אננס, קוקוס, יד קמוצה

סיכום משחק העונה בין מכבי חיפה להפועל ת"א

 

תזכרו לקח חשוב לחיים: יד פתוחה יכולה רק לתת סטירה. אבל דווקא כשסוגרים אותה, היד הקמוצה מסוגלת לגרום נזק ממשי. ובכדורגל: כשכל שחקן מייצג אצבע, רק אם יש חיבור, תלכיד, הבנה, נחישות, לחימה ורצון עז, נגמרים הרווחים בין האצבעות. היד נעשית קשה. זה מה שכל כך יפה ומרגש בקבוצות מסונכרנות שיודעות מהן רוצות מעצמן ואם צריך להתכנס ולרדת לבונקר עושות את זה כמו בספר. שוד מהיר, עקיצה, הכשה. את הכסף סופרים על האוטובוס בדרך הביתה.

"פיניה" – 'אננס' – זה המונח שהספרדים משתמשים בו לתיאור חוזק ואחדות של קבוצה בלתי ניתנת לשבירה. זהו פרי שמבחוץ אי אפשר להתעסק איתו – הוא מחוספס, עוצמתי ובלתי ניתן למעיכה, אבל הצד השני שלו – בפנים הוא הרכות, המימיות העסיסית, הטעם הכל כך מתוק הזה שמייצג אושר ומחשבות חיוביות שנודדות רחוק ובלתי ניתנות לכיבוש.

פתגם סיני עתיק גורס ש"מי ששותל עץ קוקוס אחד מספק חיים שלמים לדורות רבים". מפני שדקל הקוקוס הפשוט והגלמוד הזה מכיל כל מה שאדם צריך: אפשר לבנות מהגזע בית ומהעלווה לייצר גג וכמובן הפרי הכל כך מזין הזה שיש פה הכל והוא משביע ועושה נעים בבטן. וגם הוא קשה כמו אננס. כשהוא נפרד משערותיו והופך למאכל אקזוטי, זה פלא של הטבע. 

הפועל ת"א יצאה לקרית אליעזר בלי שכטר, דה סילבה וידין. גיל ורמוט שוב נעלם, הרחקה של מגן בדקה ה-25. והנה זה קרה: הפועל נהפכה ליד הקמוצה הזו שערבבה חזק מיץ אננס וחלב קוקוס והגישה לי ביציע פינוק אמיתי – פינה-קולדה קרה ומרעננת שעשתה פלאים, פתחה את הלב, העלתה חיוך בנשמה והעניקה תחושת חירות אינסופית, עולם ללא גבולות. ומה שעושה את הפינה-קולדה למושלמת אלה הדובדבנים למעלה – כי אדום הוא הקישוט הכי יפה.

*** 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זה היה קטנצ'יו מפואר. "בעשרה שחקנים אנחנו חזקים יותר מאשר ב-11", אמר הלניו הררה מאמן אינטר האגדי, אמן הקטנצ'יו – הבונקר האיטלקי. בעונה שעברה ז'וזה מוריניו ואינטר עשו כבוד למסורת והחזירו עטרה ליושנה עם הופעה הרואית בעשרה שחקנים רוב המשחק בקמפ נואו. אני יודע, רוב אוהדי הכדורגל מעדיפים טיקי-טאקה, דריבלים ופורנוגרפיה זולה – רצוי בקטלונית. אניני טעם שמעדיפים אופרה וספר מתח טוב לפני השינה – יודעים להעריץ מגננה איכותית, מתוחכמת ונהדרת, הרבה אופי, שמסתיימת עם עקיצות קלאסיות. סוגה עילית.

אגב – כשבונדר הורחק הייתי בטוח שאחד החלוצים – בן שהר כנראה – יוחלף, אבל גוטמן הפתיע – הוציא את טועמה. במקום לעבור ל-4-4-1 מתבקש הוא היה אמיץ לעבור ל-4-3-2. זה היה צריך להשתלם לו במהלך שהסתיים עם החמצה איומה של טוטו. אבל שאפו על המחשבה מחוץ לקופסה.

