יותר מסוכנים מאחמדינג'אד

על סוחרי הדת

מוטב לעולם לא ממאוחר

פעמיים בהיסטוריה הייתה ישראל ריבונית ומאוחדת, פעם אחת קרסה ב-82 שנה ופעם שנייה פחות מ-80. הייתי מהמר שהיא שוב לא תגיע ל-90 שנה. וכמו שהעתיד של ישראל נראה, עדיף שכך. העתיד נראה מחפיר. מת מוות מוחי.

אני רואה את כל סוחרי הדת האלה יותר מדי פעמים לאחרונה במדינה הזו שהתחרפנה לגמרי. מדינה שמונעת משנאה וגזענות. זו המדיניות שלה, אלה המחשבות שפעם היו רק רגשות מודחקים. עד שהמוח והפוליטיקלי קורקט מת.

  במערב חוגגים כריסמס וכאן עסוקים בשנור לשם שמיים עלק. רבני השיטנה האלה מוציאים מכתבים כל יומיים. כרוזי חמאס ציוניים.  אחרי הרבנים שמתנגדים להשכיר דירות לערבים, יש רבניות שמזהירות בחורות למצוא חבר ערבי. ויש גם את הרבנים שהבטיחו שאבי כהן יהיה בסדר, ולפי מה ששמעתי קיבלו תרומות מבני משפחתו בתמורה לתפילות והשתטחות על קברים.

בכלבוטק אין הנאות בסדר גודל כזה. נו, בסדר – כל אחד רשאי לחיות באמונתו. אבל דחילקום – אם אבי כהן חתם על כרטיס אד"י באיזו זכות וחוצפה מחליטים בשמו לא לתרום את אבריו? האם גם יתעלמו מהצוואה שלו, אם הרב דמיקולו יגיד שצריך לתרום את העיזבון לישיבה? 

***

יש עוד הרבה סיבות לכעוס: חרדים שלא מתגייסים לצבא, לא עובדים ולא תורמים כלום לחברה אבל מחליטים כמובן מיהו יהודי, המיליארדים שנשפכים על הישיבות של הרבנים המסיתים. אבל בעצם אין שום סיבה לכעוס. תירגעו. בסך הכל קרה כאן משהו טבעי לגמרי. העם הזה השתלב באזור. פונדמנטליזם, אורנייטאליות, שנאת האחר. ובעיקר פרימיטיביות.

נותרו שתי שאלות פתוחות: מתי תל אביב תיכבש על ידי ישראל? והאם נספיק לברוח בזמן?

***

אה כן, זה בלוג על ספורט. אז הנה עוד כמה שאלות: מתי יפסיקו לשחק בשבת? מתי תיאסר על נשים כניסה לאצטדיונים? והאם ימיה היפים של אליצור בכלל עוד לפניה? 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תרבות של מוות
סיכום שבוע 16

No Comments

אלון 29 בדצמבר 2010

אני זוכר שהרב כדורי היה כמעט בן 100 והוא הגיע לביקור חולים במצב רע מאד. אחרי יום קשה הרופאים הצליחו להחיות אותו לעוד קצת זמן. בבוקר אחד העוזרים שלו התראיין והודה לכל מי שהתפלל למען הרב. הוא הסביר שהתפילו עזרו. שום מילה על הרופאים. כנראה שרבנים ותפילות זה רק להצלחה ורופאים זה הסבר לכישלון.

הרבנים מחליטים לבנות ישראל עם מי להסתובב ועם מי לשכב אבל מה איתנו הגברים? לא שמעתי על רבנים שקוראים לבני ישראל לא לשכב עם נוכריות.

dice 29 בדצמבר 2010

פור דה רקורד, האיסור ההלכתי הרבה פחות חמור במקרה הזה, אם בכלל.
(Shiksas Are For Practice)

דורפן 29 בדצמבר 2010

עצוב, נכון

שמרלינג 29 בדצמבר 2010

לוינטל,
במובלע, כמעט בטעות, האשמת את כל איזור המזה"ת בתכונות הבאות: "פונדמנטליזם, אורנייטאליות, שנאת האחר. ובעיקר פרימיטיביות.". עד אותן שורות חשבתי שאני קורא פוסט צדקני-יפה-נפש-משמים, אבל אז שמתי לב למסר הפחות פופוליסטי שקיים פה. נחמד, למרות שיצאת הסטרי. אגב, למעלה ממחצית העולם שלנו גרוע בערך כמו המזה"ת ויש מקומות גרועים בהרבה. אגב שני, תל אביב כבר חלק מישראל וללא ישראל אין לתל אביב שלך (ושלי) זכות קיום. התתנשאות הזאת דוחה.

בלינדר 29 בדצמבר 2010

אולי הרבה לא יאהבו את התגובה שלי אבל אני נזכר בציטוט של הדמות של וודי אלן ב"מנהטן". בסרט הוא אמר את זה על ניאו נאצים אבל אני חושב שזה תופס גם על החראות האלה פה:

Well, a satirical piece in the Times is one thing, but bricks and baseball bats really gets right to the point

מודי 29 בדצמבר 2010

לצערי המדינה שלנו סרך לאסון לאומי .ביבי דואג לתחת שלו ומשלם לכולם ובעיקר לדתיים אל לנו להלין הן חמדנים כלבים וחסרי מוסר אבל הראש ממשלה המטומטםש לנו רוצה להיות ראש ממשלה בכול מחיר אז מה אים המחירים יעלו החיים שלו קלים גלעד שליט בכלא של חמאס ולביבי לא אכפת כי לבן שלו יש מאבטח אגב על חשבונינו
אנחנו לא מדינת חמאס אנחנו חמאסיהודי כובד גיזעני ואלים
מה עוד צריך לקרות לא יודע אבל תאמת באמת באמת לא אכת אני ויתרתי על הזכות ועל האכפתיות שלי בחרתם ביבי בחרתם מוות כן שלכם כי ביבי עובד על מלחמהץ והכותרותבעיתון מחממות תשטח.החזיבאללה מבובלבלים. בלתי ניתן לברוח מעוד תקיפה בעזה.
ואני אומר מתי יעצרו את השנור הזה ואת האיש שקוראים לו ביבי
אני ממליץ על פולסאדנורא
כדברי הרבנים אים לא יעזור בטח לא יזיק
נב
אים אבי כהן והמשפחה שלו כול כףך מטומטמים לשלם ולהאמין לרופאים שלהם אז אני ממליץ אומר להם בפנים מגיע לכם גורל מטומטם ועלו באים אתם מקשיבים לאנשים עלובים.אדםם קובע את גורלו ככה גןם כתו בבתורה.
וכן הוא בטח חיי בגלל התפילות שלהם .
ומה שהכי עלוב זה שהמשפחה שלו כל כך עיוורת שכול רבי שבא לברך בעצם בא לקבל כסף ופירסום.
ולסיום
בתורה או באחד מדיברי חזל ניכתב שתורה בלי עבודה בטלה.
אבל האמונה שלהם בטלהאני לא אממין שהאנשים האלה מאמינים באממת זה דרך החיים של השנור ולא של אמונה.
אני באממשפחה של דתיים ולשמחתי מיהם למדתי מהזה אמונה ומה זה דתי והחארות האלה החארדים. לא יהודים ולא נעליים .אולי נישלח אותם לאומן או לאירן או לכשאמק שלהם .

כמובן שאני מדבר על החרדים שלא משרתים ואל עובדים ורק יושבים ללמוד.
נב אחרון אתם יודעים למה הדתיים לא הולכים לצבא?כי הםיודעים שאין אלהים והם יכולים למות.למה הם משתתרים מהאנות שלהחיים כי הם יודעים שהאין להם אמונה חזקה אז מונעים מהם שלא יתפתו.

