10 הערות על משחקי השבת

כהרגלי בקודש. הטקסט לסיכום משחקי השבת הוא ארוך אבל אני מקווה שקצת מעניין ובעל ערך מוסף לחובבי כדורגל אירופי. הפעם בתכנית: על הערך 'נאמנות' בעיר מילאנו, על קאמבק מפוספס של דייגו (הברזילאי), על מלחמות אוויר-יבשה באיווד פארק והכרוז בבלומפילד

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

"אל תשמח בנפול אויבך". וואלה? אז מתי לשמוח? כשהוא מפציץ אותי או כובש אותי או תופס לי את המקום בליגת האלופות?

אין מה לעשות, שמחה לאיד היא עניין מתבקש – המצדה של הנפש, טבע האדם היחיד הבלתי ניתן לכיבוש. לכן יש לתקן את הפתגם: "אל תיכנס לאופוריה בנפול אויבך". שמחת יתר זה לא משהו מומלץ ובכלל לאבד את הראש רצוי רק בשעות הקטנות.

הבלוג יסכם את השבת מנקודת המבט של נפילות ואויבים.

1) הנה קחו את חבורת הארי רדנאפ – האויב המגוחכת של התותחנים שלי. יש קבוצה יותר עמוקה ומוכשרת ממנה בפרמיירליג? אולי כן. מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד. וזהו. בקיצור גם אם זה נשמע לכם מוזר – אם טוטנהאם לא מסיים בטופ 4 אני אראה זאת ככישלון. ארסנל לא יותר מוכשרת לדעתי והרבה, הרבה פחות עמוקה.

אבל לטוטנהאם עדיין אין מנטאליות של קבוצה גדולה, וזה מה שלמדנו היום. אתה לא יכול יותר מדי אפס אנד דאונס כאלה אם אתה רוצה להיות מועדון צמרת. להפסיד בבית לוויגן בעקבות ההעפלה לליגת האלופות זה מביך. לא רציני.

ומה תגידו על הלאטיקס האלה – שבעונה שעברה ובעונה הנוכחית הם הקבוצה הכי בלתי צפויה באנגליה – חוטפים במגרש הביתי שישיה ורביעיה ואז יוצאים לאחד המגרשים הקשים בליגה ומנצחים. אם וויגן היא אויבת אל תסמכו על המודיעין שלכם. קוד מרטינז בלתי ניתן לפיצוח.

2) אני אוהד ארסנל כידוע אבל יש משהו אחד שאני לא אוהב בארסן ונגר, וזה היחס לאויביו. הזחיחות שלו והטענה שהוא ורק הוא צודק ומוסרי ויפה וחכם ואין שום דרך אחרת להיות בסדר. זה דפוס חשיבה מערבי קולוניאליסטי אוריינטליסטי שמוכן להכיר רק באמת אחת, תרבות אחת, אלוהים אחד. ונגר שוב עקץ את ביג סאם כשאמר שהוא חושש שבלקבורן תהפוך את ההתמודדות למשחק ראגבי. ביג סאם רמז בתגובה על צביעות של הצרפתי, וחייבים להודות שיש בדבריו מן האמת.

ואילו אני קיבלתי את המשחק שהכי נהניתי לראות עד כה העונה (כי מה לעשות – את הבונדסליגה בשבת לא משדרים, אינעל העולם!). זה היה מפגש עוצר נשימה, קרב סגנונות פר אקסלנס. בצד אחד בלקבורן – הסגנון הקשוח, הכוחני, החזק, הכדורים הארוכים, נסיון לנצל כל מצב נייח אפשרי כולל הוצאות אאוט מהמזרח התיכון. לי זה הזכיר טנקים בירי ארטילרי מאסיבי, פגזים מעבר להרים. בצד השני ארסנל – הסגנון הקליל, המרחף, האסתטי, הילדותי, המתקתק של ארסנל. זה נראה לי כמו מטוסי חיל האוויר שחותכים את השמיים ומחפשים נקודות אסטרטגיות לעקוץ בהן. "בנק מטרות". נהניתי מאוד מבלקבורן ומארסנל. מצביאים גדולים יודעים להעריך את כל כלי הנשק הקיימים.

ונגר ואוהדי ברצלונה צריכים ללמוד להעריך סגנונות אחרים, מנוגדים. הרי לא מכבים אש באש. אז ביג סאם מביא את המים וזו חובתו. כמו שבשחמט יש סגנונות שונים ודרכים אחרות כדי להשיג מט. וכמו שאמר פעם לוקאס פודולסקי יבדל"א: "כדורגל הוא כמו שחמט, רק בלי הקוביות".

נחזור למטאפורת הצבא – יש את מטוס הקרב סילוני החמקן הזה שנקרא תיאו וולקוט. לי הוא מזכיר F-35  לייטנינג. אני מת על הפוטנציאל שלו. מה שהוא יכול להיות. רק שיישאר בריא וימשיך לעבוד. "ציפייה היא השורש של כל שברון לב", כתב שייקספיר והתכוון מבלי שידע לתיאו החביב שעד העונה הזו היה פנטזיה שלנו אוהדי ארסנל לראות ילד אנגלי מככב אצלנו. והנה הציפיות שלנו אולי, אולי, אולי מתחילות סופסוף להיות שוות משהו.