***

המחמאה הכי גדולה למשחק הקצבי והמרתק הזה הוא לומר עליו שהוא היה מעניין ומעורר מחשבה. קצבי, פיזי, טקטי ועם שוני סגנוני בולט בין שתי הקבוצות. הקהל החיפאי צמא לנקמה ועידוד מוראלי אחרי אירועי העונה שעברה, למרות שעל הנייר זה כולה משחק על 3 נק' – ממילא בשיטת הקיזוז המשחקים החשובים, המכריעים, משחקי העונה האמיתיים, יגיעו בסיבוב השלישי. ועד אז מי יודע – אולי כמה כוכבים יעזבו את הפועל לאירופה, אולי השחקנים יקרסו אחרי מאמץ ליגת האלופות, אלוהים גדול.

במילים אחרות – אם הירוקים יידעו לאסוף את עצמם, להתאושש ולצאת עם ראש מורם כשהם לוקחים את הנקודות החיוביות מהמשחק היום – הטוב ביותר שלהם העונה בלי ספק למרות התוצאה – הם צפויים להרוויח מזה בגדול במאי. כן, מכבי חיפה היא המועמדת מספר 1 שלי לאליפות עדיין.

***

אבל אין ספק שחיפה קבוצה חלשה בהרבה מהעונה שעברה, אין מחליפים לכיאל, ארבייטמן, טשיירה וקינן. אם קטן לא מתעלה ורפאלוב נעלם, לא נשאר שם הרבה. חברי אביעד פוהורילס מ'מעריב' סיפק תובנה מחכימה: לחיפה אין שחקני משנה שמכריעים משחקים, שלא כמו הפועל שמצוידת באבוטבולים ולאלות.

מה שחסר במשחק של חיפה, וזה בלט כמובן מול 10 שחקנים, זה שכל: הפעולה האחרונה בכל התקפה הייתה שגויה וכל הזמן שיחקו על האגף של עמרי קנדה. אז בסדר, קנדה לא מגן גדול אבל הלו – מי עומד בצד השני? אשלי קול? כולה דדי הקומדי, חור מהלך.

אלישע לוי בחור חביב ויודע כדורגל אבל חיפה בעידן שלו איבדה את כח ההרתעה. פעם עד לא מזמן השחקנים של הפועל ושל כל קבוצה אחרת, היו רועדים באוטובוס בדרך לקרית אליעזר, משלשלים במחלף קיסריה, עוברים להקאות ופרכוסים בצומת עתלית. חיפה הייתה מאיימת ויודעת לדרוס ולהכאיב. היום הדרך למגרש משולה לטיול לגנים הבהאיים. ההתרעה אבדה. ניצחון שני רצוף להפועל בחוץ על יריבתה הגדולה זה לא דבר של מה בכך.

אבל רגע – הנה תאוריית קונספירציה: אלישע וחיפה בכלל מחכים לסיבוב השלישי. הם רוצים להחזיר להפועל באותו מטבע מהעונה שעברה. הכשה כואבת בעורק הראשי, חץ ללב, רעל לנשמה. נו טוב, עד מאי אפשר להאמין בזה. 

***

זרים:  יש לי ביקורת אחת שלילית מאוד על שתי הקבוצות האלה: שחקני החיזוק מחו"ל. בעבר הלא רחוק היו בחיפה ובהפועל זרים ששדרגו את הקבוצות האלה משמעותית ומקפיצים את הרמה, האמינות, חוכמת המשחק וקבלת ההחלטות. ואילו היום הזרים הראויים היחידים בשתי הקבוצות הם שרידים בודדים מהעונה שעברה – אניימה מצד אחד ומסיללה (רחוק משיאו העונה). ג'ון קולמה דווקא חנק בצורה מוצלחת את ורמוט ששוב נעלם היום, אבל הוא לא ברמה של זרים שהיו פעם בשתי הקבוצות האלה. חבל. הגיע הזמן לעבוד בקיץ כמו שצריך.

מוזר לראות משחק עונה בין שתי הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי כשעל המגרש יש רק שחקן זר אחד משמעותי, שגם הוא הובא ארצה על ידי בני יהודה. מביך.

