דייגו והמוצצים או שק תפוחי אדמה נכנס בשק האגרוף הלאומי

אחרי שאבי לוזון יצא נגד העיתונאים, דייגו "תמצצו לי" מראדונה הלך בעקבותיו. ובכלל לטענת רבים תמיד התקשורת היא האויב.

ובהחלט יש בזה מן האמת. כוחה של התקשורת עצום כי היא כלי החיבור היחיד בין כל איש ציבור לבין הציבור. היא צינור, אבל לא דוברת אלא מסקרת, וכאן המקום שלה לבקר, לשאול שאלות, להלום כשצריך ואפשר גם לפרגן אם יש על מה. במילים אחרות התקשורת היא אויב אבל היא גם אוהב. היא הראשונה שתרים אותך (אלא אם כן אתה שייע) על הכתפיים והראשונה שתזרוק עליך גרעינים (אלא אם אתה גוטמן) ותשרוט לך את הלב.

ישנם מאמנים ושחקנים, ואנשי כדורגל נוספים, שזוכים לסיקור שלילי מאוד, לא מאוזן ואפילו במקרים מסוימים גם לא הכי הוגן. אבל דייגו? אלמלא הטלביזיה שידרה את משחקיו וכל גופי התקשורת היללו את יכלתו וגאונותו, מי הוא היה? סתם שמועה על בחור ששיחק נהדר. שייע גלזר כזה. אומרים שהיה גדול. כנראה צודקים אבל מי יכול לספר שהוא זוכר שהוא משחק? ועוד כמה שנים כבר לא יוותרו כאלה שצפו בו, כי הוא אפילו לא תועד. לעומתו לדייגו מובטחים חיי נצח כשקלטות של ביצועיו ההיסטוריים – לא ינוס ליחם. 

במילים אחרות – אם יש בנאדם אחד בעולם, אחד, שאין לו זכות למילה ביקורת אחת על התקשורת הוא הגוץ הזה שמאמן את ארגנטינה ונראה כמו פולניה מזדקנת מתמונה של רמברנדט. עד לאחרונה הוא עוד נחשב אליל בארגנטינה כשגם הפסדים לא הוציאו מהתקשורת שם מילת ביקורת אחת, עד שהגיעו שני ההפסדים לברזיל ופרגוואי.  

אז דייגו, אנחנו מוכנים (אני לפחות מוכן) למצוץ, אבל לאנשים שזה ינחם אותם במשהו על כך שהתקשורת צלבה אותם. כאלה לא חסרים. לעומת זאת לךָ אני ועמיתיי לא נמצוץ גם בגלגול הבא. לך חפש מי יתקע אותך.

אז

שירות לקוראים שלא מתכוונים לראות את סרטו של קן לואץ' עם אריק קנטונה
גאנה!

No Comments

בני גלובינסקי 16 באוקטובר 2009

אשמח לראות את דייגו הפרחח והדוחה נכשל במונדיאל. לא אכפת לי גם לצפות בצרפת מתבזה. 

סילביה פלאת' 16 באוקטובר 2009

אחלה פוסט. אגב, אם דייגו יפוטר לפני המונדיאל זה בעיני יהיה אסון. לא פחות. אני רואה בדייגו כלי נגד כל העולם המסודר/משעמם/הייררכיית כוח ישנה. אין ספק שהוא בעייתי למדי אבל אם הוא יפוטר לפני שהוא יקבל הזדמנות (להיכשל או להצליח) במונדיאל אז אני לעולם לא ארצה שנבחרת ארגנטינה תנצח עוד משחק אחד.
אגב, זה לא אומר שהיא הפייבוריטית שלי לזכייה במונדיאל. זו תהיה אנגליה. אבל כל עוד שדייגו מאמן אותה זה סיפור עצום ואני רוצה מאד שהוא יזכה במונדיאל כמאמן.
כי אז זה יוכיח לכל עיתונאי הספורט השמרנים והמתועבים כי לא צריך להיות מאמן בעל ניסיון או אדם שפוי או אינטיליגנטי במיוחד כדי להביא להצלחות ענק. ואולי אז האוויר קצת יירד מהם. אולי אז כמה מהם יפוטרו. אבל אני בספק גדול. ספק גדול מאד, גם אם דייגו יביא את הגביע העולמי.

lewinthal 17 באוקטובר 2009

בני, אין יותר כיף מלראות דייגו מתרסק וגם נבחרת מגעילה כצרפת.

סילביה, דייגו לא יכול להיות מפוטר כי הוא השיג את המטרה ואף אחד לא יעשה לו את זה, בטח ובטח גרונדונה. מה שכן הוא יכול תיאורטית להתפטר.
אבל הדרך הכי ריאלית בעיניי שהוא יעזוב את הג'וב היא בעייה בריאותית, התקף לב או משהו בסגנון שנובע מאי עמידה בלחץ.
להצליח עם נבחרת של שחקנים טובים זה הרבה פעמים לא להתערב יותר מדי. דומאנק הליצן שאף אחד לא יאמר שהוא מאמן טוב הגיע לגמר והיה מרחק פנדלים(!) מתואר אלוף עולם.
ודבר אחרון – ברזיל ב-2002 הגיעה גם ברגע האחרון ובקושי, אף אחד לא ספר אותה למרות ששיחק בשורותיה השחקן הטוב בעולם. מזכיר משהו?

סילביה פלאת' 18 באוקטובר 2009

התקשורת היא תמיד האויב ובעיקר כאשר אחד מנציגיה המצוינים (הבודדים) מנהל בלוג ולא דואג לעדכן אותו לעתים תכופות מדי. עמיתוש, אנחנו מחכים לך.

מוי כיף 18 באוקטובר 2009

דייגו בארגנטינה- פרומו לקדנציה של ברקו בנבחרת ישראל, כדורגל מחורבן בלי שיטה ופה מפיק מרגליות

lewinthal 18 באוקטובר 2009

סילביה, אני חולה. לא ישנתי בלילה ולא ממש מתפקד. סליחה.

מוי כיף, אני משוכנע שברקו יודע הרבה יותר כדורגל מדייגו כשזה נוגע לאימון. ככה לפחות התקבל אצלי הרושם מהתבטאויותיו כפרשן. כמובן שמאמן צריך לדעת להעביר לשחקנים את המסרים שלו ולהיות פרגמטי. בזה ברקו הוא חידה. ולסיום – אי אפשר להשוות בין ארגנטינה לישראל בציפיות

Comments closed