נורא אהבתי את הגול של וולקוט. אתם יודעים למה? כי אחד הדברים האהובים עליי כצופה כדורגל זה לראות גולים לרשת הרחוקה. שהכדור נע באלכסון ולאט לאט סוגר לכיוון השער, מתקרב אל היעד הנכסף, ואז ברגע חד של אורגזמה ננעץ ברשת הצידית. נתקע. עוצר בבום. גם יש שפיכה לפעמים – אם השוער ממקם את בקבוק המים שלו בפינת השער.  בגול של וולקוט נזכרתי איך ראיתי מהיציע בפרטוריה את הבננה של דניס רומדאל מול קמרון. אלה מסוג הגולים שאני הכי אוהב.

3) בנפול אויבך? תראו איך ג'ון פיינטסיל נפל עם שער עצמי מצחיק ב2:2 של פולהאם מול בלקפול. איך אפשר לא לצחוק על זה?

4) תראו מי עוד נופל. עזבו את אברם המסכן, מישהו שם לב לפתיחת העונה ה'מופלאה' של נציגינו בפרמיירליג? יותר רע מזה לא יכול להיות.

הנה סקירה: אברם גרנט – אפס אחוזי הצלחה, הפרש שערים 9:1, יוסי בניון – דקות מעטות בגארבג' טיים, היום ראמירס אפילו תפס לו את עמדת המחליף השלישי, תמיר כהן – לא נספר כאופציה לסגל בולטון, טל בן חיים – מנסה להסתיר פציעה שקיימת ובינתיים לא בתכניות בווסטהאם, דקל קינן – אחרי שעלה כמחליף וחווה טראומה באמירויות, היום יובש על ספסל וראה בלם מחליף אחר עולה במקומו. חבר'ה, הבריטים עשו חרם אקדמי, עברו להחרים מוצרים ישראליים ועכשיו מחרימים את כדורגלנינו. האבנט דה ג'ואיש פיפל…?

5) בניגוד לאויבים, הסבלנות היא חבר נאמן – אם מנצ'סטר יונייטד תלך השנה רחוק בליגת האלופות, נאני יהיה תותח. לא כולם שמים לב לכך שהבחור הזה, שפעם נראה אבוד, משתפר בצעדים קטנים מעונה לעונה והיום נתן עוד הצגה. לסיר אלכס יש סבלנות ויכולת לקלוט כשרונות ולטפח אותם. אתם זוכרים כמה סבלנות הייתה לו כלפי פורלאן? והנה תראו פתאום ברבאטוב נהיה שחקן. ככה זה כשאתה לא דואג לכיסא שלך כמו 17 מנג'רים אחרים בליגה הזו (השניים הרגועים האחרים הם ונגר ומויז) – אתה יכול לגלות סבלנות כלפי שחקנים. בטח כשאתה מספיק טוב כדי לנצח אפילו בזמן שאתה משלם שכר לימוד.

6) אויבים ומחריבי סיפורים. עכשיו לבונדסליגה מכורתי. נהגתי לכנות את הליגה ההולנדית "ליגה לגו", כי זה היה נראה כמו משחק ילדים, כולם עולים, אין הגנות, עושים כוחות חדשים באמצע, וכך נוצרו תוצאות של 2:7, 3:6 וכו'. המושג שהמצאתי שימש בעיקר כינוי גנאי אבל לפעמים זה גם היה בחיבה מחויכת כלפי כדורגל נהדר עם שערים יפיפיים. גם הבונדסליגה מספקת לנו ים גולים לפעמים. בשבעה משחקים קיבלנו 26 גולים, והכי חשוב באיירן הפסידה לעולה חדשה ומטריפה.

ואיזה כיף לראות את מירקו סלומקה נוקם כמאמן האנובר החדש ומנצח בגלזנקירכן את שאלקה שזרקה אותו לכלבים למרות שהוביל אותה לשיאים.  שוב יש סיפורים אנושיים, שוב סנסציות, שוב פסטיבל אוקטובר ואנחנו רק באוגוסט. ורדר ברמן ספגה בשבוע שעבר רביעייה? אז היה צריך להוציא אותה מהטוטו כי כל רך נולד ידע שעכשיו תורה לכבוש רביעייה, ודווקא נגד קלן שלי. אגב שימו לב לבישול של קלאודיו פיזארו (שנפצע בהמשך המשחק) בגול השני.