***

עוד כוחו במותניו

הוא בן 36 ושבעה חודשים, הוא ספג העונה עקיצות וקטילות מוגזמות מהתקשורת למרות שיכלתו באמת הייתה מאכזבת. אבל לקפטן הפועל ת"א וואליד באדיר יש תכונות שכל בלם צעיר ומוכשר היה מת שיהיו לו: שכל והמון ניסיון ברמות הגבוהות. באדיר הנהיג את הקטנצ'יו האדום בגאון, גרם לאננס להיראות בלתי מעיך ובעיקר היווה היה כף היד היציבה באגרוף של הפועל. הבלם עם המספר 10(!) הציל לפחות ארבעה שערים בטוחים ובגילו המופלג הוא הזכיר לאקסית שלו, איתה זכה בהישגים רבים, שהוא באמת שחקן גדול. גם אם שיאו הרחק מאחוריו.

מי זה דגלאס?

***

אבוטבול:

בדקה ה-59 מהראן לאלא כבש בעונה שעברה, בדקה ה-59 שי אבוטבול שיחזר. מי אמר שהברק לא מכה פעמיים באותו מקום ואפילו באותה הדקה. מדהים.

המסירות הארוכות של שי אבוטבול זה אחד התענוגות האסתטיים הכי גדולים שיש בכדורגל הישראלי. איזה כיף שהשחקן הפנטסטי הזה השתקם. ואיזה גול ענק. מאני. פינה-קולדה קרה ומתוקה. מושלם למדינה החמה הזו – ארץ השמש הלעולם-לא-יורדת.

"נוהל פלאפון"
רגעים מעטים אחרי עלות השחר

No Comments

יוסיניו 9 בנובמבר 2010

מוגש מאוד יפה

בני תבורי 9 בנובמבר 2010

עמית,
כתבת שירה. אני תוהה אם אפשר לסדר לך חוזה כאוהד ליברפול לצורך עניין זה…
באשר לבאדיר, הוא בהחלט קפטן ראוי גם בשל היכולת שלו. זה בגלל שהוא התחנך במקום שמאז פורק, חיפה נראית כפי שהיא נראית.

סימנטוב 9 בנובמבר 2010

כל הכבוד לת"א יש להם 4 בוגרי מחלקת הנוער שזה 4 יותר ממלאבס

לוינטל 9 בנובמבר 2010

תודה בני, אני פנוי להצעות תמיד. אם ג'ון הנרי יפנה אליי, יש על מה לדבר :)
אתה יודע מה עושה היום יוסי שושני?

בני תבורי 9 בנובמבר 2010

יוסי שושני ניהל עד לא מזמן את בית הספר לכדורגל של הפועל פ"ת, במקביל להוראת נהיגה. הוא גם קפטן קבוצת הותיקים של הפועל, הגאווה היחידה שעוד נותרה בצמוד לשם ולסמל שלנו…

גיא זהר 9 בנובמבר 2010

גוטמן נתן נוקאאוט לאלישע מבחינה טאקטית. מכבי חיפה רצו בסופו למעלה כולם כאילו שמדובר במשחק גביע. כנראה שגוטמן כבר לא עובד עם השותף שלו נדמה לי שקראו לו יולי עופר. איפה הימים של רוסו, חלילוביץ' ואפילו אוליאנוב לעומת רוקי ודומיו.

שלו 9 בנובמבר 2010

תודה להפועל שהבאנו למקום הראשון, אלוהים ועזי יודעים אחרי כמה זמן.
נכון רק מחזור תשיעי, אבל לא היינו שם כל כך הרבה זמן.

עזי 9 בנובמבר 2010

שבע שנים בדיוק. אולי זה תודות לכך שבשבת לקחתי את הזאטוט בן השש לראשונה בחייו לראות כדורגל – מכבי כמובן.

