אולימפיאדה בלי חורף

קרוב ל-15 מעלות היו בוונקובר אתמול והיום. ככה נראה חורף? לפחות האולימפיאדה נפלאה ומרגשת, כמובן עם המון סיפורים נהדרים. יש כאבים, נפילות והחמצות. יבגני פלושנקו הפסיד בגלל שערוריית שיפוט והלב שלי נקרע והייתי גמור 24 שעות שלאחר מכן. סימון אמאן השווייצרי כותב מחדש את ספרי ההיסטוריה בקפיצות. ויש עוד ועוד ועוד ועוד. מכל טוב.

אני מת על ספורט. אני גוסס על ספורט חורף. אני מאושפז בטיפול נמרץ על האולימפיאדה הזו. אפשר לראות את כל החיים מבעד לספורט. וכשאתה בשרב הישראלי של פברואר, זה רק יותר מחבר אותך לוונקובר. צוהר אל מקום יותר נעים, לגלקסיה צוננת, הצצה לעולם זר, אסקפיזם, וויאריזם.

אני ממליץ למי מכם שטוען שהוא לא מתחבר לזה, לנסות ערב (או לילה) אחד לצפות ולנסות להבין מה הוא רואה. אולי תגלו אוצר. אני מכור ונהנה מכל רגע. רק חבל על שעות השינה שלי.

ההפסד באברטון
לחקור ומיד!