אבל המשחק והסיפור של היום היתה מיינץ של תומאס טוכל שחזרה מפיגור 3:0 לניצחון חוץ 3:4 על וולפסבורג. בכל עיתוי אחר, הייתי אוהב ונהנה מהמהפך הזה, אבל לא הפעם. כי אחרי 462 יום נוראיים בטורינו, דייגו שב לבונדסליגה ואפילו כבש שער מקסים. זה היה אמור להיות הקאמבק שלו. רק לבאיירן יש יותר כישרון מאשר לקבוצה שמכילה את דייגו, דז'קו, גראפיטה ומיסימוביץ' (וולפסבורג היחידה שאיכשהו מדגדגת את התקציב של באיירן). אבל סטיב מקלארן – ההוא עם המטריה, יכול כנראה להרוס כל דבר. שיחזור לטוונטה הטרנטה.

7) בגלל האהבה לבונדסליגה המקסימה, יש נטייה לאוהדים מסוימים לרצות בנפילת הסרייה אה. אני אומר לא! אני רוצה את שתיהן! או כמו שאומרים כאלה שמותקפים על ידי אנשים בעולם התחתון: אין לי אויבים. בחיי.

הליגה האיטלקית יצאה לדרך. אתם זוכרים שער פתיחת עונה יותר יפה מזה? ג'אנדומניקו מסטו הנפלא מגנואה שצריכה להיות קבוצה מלהיבה העונה (תחזיקו אצבעות שתרענן אותנו) מנצח את אודינזה עם מספרת.  אז לכל מספידי הליגה האיטלקית, יש לה אולי הרבה בעיות, אבל אסור לשכוח שזו ליגה עם שחקנים טכניים מעולים שמנפקים גולים מדהימים. הנה נתון: בסרייה אה יש 39 שחקנים ברזילאים, בלה ליגה יש רק 21, בבונדסליגה 23 (ב-18 קבוצות) ובפרמיירליג 11. זה לא שכל הברזילאים הם רונלדיניו או קאקה, אבל זה אומר משהו על שמחת החיים של הכדורגל האיטלקי.

תעשו כבוד לסרייה אה. כי באיטליה יש מאמנים צעירים ומפתיעים עם הברקות וחידושים טקטיים – תזכרו את השם מאסימו פיקאדנטי, המאמן החיובי של צ'זנה, ותזכרו עוד שם של מי שאימן לפניו את צ'זנה ועכשיו בקליארי אמור לספק כדורגל כיפי – פיירפאולו ביזולי. אל תספידו את הסרייה אה. הקימו שם מנהלת ליגה שכבר התחילה בפעולות טובות בניסיון לשקם ולהרים את הליגה הזו בחזרה. תנו צ'אנס, היא שרה מהלב.

היו ימים, אני אותם זוכרת / אני אותם עד סוף ימיי אשא עלק

8) אם אלה אויבים, מה זה בדיוק חברים? עלה כאן דיון נחמד בטוקבקים של הפוסט האחרון שלי על העניין של להפריש מספרי חולצה של שחקנים שהפכו לסמלי מועדון. איטליה היא אחת המדינות היחידות שבה הדבר נחשב למקובל מאוד וזה ונעשה לא מעט. אם אתם תוהים למה זה קורה דווקא בארץ המגף, אז מיד תבינו. 

זלאטן איברהימוביץ' חוזר לאיטליה ונחשו לאן. לאדומים-שחורים. מזל טוב, זלאטן. אתה דוחה אבל הייתי מתחלף איתך. זלאטן הוא מייצג תופעה ישנה ומעליבה של זילות יריבות בין אינטר למילאן. הדרבי בין הבני דודים הזה במילאנו הוא משהו אחר, שמבוסס על כבוד של קבאליירה כלפי היריבה, היא הזולת.

אני קורא לזה "חוק אבן גבירול" – כל שחקן רציני (להוציא סמלים בודדים) חייב לעבור בשני צידי סטראדה די קאלצ'יו במילאנו. מעין קטע של כבוד מאצ'ואי איטלקי כזה. לתת צ'אנס לכל שחקן להגשים את עצמו בעיר באחת הקבוצות. הרי האנשים מאינטר מבינים היטב לליבם של שחקנים שאוהבים את העיר אז בסדר – שישחקו אצל הבני דודים. הם בכל זאת בני אדם. והרי אני זוכר שברלוסקוני שמח אחרי שאינטר כבשה נגד מילאן שער מצמק בתבוסה ואמר בסיום: "טוב שנתָנו להם לכבוש. לא צריך לרמוס עד הסוף."

הנה לפני חודש נמכרו שלושה שחקנים – כריסטיאן סאמינוצה הרומני, אטילה פילקור ההונגרי ומארקו פוסאטי האיטלקי – מאינטר למילאן. באיזו עיר יש עוד דרבי חברותי שכזה? אם טרם השתכנעתם, הנה עוד כמה שחקנים שעברו ישירות מאינטר למילאן או להיפך: ג'וזפה מאצה (שהטביע את החותם על התופעה), אלדו סרנה, פולביו קולובאטי, קלארנס סיידורף, אנדראה פירלו, כריסטיאן ויירי, הרנן קרספו, כריסטיאן ברוקי, פרנצ'סקו קוקו. אדגר דויד ורוברטו באג'יו לא עברו ישירות אבל שיחקו בשני המועדונים. אבל תודו שאין על רונאלדו הברזילאי ששיחק באינטר, מילאן, ריאל ובארסה. זונת צמרת.