בלינדר 29 בדצמבר 2010

רק תיקון קטן (וקטנוני), במקום "נב אחרון" נהוג לכתוב "ננ"ב"

moby 29 בדצמבר 2010

ביביביביביביבי לא נמאס מהמנטרה הזו? אפשר לחשוב שברברברברק או ציפיפיפיפיפי פועלים ופעלו אחרת (או שרון, או שמעון) אז די.
******
אין שופטים אדם בצערו. מי שמאמין שיאמין.
ואפשר להבין את רצונו של אדם להישאר עוד קצת עם היקר לו. פרידה סופית מיקיריך היא קשה, קשה מאוד ומצלקת לעד.
כבדו את המת, ויותר חשוב כבדו את משפחתו שנשארה.

בלינדר 29 בדצמבר 2010

אני פתאום מבין שיכול להיות שהציניות שלי לא עברה. התגובה שלי הייתי סוג של גיחוך על התגובה של מודי

תמיר 29 בדצמבר 2010

עברה למי שהייתה צריכה לעבור.

עכשיו הרסת!

יאיר 29 בדצמבר 2010

דבריפ יתחילו להשתנות כשנסתכל איך אפשר לשפר את הקשר ולא להיות בלחץ ממנו, כשנקבל באמת שיש קבוצות שהן אנטי-ציוניות (החרדים האשכנזים) ונפתור אותן משירות באמת ולא נמנע מהם לעבוד עד גיל 40.
כשנפסיק לדרוש מכל העולם לחשוב בדיוק כמונו (לא על הכל, אנחנו פלורליסטים כמובן, רק על הדברים שחשובים לנו…).
בקיצור. כשנפסיק להיות כמו חרדים ולהתנהג כמו חרדים ונתחיל להיות חברה אחת, אז אולי יש סיכוי לזה שהם ידאגו לחברה, אבל החברה תהיה קצת שונה ממה שהיא היום (שלרובנו זה מאוד נוח ואנחנו לא רוצים שזה ישתנה באמת…)

אסף THE KOP 29 בדצמבר 2010

על כתב ההסתה הזה אפשר להגיד רק דבר אחד "הפוסל, במומו פוסל"(מטבע לשון מתוך התלמוד בבלי – עוד כרוז חמאס עבורך בודאי).

בוב השקט 29 בדצמבר 2010

עצוב כמה שאתה צודק.

ובקשר לשאלות שהעלת –

1. תוך פחות מ10 שנים.
2. כנראה שלא. כמו כל אויב אכזר, גם האויב הזה יודע שהדבר הראשון שצריך לפגוע בו זה שדות התעופה.

שלו 29 בדצמבר 2010

עמית,
מספר הערות ברשותך,
סוף הדרך, אני חושב שהפריבילגיה להכריז על מות החלום הציוני לא קיימת, החופש שיותר מדי אנשים לוקחים לעצמם להכריז על מותה הצפוי של המדינה, מראה לפעמים שהם לא ממש מבינים את חשיבות הישות הציונית. כיוון שאני מלווה חברים שעשו / עושים / יעשו עליה הרבה פעמים עולה השאלה למה ליהודי שחי חיי נוחות בגולה לעשות עליה. התשובה היא בד"כ שאנחנו (הישראלים) לא מבינים מה זה להיות חלק מרוב. זה לא נותן לנו שום זכות רק חובות, אבל עדיין זאת פריבילגיה.

מלחמת תרבות, אנו חולקים שטח אדמה קטן מאוד, כל תרבות כאן מנסה בדרכים המוכרות לה להשליט את סדר היום, החל מהחמאס בקצה הפונדמנטלי דתי מוסלמי, דרך החילוניות הפלורליסטית עד לקיצוניות הדתית היהודית הסגפנית האנטי-ציונית. כל תרבות מנסה להכתיב סדר יום. המאבק עצמו הוא הוא זה שמחייה ומחזיק את האחיזה בעמדות השונות. טוב לה למדינה שיש לה דעות רבות, לתפיסתי היא מוכרחת להלחם מלחמת חורמה בתרבויות האלימות (פיזית), ולנהל דיאלוג מול אלו שחלוקות אליה ובוחרות בעולם המילים כעולם המאבק. בסופו של יום חלק מהעניין של להיות ליברל זה לקבל שזכותו של אחר לחשוב בשונה ממך כל עוד אין בזה פגיעה במרחב הציבורי, או באנשים.

אד"י, לצערי חתימה על כרטיס אד"י היא רק בגדר הצהרת כוונות של הנפטר למשפחה אין היא קבועה בחוק. אין להאשים את המשפחה כי בחרה אחרת, זאת בעיה ששר התחבורה / הבריאות צריך להתמודד אתה. בעייני אין מקום בכלל לשאול את המשפחה, ואין צורך לחתום בכלל על אד"י התרומה חייבת להיות אוטומטית. אבל אני גם חושב שבתחום הציבורי למשל אסור לעשן, אני חושב שבאצטדיון כדורגל יכול להיכנס אדם רק כאשר הוא רשום כאוהד אגודה עם סוג של תעודת אוהד. וכך גם יהיה יותר קל לאכוף את הרחקת אוהדים.

השתמטות החרדים, השנור, הם כולם האשמתנו. דרך-אגב גם החילוניים לא ממש רצים לשרת. למרות מה שמספרים, אצלי המחלקה במלחמת לבנון השנייה הגיעו אנשים במטרה לא לצאת לקרב. ישנם משתמטים מסיבות אידאולוגיות, שאנחנו לפעמים מקבלים אותם בכבוד של מלכים. ראוי לגנות אותם באותה מידה אם בכלל.

אבי כהן, חבל לי מאוד שמשפחתן לא מצאו בתוכם את המקום לתרום את איבריו, חשוב בעיני שפרסמו שהיה חתום על אד"י, חבל לי שלא קיימו את צוואתו. איש גדול היה בחייו ובמותו.

גמל (סתם גמל) 29 בדצמבר 2010

שלו, ואם אני רוצה אוהד ב"ש שמתחשק לו ללכת למשחק של בית"ר נגד קבוצה כלשהי

שלו 29 בדצמבר 2010

אני מניח שאתה מתכוון לכרטיס אוהד,
צריך להיות בכל מגרש יציעים ניטרליים שם תוכל לקנות כרטיס.
מי שלא אוהד אף קבוצה / תייר וכו' יוציא כרטיס כזה במשרדי ההתאחדות או משהו ניטרלי כזה.
צריך להיות ברור לאוהד שלא רוצה להזדהות שלחלק מהיציעים הוא לא יוכל לקנות כרטיס. מצד שני יציע שנחשב של קבוצה (נגיד שער 11 בבלומפילד) יוכל לאכלס רק אוהדי מכבי.
הבעיה היא שקשה מאוד לעקוב אחרי אוהדים בעייתיים, והם יצטרכו להירשם ועפ"י כרטיס האוהד שלך תשלם כרטיס נוער, אם מגיע לך.
עושים את זה כבר באיטליה, זאת ביורוקרטיה, אבל לא יכול להיות שאין אמצעי שליטה על מי למשל נכנס לאצטדיון.

גלן 29 בדצמבר 2010

שלו- אין לי מושג מה יהיה אבל בכ"ז אני מסכים עם לוינטל. אם אני צריך לשים את הכסף רק על אופציה אחת אז 80-90 שנה לישראל זה נראה סביר.
היתרון האיכותי נעלם ואז זה רק עניין של מסות ובמסה אנחנו מנה לעשות גמדים במזה"ת.
ואני אגיד משהו נורא אבל אמיתי (לא ספקולציה, אמיתי לחלוטין) – אילולא כרטיס אדי של כהן הוא הסיפור היה נגמר כבר לפני מספר ימים וחוסך מאיתנו את בעלי הקמיעות, לא בט.נ כזה או אחר עם מיליון צינורות ורופאים אלא ביחידה מוגברת במחלקה פנימית או כירורגית בלי ניסיון נואש לייצב את המדדים ע"מ לאפשר תרומת איברים. שחקן יקר ואיש סימפטי להפליא. חבל על כל הכסף שבוזבז על הארכת הזמן לפוטנציאל השתלה בטיפול נמרץ. אפשר היה להכניס לשם מישהו עם פוטנציאל לריפוי.