דניאל 9 בנובמבר 2010

לדעתי, ההגנה של הפועל היתה ממש גרועה – לחיפה היו המון המון הזדמנויות. בגלל אניימה, ומזל, לא ספגנו.
ערן זהבי היה גרוע ביותר בחלק ההגנתי, והחורים שגרם דדי היו נוראיים.
ועדיין, תענוג של קבוצה :)

לוינטל 9 בנובמבר 2010

כן, האמת אין לנו הגנה ברמה מספיק גבוהה אז צריך גם מזל ושוער טוב.
צריך להביא את איינוגבה כשאניימה יעזוב

יוני 9 בנובמבר 2010

באמת כתבת יפה.

ואגב, יש מחלף בעתלית. אם היית נוסע לקרית אליעזר היית יודע…

moby 9 בנובמבר 2010

אולי הוא ירד לכביש הישן במחלף קיסריה? למה להתקטנן?

לוינטל 9 בנובמבר 2010

אני השארתי את האוטו בבית והגעתי לקרית אליעזר ברכבת, הכי טוב

עזי 9 בנובמבר 2010

עמית – ספגתם גול שנפסל לא בצדק, אניימה הציל אתכם מהפסד ומכבי לפניכם בטבלה. זו הדרך לראות את הדברים.

לוינטל 9 בנובמבר 2010

עזי, הדרך הנכונה לראות את הדברים היא ככה: מכבי ניצחה קבוצות מהמקומות 10, 12,13,14,15,16. הפסידה בשני המשחקים הרציניים היחידים שלה וסחטה תיקו מהפועל חיפה בו שטראובר נתן הצגה כמו אניימה אתמול.
לגבי השיפוט – בוא נאמר שהיה בסדר. החמירו עם הפועל לא פחות – עם כרטיס אדום פזיז. (אמרו לי גם שהיה פנדל על ורמוט, אבל לא ראיתי את זה).
בכל מקרה תמיד המפסידים יבכו על השיפוט.
בשורה התחתונה – הכל חארטה. מחכים לפלייאוף

אביעד 9 בנובמבר 2010

בסופו של יום, לא קטנצ'יו מפואר ולא נעליים.
הפועל הגיעה למשחק ללא 3 שחקני מפתח והורחק לה שחקן בדקה 25 מה שאילץ אותה לעבור למגננה. המגננה הזאת לא הייתה מפוארת, אפילו לא מוצלחת במיוחד. בלי וינסנט אניימה בכושר שיא העמידה הטקטית המפוארת של גוטמן הייתה נגמרת ב 5:0 למכבי חיפה.
מצד שני, גם ההגנה של חיפה לא הייתה גדולה והרצון הזה לנצח בכל מחיר גרם כמה פעמים להפקרות שהפועל ניצלה היטב.
בסופו של יום, המשמעות של המשחק הזה תהיה אולי מנטלית. מכל בחינה אחרת הוא לא אומר כלום.

לוינטל 9 בנובמבר 2010

אניימה סיפק כולה 3 הצלות, אחת של בן דיין, אחת גדולה של דבילשווילי, ועוד אחת של מסיללה שבעט מזווית שאסור לספוג ממנה. עשו מההופעה שלו יותר ממה שהיא.
כשויקטור צ'אנוב קיבל ציון עשר הוא באמת נתן הצגה גדולה. גם יורי ז'ידקוב בצפרירים נתן כמה הצגות גדולות, לא לשכוח אותו :)

שלו 9 בנובמבר 2010

מזווית הראיה שלי הממש לא אובייקטיבית, הפועל אחרי סיום פסטיבל ליגת האלופות, כמו כל הקבוצות שהשתתפו במפעל, תיפול. עייפות החומר, ירידת מתח, מכירת שחקנים תקראו לזה איך שתרצו. חיפה למרות מה שכולם חושבים, לא תיקח אליפות, העונה הקודמת יושבת להם חזק בראש.
השאלה איך מכבי תתפתח, היום היא עדיין לא משחקת שוטף, שזה טבעי ונורמלי לקבוצה שכמעט התחלפה כליל. יש לה הרכב טוב עם זרים טובים, מחליפים כמעט לכל עמדה ובליגה כמו שלנו זה צריך להספיק.
ראיתי את שני המחזורים האחרונים (חיפה ואשקלון) והתרשמתי שאם יהיה מי שילמד אותם להתמודד עם לחץ יהיה בסדר, אני לא יודע מה האמת על הצ'יפים שמודדים את הריצה של שחקן, אבל בהחלט התרשמתי נגד אשקלון שהם רצו הרבה יותר ממה שאני רגיל לראות. מעניין אם יש מקום שאפשר לראות את הסטטיסטיקה הזאת.
עזי גיל שש הוא הגיל המדויק לשרוף / לקבע את דעתו של הילד, גם לי עשו את זה בגיל דומה, אי-אפשר להשתחרר מזה אח"כ. אני ראיתי נדמה לי את המשחק הבלתי אפשרי מכבי ת"א – הפועל יהוד. שער 11 שורה אחרונה. צרוב בזיכרון כחוויה, למרות שאף משחק נגד יהוד יכול להיות באמת חוויה.