עכשיו אתם מבינים למה באיטליה כל כך מעריכים נאמנות ומפרישים חולצות?

זלאטן בחברה טובה. השאלה היא השבדי באמת השלים עם זה שהוא שחקן גמור? כי בזמן שאינטר הפכה לפארק שעשועים, מילאן הפכה לזק"א.

9) והעיקר לא לפחד כלל – משעשע שלקבוצה הכי חלשה בלה ליגה קוראים הרקולס.

10) שאלת תם שלא קשורה לאויבים: למה הכרוז של הפועל ת"א בא לעבודה אם ממילא המשחק נערך ללא קהל? האם הוא כורז גם כשהוא במיטה לבד עם אשתו?

ווסט-האם. בהליכה אבל יפה
אוואט

No Comments

טל 29 באוגוסט 2010

בסגל מלא ובריא, ארסנל הרבה יותר מוכשרת מטוטנהם. הספארס קבוצה שבנויה לרוחב עם מעט מאד שחקנים איכותיים באמת. מלבד השוער, גארת בייל (כישרון גדול שעדיין לא הוכיח כלום) ואולי אולי מודריץ', היא מורכבת בעיקר משחקנים אנגלים דרג שני-שלישי שאין להם מקום כשחקנים משמעותיים באף קבוצה רצינית בכדורגל הארופי. בשער יש לטוטהנאם יתרון גדול וההגנות גרועות באותה מידה, רק שלפאברגאס, ואן פרסי וארשבין יש יותר כדורגל בקצה הציפורן שלהם מלכל הסגל של הספארס ביחד.

איך אפשר לטעון שאחד מעושי המשחק הטובים באירופה, אחד מכוכבי נבחרת הולנד וכוכב נבחרת רוסיה, פחות מוכשרים משחקנים שבקושי יש להם מקום בסגל של נבחרת כמו אנגליה?
ברמת איכות הסגל שלהם, הספארס יותר באזור של קבוצה כמו אברטון.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

אוקיי. כוכבי נבחרת קרואטיה, כוכב נבחרת וויילס, כוכב נבחרת הונדורס, כוכב נבחרת רוסיה, כוכב נבחרת מקסיקו.
אלה משחקים בטוטנהאם. אז בוא נגיד שגם אם הם קצת פחות מוכשרים מארסנל ואני לא בטוח בזה, זה לא ממש בפער רציני

טל 29 באוגוסט 2010

ארסנל קבוצה ששווה 75-80 נקודות בעונה ורבע גמר צ'מפיונס ליג על אוטומט. טוטנהאם קבוצה שעושה מצעד ברחבי העיר בסיום עונה שבה היא סיימה במקום הרביעי והפסידה בחצי הגמר הגביע האנגלי לפורסמות'. אוהדי ארסנל נהיו מפונקים..במנותק מפציעות רציניות של שחקני הפתח, אלו שתי קבוצות ברמה שונה לחלוטין.

במשחק נתון בבית, טוטנהאם יכולה לנצח כל קבוצה. לאורך ליגה של 38 מחזורים זה אפילו לא יהיה קרוב.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

טל, אתה צודק. אבל זה כמו מנ. סיטי במובן מסוים. מועדון צריך לעבור שלב כזה שהוא מבין שכל משחק הוא יכול וצריך לנצח, גם אם הוא מפסיד בסופו של דבר.
לארסנל יש את ההבנה הזו שאחראי לה הבוס במידה רבה.
אבל אם נדבר על פוטנציאל וכישרון נטו, אני לא חושב שרוזיצקי יותר טוב מארשאבין, שוולקוט הרבה יותר טוב מלנון, ושדיאבי הרבה יותר טוב מהאדלסטון (הם שחקנים שונים קצת).
תעבור עמדה עמדה, תתחשב בפציעות של ואן פרסי (גם היום הוא נפצע ובטח יחסר חודשיים שוב).

טל 29 באוגוסט 2010

אפילו שחקנים שנוהגים לזלזל בהם בארסנל, למשל דיאבי, סניה וקלישי, הם שחקני נבחרת צרפת. בגדול, נכון שהפער הוא בעיקר בשלושה שחקנים, אבל זה עדיין פער די גדול כל עוד שניים מהם (בעיקר שאחד הוא פאברגאס) משחקים.

לתחושתי, אוהדי ארסנל נכנסו קצת לתסכול בגלל חוסר היכולת לזכות בתארים ובעיקר להתמודד עם הקבוצות החזקות באמת, שהם קצת מגמדים את הקבוצה שלהם לעיתים. ביחס לרוב המוחלט של הקבוצות בכדורגל האירופאי, ארסנל היא עדיין קבוצה מצוינת. טוטנהאם בכלל לא באזור הזה.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

אני מסכים

טל 29 באוגוסט 2010

ואגב, הרקולס החתימה את שוער נבחרת הולנד, ואלדס מדורטמונד ואת טרזגה (היום), כך שאני בכלל לא בטוח שהם הקבוצה החלשה בלה ליגה. בטוח שיש להם הרבה יותר כסף משקובל אצל הקבוצות הקטנות בספרד (כנראה, כולל לקנות משחקים).