שלו 29 בדצמבר 2010

לא נביא אני ולא בן נביא,
לכן אין אני ניחן ביכול לחזות מה יהיה.
אני מקווה שנחזיק מעמד יותר, אני כן מאמין שהתהליכים שקורים ייצרו עתיד טוב יותר.

יובל שהוא אחר עד כדי כאב 29 בדצמבר 2010

אוף, דמגוגיה מרגיזה.
איזה קריטריון מוזר, "ריבונית ומאוחדת". אם מעניינת אותך מדינה יהודית, הרי שגם 400 השנה שאחרי פילוג ממלכת רחבעם נחשבות. ו-400 זה קצת יותר מ-90. זה יותר מגילה של ארה"ב כיום.
אם מדינה "ישראלית מאוחדת" זה מה שמעניין, הרי שמאז 928 לפנה"ס מעולם לא היתה כזו. עשרת השבטים נפוצו לבלי שוב.

שלו 29 בדצמבר 2010

נכון.
וזה שאנחנו נראים מדינת ישראל זה בגדר הטעיית הציבור או משאלה.

גלן 29 בדצמבר 2010

שלו-שלו: איזה תהליכים אופטימיים אתה רואה? בכנות, אתה צריך להבין שאני לא קרוב לקצה פוליטי זה או אחר. לרוב במרכז עם נטיות מסוימות ימינה ושמאלה אבל לא בחיתוך קיצוני. אני רואה מדינה פחות מחונכת, פחות רציונלית. קיצונית במובן שאחוז קטן ממנה בלבד כן חיי רציונלית ומצליח במעשיו מול רוב גדול שנדחק ושותק. כמעט משלים עם התבוסה. ההתעסקות בכל זוטא לעצמה (חרדים, גזענות, דמוקרטיה וכו') הופך את זה לעסק עוד יותר סקטוריאלי ממה שזה באמת.
חשוב להסתכל על מגמות והתמונה נראית לי עגומה.
אני לא כזה זקן, אבל הדברים לא הולכים בכיוון הנכון- ממדינה שרובה הגדול הסתכל על המציאות ללא ממורא (הרבה יותר מחלק מהמדינות ה"נאורות" וזה מהעלית ועד לאיש הפשוט) הפכנו למשהו אחר. תסתכל על מל' לבנון האחרונה- אתה פשוט מבין שנוצרה פה חברה (ודרג הפיקוד בצבא זה רק מראה מזוקקת כי הוא אמור להיות איכותי מהממוצע) פחות אינטיליגנטית מקודם. יש איזה שקר שהזקנים דווקא אוהבים למכור- שהצעירים יותר חכמים כי הם משחקים פלייסטישן מהרחם או משהו אבל האמת בכל הרמות בישראל מגלה תמונה הפוכה.
איך זה ישמור אותנו במזרח התיכון העוין אני לא יודע. אני לא חושב ששלום או אפילו דו-קיום שקט הוא ריאלי ואנחנו בדרך להפוך למובלעת עם מחיקת היתרונות האיכותיים הקיימים שלנו. הגרעין אולי יקנה לנו זמן אבל 62 שנה אחרי, סימן השאלה שלוינטל העמיד פה הוא לגיטימי.

שלו 29 בדצמבר 2010

כתבתי תהליכים, לא תהליכים אופטימיים.
אני חושב שאנשים צריכים שיהיה להם רע כדי לנקוט עמדה,
הצפת הבעיות והפחדים הם שלב, שלב חשוב, לפתרונם.
החרדים לטוב ולרע גורמים לאנשים לנקוט עמדה, האם יהדות היא דת או תרבות.
אנשים שמתנערים מהיהדות כמו מאש, יחשבו בשנית האם הם מוותרים כל כך מהר על מה שהוא שלהם.
פתאום הגיור בצבא הוא לא לגיטימי, למה?
פתאום הציונות הדתי מגלה את עצמה מחוץ לגדר, עכשיו היא צריכה לקבל מספר החלטות, שהיא בעצם כבר קיבלה בזמן הרב קוק הזקן, הם בחרו בעצם בחילוניים כפרטנרים.
יש ויכוח מרתק בעולם היהודי בתפוצות, הרוב לא רואה בישראל כמרכז של היהדות אלה הארה"ב. היהדות שלנו היא ארץ-ישראלית והיא שונה מאוד מזאת המתקיימת בגולה.
השלום כך אני מאמין לא יגיע כי גם אנחנו וגם הצד השני פשוט לא רוצים.
אבל תהליכים של דמוקרטיזציה מחלחלים לעולם סביבנו, זה הפחד הגדול של המשטרים שם.

לגבי הגנרלים בצבא, כבר כתבתי יותר מפעם אחת, שרמתם נמוכה שמידה שווה לאלו שהיו לפני 40 שנה, לצערי. הם הוכיחו את חדלונן במלחמת לבנון השנייה, ההבדל מיום כיפור הוא כמות האויב שעמד מנגד. לצערי אני יכול להעיד מדרגה ראשונה, על חוסר המקצועיות, ואטימות שלהם.

כל מה שאני טוען, שיש הרבה מאוד פוטנציאל, אני לא מפחד ממאבק, אני רק חושב שפסימיות היא בעייתית. לי אין לאן ללכת, אני מתכוון לחיות עוד 12 מונדיאלים לפחות, אני רוצה לראות כוכב מוזהב על החולצה של רומא, ואת ישראל במונדיאל. כלומר אני רוצה ואלחם על כך שישראל תחגוג מאה.
אני חושב שכמדינה יהיו החלטות קשות לקבל, מה שאנחנו יודעים לעשות.

נתי 29 בדצמבר 2010

שלו,
תרשה לי לענות לך כציוני דתי.
אנחנו בחרנו מזמן, כמו שציינת את תקופת הרב קוק האב.
או כמו שאשתי נוהגת לומר, שלמרות שהעולם הרוחני שלנו אמור להיות קרוב לזה של החרדים, לא יעזור, אנחנו מחוברים פי כמה לחילונים.
הבעיה, שיש בה להצביע על משהו שורשי, היא שאף אחד במדינה לא מרגיש יחס הפוך אלינו.
אחת החוויות הפוליטיות הראשונות שלי שאני זוכר, היא בגיל של תחילת תיכון, בתחילת ימי ממשלת רבין (השנייה…) כשאני שומע ברדיו ריאיון עם דרעי, שיורד חזק על הסרוגים, ומייד אחריו באותה תוכנית עולה שולמית אלוני ותוקפת את… הסרוגים.
לא משנה לאלוני צבא או לא, משלמי מסים או לא, השכלה כללית או לא תמיד יש את מי לתקוף.
וזה חוזר על עצמו ביחס שלטוני לאורך כל השדרות השלטוניות והציבוריות ומצד כל הצדדים.
הבעיה היא שהנוער רואה את הישגי החרדים (כספים, יחס סלחני במשטרה ובפרקליטות, מינוי דיינים ועוד) והיחס אליהם לעומת את הישגי הסרוגים והיחס אליהם, ומתחיל להבין איזו שפה ציבורית קיימת פה.
מכתב הרבנים הוא דוגמא מצוינת. מי שקצת מכיר, רבה של רמת גן הרב אריאל גינה את המכתב ויצא נגדו. הרב אריאל הוא מנהיג ציבורי חשוב לאין ערוך מהרב שמואל אליהו יוזם המכתב. ניתן לומר שבגלל הרב אליהו הרב אריאל לא מכהן היום כרב ראשי ובמקומו יושב רב חרדי הכפוף לרב אלישיב. אבל מי מככב בתקשורת? ניחשת נכון.
הציונים דווקא בחרו. הבעיה היא שהחילונים לא.

