משחק השבת

האח הגדול היא תכנית ספורט בעצם

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 תכניות ריאליטי הן הספורט הפופולארי ביותר כיום בישראל. כן, קראתם נכון. 'האח הגדול' שמתחילה בשבת היא תכנית ספורט לכל דבר ומסקרנת רבים כמו פתיחת עונת הכדורגל. מהו ספורט? משחק לשם בידור ההמונים. יש בו מנצחים, מפסידים, יש מתח, הימורים ויש קרבות אנושיים.

כמו שכל שבת מחכים למשחקים ולתוצאות של הקבוצות האהודות עלינו, כך בכל שבת יחכו למתרחש בתכנית ולתוצאות. ספורט נותן טעם לחיים, אם זה כדורגל ואם זה 'האח הגדול'.

חובבי ריאליטי רבים שלא מתעניינים בכדורגל אינם מבינים מדוע אוהדים לוקחים את העסק כל כך קשה ומה פשר ההתפרצויות הרגשיות שמעורר משחק כדורגל. אז הנה הסבר קצרצר: תחשבו שאתם מתחברים למועמד אחד, אוהבים אותו ותומכים בו והולכים איתו את כל העונה של 'האח' עד לגמר, ושם הוא מפסיד. עכשיו קחו את האהבה וההערכה שלכם לאותו מועמד האהוד עליכם ואת האכזבה שאתם חשים בגמר, תכפילו פי מאה ותחשבו שאתם רצים עם המועמד הזה 20 שנה ולא כמה חודשים. כעת אולי אתם מבינים קצת יותר מה זה אוהד כדורגל ואיך יתכן שהמשחק כל כך חשוב לו.

"עשיית מעשים שאין בהם חשיבות או תועלת מצד עצמם, ושכּל עיקרם לא באו אלא להשגת שיא או כדי לעבור את האחרים". זו אחת ההגדרות של מילון אבן שושן לערך 'ספורט'. האמת זה יותר קרוב לתיאור האח הגדול מאשר כדורגל.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מי שאוהב כדורגל כמוני יכול להעיד שהוא למד המון על עצמו מהאהבה למשחק. מעבר לידע היסטורי וגאוגרפי (כבר בגיל 10 ידעתי איפה נמצאות כל עיר באיטליה, אנגליה, גרמניה וספרד), ככל שאתה מתבגר אתה לומד על המשמעות של ניצחון ודרך בחיים. אתה בוחן את עצמך, התפקוד שלך עם תוצאות טובות ורעות, ההתמודדות שלך עם מציאות נוחה או מעצבנת.

כשאנחנו מתבוננים במתמודדי 'האח הגדול' אנחנו גם לומדים לא מעט על עצמנו. מהתגובות שלנו והיחס שלנו כלפי כל  מתמודד, מהשאלה את מי אנחנו אוהבים יותר ופחות, אנחנו מקבלים את השתקפות האישיות שלנו. המחשבה 'איך אנחנו היינו נוהגים במקומם' גורמים לנו לחשוב על עצמנו ואולי – אם לחטוא בנאיביות – זה משהו שעשוי להפוך אותנו לאנשים טובים יותר.

האמת היא שגם עולם הספורט התקרב מאוד לריאליטי בעשור האחרון. עם מאסה תקשורתית עצומה שסובבת את עולם הספורט אנחנו מקבלים היום חשיפה חסרת תקדים של הספורטאים. זה עדיין לא דומה למצלמות שסוגרות עליך 24 שעות ביממה, אבל עדיין אתה מגיע לרמה מסוימת של הכרה, אהבה, הזדהות עם הספורטאים ויוצר איתם יחסים מסוימים. יש אתרי אינטרנט שמוקדשים לחיים האישיים של כוכבי הספורט ומביאים שם רכילויות, ראיונות חופשניים ותמונות סקסיסטיות. כך אנחנו מקבלים יותר מידע 'צהוב' ומסקרן על חייהם האישיים.

אחד האתרים האהובים עליי מבין אלה הוא http://www.kickette.com – "עבור אלה שאוהבים את השחקנים באותה רמה שהם אוהבים את המשחק".

 ***

כריסטיאנו.תותח או פרחח?

