פריק קונטרול

כמה מילים על ז'וזה מוריניו

מתי מטיקה

התכנית 'היום שאחרי' בערוץ קאנאל פלוס שמתהדרת בפרשן סנטי קניסארס (ההוא מהאפטר שייב) הביאה מסמך מרתק, זה שתמיד חלמנו לדעת, ממש פנטזנו, מה אצור בתוכו: חשיפה של המחברת של ז'וזה מוריניו במשחק מול הרקולס בשבת (1:3 לריאל). תסתכלו על הסרטון בדף הזה. גם אם אינכם יודעים ספרדית זה מעניין ושווה.

שימו לב מה יש שם: ארבעה דפים קרועים מהמחברת, שכוללים ציור של המערך עם שמות השחקנים והערות טקטיות קצרות שחלקן מדברות בקודים ולא תמיד לגמרי ברורות. החלק המעניין/תמוה הוא הדף עם המספרים: 38 +13 +6 = 57/10. 38 משחקי ליגה, 13 משחקי צ'מפיונס (עד הגמר) ושישה משחקי גביע המלך = 57 משחקים על פני עונה של עשרה חודשים. רגע, איך רק שישה משחקי גביע? מוריניו בונה על הדחה ברבע הגמר. מוזר. מעורר פליאה ומחשבה. לא ממש קשור למשחק עם הרקולס.

האמת שזה מרתק לראות איך ומה עושה וחושב מוריניו במהלך המשחק ואיך הוא מתרגם את הדברים לדפים, אבל הנה מה שאני חשבתי: מדובר בקמצוץ של דפים לא חשובים שהמדיה בוודאי תעוט עליהם ותעשה מהם מטעמים, אבל אין בהם שום סודות או דברים חשובים. למה הם היו קרועים? אולי כי זו 'מזכרת' שהפורטוגלי השאיר – פתיון לעיתונאים. אם היו דפים שמוריניו חשב שהם חשובים וחשאיים, הוא לקח אותם איתו. הם לא נשארו מתחת לספסל בסיום המשחק.

חודש לפני הקלאסיקו, כל אקט כזה גם עשוי להתפרש כנסיון להטעות את היריבה האמיתית, או לתת לה לשבור את הראש לשווא. כי מוריניו הוא גדול המוחות הטקטיים בכדורגל, האיש ששידרג והעלה את הדיון על טקטיקה ועל לוחמה פסיכולוגית לרמות נשגבות שחובבי כדורגל נהנים סופסוף להתבחבש בהן כפי שלא נהנו מעולם.

בכל מקרה דבר אחד ברור מהדפים האלה ומההתנהלות של מוריניו במהלך משחק: הוא גדול הפריק קונטרולז – חייב לשלוט על המשחק, על שחקניו, שהמיקום והתנועה שלהם במגרש מוקפדים ומותאמים לכל סיטואציה. הוא קבלן, ארכיטקט, אמן שמבין את המשחק בשלמות ואין שחקן שגדול מהתבנית שלו. פריק עם טריק.

***

"מו" יודע מה הוא עושה ומשדר תמיד תחושה שהוא יודע גם אם אולי לא בהכרח יודע, ואתה יודע שהוא יודע אף אם הוא לא בהכרח יודע שהוא יודע. (המשפט הזה נכתב בהשראת הארי רדנאפ שאמר על השופט קלאטנברג: "אני חושב שהוא יודע שאני יודע שהוא יודע שהוא לא התמודד היטב במצב שנוצר", על הגול של נאני. ודייויד ברוזה היה עונה לו: אני אתן לך לתת לתת לי לתת לך).

אנחנו אוהבים את מוריניו כי הוא חכם ותיאורטיקן; כי הוא מוכיח שחוכמה ותאוריה יכולות לעבוד היטב בכדורגל. בעיני רבים זהו משחק פרימיטיבי של מטומטמים. ז'וזה מוכיח שאפשר אחרת ונותן לנו הרגשה שמדען-פילוסוף מטורף ועמוק שכמותו מגיע להישגים חסרי תקדים. והוא כמובן לא משעמם אף פעם. הוא צבעוני, חד, מיוחד, יפה, עליון, מבריק, מנצח. כל דבר שהוא אומר ולא אומר וכותב או משרטט הוא מעניין ומאתגר את התודעה. והלוא אם יש משהו שאנחנו שונאים זה קלישאות ואפרוריות (בכלל זה הבלוג אוהד של סטוק היצירתית, לא?). איזה כיף לראות את המאמן הכי מצליח מתנהל בצורה שבזה ומצפצפת על הקלישאות והאפרוריות. זה הניצחון שלנו.

הנה דוגמה לקלישאה: "אני לא נוהג לדבר על שחקנים בודדים. אני מדבר רק על כל הקבוצה".