דורפן 29 בדצמבר 2010

נתי – יש הרבה אמת בדבריך. אבל עם כל הבעיה שיש לי עם התנהגות חשוכה חרדית יש לי גם בעיה מאד מאד מהותית עם הרבה מהסרוגים. רבים מהם מציגים את העמדה הפוליטית של רובם (שלמות הארץ) כאמונה דתית – כלומר דבר האלוהים. וזו בעיה לא פחות קשה מהאנרכיזם החרדי.

אין לי שום סיבה להתלהב ממי שמכניס את אלוהים לויכוח פוליטי רק כי בניגוד לאנרכיסטים חרדים הוא דווקא מקדש את המדינה ואת צבאה ורואה בה אתחלתה דגאולה.

ברור לי כמובן שאלו לא כל הסרוגים ואולי אפילו לא רובם. אבל אני משער שרוב החרדים משלמים מסים ושומרים חוק.

נתי 29 בדצמבר 2010

פה אני חייב לחלוק עליך .
אני לא מבין איך אפשר לומר שבעיה של הכנסת אמונה דתית לשיח פוליטי כמוה כאנרכיזם כזה או אחר.
נניח שאני צועק בשם האמונה הדתית שאסור לסגת מגבולות ההבטחה. למה אתה מצפה ממני? הרי כך אני חושב? האם אסור לי להפגין? אני אומר לך למה אתה יכול לצפות ממני: שלאחר קבלת ההחלטה הריבונית בדבר נסיגה כזו או אחרת אני אכבד אותה ולא אפר חוק באופן כזה שלא יאפשר למדינה ריבונית לממש את החלטותיה הדמוקרטיות.
זכותך וחובתך לצפות שאם תעמיד תנאים לשלום, ותשכנע את העם באופן דמוקרטי כי יש לכך סיכוי של ממש, אז אני לא אבוא ואמנע ממך מלממש את זה בכוח בגלל שאמונתי הדתית אוסרת את זה.
אתה לא חייב להתלהב מהצגת דעה דתית שהינה מעוותת לדעתך אבל זה מה שזה: דעה שאולי מרגיזה, אבל דעה. המבחן הוא במעשים.
ואתה יודע מה? היה מבחן כזה: ההתנתקות. והציבור הדתי לא שבר את הכלים בשם אמונה דתית ולא היה קרוב לכך. כלומר בחר לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ולהמשיך ולהשתתף בכינונה.
עכשיו תיזכר בפרשה של הקברים הפגאניים בברזילי, וכמה היו קרובים להיכנע לאנרכיזם החרדי, ובפרשיות אחרות דומות, ותגיד לי שהבעיות שקולות.
ואני חייב לומר עוד משהו שלא רציתי אבל כנראה צריך להיאמר. עזוב רגע אידאולוגיות. הרי החיים אינם ויכוח פוליטי אינסופי (אם כי לאחרונה בדה-באזר הם מתחילים להפוך כאלה…). שב בחדר, אתה – רונן דורפן האדם הפרטי, בחדר אחד עם חרדי ממוצע ועם דתי ממוצע. תנסה לייצר תקשורת עם כל אחד מהם. תנסה לחלוק חוויות, רגשות, ומכנה משותף לא נמוך.
תעשה זאת עם הדתי – ולא בטוח שתרגיש שיושב לידך דתי ולא חילוני.
תעשה זאת עם החרדי – ובכן, אני משאיר לך לדמיין (אם אתה לא בטוח בתוצאות, תדמיין תרגיל דומה עם דתיה וחרדייה).
כעת אתה בא ואומר: טוב, זה לא ממש משנה, כי פעם בשבוע אתה שומע שיעור שמכניס את אלוהים לשיח פוליטי.

שלו 29 בדצמבר 2010

נתי – הבחירה שלכם ברורה לי, יותר ויותר כשאני פוגש חובשי כיפה סרוגה אני שם לב לגוונים השונים. כבר פגשתי יותר מאחד שדעותיו לא מתיישרות עם הימין. כבר ראיתי קידמה טכנולוגית ודתיים מעורבים בה, כבר שמעתי אנשים אומרים לי שהאמונה הדתית שלהם היא שלהם, ועניינם הפרטי.
היום הציבור ששולמית אלוני ייצגה מסתכם בשלושה מנדטים, הציבור החילוני, או מה שקרוי הציבור החילוני הוא לא באמת ציבור ולו רק מתוך חילוניותו, אין כזאת אמונה שמאחדת אנשים בחילוניות זולת זכותו של אדם לפרטיות מוחלטת באמונתו.
אני רואה ביהדות תרבות מופלאה, כשגרתי בחו"ל ביקרתי בבית-הכנסת. אין אני איש מאמין, עדיין בית הכנסת היה עבורי מקום חשוב.

בארץ לצערי אני עדיין נרתע מבתי כנסת, יש בהם כל כך הרבה פוליטיקה וכל כך מעט אמונה, אני מרגיש נטע זר.
מכתב הרבנים הוא כל כך אנטי יהודי בעיניי, שגם אם יש בעיית פליטים בישראל הוא אימץ לעצמו את הגישה הכי לא יהודית להתמודד עם בעיה, איפה החמלה, איפה "כי גר הייתה בארץ מצרים". כל כך מעט שכל, כל כך הרבה רוע.

יש בארץ ארגון שנקרא "צוהר" ארגון מבורך שכל מה שיש לרבנות נגדו זה שהם לא הרבנות,
הגיורים בצבא, כל מה שיש לחרדים נגדו זה שהם לא מקבלים כסף בתהליך.

בסוף החרדים יצטרכו להבין, שהם הפנו את כולם נגדם, אנחנו לא הפריץ.

דורפן 29 בדצמבר 2010

נתי – ברור שמבחינה יומיומית אני קרוב בהרבה לסרוגים. הם חיים את החיים שלי בהרבה מאד מובנים – גם מעבר לשירות בצה"ל וקבלת אורח החיים האזרחי כמחייב.

אני מסכים שלא הוגן מצדי לצפות שמישהו לא יכניס את אמונתו הדתית לשיקוליו הפוליטיים. אם הארץ הובטחה לו משמיים היא הובטחה לו. אבל אני רואה בדרך החשיבה שלו אי רציונליות. ואגב – הוא לא אמור להפגע מכך. הבטחה אלוקית עומדת מעל מה שאדם מסוגל לתפוס.

ואגב – אני מדבר רק על הנימוק. אינני טוען שהשקפה פוליטית ימנית היא לא רציונלית. הביסוס האלוקי הוא לא רציונלי.

איש 29 בדצמבר 2010

לוינטל- חשבתי שחזיתם את זה כבר כשהקמתם את דה באזר ובגלל זה חצי מהכותבים לא בארץ.

אזי 29 בדצמבר 2010

אני לא מבין, גם אם מישהו חתום על כרטיס אדי עדיין שואלים את המשפחה?
אני לא מאשים אפילו קצת את המשפחה על כך שלא רוצה שיבתרו את אהובת ויוציאו ממנו חלקים, אבל חשבתי שכל החתימה על הכרטיס היא כדי למנוע את הדילמה של המשפחה.
לדעתי הם לא חייבים אפילו לדעת..
למה חתימה על כרטיס כזה לא משמשת כחוק?

שי 29 בדצמבר 2010

די כבר בכיינים.
לא הכל מושלם בארץ – רחוק מכך. וגם כפי שהטיבו לזמר אהוד בנאי ודקלון "מה שבשבילך חלום לי זו האימה".
נבואות על קיצה הקרוב של המדינה אני שומע מימי ילדותי, ואני משוכנע שהיא תתקים הרבה אחרי שאעבור לגור בשכנות לאבי כהן. (וגם אז יחזו שאוטוטו היא מתפרקת)
כאחד שלא מסתיר את זהותו המינית, אתה יכול להשוות את הפתיחות לכך היום לעומת נעורייך לפני 20 שנה?
שאל כל אדם שהיה ילד בשנות החמישים מה היה המצב הכלכלי והבטחוני בשנים שלפני הכיבוש והקפיטליזם וכו'..