הנה מקרה ריאליטי קלאסי: קחו את כריסטיאנו רונאלדו מריאל מדריד: האם הוא חתיך הורס, גבר מטרוסקסואל מושלם עם טיפת ערסיות, הסקסיות בהתגלמותה ומעבר לזה כדורגלן עצום ונדיר? או שמא הוא שחצן מעצבן ובכיין שאף אחד לא יכול לסבול, מגזים בטיפוח עצמי – שיער, גבות, עיצוב גוף – עד לרמה נשית מדי וחוצמזה הוא לא ברמה של לאו מסי?

כמובן יש כאלה שחושבים כך ויש כאלה שאחרת, אבל האמוציות שמעוררים ספורטאים מסוגו של רונאלדו הם אותן אמוציות שיעוררו בנו מתמודדי 'האח הגדול'. בהבדל אחד: למתמודדים  ניחשף הרבה יותר ונוכל לשפוט את אישיותם ביתר קלות.

***

והצעה לסיום: קחו את זוכי 'האח הגדול' מכל העולם, קבצו אותם לתכנית בינלאומית ותצרו לנו את אולימפיאדת 'האח הגדול'. אם הרייטינג של המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד (20 אחוז) היה גבוה פי ארבעה מהמשחק בין מכבי ת"א למכבי נתניה, תחשבו מה יקרה אם נשלח את אלירז שדה לטורניר בינלאומי עם עמיתיו מהגלובוס.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

ווסט-האם. סוף עידן (לכמה שחקנים)
הכתף וחובת ההוכחה

No Comments

תומר חרוב 1 בדצמבר 2010

עמית, ריאליטי זו פשוט דורך זולה וקלה יותר לעשות בידור בטלוויזיה. זה לא יכול להיות ספורט כי זה מתוסרט ויש החלטה מראש על זוכה(חפש את הסרטון שמראה איך אמרו לאיל שני באוזניה לבחור את אינה כזוכה).
האישיות של שחקני הכדורגל מעניינת אותי במידה די נמוכה, האישיות הכדורגלנית שלהם קצת יותר אבל זה עדיין החלק המינורי במשחק.
אני לא חושב שזה נורא לאהוב ריאליטי וגם אני עקבתי במידה אחרי מאסטר שף ומתפלק לי מידי פעם היפה והחנון, אבל אי אפשר להשוות את זה לכדורגל. כדורגל זה דת, זה יותר טוב מדת כי זה גם אמיתי.

לוינטל 1 בדצמבר 2010

שמע, גם ריאליטי הפך לסוג של דת בשביל רבים שלא מפסידים שום פרק.
לגבי הבימוי וההחלטות מלמעלה – אתה יודע, יש לפעמים דברים מאחורי הקלעים גם בכדורגל, במכוון או שלא.
ההבדל הגדול בעיניי הוא אחד: לאהוד מתמודד בריאליטי זה סטוץ או מקסימום רומן קצר. אתה גם יכול להחליף מתמודד שאתה אוהד. לאהוד קבוצה זו אהבת אמת שמלווה אותך כל החיים

הופ 1 בדצמבר 2010

תומר חרוב, לסרטון ההוא עם אייל שני אין שום משמעות. כל מה שהוא מוכיח הוא שהקונטרול אמרו לאייל שני מתי הוא השהה את המתח מספיק ואפשר להגיד את שם הזוכה, ואיך.
כמובן שיש אנשים רבים שהמלה "קונספירציה" מתניעה אותם וזה בסדר, אבל אתה? ברצינות?
אגב הסרטון עצמו ערוך נהדר, הכותרות והסאונד מעולים.

תומר חרוב 1 בדצמבר 2010

הופ, זה לא כזה חשוב לי אם זה היה מבוים או לא, כי זה טלוויזיה, אם זה טוב אין בעיה שיהיה מבוים. מה שהפריע לי זה שלא הראו את התייעצות השופטים.

הופ 1 בדצמבר 2010

תומר – אם כבר מבוים אז אני מעדיף סרט טוב (או סדרה טובה). אם זו תכנית ריאליטי אני מעדיף כזו שהבימוי בה מינימלי (כוכב נולד, האח הגדול וכו'). תכנית ריאליטי שהתוצאות בה קבועות מראש? מה מעניין בזה?

