תודה לרונלדיניו (או חשיבותה של עקביות)

כמה מילים על רונלדיניו ושקיעתו

דמיינו לעצמכם שלאו מסי פורש היום, או שבמשחקו הקרוב הוא נפצע לשנה ולא חוזר לעצמו. איך נזכור את לאו מסי בהיסטוריה? בין הגדולים מכולם? באותה נשימה עם מראדונה, פלה, קרויף, בקנבאואר, די סטפאנו, פושקש, צ'רלטון, בסט, גארינצ'ה, זידאן ורונאלדו? יירחם השם, האם הוא אפילו גדול יותר מלדיסלאו קובאלה עבור הברצלוניזמו?

טוב, מסי ימשיך בברצלונה וירשום שיאים אישיים רבים במועדון. את שיא הכיבושים של ססאר רודריגס מסי צפוי לשבור תוך שנתיים וכבר בעונה הבאה הוא יתייצב במקום השני (אלא אם יקרה משהו חריג). וגם תארים הוא צריך – עוד גביע אירופה או כמה. וכמובן שבגיל 23 יש לו עוד שאיפות עם ארגנטינה, מהקופה אמריקה הביתי בקיץ הקרוב ועד למונדיאלים בברזיל וברוסיה. 

אז למה אני מעלה את השאלה 'אילו מסי פרש/נפצע היום'… כי בעידן התקשורתי-שיווקי בו אנחנו חיים, כל הזמן חייבים לנפץ את שיאי הרגש, להמציא סופרלטיביים, למכור ולחפור. למשוך צופים-קוראים-מאזינים, והרי בשביל לתפוס את העיניים של הצעירים המתלהבים לפני שהם בורחים לפלייסטיישן בואו נשטוף להם קצת ת'שכל. נגיד להם שלא נראה דבר כזה, שזה הדבר הכי מדהים שהיה. זו כמובן תעודת עניות לתקשורת בימינו אבל הרבה יותר מכך למציאות בה אנחנו חיים שהתקשורת משמשת לה מראָה. 

צריך להיזהר כשמתעסקים בהיסטוריה. נכון לעכשיו אפשר לטעון שמסי השחקן הטוב בעולם, אבל עדיין היזהרו בכבודם של הגדולים באמת. תחשבו לרגע שאתם משווים את ביבי לרבין או בגין. זה כמו להשוות את מארי קרי לליטל מ'היפה והחנון'. לכו תדעו, ליטל בחורה מדהימה בעיניי ואולי עוד תתרום רבות לאנושות. גם ביבי אולי יפתיע ויעשה פעולה אחת חיובית בכל שנותיו כראש ממשלה שנרצה לזכור (ואפילו – מי ישמע – אולי יאמר יום אחד אמת). מסי שחקן נהדר והכל טוב ויפה. הוא צריך עוד זמן, הישגים ותארים כדי לעמוד בשורה לצד הגדולים.

   כי מהי גדולה? להיות מצטיין ודומיננטי באופן עקבי על פני תקופה. מסי הוכיח עקביות מרשימה עד עכשיו. אין ספק שמסי וכריסטיאנו הם שני שחקנים שמוכיחים מדי שבוע שיש להם את זה. נותר רק לראות אותם עומדים במבחן השנים. מה שיקבע את מקומם בהיסטוריה זה שנים טובות ברצף. וזכייה במונדיאל בכלל לא הכרחית מבחינתי. 

***

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הפוסט הזה נכתב היום מסיבה אחת: רונלדיניו הגדול חתם בפלאמנגו וסיים את הקריירה האירופית שלו. ואני זוכר איך דיברו על רונלדיניו כאחד הגדולים ביותר אי פעם. ואין ספק שדיניו ענק, ואת ההצלחות שלו עם ברצלונה (שתי אליפויות וגביע אירופה) הוא רשם עם קבוצה פחות טובה מזו שיש למסי. אבל אז שכחו את העניין שגדולה נמדדת בעקביות. לא שיערו שיקרה מה שקרה.