אז אחרי אותו משחק מול הרקולס באליקנטה, מוריניו עצר רגע לפני האוטובוס ולא היה לו ספק מי המצטיין שלו:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

רבין דוחה שבת? / יערה צרי
סיכום שבוע 8

No Comments

ארז (דא יונג) 2 בנובמבר 2010

קטע משעשע. אהבתי את המוזיקה הדרמטית ברקע גם, כאילו מסמכים סודיים על נחיתת חייזרים נחשפים לראשונה. האמת שבסוף גם השדרן וגם קאניסארס אומרים שיש באמת מצב שמוריניו יושב עכשיו בבית ונקרע מצחוק על כמה זמן הם הקדישו ל4 חתיכות נייר שהוא זרק על הרצפה.
אני לא אופתע בכלל אם זה חלק מלוחמה פסיכולוגית, כי לא נראה לי שמו הוא מסוג האנשים שסתם בטעות יזרקו מחברת כזו. בכל מקרה, מדובר רק בשרבוטים של תוך כדי המשחק, אני לא חושב שזה שונה מרעיונות אחרים שעוברים למאמנים בראש, כי רוב מה שנכתב שם זה רק מחשבות שמתרחש על המגרש.
לגבי המספרים שם : אולי הוא התייחס לכמות המשחקים ששחקן מסויים ישחק. למשל בכמה משחקים הוא רוצה לתת לכריסטיאנו מנוחה, או משהו כזה.
ובקשר לשחקנים המצטיינים: אני מאמין שכל פעם שהוא אומר שם של שחקן, והוא עשה זאת בעבר, זה מתוך מחשבה לעתיד, ולא רק בעקבות המשחק אותו ערב.

דודו 2 בנובמבר 2010

מוריניו גאון-על. אין מצב שהדפים האלו הודלפו בלי ידיעתו ותכנונו. הכל פסיכולוגיה ומאבק המוחות מול פפ עובר הילוך.

אפרופו ריאל מדריד, כולם מתלהבים ובצדק מכושר ההבקעה של רונאלדו בחודש האחרון. מישהו שם לב שהוא גם מוביל את טבלת המבשלים בליגה הספרדית? ארבעה בישולים מלבד 12 גולים. לפני צ'אבי, אינייסטה ואוזיל. מישהו עוד חושב שהוא שחקן אגואיסט שחושב רק על עצמו?

שבוע חזק יש לריאל עכשיו. מילאן בחוץ ודרבי מול אתלטיקו בבית. שני נצחונות והם חזק על הסוס לקראת הסופר קלאסיקו.

YB 2 בנובמבר 2010

עמית, עזוב אותך מהשטויות האלה…
טקטיקה שמקטיקה. אין דיון על טקטיקה בעולם הכדורגל. אין. ספק אם היה. וודאי אין כיום. אני לא רואה תוכניות טלוויזיה שמוקדשות לטקטיקה של מוריניו או של כל מנג'ר אחר. אני גם לא קורא על זה כתבות בעיתונים. פיתוח הנושאים התיאורטים בכדורגל שואף לאפס, אולי כי אין סיבה לפתח אותם. אני אגב חושב שיש, אבל לא כפי שמרבית עיתונאי המיינסרטים סבורים.
אני חושב שהדבר הכי חשוב שכמעט אף אחד לא מתעסק איתו זה אלמנט המאני-בול בכדורגל. כלומר: למצוא נתונים סטטיסטים חדשים שמשפיעים על הצלחה. וגם התחום הזה מאד לא מפותח, בוודאי לא בתקשורת המיינסטרים. אין אצלנו, ונראה לי שגם כמעט אין בעולם, דיון מעמיק על טקטיקה.

אשך טמיר המקורי 2 בנובמבר 2010

מכוער.
יש להוקיע אותך

אשך טמיר המקורי 2 בנובמבר 2010

התגובה המקורית שלי כבר לא רלוונטית לאחר שהוסר הקטע הפוגע.. נא להתעלם

לוינטל 2 בנובמבר 2010

אני הסרתי את הקטע המכוער לבקשת המגיב. זה בסדר

שי 2 בנובמבר 2010

מה זה לעומת ניתוח המחברות של טום קאנן בידיעות לפני כמה שנים..

לוינטל 2 בנובמבר 2010

יש הפתעה. קאנן מתקאמבק יפה באא"ק לרנקה ופתח את העונה היטב שם לצ' המנג'ר ג'ורדי קרויף.
וכן – גם באי השכן רצים עליו סיפורים וצחוקים

שי 2 בנובמבר 2010

היה יכול להיות באמת מצחיק, אלמלא הבדיחה היתה עלינו

ארז (דא יונג) 2 בנובמבר 2010

אבל ממש עלינו. אני בחיים לא אשכח את התרגיל "המבריק" של טון קאנן בבעיטות חופשיות בו שני שחקנים מהקבוצה שלו עומדים בין השחקן שבועט את הפאול לבין החומה של היריבה, אני בטוח שהוא לא מפסיק להריץ על זה צחוקים עם חברים שלו עד היום.