moby 9 בנובמבר 2010

אז אולי בנאדו?
מ-3 התקפות ספגנו 2 שערים וההחמצה כל כולה של תמוז בטח לא של ההגנה שלנו.
אבדן ההרתעה שלנו מלווה בחוסר בבלם אחד. חיפה מעולם לא ידעה לשחק הגנה. ההגנה שלה היתה במקרה הטוב 2 בלמים ובמקרה הרע 1 זה בדרך כלל הספיק. כל שאר השחקנים היו למעלה מחכים שאוסמו/פץ/בנאדו/טשיירה ויסלחו לי מי ששכחתי יעיפו את הכדור לחצי וקדימה התקפה (אבל למגינים שלנו יש את הכי הרבה בישולים/שערים).
ההבדל בין אז להיום הוא 3 התקפות פעם הם לא היו עוברות. וכשכבר עברו את הבלמים לא היה כוח לבעוט (די דומה להגנה של הפועל היא לא באמת קיימת) אבל כשכבר עוברים את באדיר/סילבה למי יש כוח לבעוט בעיטה ראויה למסגרת?
עכשיו אפשר לשאול למה אדרי לא פתח? לא שזה היה משנה משהו. אבל לחזור מפציעה ארוכה דוקא למשחק העונה? יכול להיות שלניר יש זכות בחירה במשחקים בחוזה? למשל חצאי גמר ומשחקי עונה ופלייאוף בלבד?

שמרלינג 9 בנובמבר 2010

למעשה, שתי השאלות שאתה שואל לא רלוונטיות למשחק מול הפועל. הבלמים היו בסדר סך הכל, הגולים לא קשורים אליהם וגם לא לדוידוביץ'. הבעיה במשחק הזה היתה בעיקר ההתקפה וזה נאמר בהסתייגות מאחר וחיפה כבשה שער חוקי שנפסל.
ההבדל בין אז להיום, כפי שתיארת ואני ממש לא זוכר כך את הדברים, הוא גם שהכדורגל בארץ התקדם מאז.

moby 9 בנובמבר 2010

לאן הוא התקדם?
אתה באמת חושב שהכדורגל של ניסים כהן ארמלי או שפיגל הוא פחות טוב מהכדורגל של דמארי קטן או ורמוט?

שלו 9 בנובמבר 2010

בתור אוהד צהוב אני לא אעיד על שפיגל,
אבל בעייני הכדורגל של ארמלי ושות' (נגיד מעונת האליפות הראשונה של חיפה) הוא הכדורגל הכי יפה שראיתי של חיפה. עד היום יש לי פחד מברוך ממן, סלקטר, רפי אוסמו, ציון מרילי, אבוקראט, ארמלי (הענק, אולי החלוץ הכי טוב שראיתי אחרי בני טבק, וזה לא אוביקטיבי). כבר יש לי צמרמורת. זאת בעייני הקבוצה הכי גדולה של חיפה.

moby 9 בנובמבר 2010

אני כתבתי ואני ממשיך לטעון שמשחק ההגנה של חיפה תמיד היה בוא נשאיר את הבלמים והשוער הם יסתדרו.
ויאללה חברה בוא ננסה להבקיע שער (אגב לפי דעתי לס יגבה אותי שככה גם היה בשנות ה-60 לא ראיתי, לא יודע).
גם אצל שומי זה היה ככה.
היום לא יותר שחקנים יורדים ועולים יש פחות שחקנים שעולים. הסיבה? אולי לא בוטחים ב…. ורוצים לגבות אותם.או שאולי הולכים במרכז המגרש שמם הדשא יותר נעים?
בכל מקרה לבעוט כדור שלא למסגרת או לבעוט דרדלה למסגרת לא נחשב בחיפה היפה ל"לנסות להבקיע".