ומה קרה? בקיץ 2006 דיניו פשוט נעלם ולא חזר. מונדיאל טראומתי שאחריו הוא כבר לא הצליח לעבור שחקנים באחד על אחד, העדיף לבלות על פני אימונים, טיפח כרס, הכיר מלא בחורות שלא מגיעות לקרסוליים של ליטל, הקיף עצמו בחברים גרועים ויועצי אחיתופל. החיוך המפורסם בעולם עם השיניים הבולטות, הפנים של הכדורגל העולמי, נמחקו וזה קרה כל כך מהר. יש כאלה שכבר הספיקו לשכוח. שיתביישו להם.

אז נכון, לרונלדיניו לא היה את האופי הנוח והצניעות של מסי, הוא קיבל יחס מועדף וזה עלה לו ביוקר. הוא היה חיה בלתי ניתנת לאילוף, הוא רקד, הוא שר, הוא היה וירטואוז ענק – כינור סולו שמפיק  צלילים של תזמורת שלמה. הכי יצרי והכי יצירתי. דיניו היה בלתי צפוי, שבשיאו גם הוא לא ידע מה הוא הולך לעשות, אז פלא שהמגנים לא יכלו לעצור אותו? 

ועם האישיות שלו והמשחק שלו, רונלדיניו ריגש אותי הרבה יותר ממסי. אני אוהב אותו יותר. כשהכדורגל כל כך מכני והאופי של השחקנים הוא כל כך פלאקטי, הדבר הכי כיפי בכדורגל היה רונלדיניו. רק לראות את החימום שלו לפני משחקים היתה חוויה אדירה. אז בספירת כל הזמנים שלכם לא יהיה לדיניו מקום עם הגדולים, למסי כנראה שכן. אותי זה לא מעניין. אני הולך על הלב.

תודה לך, ענק.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הדברים שצריך להחזיר
הכדורגל והכדורסל מחליפים מעמד?

No Comments

תומר ש 12 בינואר 2011

מסכים עם כל מילה

עמית פרוס 12 בינואר 2011

כל מי שמשחק בברצלונה וקיבל בברנבאו מחיאות כפיים-חייב להיות אחד מהגדולים.
מאז צג'חק גו'נסון אני לא זוכר שחקן כלשהוא שמסר מסירות עין עקומה בצורה גאונית כמו רונלדיניו.
ואגב לדעתי בשיאו הוא לא נפל מאף אחד ב20 שנה האחרונות,לא ממסי לא מזידאן ולא מרונלדו.

אזי 12 בינואר 2011

הבעיה של מסי היא שהוא משעמם.
הוא לא כוכב, לא מנהיג ולא וירטואוז.
הוא מצמיד את הכדור לרגל ורץ עד השער, לפעמים עושה דאבל פס קצר בדרך. הוא יעבור בין 1-11 שחקנים עד שיבקיע את הגול, אבל כל הגולים שלו נראים אותו הדבר.
מסי שחקן ענק, ובראי השנים (אם ימשיך ככה) הוא יזכר עם הגדולים מכולם. אף אחד לא יזכור לו את הקבוצה שהיתה לו מסביב או את חוסר האישיות. אבל היום – מסי משעמם אותי.
אם הוא יפרוש היום, הדבר היחיד שאני אפסיד זה כנראה עוד ועוד שיאי שערים שיתנפצו. אני לא אפסיד לא ריגוש ולא התלהבות משחקן.
לדעתי שחקן גדול חייב להיות או כוכב (כריסטיאנו) או מנהיג (זידאן) או וירטואוז (דיניו). אחרת הוא פשוט לא קיים..

אהוד 12 בינואר 2011

ממש בעיה היכולת הזו של מסי…

אזי 12 בינואר 2011

היכולת היא לא הבעיה
זה שהוא משעמם זה בעייה…
כל שאר השחקנים שהוכרזו כשחקן הכי טוב בעולם היו יותר מעניינים… כריסטיאנו, זידאן, מראדונה, רונאלדו…
סתם חבל לדעתי…

חלפס 12 בינואר 2011

הרגע שבו רונלדיניו הפסיק להיות הטוב ביותר היה כשעצר כל פעם שחשב שעושים עליו עבירה ולפני שהשופט היה שורק.