יספר אולסן 29 בדצמבר 2010

הבעיה היא לא בדתיים. הם הרי חיים כבר מאות שנים את חייהם הנבערים והתמהוניים שבהם רצונו כביכול של סבא טוב ואומניפוטנט שיושב במרומים הוא זה שקובע גורלות, תוך התעלמות מופגנת ממדע, משפט וחוקה. הבעיה היא בציבור החילוני, ובעיקר בממשלה החילונית שכדי להמשיך ולהתקיים זקוקה לתמיכתם ונותנת להם יותר ויותר משקל במדינה. החילונים שממשיכים לתת יד למועצות הדתיות, להליכי נישואין וגירושין פורמאליים מבחינת היהדות, שנותנים במה תקשורתית להזיות של עובדיה יוסף ושלא פוצים פה על המימון שלהם. אנחנו, במסים שאנו משלמים, מממנים את הגופים הגזעניים האלה. האבסורד הוא גם שכל החקיקות הללו הן בניגוד גמור לתפישה של "יהדות" כדת הנבחרת (ע"פ התפישה שלהם כמובן).

ועדיין, עם כל ההתלהמות נגד הדתיים – שוב, בעיני פשוט לא צריך לשחק את המשחק שלהם אלא רק לסגור את הברז והבמה – הרי שמה שהם מקבלים הוא פרומיל ממה שמקבלות ההתנחלויות. אם היו מקצצים שם את כל הסבסוד והתמיכה מהמדינה – אזור שמעולם לא סופח באופן רשמי למדינת ישראל וממשיך להתקיים בזכות עצימת העין/ קריצה של ממשלות ישראל לדורותיהן – היה יורד הנטל הגדול ממעמד הביניים וכולנו היינו חיים טוב יותר. שלא לומר בבטחון גדול יותר.

ואם להיכנס לבורסת ההימורים, אז 20 שנה גג למדינה, שנתיים למשחקי הכדורגל בשבת, 8 לכיבוש תל אביב.

שי 29 בדצמבר 2010

הדתיים, המתנחלים, לסגור את הברז..

במדינה דמוקרטית ממשלה נבחרת ע"פ רב קולות הציבור וקובעת את המדיניות.

וכן – יש דתיים ומתנחלים שמשלמים מיסים ומשרתים בצבא ונאמנים למדינת ישראל.

אסף THE KOP 29 בדצמבר 2010

יספר יספר,

זיהית כתב הסתה נגד החרדים ולא יכלת להתאפק מלהוסיף קורטוב התלהמות על המתנחלים.

להזכירך, מי ששלח אותם לשם היו ממשלות שמאל בראשות אדמו"ר השמאל יצחק רבין, משיח בן דויד שמעון פרס, מרא דארתא יגאל אלון, חכם באשי משה דיין והצדיקה רבת החסד גולדה מאיר.

מוזר שבמועד פסטיבל רבין השנתי אנשים שוכחים מהי "המורשת" הכה מדוברת שלו.

יתרה מכך, מי שפינו התנחלויות היו דווקא ממשלות ימין, פעם בסיני ופעם ברצועת עזה. מה קיבלנו ? שלום קר עם מצריים ומטחי טילים מרצועת עזה. ועדיין , בא יספר, וטוען שנסיגה משטחי הגדה תתרום לביטחון ישראל. לשיטתו, קסאמים על תל-אביב יתרמו לחוסנה של ישראל (מצד שני, אולי כמו לוינטל הוא כבר יהיה על המטוס החוצה).

תכניס לקודקוק – מפעל ההתנחלויות מתקיים רק בגלל שככה הציבור רוצה. אם הציבור היה חושב שהמפעל נכון להיום מיותר, אז חד"ש הייתה מרכיבה קואליציה עם מר"צ. יתרה מכך, כל עוד "הנדכאים עלי אדמות", הפלסטינאיים, אלא שאין להם שום אחריות על מצבם, המסכנים הנצחייים, לא ויתרו על רעיון ההמשדה של המדינה הציונית, אם מי אתה בדיוק רוצה לעשות שלום ?

כמו כן, אם כבר מודדים בכסף, מפעל ההתנחלות עלה פחות מהסדרי הקיבוצים ומחיקות החוב של יפי הבלורית.

לגבי ישראל – הסר דאגה מליבך. היא תשרוד שנים רבות אחרי שיספר אולסן, לוינטל ואסף THE KOP יחזירו את נשמתם לבורא.

יספר אולסן 29 בדצמבר 2010

זה נראה כאילו היית מוכן עם התשובה מראש. אתה רואה איפשהו בתגובה שלי התייחסות למי התחיל עם מפעל ההתנחלויות? מה אתה קופץ לרבין? תהיה ענייני. תשובות כמו "זה מה שהציבור רוצה" ו"אין פרטנר" הן דקלום המנטרות של ממשלות ישראל לדורותיהן, שמעוורות בכוונה את הציבור כדי להמשיך ולהשתקע בכיסאותיהם.

אין לי בעיה עם המתנחלים הלא אלימים, הם קורבן של הממשלות שיישבו אותן שם, בין אם מדובר בימין או שמאל. יש לי בעיה עם המפעל הלא חוקי – ואין פה ענין של "רוב הציבור רוצה", זה מפעל שמנוגד לחוק הבינלאומי איך שלא תסתכל עליו – והקיפאון המדיני שהוא מייצר. ברור שרוב העם רוצה להמשיך עם זה. רוב העם מונע מהשנאה שמפיצה ממשלת הימין הקיצוני – אנ יודע, העם בחר – ומיישר איתה קו. זה נראה לך מקרי שישראל עכשיו נמצאת בנקודת שפל דיפלומטית חסרת תקדים? ובבקשה ממך, אל תתחיל עם אווירת "שלא יטיפו לנו", כי זו ההנחה הכי רווחת כאן – קודם נפסול את כולם ורק אחר כך נסתכל על עצמנו.

והדמגוגיה של "הקיבוצים עלו יותר" ? תעשה לי טובה. יש לך בראש איזו תפישה מאוד מדויקת של שמאלן – קיבוצניק, רביניסט, משתמט. אז לא ולא ולא. מי שחי פה לפי סטריאוטיפים חביבי זה אתה.

שי 29 בדצמבר 2010

אני מבין שאתה מומחה למשפט בינלאומי שאהרון ברק ומאיר שמגר קטנים לידו.
רב רובם של המתנחלים אינו קורבן. רב רובם אנשים שמאמינים ביישוב ארץ ישראל כמו מקימי הישובים בנגב בשרון ובגליל.
רב העם – כפי שמיוצג ע"י מפלגות שדוגלות במפעל ההתישבות מהאיחוד הלאומי ועד לקדימה תומך בהם.

יספר אולסן 29 בדצמבר 2010

שי זה מאוד פשוט (וכן, בג"צ ובית המשפט העליון הכשירו הרבה שרצים במפעל הלא חוקי הזה), אבל אני אסביר מהתחלה: הגדה המערבית שנכבשה ב-1967 מעולם לא סופחה לישראל באופן רשמי. אין שום מדינה או גוף בעולם – האנטישמי/שונא ישראל/הצבוע/קרא לו איך שאתה רוצה – שמכיר בה כחלק ממדינת ישראל ולכן כינויה הפורמאלי הוא "השטחים הכבושים". לפיכך, היישוב הקונסיסטנטי שלה הוא אינו חוקי מכיוון שהוא מתבצע על אדמות ששייכות על פי חוק לפלסטינים.

אתה יכול להגיד שלא אכפת לך שהאקטים האלה מתבצעים ושמבחינתך האידיאלוגיה של ארץ ישראל השלמה מכשירה אותם. שהפלסטינים הביאו את זה על עצמם ועכשיו הם צריכים לשאת בעול. שזהו רצונו של רוב העם. אני מניח שזו עמדתך והיא לגיטימית בתוך השיח הישראלי. אבל להעמיד פנים שהם חוקיים זו היתממות.