שמרלינג 9 בנובמבר 2010

התקדם במובן – השתנה. אתה כתבת, לא אני, שההגנה של חיפה היתה שני בלמים והשאר חיכו למעלה. זה לא דומה למה שמשחקים היום בארץ.
הכדורגל -כן- השתנה. יותר שחקנים משחקים הגנה ויותר שחקנים עולים להתקפה. צפה במשחק ישראלי משנות ה-80 ותחילת ה-90.

moby 9 בנובמבר 2010

אני חושב שבלם טוב שמארגן הגנה כמו שצריך לא סופג את הגול הראשון. ואז….
ואני באמת לא חושב שהכדורגל הישראלי התקדם יש כדורגל (מה שרואים בטלויזיה בימי שלישי עד חמישי) ויש כדורגל ישראלי שישי עד שני. אלו מקצועות דומים אבל שונים.

פראליה 9 בנובמבר 2010

אפרופו המחשבה של גוטמן מחוץ לקופסא –
לא עשינו בונקר אלא
"צופפנו ממרכז השדה אחורה"
גאון.

אשך טמיר המקורי 9 בנובמבר 2010

טור לתפארת

יפתח 9 בנובמבר 2010

אני פשוט חייב להגיב על כמה דברים:
1. עם כל הסלידה לפרומו שיין הבלתי פוסק של ערוץ הספורט לברצלונה, עדיין, לגיטימי כל ששיחקה אינטר, זה היה מגעיל. קטאנציו הוא בטבעו וביופיו מגעיל. ואני אומר את זה כאוהד נבחרת איטליה.
קאטנציו, מסמל, הקרבה, מלחמה, נחישות, מזל. לא בהכרח דברים שקשורים לסוגה עילית או לכדורגל יפה. קאטנציו, המהות והיופי (הזעום) שבו, מגלם את המטרה ללא האמצעים הנאים. ולכן הוא הרבה יותר קרוב לפורנו.
להגיד שטיקי טקה, זה פורנוגרפיה זו הפשטה של הדיון.
שאול אדר הגדיר פעם בצורה יפייפיה, פורנוגרפית כדורגל. זה היה אחרי ה4-4 באלופות, בין צ'לסי לליברפול. זה היה משחק חלש של השחקנים מבחינת הפעולות עצמן, אבל הוא היה מן פאסט-פוד של כדורגל, ימבה גולים ואין הגנות, כמו בשכונה. זו פורנוגרפיה. מה שהפועל עשו אתמול – לגיטמי, מתבקש, ובטח כאוהד שלהם גורם לך אושר – הוא ממש לא סוגה עילית.

2. ההרתעה של חיפה ממש לא הלכה לאיבוד. הפועל הסתגרה (גם לפני ההרחקה) מול חיפה, כל משחק העונה קבוצות מסתגרות נגד חיפה, מלבד ב"ש, שניצלו הרחקה של גולסה.
הבעיה של חיפה, היא בחלוצים ובמכשול מנטלי מתהווה מול הפועל ת"א. כל הקבוצות בפועל מפחדות מחיפה. העניין הוא שחיפה מפחדת מהסיטואציה שנרקמת מזה ולא מנצלת אותה.
ובזה אני מסכים – חיפה פשוט שיחקה טיפשה, הישר לידיים של הפועל.