האח של שווינשטייגר 12 בינואר 2011

מספרים על אחד, שאחרי ילדות בעיר קטנה בהרים, יצא לשיטוט ארוך בניכר, ואז הבליח לשלוש שנים, בהן עשה קסמים וקיבץ אהדת רבים, אבל היו אחרים שקינאו, שפשוטט נמאס להם לראות את הפלא והחן, אז הם יצרו תעמולה כנגדו בתקשורת העולמית, וצלבו אותו להנאתם.
הנה הסיפור שלו:
http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/195/141.html?hp=55&loc=6&tmp=3795
ואת מה שרונאלדיניו עשה בברסלונה בשלוש השנים 2006-2003 – כשהביא ישועה לבארסה והרים את הקבוצה הכבויה משנים של דכדוך, כשסחף אחריו את העיר ואת היבשת ואת כל העולם, בקסמים, בהמצאות, בבדיחות ובכריזמה, שהיא כולה תוצאה של שמחת חיים יצרית וילדותית, של חדווה ומשחק – אפשר להשוות רק לסיפור הזה מפעם, על שלוש השנים של אחד, שנקרא ישוע…

סימנטוב 12 בינואר 2011

רונן בהקבלה לדבריו (הנכונים) של עמית מעניין אותי… מה לדעתך היה קורה לו רונאלדיניו היה מגיע ליונייטד תחת חסותו של פרגסון (היינו זוכים לקסם אריכות ימים…)

אריאל 12 בינואר 2011

בדיוק אתמול העליתי פוסט שאומר את הדברים האלו פחות או יותר. בשיאו, רונאלדיניו היה מהגדולים אי פעם. רק חבל רק שהשיא הזה היה כל כך קצר.

גיל 12 בינואר 2011

חבל שאנשים ישכחו אם השנים מי הוא היה כי השיא שלו היה קצר יחסית. אחד הגדולים ב30 השנה האחרונות ואולי דווקא בברזיל ימצא נחמה.

עדי 12 בינואר 2011

מסכימה, ובאותו עניין יש אנשים שמשמיטים מהשם של כריסטיאנו רונאלדו את הכריסטיאנו. לא, אי אפשר לקרוא לו רק רונאלדו- זו לא אותה האגדה, זה רק חילול קודש.

אריאל 12 בינואר 2011

Like כפול 10

אזי 12 בינואר 2011

למה זה כל כך מפריע לכם?
ראיתי פה פוסטים שלמים ותגובות עם זה שאנשים כועסים כשקוראים לו רונאלדו.
אני, עוד מהתקופה ששניהם היו פעילים, התרגלתי לקרוא לו כריסטיאנו, אבל רק כדי לא להתבלבל.
אבל למה אתם כל כך כועסים כשקוראים לו רונאלדו? אתם פוחדים שישכחו לרונאלדו הברזילאי את מה שהוא עשה?
תראו את אבי כהן הירושלמי והתל אביבי. עד היום כל אחד יודע בדיוק מי שיחק איפה. אפילו בnba יש איזה ג'ורדן אחד.

עדי 12 בינואר 2011

שבוע שעבר באחד הפוסטים באתר הזה הייתה תגובה של אורח חדש עם ניק של מגיב ותיק שאמר לו בנימוס- הניק תפוס, אנא קח לעצמך וריאציה של הניק -האורח החדש הסכים מיד…
אותו הדבר כאן. רק עם אמוציות כי בעיניי מגיע לרונאלדו את מה שכבר היה שלו.
אני לא חושבת שישכחו, או לפחות מקווה שלא, אבל יש בזה זלזול וזה כן מכרסם באיזשהו אופן בזכרון. לראיה שהוא היה כריסטיאנו רונאלדו וזלג לרק רונאלדו, אולי הייתי מרגישה אחרת אם שמו מלכתחילה היה רונאלדו.

סוס מעץ 15 בינואר 2011

יותר מאחד = ג'ורדן פארמר ודיאנדרה ג'ורדן
אבל אף אחד לא קורה להם ג'ורדן.