רפאל 29 באוגוסט 2010

הופתעתי לגלות שדווקא וולפסבורג היא היחידה שאיכשהו מתקרבת ברמה התאורטית לתקציב של באיירן.
מעניין איפה הם היו עונה שעברה עם אותם שמות שהביאו אותם לאליפות המפתיעה ההיא.
איך הקבוצה הזו הגיעה לתקציב כ"כ גבוה?
הרי בליגת האלופות הם לא צלחו את שלב הבתים ומלבד המקום הרביעי המכובד לפני שנתיים ( וכמובן עונת האליפות ), לא היו להם הישגים יוצאי דופן. קבוצת מרכז טבלה הנוטה לכיוון תחתית יותר מצמרת.
איך זה שיש להם תקציב גבוה מזה של שאלקה, המבורג, ברמן ודורטמונד למשל.
ואם באמת יש להם יותר כסף מהיריבה של הפועל ת"א בצ'מפיונס, אז למה המאמן שלקח איתם אליפות מיהר לעבור.
חשבתי כי היה להם הרבה יותר כסף ואי לכך סיכוי להתמודד עם באיירן, ולא רק בעונה אחת מקרית.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

פולקסוואגן. יש כסף. השאלה אם בא להם להשקיע. התקציב מעל 70 מיליון יורו (אחרי רכישת דייגו) שזה גבוה משמעותית מהמבורג, שאלקה וברמן.

ארנון 29 באוגוסט 2010

טל – אתה צודק, גם בפער שעדין קיים בין התותחנים לתרנגולים, גם בזיהוי התסכול הארסנלי מהיובש הממושך (לא רק בתל אביב!) וגם בכך שאתה מעניק ללוינטל את מה שהוא מבקש: בסה"כ ליטוף קטן. כמו שהילד אומר לאימו כמה הציור שלו מכוער כדי שתגיד לו כמה הוא יפה, ככה לוינטל וארסנל שלו.

לוינטל – גם אני איתך באותה סירה של ארסנל, וגם אני מבקש חיזוקים כתחליף לתארים. אממה, מה זה לא נהניתי מהקבוצה היום. ההגנה פגיעה מאוד (אני מאמין שעם סקילאצ'י והשתלבות נאותה של קוס יהיה בסדר) וההתקפה אימפוטנטית. למה לא בועטים לשער? טוב שיש את וולקוט, עושה רושם שהילד סופסוף עשה את קפיצת המדרגה המיוחלת. החל ממהדקה ה-60 זה בכלל נראה רע, איבדו מלא כדורים ונתנו לבלקבורן לשלוט ולהגיע בקלות לרחבה. אבל העיקר זה שלוש נקודות חשובות במגרש קשה, מסתמן כי לפחות אופי יש השנה.

ואצל הדורפנים – ברבטוב קלאסה, אני כבר מהמר עליו שהוא יכניס הכי הרבה גולים שיכנסו לעשרת הגדולים בסיום העונה.

רובי פאולר האמיתית 29 באוגוסט 2010

הדמיון היחיד באין ארסנל לטוטנהאם הוא שבשתיהן לא משחקים תימנים. אין מה להשוות. גם אני לא מתה על וונגר, האיש סובל באופן ברור מ superior complex , עניין שכיח אצל צרפתים. (ועוד אחד מאלזאס) אבל מה לעשות, האיש גאון. ברגע שהעניין הזה עם ארסנל הנוכחית יתחבר שלשת הטייקונים האחרים יוכלו לשבת על הגדר ולצפות בחבורה הזאת דוהרת אל השקיעה. טוטנהאם רחוקה משם שנות דור. חוץ מזה תגיד, לוינטל, ניראה לוקאס באמת ברזילאי? הוא גם ספור אצליך ב 11 ברזילאים של הפריימר ליג?

לוינטל 29 באוגוסט 2010

פעם חקרתי את סוגיית לוקאס כי לא האמנתי שהוא ברזילאי.
אין לו מושג, אפילו במושגים סקנדינביים הוא לא שחקן טכני.
אבל הוא ברזילאי – אלילי הילדות שלו היו מאורו סילבה ודונגה. דוד שלו, לייביניה, היה חלוץ בהרככב ברזיל ב-1974.
תהרגי אותי, לא יודע איך הוא קשור.