שי 29 בדצמבר 2010

יספר זה לא כזה פשוט. אינני משפטן אבל דעתו של בג"ץ נחשבת בעיני למה חוקי ומה אינו חוקי. ומדינות העולם יודעות להתעלם מכיבוש כשנח להן, (לא ראיתי עוד אף חרם כלכלי על סין בגלל סיפוח טיבט למשל)
השטח שאתה קורא לו "הגדה המערבית" מדוע קיבלה את שם זה דווקא? ולהזכירך שטחי ירושלים שנכבשו במלחמת שש הימים כן סופחו למדינת ישראל. ולאיזה "פלסטינאיים" את משייך אותה? לתושבי רמאללה ושכם? לממשלת פת"ח או לממשלה הנבחרת בעזה? או אולי לכל ערביי ארץ ישרל כולל האזרחים הישראלים והפליטים במחנות בלבנון?

צור שפי 29 בדצמבר 2010

יספר – אני לגמרי בעד חזרה לגבולות 67 (בתיקונים קלים וסימטריים) וחלוקת ירושלים אבל הטיעונים שלי אינני משפטיים אלא פוליטיים. יש משפטנים שטוענים שההתנחלויות חוקיות מבחינה משפטית כי יו"ש איננה שטח כבוש שכן בעבר לא התקיימה בו מדינה פלסטינית. הדעה הזו איננה מקובלת על ידי פורומים בינ"ל אבל הפורומים האלה הם פוליטיים ולא משפטיים ככה שרצוי שהויכוח לא ייגרר למחוזות המשפטיים.

צור שפי 29 בדצמבר 2010

אינני = אינם

old timer 30 בדצמבר 2010

Bagatz never determined that the settlements are legal. They avoided deciding on this matter arguing that this is a political issue. Bagatz did did decide that as certain settlements are legal as they fulfill a military need (Beit El – don't ask) and that ceratin settlements are not (Elon Moreh – again, don't ask) Bagatz never decided if the settlement policy is legal. In my opinion, it is a violation of the 4th Geneva convention which prohibits the transfer of the population of the ooccupying power into the occupied territories.

עומר ח. 29 בדצמבר 2010

אסף היקר,
נדמה לי שהאמירה שהסדר הקיבוצים עלה למדינה יותר ממפעל ההתנחלות (ואני מתעלם כרגע משאלת כדאיות ההשקעה בקיבוצים או בהתנחלויות) היא לחלוטין לא מבוססת, והשוואה בין שניהם תביא לכמעט יחס דילול הומואפתי.
אשמח אם תביא לי נתונים אחרים, אבל לפי הידוע לי, במסגרת הסדר הקיבוצים של 1989 (ואני מתעלם במכוון גם מהשאלה המורכבת של איך נוצר החוב ,"מהסדר הבנקים" שנעשה מספר שנים קודם ומהתנובות הרבות שהביא להם הסכם זה) , מתוך סך חוב הקיבוצים של 6.1 מיליארד ש"ח, 3.67 מיליארד נפרשו על ידי הבנקים מחדש ל-25 שנים, מיליארד אחד נמחק עלי ידי הבנקים ועוד 650 מיליון נמחקו ממענק ישיר של המדינה. כלומר, גם עם נוסיף את הפסדי הריבית, "הנזק" הישיר למדינה ולבנקים עמד על בערך שני מיליארד שקלים. אמנם קשה לחשב את עלות ההתנחלויות, אבל אם אני זוכר נכון מפרוייקט שנעשה בהארץ לפני מספר שנים ההערכות דיברו על כ-4.5 מיליארד שקלים לשנה (ואני חושב שנתון זה לא מכיל בתוכו נושאים כמו נזקים תדמיתיים, עלות עתידית אפשרית של פינוי-פיצוי או קיטון אפשרי בכוחות הצבא בעקבות צמצום ההתנחלות וכו').
כך שעלות הסדר הקיבוצים שווה פחות או יותר לחצי שנה של סובסידיית מפעל ההתנחלות. יכול להיות שבעיניך ובעיני רוב הציבור מדובר בהשקעה ראויה, אך במספרים יש לדייק.

צור שפי 29 בדצמבר 2010

חוץ מזה שהקיבוצים בישראל והתתנחלויות לא.

גלן 29 בדצמבר 2010

אסף- אבל מה יקרה קודם? ישראל לא תשרוד או שליברפול יקחו אליפות?

בכל מקרה אני לא רואה דבר רע באופטימיות (או הדחקה אם תרצה). אם נוסף לה דרכון קטן איכותי זה בכלל טוב למורל.

אזי- זה החוק בארץ. המטרה של הכרטיס להסביר ולהזכיר למשפחה מה רצו המנוחים. אבל זה לא תופס לפי החוק ובכלל מספיק קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה שמסרב וגם אם האחרים מסכימים זה לא יבוצע.
מניסיוני ביותר מ15 שנים בתחום בישראל ובעולם- מספר המסרבים היה קטן מ5 ובכל זה לא היה עם חילוקי דעות קשים במשפחה כי חלק באמת היו דתיים.
.

גלן 29 בדצמבר 2010

עם חלוקי דעות במשפחה….

נעל קרועה 29 בדצמבר 2010

נסחפת חזק הפעם
1-אין שום חשש לקיום המדינה,גם האירנים לא רוצים להתאבד
2-החרדים הם עשרים מנדטים,אולי תוך 50 שנה יגיעו ל 30 אין שום סכנה לאופן החילוני של המדינה
3-גם מכתב הרבנים וגם הרבניות שנהם מוצדקים
ביום שיהודי יוכל לגור באום אל פאחם ולצאת עם ערביה ,אז נזדעק
כדאי שתדרוש מהערבי מה שאתה דורש מהיהודי

נפעם מנעל קרועה 29 בדצמבר 2010

איך בעצם אומרים נעל קרועה בגרמנית?

נעל קרועה 29 בדצמבר 2010

ואיך אומרים דמגוגיה בגרמנית?

אלעד 29 בדצמבר 2010

אני חושש שאני לא מבריק מספיק בשביל להגיב על המכתבים האחרונים שאוסרים על יציאה עם ערבים. אז בשביל זה יש סייד קשוע, ובשביל זה יש אינטרנט שאפשר לשלוח לינק: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1205572.html

נעל קרועה 29 בדצמבר 2010

ולעינינים החשובים באמת,מחזור אתמול באנגליה
1-שוב אני חוזר
שחקנים כמו גיבסון,קאריק,פלאטשר,פארק
הם לא שחקני כדורגל!!
שחקו כדורגל חייב לדעת להתמסר בראבל פס,זה הוא המינימום הדרוש!
2- יש צפיה ממובילת הליגה האנגלית לשחק כדורגל,אתמול היה מחזה מבייש ,בכל המשחק לא היו ליוניטד 3 מסירות רצופות
רוני במשחק רע,וחולית קישור שלא מסוגלת ליצור התקפה אחת מסודרת,לא זוכר משחק כל כך רע של יוניטד,לפחות היו כמה נגיעות יפיפיות בכדור של ברבטוב,שהזכירו קבוצת צמרת
3-שבוע קשה מאוד עובר על כל מי שאוהב כדורגל יפה,קודם האסון של צ"לסי-ארסנל,ואתמול יוניטד
אם לא היתה הליגה הספרדית,איך הינו מבדילים בין טוב לרע ?