YB 2 בנובמבר 2010

התגובה שלי הייתה (קצת) לא ראויה. אנא לקבל הכל באהבה, חוש הומור, וראש טוב.
כוונתי היא שהצלחת מוריניו לא העלתה את רמת השיח באשר לטקטיקה. זה הכל.

צור שפי 2 בנובמבר 2010

ל-YB
1 על מה אתה מתנצל? איזה קטע בתגובה שלך היה לא ראוי? למה קוראים לך מכוער?
2 מה שכתבת על העדרו של דיון טקטי ובעיקר איזה דיון טקטי רצוי לפתח מאוד מעניין. אולי תרחיב קצת?

לוינטל 2 בנובמבר 2010

הסרתי את הקטע המכוער מהתגובה לבקשת המגיב עצמו

YB 2 בנובמבר 2010

צור שפי-
הבט, אני חושב שטקטיקה חשובה. אבל הרבה פחות חשובה מאיכות השחקנים. אני סבור שאין כמעט דיון ציבורי, תקשורתי ואף בחוגים מקצועיים על טקטיקות של קבוצות מסוימות או מנג'רים מסוימים. זהו תחום שהנסתר בו רב בהרבה על הגלוי. עדיין לא בטוח אם לגדולי עולם כאלכס פרגוסון, ארסן ונגר או חוס הידינק יש בכלל טקטיקה שמאפיינת אותם. אולי הם פשוט מתאימים כמעט את כל הפילוסופיה שלהם לחומר השחקנים שברשותם (שהם כמובן רוכשים). אך מרבית המאמנים בעולם לא רוכשים שחקנים עם אותה רמת תחקיר וידע כפי שעושים בליגה האנגלית.
בגדול, אני חושב שכל השיח סביב 4-4-2, 4-5-1 או 4-2-3-1 הוא אידיוטי לחלוטין. השאלה היא אלו שחקנים אתה מציב על המגרש. ואיך אתה מאמן את הקבוצה במהלך השבוע. ההוראות שמאמן נותן לשחקנים במשחק נתון לדעתי לפחות הרבה פחות חשובות. כי ברבים מן המקרים השחקנים לא מבצעים את ההוראות. ובמקרים רבים מאד מרבית השחקנים כלל לא מקבלים הוראות ספציפיות. משחק הכודרגל הוא נזיל. הסיטואציות בו כל הזמן משתנות. זה לא פוטבול- שניתן לשרטט קונפיגורציות התקפיות והגנתיות ולהפעיל תרגילים בדיוק שקרוב לשלמות. זה גם לא בייסבול, שמאמן בכל רגע נתון יכול להחליף כל שחקן שדה או פיצ'ר ולהחליט באיזה סוג של חברה (ולפעמים אפילו זריקה) להשתמש. זה אפילו לא כדורסל, שמאמן מחליט איך לשמור, איך ךלהריץ התקפות, וגם בכדורסל המשקל הסגולי של השחקנים מאד גבוה. כפי שהוא בסופו של דבר גם בפוטבול ובבייסבול.
אך הוא הכי גבוה בכדורגל. הכי הכי גבוה.
לכן דיבורים על טקטיקה הם ברובם גנבות דעת של אנשים ופרשנים מסוימים שמנסים להפוך את המשחק לאינטלקטואלי כדי לשדרג את תדמיתו ובהשלכה גם את תדמיתם.

לוינטל 2 בנובמבר 2010

מסכים בסך הכל. אין ירידה לעומק. אין צלילה לפרטים. אין מיפוי ומעקב אחר תנועת שחקנים וביצועיהם הטקטיים במגרש. רק גול, ריאקשן וריפליי

לוינטל 2 בנובמבר 2010

אבל עבור מי שמתעניין באמת ויראה את המשחק של בארסה מול אינטר שוב כדי לנסות ללמוד זה סיפור אחר

red sox 2 בנובמבר 2010

עמית-המשפט הסבוך הוא פראפראזה לא מודעת לעצמה על ויזיני-אותו נוכל סיציליאני מ"הנסיכה הקסומה" שמובס לבסוף על ידי מוחו שלו.

לוינטל 2 בנובמבר 2010

נכון. גדול. :)
רד סוקס, זה נכון שאוהדי הרד סוקס מתחברים בקלות לאהדת ליברפול?

קרקו 3 בנובמבר 2010

צ"ל קונטרול פריק, וסליחה על הנוקדנות.

קרקו 3 בנובמבר 2010

צ"ל קונטרול פריק, וסליחה על הנוקדנות; היא חזקה ממני.

לוינטל 3 בנובמבר 2010

זה נכון באנגלית. אבל אני כותב בעברית.

עודד 16 בספטמבר 2014

אבל זה לא בעברית. זה באנגלית

Comments closed