עם הצטרפות של קשרים. ואם המאמן שלך הוא לאונרדו גם אלוהים לא יעזור לך.

סטנלי מת'יוס של הזמן הזה
כמה הצעות לקימום מעמד השופט

No Comments

y 24 בספטמבר 2009

Do it standing up, it is as much fun :idea:

lewinthal 24 בספטמבר 2009

זה אחת התנוחות שעשינו. כמו ביציע עמידה

Comments closed