לוינטל 9 בנובמבר 2010

יפתח, אתה לא טועה. אבל פורנוגרפיה אינה דבר שלילי. להיפך – אני חובב פורנו ותודה לאל יש כמה אתרים טובים… אבל צריך ללמוד ליהנות גם מדברים יותר גבוהים ועמוקים ובעלי משמעות בחיים.
לגבי ה-4-4 ההוא, אל תוציא דברים מקונטקסט. היה משחק עם המון טעויות באמת וגולים שחלקם מביכים אבל עדיין התוצאה נבעה מה-1:3 של צ'לסי באנפילד שחייב את ליברפול להעז ולפתוח את המשחק. אילו זה היה המשחק הראשון בהתמודדות לא היה 4:4

שמרלינג 9 בנובמבר 2010

מסכים ומחזק.
גם בעונת האליפות של הפועל, במשחק העונה בקרית אליעזר, הפועל הסתגרה. הסתגרות ועקיצה זאת הטקטיקה של הפועל מול חיפה כבר לא מעט שנים. אין להם מה להתבייש בכך, כי זה עובד וזה כדורגל חכם מבחינתם.

אם אני זוכר נכון, דוקא מכבי תל אביב בפתיחת העונה באה לשחק מול חיפה כמו קבוצה שמאמינה שהיא פייבוריטית ואכן התפתח משחק מלהיב באמת שרק חוסר מזל מנע ממכבי תל אביב נקודות.

הופ 10 בנובמבר 2010

יפתח – לייק.
עם הסתייגות: אני חושב שההרתעה שלנו כן אבדה קצת. ואני לא מדבר על הפועל (שאם היתה באה עם שכטר ודה סילבה והיתה נשארת עם 11 היתה תוקפת הרבה יותר מן הסתם) אלא על הקבוצות האחרות, שפעם היה לנו שער פור עליהם רק מהפחד, והיום הם באות לשחק נגדנו עם כוונה מלאה לנצח (ראה פ"ת, אשדוד, בני יהודה ובית"ר של העונה).

יפתח 9 בנובמבר 2010

שיחה *כטיפשה

דורפן 9 בנובמבר 2010

לוינטל – יפה והרואי. רק תיקון. הלניו הררה בטח לא המציא את הקטנצי'ו. הוא הומצא בשנות השלושים בשוויץ מאמנים כמו פוני ורוקו אימצו אותו לאיטליה והררה בכלל היה מאמן התקפי בשנים שלו בברצלונה. כשבא לאמן באינטר אמר לו מוראטי האבא "אני לא רוצה להתערב… אבל אולי קצת יותר זהירות". והיתר היסטוריה.

לוינטל 9 בנובמבר 2010

כמובן. הלניו טיפח ופיתח ושכלל, תודה על ההערה. הטעות תתוקן

בני תבורי 9 בנובמבר 2010

אגב, רק אני מרגיש לא נוח עם ההרחקה של בונדר? למה השופט לא הסתפק בצהוב? הרי שיקול דעת אינו מחייב ארטילריה הכי כבדה במיוחד לא במצב שבו השניים יותר נתקלו אחד בשני מאשר עבירה בוטה.

moby 9 בנובמבר 2010

בני
אם הפועל היתה מפסידה אז היתה פה חגיגת איך הרחיקו את… הפועל ניצחה אז החגיגה בוטלה.
באותה מהירות ניסו ליחצן את מסיבת "פסלו לי שער חוקי זה לא פייר" אבל בצפון יש פחות קופצים על מסיבות כאלו (כנראה שאנחנו ממהרים לעבודה בנמל…).

בני תבורי 9 בנובמבר 2010

moby,
נכון, אתה צודק, אבל בלי כל קשר לפוליטיקה של העניין, אני תוהה האם לא היתה כאן הגזמה בענישה מצד השופט?

הופ 10 בנובמבר 2010

בני, אתה לא לבד. גם האדום וגם הנבדל היו שניהם גבוליים בעיניי. (אבל השניים לא "נתקלו אחד בשני" – מצב כזה לא היה מחייב אפילו שריקה לעבירה. בונדר הכניס את הרגליים שלו בין הרגליים של רפאלוב במטרה להפיל אותו).

עמית 9 בנובמבר 2010

חשיבותו של המשחק הזה הוא בחיזוק כח ההרתעה של הפועל מול חיפה בפרט וכל הליגה בכלל.
הפועל עכשיו גם יודעים שהאליפות היא שלהם להפסיד,והכל תלוי בהם.