בליקי 29 באוגוסט 2010

אני עדיין מתענג על המשפט של פודולסקי…

שלו רומא 29 באוגוסט 2010

על הנאמנות – בגלל זה דה-רוסי לא יעזוב אף פעם את רומא,
גם כי לא יתנו לו, גם כי אין כמו האוכל של אמא וגם כי הוא חונך על זה.
הוא יודע שיגיע יום ופרנצ'סקו יפרוש, הוא יודע שתפקידו לקחת את המספר 10 קדימה, הוא יודע שהוא ולא אחר יצטרך לגדל את האגדה הבאה.
בגלל זה ברומא מעדיפים טוטי עם קריזות לאברורות על כל כוכב אחר, בגלל זה האוהדים מרוצים מטוטי שרץ 50 מטר אחרי בלוטלי, כי אמר משהו על עליונות הציבור המילאנזי מול הרומאי, בגלל זה דה-רוסי תפס את הראש הרבה לפני שטוטי הגיע לבלוטלי. אף אחד לא יכאס על טוטי שזה הספרינט הראשון שעשה בשנה שעברה, כי כולם יודעים שיש דברים חשובים ויש דברים יותר חשובים. נאמנות ברומא היא יותר חשובה.
ולמרות שלא הפרישו את החולצה של פלקאו ולא יפרישו את החולצה של טוטי הם תמיד יזכרו כגדולים ביותר. וכן הפרישו את החולצה של אלדאיר שנחשב לאחד מגדולי הנאמנים.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

טוטי מלך. כמה שהוא נראה כבד אתמול איזה טאץ' יש לו.
מה שכן הפתיל קצר – אתמול כמעט הורחק עם העצבים שלו.
דה רוסי צריך להישאר עם המספר שלו. בכלל זה קטע עם האיטלקים הבלונדינים שלכם

סאביסאביץ' 29 באוגוסט 2010

הקאמבק של מיינץ שהיא סוג של וימבלדון של הליגה הגרמנית, מטורף, לבלם שעשו אליו סיבוב של ילדים בשכונה, קוראים קראייאר, נבחר לבלם הטוב בסריה אה המדרדת, והוא היה אמור לנחות ביונייטד, מזל שמקלארן היה מוכן לשלם יותר. למרות זאת, וולפסבורג נראית טוב, ההתקפה שלה בראשות דזקו (בירהוף, רק טכני ומהיר יותר, אבל אותו חוש לשערים) פשוט מרשימה.

טוטנהאם מתקשה כמו כל קבוצה שמגיעה פעם ראשונה לאלופות, יקח לה זמן להתרגל לכך שהיא תצטרך לרדת מהריגוש של לשחק מול קבוצות באלופות ואז להגיע למפגש מול קבוצת תחתית ולנצח אותה בהילוך ראשון. אל תשכח שארסנל לא עלתה שלב באלופות הרבה שנים עד שהצליחה לשלב בין שני המפעלים. 

לגבי פרגי ופורלאן, הבן אדם הכי סבלני בעולם היה מאבד את סבלנותו עם ההחטאות המסמרות שיער שהיו לפורלאן בתקופתו ביונייטד, לדעתי הוא לא שחקן של קבוצות גדולות, יש שחקנים שפשוט נחנקים בקבוצות כמו יונייטד, גם ורון היה אחד כזה, תן להם קבוצת אמצע טבלה שמפתיעה לפעמים והם יהיו הכי מרוצים.

ההשתפרות של נאני באמת מדהימה, אני אישית חשבתי שפרגי יזרוק אותו אחרי שנתן ראיון מטופש לעיתון פורטוגלי, אבל פרגי הפתיע גם אותי, הבן אדם למד לסלוח, אחרי שהעיף את סתאם בגלל משפט מטופש בספרו. כמו שרואים זה השתלם לו בגדול. בנוסף, ברבאטוב כרגע השחקן הכי טוב של יונייטד, פתיחת עונה מצידו, ממש כיף לראות אותו, כשהוא שמח הוא אחד המבדרים באירופה. 

לוינטל 29 באוגוסט 2010

סימון קיאר הדני, באמת מאכזב. גם במונדיאל לא היה משהו.
לגבי טוטנהאם, מאה אחוז צודק. שכר לימוד קוראים לזה. הייתי מתבאס על ארסנל בשנים הראשונות באירופה.
עם דבר אחד אני לא מסכים – דז'קו הוא חלוץ ענק, מהטובים בעולם. הוא חייב לעוף כבר לקבוצה גדולה. יש לו יכולת לתת נגיעה אחת קטנה בכדור בה הוא גם משתלט על המסירה וגם מסדר לעצמו בעיטה לגול.
וולפסבורג תשתפר עם דייגו

ויכסלפיש 29 באוגוסט 2010

גזפרום הרוסית התילו לממן את שאלקה לפני שנתיים-שלוש איך הקבוצה לא מחזיקה בתקציב הגול בליגה ואפילו לא שנייה?

לוינטל 29 באוגוסט 2010

עובדה שקווין קוראני עזב לרוסיה כשהציעו לו 6 מיליון יורו. איך מועדון 'גדול' מוותר על הנכס הכי גדול שלו?