חכם בדיעבד 29 בדצמבר 2010

אני חי בחו"ל, כמו כמה מהכותבים כאן, מתוך בחירה. עוקב מעט מאוד באופן יומיומי אחר הקורה בארץ. עכשיו בביקור מולדת(?). מעבר לכל דבר אחר מכה בי בכל פינה ההקצנה כשיטה, הן בצורת הביטוי, הן בצורת החשיבה.וההקצנה מתבטאת גם בבנותיה, חוסר הסבלנות, ההתעלמות מהאחר, ההכחשה, הקיטוב. כל אחד שייך לשבט כלשהו,לרוב הבעייה היא באחר, אם משהו טוב הוא מביא את הגאולה, אם הוא רע הוא מבשר את הקץ המר.הכל אינטנסיבי ומוקצן,אין צורות ביניים מרוככות, הכל אפשרי ומותר. בין אם אתה העיתונאי המגובה באידיאולוגיה, בין אם אתה מגיב שאין לו, בעצם, הרבה מה לומר.כל אחד יודע, ובטוח עד אימה בידיעתו זו, כל אחד מומחה.

שי 29 בדצמבר 2010

מקווה שיום אחד נהיה ראויים לשכמותך.

חכם בדיעבד 29 בדצמבר 2010

וכל המוסיף גורע. חוש הומור נפלא.

רפאל 29 בדצמבר 2010

הצחקת אותי, כולנו היינו חיים בחו"ל מתוך בחירה.
העניין הוא שאין לנו את הפריבילגיה לכך.

רפאל 29 בדצמבר 2010

רציתי דווקא להתייחס למשחקים בשבת.
אני לא חושב שזה רעיון רע בכלל לקיים אותם לאחר צאת השבת
או במועד אחר.
אבל מצד שני- אפשר לחשוב שהכדורגל כאן באמת מייצג מישהו מלבד מטומטמים ועארסים, כך שאולי למראית עין יש שיאמרו שחבל שהמצב עוד כך, אולם ברמה המעשית- גם ליהודי שומר מצוות אין להצטער על ההחלטה לשחק בשבת.

יספר אולסן 29 בדצמבר 2010

שי (משום מה לא הצלחתי להגיב ישירות לתגובה שלך), אני מעריך את התמיכה האבסולוטית שלך בבג"צ. אני מניח שגם כשהוא קורא לשנות את תוואי גדר ההפרדה וקורא לפרק מאחזים אתה תומך בו בכל כוחך ומוחה על התחמקותה של הרשות המבצעת.

חוץ מזה, אתה מדגים בדיוק את מה שאני אומר כשאתה מתרץ את האידיאולוגיה באיזו עמימות חוקתית-דמוגראפית-לאומית. בדיוק כמו הממשלה שלא מזיזה את עצמה וכל פעם מוצאת לופ אחר להיכנס אליו ומסבנת שוב את האזרחים. מהתגובה שלך, ואני אשמח לשמוע שאני טועה, לא נראה לי שגם אם היתה הגדרה מאוד ברורה לשטחים הכבושים והיישות הלאומית הפלסטינית – ואני מסכים איתך לגמרי שיש פה תחום מאוד אפור – היית מקפל את מפעל ההתנחלויות.

אוהד בני יהודה 29 בדצמבר 2010

להלן מצורפת הרשימה נכונה, שמסוכנת מאחמדיניג'ד:סמולנים(מצביעי חד"ש,קדימה, מרצ…),יהודים שתומכים במפלגות ערביות,יהודים שתומכים במאבק העובדים הזרים,נשות וואטש,עמותת "זוכרות",מפגינים יהודים נגד גדר ההפרדה,מפגיני שייח ג'אראח,מחרימי אריאל ושאר המחרימים המקצועיים,קרן "ישראל החדשה"…בקיצור,כל אותם הסהרוריים המוכרים,אך המסוכנים לבטחון ויציבות המדינה.כל אותם המזדהים עם הנראטיב הרצחני של הפלשתינאים.התומכים בגירוש וטרנספר של יהודים,מארצם!,כל אותם יהודונים, שהמילים:בית כנסת,קידוש,רב…מעלה צחנה באפם.
ועוד משהו קטן לסיום-נגיד ובמקום התמונה של הרבי מליובאביטש,תצורף תמונה של רבין,מה אז היה קורה?

שלו 29 בדצמבר 2010

התאפקתי עד עכשיו אבל לא יכול יותר,

תחילה הם לקחו את הקומוניסטים,
ואני לא הרמתי את קולי,
כי לא הייתי קומוניסט.
אז הם לקחו את היהודים,
ואני לא הרמתי את קולי,
כי לא הייתי יהודי.
ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים,
ואני לא הרמתי את קולי,
כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי.
אז הם לקחו את הקתולים,
ואני לא הרמתי את קולי,
כי הייתי פרוטסטנטי.
ואז הם לקחו אותי,
אך באותה שעה לא נותר אף אחד שירים
את קולו, למעני.

(מרטין נימלר, כומר גרמני פרוטסנטי 1982-1894)

אסף THE KOP 29 בדצמבר 2010

ובכל זאת הוא החזיק עד גיל 88 ובדרך שרד 2 מלחמות עולם רצחניות.

לא רע בשביל כומר גרמני יללן.

יוסי האדום 29 בדצמבר 2010

טור מצויין וכל כך נכון. ולשאלתך: לא נצליח לברוח בזמן.

צור שפי 29 בדצמבר 2010

טור טוב אבל כמו בפעמים אחרות עם קצת תגובת יתר: זה לא כרוזי חמא"ס ציוניים, זה כרוזי חמא"ס יהודים-פונדמנטליסטיים.

תושב חוזר 29 בדצמבר 2010

אני לא רוצה להיות קטנוני, אבל המדינה הזו חילונית יותר ממה שהיתה בעבר. הסטטוס קוו המפורסם נע לכיוון החילוני בסך הכל. כפיה דתית תמיד היתה, כמו כל קבוצת אינטרסים קטנה וקיצונית שמנסה לקדם את האינטרס שלה. גם פוליטית, גם חברתית – המצב בעבר היה יותר גרוע.
סתם דוגמאות – היה ניתן לקנות ולאכול לא כשר לפני עשור? מה היה קורה לפני חמש עשרה שנה לזמר שיוצא מהארון?
לא, לא יותר מסוכנים מאחמדינג'אד. צר לי.

תומר חרוב 30 בדצמבר 2010

מצאתי את זה בתגובות בווינט,תחת הכותרת: טקסט של סייד קשוע.אולי זה הופיע בטורו האחרון? בכל מקרה- שווה קריאה.

זאת כבר הפכה להיות מנטרה: הגברים הערבים מאיימים על בנות ישראל. או יותר מדויק, הגברים הערבים מאיימים על בני ישראל בכך שהם לוקחים להם את בנות ישראל.

שמעתי את זה בחדשות מפי יהודים מעכו, צפת, יפו, ירושלים וכרמיאל. בירושלים יש כבר כנופיות מאורגנות של צעירים יהודים שמתנכלים במכות רצח לצעירים ערבים שמסתובבים עם בחורות יהודיות, ובהפגנה נגד הערבים בבת ים השבוע הסיסמה המרכזית של המפגינים היתה "לשמור על הרחם היהודי". עושה רושם שיותר מהורדת ערך הנדל"ן, הבדלים תרבותיים לכאורה ושימור אופי יהודי, מה שמפחיד את היהודים בהתקרבות הערבים הוא בנות ישראל ושמירה על טוהר הגזע.

ואני חייב לומר שאני מאוד מאוכזב מבני ישראל. ממתי אתם מרגישים כה מאוימים מערבים נטולי כלי זין, ומה בדיוק קרה לביטחונכם העצמי? האם בנות ישראל יודעות עליכם סודות אפלים שלא מותירים להן ברירה אלא לרוץ ולהתנחם בזרועותיו של האציל הערבי? תהיו גברים ותשיבו מלחמה, הרי כמותם אכלתם בלי מלח לאורך השנים, אז למה אתם משתפנים עכשיו? מה זה ההתבכיינות הזאת בהפגנות, חקיקת חוקים, איסורים ומכתבי רבנים? מתי הפכתם ליללנים? "זה לא פייר", אתם מתבכיינים, "אסור להם להיות פה, זה לא הוגן" – מה זה צריך להיות? אתה מעוניין בבת ישראל, קום ותילחם עליה, תקריב את עצמך, תתאמץ, תשתדל, ואם בסוף המאבק היא תעדיף ערבי על פניך, אז תזמין אותו לדו-קרב. במקרה כזה רק מיתה תוכל למחות את הבושה.
אל תיתנו להם להתקרב לפה, הם לוקחים לנו את הבנות". תתביישו לכם, אני אומר. לאן בדיוק נעלם היהודי החדש, זקוף הקומה שצועד בבטחה? אם יהיה צורך תחזרו ללבוש כאפייה, תדהרו על סוסים ותשירו סובב לו סובב לו, רק קחו בחשבון שהערבי החדש שותה בימים אלה מקיאטו וויתר על הטורקי עם ההל.

