סליחה לכל מי שנפגע ממני ושאלה-פרפראה פילוסופית לכבוד יום כיפור

1) סליחה.

יש כאלה שאכזבתי אותם. יש כאלה שהפתעתי אותם. לרעה. יש כאלה שעשיתי להם עוול. סתם ככה. יש כאלה שקיפחתי. בדיעבד זה עשה להם טוב. יש כאלה שעיניתי. גם הם יודו שבמידת מה של צדק.

ויש כאלה שהכאבתי להם. יש כאלה שפינקתי אותם. והתרגלו. יש כאלה שאהבתי אותם. ולא השתחררו מזה. יש כאלה שאני לא אוהב, וגם בעתיד לא אוהב אותם. יש כאלה שנטרתי להם טינה. יש כאלה שלא יכולים לראות אותי. אבל נאלצים לשמוע. ויש כאלה שהיו מעדיפים שאחיה במדינה אחרת. אבל זה מפני שהם דווקא אוהבים אותי ורוצים בטובתי.

בכל מקרה – כל אלה ואחרים שמבקשים ורוצים (במבצע מיוחד לחג) – כולם מתכבדים לקבל את סליחתי. סליחה מכם.

אני טיפוס מאוד רגיש, שמנסה מאוד לא לפגוע ולכבד כל אדם. אני לא רוצה להעיד על עצמי מעבר לזה, אבל אין בנאדם שלא עפים ממנו שבבים. אז למי שנפגע ממני, אני מעניק ביטוח רפואי לנשמתו הפצועה.

2) כפרה.

כשהייתי צעיר נהגתי לומר ספק בבדיחות דעת, ספק ביהירות מה: "אני לא צם כי אני לא חוטא. מי שחוטא שיצום". כמובן שזה חארטה כי כל יצור אנושי עושה עוולות מסוימות. כלפי עצמו, כלפי המקום וכלפי סביבתו. אבל בימים האחרונים נזכרתי שהפעם האחרונה שצמתי הייתי בכיתה ו', וגם הצום ההוא כלל שימוש באמצעים אלקטרוניים (רק נמנעתי מאכילה).

שמתי לב איך עבר המון זמן מאז והשתניתי ועלתה בי התהייה מה מבדיל בין אדם צעיר למבוגר ואף זקן.

אימרה אחת שמקורותיה בחכמת רחוב, גורסת שהכל תלוי במצעים שלך (כן, כן – אלה שעל המיטה): אם אתה מסדר מצעים לפי תורת סדורה ומאורגנת ועושה זאת במהירות שיא, סימן שאתה זקן. אם אתה מסתבך עם המצעים אתה עוד צעיר (יש לך מה ללמוד).

יש סימנים נוספים לבגרות-יתר. אתה שוכח איפה שמת את המפתחות, השינה שלך בלתי עמוקה שגם גרגור של חתול ישן מעיר אותך משנתך, העור שלך נהיה רך כמו אלפאחורס שחומם בטמפרטורה נמוכה מדי, אתה מגביר את הטלביזיה עד שהכלב שלך נאלץ לעבור חדר, או הרעש הזה של ספל התה כשהוא מתרומם אט-אט מהמגש או חוזר אליו בנחיתת אונס. 

והשאלה היא האם עם הגיל אדם נהיה יותר או פחות סלחני?

יש כאלה שטוענים שיותר קשה להשתנות. אנשים שמתבגרים כבר 'תקועים' עם האישיות שלהם, נהיים קשים ולא זזים מטר ממה שהם חושבים או נוהגים לעשות. עקשניים ולא סולחים.

מצד שני אומרים שהגיל מרכך בני אדם שפעם היו 'בוקים'. תראו מה קרה לראשי ממשלה מבוגרים אצלנו לדוגמה (התכוונתי למנהיגינו הגדולים יותר ולא להוא שביקש סליחה מעדה שלמה בשם מפלגה שלמה לדורותיה. סליחה, אהוד).

עם שאלה פילוסופית זו אני אסיים כאן. מי שצם שיהיה לו צום קל. מי שחוגג, שיבלה בזהירות. העיקר – בן אם אתם יראי שמיים או קורעי שדיים – תהיו בני חורין! נכון שזה לקוח מחג אחר, אבל זה מה שבאמת הכי חשוב.

*פוסט זה מוקדש לעורך שלי ג"ג (הגדול בגמרא) – אלי ס.

סטוק. טקסט תקיף
10 הצעות לדרך ראויה יותר לקיים את מצוות “ועיניתם את נפשותיכם”

No Comments

אסלן 27 בספטמבר 2009

:P :roll: :( :( :( :( :( :( :( :( :| :| :| :| :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :mrgreen: :arrow: :arrow: :arrow: :arrow: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :oops: :P :P :P :P :P :P :P :P 8O 8O 8O 8O 8O 8O

חופשת סקי בשוויץ 26 באוקטובר 2009

פוסט טוב, נהניתי לקרוא.

Comments closed