לוינטל 9 בנובמבר 2010

כח הרתעה כן. אליפות מוכרעת רק בסיבוב שלישי בשיטה הנוכחית

רועי 9 בנובמבר 2010

חמוד, אבל במקרה הזה, פינייה מייצגת את המלה "אגרוף" ולא את הפרי האקזוטי

לוינטל 10 בנובמבר 2010

כן אבל זו אותה מילה ולא במקרה אותה מילה (אגרוף כי הוא קשה כמו אננס)

ארנון 9 בנובמבר 2010

גוטמן ראה מוריניו ואינטר בברצלונה. ראה, למד והפנים. את הכל הוא תכנן. במקום בונקר שיספוג ביקורות, הורה לבונדר לגרום להרחקה בין הדקה העשרים לשלושים, מכאן כבר יש לגיטימציה להסתגר, וכך להזמין את חיפה לשער ולחשוף אותה למתפרצות. והפועל יודעת לעקוץ.
תכנון מושלם וביצוע מושלם.
מלך.
(ויפה גם שההרחקה לא גררה פציעה אצל המוכשל)

הופ 10 בנובמבר 2010

יש אוהדי כדורגל שיודעים להעריך גם טיקי טאקה וגם מגננה איכותית, כמו שיש אנשים שאוהבים גם פורנוגרפיה זולה וגם אופרות וספרי מתח טובים (יש אנשים שלא אוהבים פורנוגרפיה זולה? מסופקני).
הבעיה של מתנגדי הטיקי-טאקה היא התפיסה השגויה שהיא סתם משחק לרוחב. טיקי-טאקה היא לא שיטת משחק כללית שבה מתמסרים הרבה, כי אז גם מה שחיפה עשתה אתמול היה טיקי-טאקה. היא שיטת המשחק בה משחקת *ברצלונה*, שמשלבת גם הנעת כדור אבל גם תנועה חכמה, מסירות חכמות, דריבלים ופעולות יצירתיות, ומעל הכל, היא מהירה ובנויה על תנועה תמידית ללא כדור ומטרתה – גם אם רבות מהמסירות הולכות אחורה ולרוחב – להגיע *קדימה*, ולא סתם להעביר את הזמן עד שמישהו יחליט מה לעשות.
במילים אחרות – טיקי-טאקה היא הנעת כדור *איכותית*. וככזו היא טובה בדיוק ולעיתים יפה לעין יותר ממגננה איכותית. הנעת כדור לא איכותית היא מהנה בערך כמו בונקר.
את מה שהיה לי להגיד על המשחק אתמול אמרתי אצלי. אז רק: ברכות. ליגת האלופות לימדה אתכם הרבה. ותשמרו טוב טוב על וינסנט. תמיד חשבו שכששלמה שרף דיבר על השפיץ של הנעל שמכתיב את כל התיאוריות וההשוואות והניתוחים, הוא התכוון לנעל של החלוץ. היום התברר שהוא חזה – כבר אז – את הצלת השפיץ המדהימה של אניימה אתמול.

לוינטל 10 בנובמבר 2010

פורנוגרפיה יקרה ואיכותית ביותר. צריך להעריך אותה מאוד

ערן קאלימי 10 בנובמבר 2010

הטיקי טאקה בכלל מתחילה בהגנה, עם לחץ בלתי פוסק שמטרתו להשיג שליטה בכדור על שטח קטן יחסית.
וזו שיטה מעפנה, כי רק ברצלונה יודעת לשחק אותה, כשכל מיני קבוצות אחרות מנסות לשחק אותה זה נראה פיכסה.

הופ 10 בנובמבר 2010

נכון, זה מתחיל ליתר דיוק בשחקני ההתקפה שעושים את ההגנה שאתה מדבר עליה. התייחסתי להנעת הכדור כי נדמה לי שעל כך הביקורת בד"כ.
זו שיטה נהדרת אם לומדים אותה מגיל צעיר. אחרת כנראה שפשוט אי אפשר לבצע אותה כמו שצריך.

Comments closed