ומה באמת עובר על בנות ישראל, שעל פי עדויות המפגינים והצעירים הישראלים ניתן להסיק שאינן יכולות יותר להתפשר ולעולם יעדיפו את הבחורים הערבים? האם מדובר בהשפעה שייקספירית מאוחרת, וכולן כמו יוליה תרות אחר אהבה אסורה, או שמא הן גילו שהערבים הם צ'ארמרים שאי אפשר לעמוד בקסמם? ומתי הפכנו להיות נסיכי החלומות? או שמא אתם מציירים את אותו ערבי כזאב בעל לשון חלקה ומפתה שלא מותיר לאותה כיפה אדומה וכשרה ברירה אלא ליפול למלכודת שרק הוא היטיב לטמון לה?

ובכלל, הייתי בטוח עד עכשיו שאת תפקיד שמירת כבודן של הנשים ואזיקתן בכבלים גבריים ייעדתם לנו, הערבים. איך קרה שאתם הנאורים אינכם סומכים יותר על יכולת ההבחנה של בנותיכם בין טוב לרע, ואיך זה קרה שאתם מתייחסים אליהן כאל פתיות, קלות דעת שקל לו לבחור הערבי לשטות בהן ולהוליכן שולל?

אין מה לעשות, כך זה היה מאז ומעולם. בעיני רוב גזען, המיעוט הנחות יישא לעולם פאלוס מופז. הוא פרימיטיבי, חייתי, קרוב יותר לטבע וכך בהכרח יותר מיני. ונשים כנראה בעיניכם יכולות להיות יפות אך ימשיכו להיות פרימיטיביות, מובלות על ידי יצר בלבד, ויתפתו לקול המלטף של החיה לטעום את טעם הפרי האסור.

מילא בנות ישראל, שעל פי מפגינינו ונושאי טוהר גזענו הסתדרו בזרועות חסונות של ערבים. מה שמדאיג אותי הוא בנות ערב, בנות פלסטינה המסכנות שעל פי התיאוריה שלפנינו לא נותרה להן ברירה אלא להסתפק בשאריות שזנחו בנות ישראל. הרי בסופו של דבר לא תהיה ברירה. אמנם זה עלול להיות קשה בשנים הראשונות, בכל זאת מגבלות פטריארכליות, מבנה שבטי, אך לאט-לאט מחסומים אלה יתנפצו משני הצדדים. בני ישראל שננטשו ובנות ערב הענוגות יצטרכו לשתף פעולה למען המשך הקיום האנושי.

לבי לבי עליהן, אלה שיצטרכו בבוא העת להתפשר על כל מיני לוחמי סיירת למיניהם, טייסי קרב נטושים, אנשי היי-טק מסודרים, שלא לדבר על סמנכ"לי שיווק, מנהלי פיתוח ואנשי מודיעין שיתחילו לחזר אחרי בנות פלסטין. זה יתחיל מסיבובי דאווין בשכונות הערביות, אחר כך הם יישבו בבתי הקולנוע בטירה, טייבה וקלנסוואה, לאט-לאט יעשו מינויים לבתי האופרה ולסינמטקים ויתעקשו לערוך את קניותיהם אך ורק בקניונים הערביים. לא יחלוף הרבה זמן והם גם ירצו לשכור דירות, ואחדים אף ירצו לקנות בלב הכפרים הערביים. ואנחנו נרצה לשמר את אופיים של היישובים הערביים. לא ניתן לפגוע בצפיפות, לא נרצה לשפר את מערכת החינוך ונראה בכל ניסיון לבניית אזור תעשייה או בית חולים פגיעה במרקם העדין שעליו עבדנו במשך שנים. ביישובים ערביים רבים ייכתבו אמנות שעל היהודי המבקש לעבור לגור בהם לעמוד בתנאים, דרישה מרכזית תהיה שעל אותו מועמד יהודי להיות ערבי.

אחר כך יקומו להם מהצד שלנו מתלהמים שיטענו כי הגברים היהודים מאיימים על הרחם הערבי, ומטמאים את קדושתן של נשינו הבתולות. נוציא את מכתב השייחים, נפגין נגד צעירים יהודים שלא עוזבים את בנותינו במנוחה, ואיזה עיתונאי יהודי ששולט בערבית יכתוב על כך ביקורת צינית באחד העיתונים הערביים היותר ליברליים. וייכתבו נגדו טוקבקים רבים, יאשימו אותו בהתחסדות וחוסר הגינות משום שהוא לא מוכן להודות בעובדות פשוטות ואמיתות בסיסיות, לפיהן אין לערבב גזעים, אין לערבב לאומים ואין להתעסק עם חוקים שמיימיים.

לוינטל 30 בדצמבר 2010

סייד קשוע זה הדבר הכי מרענן ויפה בכתיבה העברית בשנים האחרונות

טל 30 בדצמבר 2010

סייד קשוע הוא דוגמה להבדל בין החברה הערבית והחברה היהודית (בעצם החברה המערבית).

במערב, כלל שהכותב הוא ליברל יותר, כך גדלה מידת הביקורת שלו על החברה שלו ומידת הפתיחות וההבנה שהוא מגלה ביחס לצד השני. במקרה הישראלי זה מתבטא לעיתים קרובות בחיפוש אובססיבי אחרי האשמת הצד שלנו בכל מקרה של קונפליקט, בואך שנאה "עצמית" חולנית (המרכאות הן כי אני לא חושב שאותם כותבים באמת רואים את עצמם כחלק מהחברה שהם מבקרים. למשל, לוינטל לא רואה את עצמו כחלק מהחברה הישראלית, הוא חלק ממדינת תל אביב שממש מאויימת על ידי שאר חלקי החברה).

להבדיל, בחברה הערבית אפילו הסמנים הליברליים והשמאליים ביותר לכאורה עסוקים בעיקר בלבקר את חוליי החברה של הצד השני ולהזין את תחושת הקורבניות של הצד שלהם.

הרושם שלי שזה מאפיין ערבי הרבה יותר ממוסלמי. בחברה האירנית לדוגמה, יש ביקורת עצמית שהרבה יותר מזכירה את המערב. העולם הערבי לעומת זאת, עדיין מכור לתחושת הקרבניות ולהימנעות אובססיבית מביקורת עצמית. לא במקרה אחד התוצרים הבולטים של אינטלקטואל ערבי (נוצרי אגב) הוא המנפיסט "אוריינטליזם" שמאשים את המערב בכל צרותיו של העולם הערבי.

באופן חולני כמעט, נוצרת פה התאמה מושלמת שיוצרת את השיח המעוות שאנחנו רואים היום במה שמכונה "אינטילגנציה": עמדתו של ה"אינטלקטואל" המערבי שמאשים את הצד שלו בכל קונפליקט מול האחר, תואמת ומשלימה במאה אחוז את עמדתו של ה"אינטלקטואל" הערבי, שמאשים את הצד השני במצבה, צרותיה ותחלואיה של החברה שלו.

סייד קשוע הוא מאד מערבי בסגנון הכתיבה שלו (השימוש בציניות למשל, הוא סמן מערבי מובהק), אבל הרציונאל וההגיון שלו לא שונים משל לאומן ערבי ממוצע.

Comments closed