דורפן 29 באוגוסט 2010

לוינטל – מעולם לא הערכתי את הדרבי הגדול של מילאנו. קבוצות שמוכנות להתחלק באיצטדיון הןא קבוצות חסרות כבוד. תראה את ליברפול ואברטון. הן יישארו לעולם בברוך הכלכלי שלהן אבל לא ישקלו אפילו איצטדיון משותף. זו יריבות.

סימנטוב 29 באוגוסט 2010

אתה רומנטיקן…

שלו רומא 29 באוגוסט 2010

ועוד לקרוא לו על שם שחקן משותף…
גדול ככל שיהיה.
עמית שכחת את מסיני שביקר בשתי הקבוצות.
וחוץ מזה זאת עיר מגעילה, אפורה ויורד שם גשם כל הזמן.

אביאל 29 באוגוסט 2010

שלו אל תשכח שיש שם את המועדונים הכי טובים ואת הדוגמניות המשובחות ביותר, זה לא מספיק כדי למשוך כדורגלנים ?!

:)

לוינטל 29 באוגוסט 2010

עיר האופנה מזמנת גם מסיבות שוות.
אבל אני משוכנע שהכדורגלנים מתים על מילאנו בגלל האופרה הנפלאה.

שלו רומא 29 באוגוסט 2010

אם כל הכבוד לאופרה במילאנו ולהקשר הכדורגלני שלה, היום יש רכבת רומא מילאנו שלוקחת שלוש שעות, גם לנסיעה פעמיים בשבוע לאופרה, עדיין לא הייתי גר במילאנו. אתם לא מבינים מה זה אומר 300 ימים של אובך בשנה, וגשם כמה גשם.

אביאל 29 באוגוסט 2010

באמת שלא מובן לי איך לא משדרים את הבונדסליגה, שצ'רלטון כבר יסיימו את החוזה עם הליגה שלנו וימכרו את זה לערוץ הספורט ויתנו לנו את הבונסדליגה ואת הליגה האנגלית, באמת שלא צריך יותר.

קייאר מוולפסבורג הוא קצת בדיחה, שמעתי עליו הרבה, אם אני לא טועה במונדיאל הוא פתח במשחק הראשון במדי דנמרק והיה חלש, הסיבוב שהוא קיבל היום בגול הרביעי הוא יותר גרוע ממה שוולקוט עשה לדקל קינן.

עם איך שההגנה של ווסטהאם נראת, טל בן חיים יכול לתרום.

אהבתי את המשחק של בלקבורן, קבוצה שמודעת למגבלות שלה וכל כדור שוער הופך למצב נייח מסוכן.

אני לא חושב שזלאטן שחקן גמור, הוא גם חוזר לליגה בה שלט בצורה מוחלטת, אולי הוא זה שיחיה את מילאן, בכל מקרה מסקנה אחת מכל הסיפור שלו וקניית מסצ'ארנו (מישהו הצליח להבין למה שחררו את יאיא טורה וקנו אותו ?!), ברצלונה הופכת לאט לאט לריאל מדריד בהתנהלות שלה, איך מוכרים שחקן אחרי עונה ועוד עונה ראשונה ועונה בה הוא נתן 22 שערים ב42 משחקים (חלקם כמחליף) ? לאו הסבלנות נעלמה ? ולמה להפסיד כל כך הרבה כסף על העסקה ?!

סאביסאביץ' 29 באוגוסט 2010

כנראה פפ לא באמת כזה קדוש. אולי מוריניו צודק באמרתו כי פפ המאמן הכי טוב רק בשביל קבוצה כמו ברצלונה.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

זלאטן בבעיה חברתית. הוא מרגיש כוכב ולא מרוצה להפוך לעוד שחקן ברוטציה. האוהדים לא התחברו אליו. רוב הגולים שלו הגיעו בתחילת העונה, אחר כך פדרו ובוז'אן הועדפו על פניו.
גם יאיא טורה לא היה מרוצה ממעמדו ובגלל זה דרש לעזוב. מבחינת בארסה הוא היה יכול להישאר אבל לא מחזיקים שם שחקנים בכוח

נינו 29 באוגוסט 2010

לדעתי העזיבה של זלאטן הייתה ברורה כשפפ החליף אותו בשני המשחקים מול אינטר, והעדיף אפילו לשבץ את פיקה ומקסוול בתור חלוצים במקום להמשיך לשחק עם החלוץ היקר, שנקנה בדיוק בשביל עימותים כאלה (בגיריסטיין אמר לפני שנה שזלאטן ייתן לבארסה כלים להתמודד מול האנגליות והאיטלקיות הקשוחות יותר). זה היה הרגע שהבנתי שהוא לא מאמין בו יותר, גם מול 10 שחקני אינטר וגם כשצריך רק 2 שערים.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

זה היה הקש ששבר

פראליה 29 באוגוסט 2010

באמת מוריניו אמר את זה? לא מתאים לו לפתוח חזית עוד לפני שהתחילה הליגה..
ולגבי זונת צמרת, גם לנו יש אחת כזו שחצתה את הכביש בטורקיה, לא?