אזי 1 בדצמבר 2010

תומר, חפש את הסרטון בו לוזון מחליט לקזז את הנקודות בחצי וקופל מחליט לבחור אלופה במשחק אחד. אותו רעיון. מתח ורייטינג

ארז (דא יונג) 1 בדצמבר 2010

עמית, הפוסט הזה זה בעניין של לגרור תגובות פרובוקטיביות? כי קשר למציאות אין לו ממש, ולו רק בשל העובדה שאפילו בשנת 2010 יותר ממחצית מההיסטוריה של הכדורגל כענף ממוסד (אם ניקח את הגביע האנגלי כנקודת מוצא), שוחקה עוד בטרם היה ולו שידור טלוויזיוני של משחק אחד.
שלא נדבר על ההבדלים הקטנים של 180 מעלות בנוגע לסיבה ולמסובב של שידור שני הדברים האלה בטלוויזיה. מצד שני, אני מניח שאתה מודע לדברים האלה.

יונתן 1 בדצמבר 2010

כדורגל הוא הריאליטי הארוך והגדול ביותר בכל הזמנים,
במקום לזרוק אחד על השני קקה (או מה שלא עושים בבית האח הגדול) בועטים בכדור.
שורש העניין הוא לא אקט הבעיטה לבדו, אלא הסיפור, של המועדון, של המאמן ושל השחקנים.

martzianno 1 בדצמבר 2010

עמית, מאיפה הצורך לאנלוגיות האלה בין כדורגל לפורנו ועכשיו לריאליטי?
למה לא להסתפק במשחק עצמו?
והבדל מהותי בין כדורגל לריאליטי –
את רונאלדו, עם כל סלידתי הרבה כלפיו, אני מאוד מעריך כספורטאי. ברור כשמש שהאיש (בלתי-נסבל ככל שיהיה) הוא מקצוען ברמה הכי גבוהה שיש, שעובד קשה מאוד וכמו שאמרת כדורגלן נדיר. אני מעריץ אותו על היכולות שלו.
משתתפי תכניות הריאליטי מעוררים בי סלידה ותו לא – הם והיכולות שהם מביאים איתם. אני רואה בהם קורבנות.

שי 1 בדצמבר 2010

לרונאלדו יש את היכולת לכדרר על פני חצי מגרש, לעבור שלושה שחקנים, ולבעוט במדויק אל חיבורי השער. את כל זה הוא יודע לעשות כששחקנים יריבים מנסים להצר את צעדיו ולחטוף ממנו את הכדור.
היכולת הזאת היא תוצאה של הנתונים הטבעיים המופלאים שלו, קואורדינציה, מהירות מסת שריר וגם של השקעה בלתי פוסקת באימונים.
יכולת כזאת יש למתי מעט, וגם זאת למשך זמן מוגבל.
לא ולא אתה גם אם נתאמן יום יום נגיע לרמת המשחק של וורמוט או רפאלוב.

איזה יכולת או כשרון נדיר יש לאלירז שדה או לדן מנו?

לוינטל 1 בדצמבר 2010

יש להם כנראה כריזמה שמדברת להמונים מרחבי ישראל

הופ 1 בדצמבר 2010

אופטופיק מוחלט – היה פה באחד הבלוגים (נדמה לי שבBUZZ) דיון קצר על "הקללות של אוהדי חיפה" בדקת הדומיה לאמא של פיני בלילי.
אז היום עזי דן מספר לנו שנקבעו קריטריונים רשמיים למתי ואיך עורכים דקת דומיה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201465.html
– הקריטריונים נשמעים די מדויקים עד שמגיעים ל"שחקן עבר, בהנחה שהיה מוכר מספיק" – מי קובע מה זה מוכר מספיק?
– זו הפעם הראשונה שאני שומע טענה נגד הרעיון המבריק של החפלת דקת הדומיה בדקת מחיאות כפיים. והטענה דווקא מעניינת. תארו לעצמכם שעורכים דקת דומיה לזכר רבין, אבל ארגון למען שחרור יגאל עמיר מודיע מראש שאנשיו מוחאים כפיים למען יגאל עמיר ולא לזכר רבין. בדקה המדוברת אנשי הארגון מוחאים כפיים בקול רם יותר, בחיוך רחב – ושאר האנשים באיצטדיון כבר לא כל כך בטוחים איך מחיאות הכפיים שלהם נתפסות…

נעל קרועה 1 בדצמבר 2010

אם ריאליטי אז רק מחוברים
מה העונש שמגיע לרמוס על נסיון ההתנקשות במסי?

Comments closed