סאביסאביץ' 29 באוגוסט 2010

באמת לא מתאים לו?!

פראליה 29 באוגוסט 2010

הייתי ציני, זה כלל חשוב בתורת הלחימה שלו – פרגוסון, ונגר, רניירי, רייקארד – כולם למדו להכיר ולסבול אותה.

נעל קרועה 29 באוגוסט 2010

יפה מאוד,יוניטד הצליחה לנצח את הקבוצה הכושלת של גרנט,עם פנדל שלא היה ,השנה יהיה קשה מאוד ליוניטד מול הגדולות

מוי כיף 29 באוגוסט 2010

אחד הפוסטים היותר מוצלחים מעניינים ומחכימים שלך, נהניתי מכל מילה

לוינטל 29 באוגוסט 2010

אילו אני הייתי כדורגלן גם הייתי מעדיף להישאר במילאנו – בגלל 'לה סקאלה'. אין כמו אופרה
דורפן, אחת הבעיות באיטליה היא שהמגרשים לא ברשות הקבוצות. רק יובה בונה אצטדיון שיהיה ברשותה (בקיץ הבא יעברו אליו).

שלו רומא 29 באוגוסט 2010

גם רומא עוברת למגרש משלה, רגע אחרי שיסיימו לבנות את הקו השלישי של המטרו.

לוינטל 29 באוגוסט 2010

מקווה שרומא תעבור מגרש. זה לא עניין פשוט כל כך. לסנסי אין כסף.
חוצמזה רומא היא כמו מוזיאון. יפיפייה אבל קצת כמו ירושלים – פחות בשביל לחיות בה

שלו רומא 29 באוגוסט 2010

הייתי אירוני,
לשמחתנו (אוהדי רומא) סנסי מכרה כמעט 50% מהאחזקות שלה על רומא לבנק יוניקרדיט בתמורה לחובות של רומא, הבנק הוא די עשיר אבל אני לא רואה היכן ברומא מוצאים מקום לאיצטדיון ראוי לקבוצה כמו רומא. יש את פלמיניה שפעם היה האצטדיון של רומא, אבל הוא קטן מידי. והבעלות על האולימפיקו כמו שרשמת היא של העיריה כך שלאף אחד אין אינטרס להרוס את המפגע הזה (שמבחוץ הוא די יפה, אבל מבפנים הוא קצת פשע לכדורגל של רומא, מצד שני גם לאציו משחקת שם ובשביל מה שהיא עושה זה מספיק)

הופ 29 באוגוסט 2010

קשה לי לשפוט כי קראתי רק את כותרות הידיעות בסאגת זלאטן. אבל הן הביאו אותי למסקנה שפפ לא התנהג יפה במיוחד, ושאני מצדד בזלטאן (לא יודע מה זה בדיוק, אבל משהו בתגובות פגועות של שחקן שחצן גורם לי לאהוד אותו אוטומטית. אולי – אם אפילו אותו הצליחו להעליב, כנראה שמאוד התאמצו).
וחוץ מזה אני מצטרף למוי כיף – איזה יופי של טקסט!
(והוידאו – בכלל תענוג. תענוג מהסוג המדמם:)).

לוינטל 29 באוגוסט 2010

תודה.
אני חושב שמראש ההבאה של זלאטן נראתה מלאכותית ולא טבעית לגוף שנקרא בארסה.

סימנטוב 29 באוגוסט 2010

אני מקבל את השינוי ל"אל תיכנס לאופוריה בנפול אויבך" אבל מעדיף את החמלה של המשפט המקורי, אולי בכדורגל זה קצת שונה אבל בכל זאת זה מפתיע שאתה רוצה לשנות את המשפט – זה קצת נראה לי כמו שדורפן "מהלל" את הארסנים הצרפתים ומחלק כרטסים צהובים כשתגובה נראית לו (ולרוב בצדק) קצת נמוכה.

שלו רומא 29 באוגוסט 2010

היישר משידור סקיי איטליה, קוסטה קורטה ובובן, שנמצאים בעמדת הפרשנים הקבועים, בתשובה לשאלה לגבי איברהימוביץ' ענה קוסטה קורטה שזה נהדר בשביל הליגה, ויופי בשביל הכדורגל אבל הוא היה מעדיף שלא יגיע למילאן ואח"כ הוסיף שהוא עדין לעומת מה שחושב בובן. בובן חייך ורמז שכאילו היום כל אחד יכול לשחק במילאן, וחבל.

BENGAL 29 באוגוסט 2010

לווינטל, ראית מה עשו לאתר האוהדים של ארסנל בישראל?
http://www.arsenal-il.com

לוינטל 29 באוגוסט 2010

יואו, הפילו לנו את האתר.
שלו, אני מקנא בך שאתה צופה בפרשני סקיי איטליה.אין ספק שעכשיו מילאן היא הקבוצה הכי צבעונית ואטרקטיבית בליגה

Comments closed