הרי היה רק אחד.

גיל 12 בינואר 2011

אגב, למה מדברים עליו כאילו הוא פורש? הוא הולך לשחק בברזיל ולא על הירח והוא כולה בן 30. נכון שאולי ראינו את הכי טוב ממנו אבל יש סיכוי שיפתיע לטובה. האם זו דוגמא לאתנו צנטריות אירופאית?

עזי 12 בינואר 2011

לייק

rondi 12 בינואר 2011

עמית –

מצד אחד אני לגמריי מסכים איתך – בפיק שלו דיניו היה מופע מרגש ובלתי נשכח. לעומת זאת המופע של מסי מרשים כבר היום ועתיד להיות מהמרשימים ביותר, אבל הוא חולף עלייך באיזשהו מקום ולא באמת נוגע…

מצד שני, וכבר כתבתי את זה פה באתר בעיקר בהקשר של לברון, תופעת סיכומי הקריירה של ספורטאים לפניי שהכל נגמר היא נמוכה ושיקרית. באופן גורף היא מעודדת כל הזמן עימותים בין אלו שמתרפקים על העבר לאלו שמקדשים את תקופתם. בסופו של דבר השופט היחידי של גדולה הוא הזמן! יש תופעות שהן נקודתיות אבל אדוות ההשפעה שלהם מגיעות למרחקים ויש כאלו שאדוות ההשפעה שלהם בולטות לעין אך נעלמות באותה המהירות שהופיעו. יש לנו יכולת לשפוט את התופעה, בואו נשאיר את עסקי האדוות ליורשינו…

ותפילה קטנה לסיכום – הלוואי שניזכה אפילו לעוד נגיעה אחת מהכדורגל הכי שמח שיצא לי לראות!

האח של שווינשטייגר 12 בינואר 2011

אה ואם כבר הזכרת את ליטל, אז איך אפשר בלי הציטוט שלה מאתמול:
"ראיתי שכל הנטורלים, כל האנשי ריגעון האלה, עושים מממ ונהיים אושושו"
אין – אין עליה!!!
מממ…

נעל קרועה 12 בינואר 2011

1-זוכר שרונלדיניו היה צריך להחליט לאן לעבור מפריז סן ז"אמן,בארסה או יוניטד,ובשכל הוא בחר בבארסה,מה יש לשחקן כזה לחפש אצל הנגרים מיוניטד?
2-רונלדיניאו גבר ב 30 עם חסכונות של (אני מעריך) בין 50 ל 100 מיליון יורו,פירסומות שלו ראיתי גם בסין,ועם חוזה חדש ביד
כל הנעורים שלו עברו באימונים מפרכים,בלי אפשרויות לצאת ולבלות עד מאוחר בלילה
הוא בטח חושב למה לעזאזל אני צריך את זה?הרי פעמים הוא לא יחיה
בכל מקום בעולם הוא על תקן של רוק סטאר,אני מעריך שים כוסיות מתנפלות עליו ביום יום,למה שימשיך להתענות באימונים מפרכים ?
3-היום קראתי שגם לואיס פאביאנו חוזר כנראה לברזיל,נראה לי שהטרנד אצל כוכבי העל הברזילים זה לעשות את המכה ,ואז לחזור בגיל 30 לליגה שלא בודקים באיזו שעה אתה במיטה

לוינטל 12 בינואר 2011

קורינתיאנס רוצים את לואיס פביאנו. הוא גם לא ילד כבר אבל יש לו עוד מה לתת באירופה.
יש כסף בברזיל. נותני חסויות מביאים כסף בשביל להחזיר כוכבים לליגה

נעל קרועה 12 בינואר 2011

מעניין אם רונלדיניו טעה שהגיע למילאן במקום למנצ"סטר סיטי,לדעתי כן
הרי כשהוא הגיע למילאן הוא היה גמור מבחינת כושר גופני,הוא הצטרף לחבורת קשישים שזכו בכל ולרוץ קילומטרים בכל משחק זה כבר לא בתוכניות שלהם
בסיטי רעבים,הרבה צעירים ולפני סילבה לא היה בעל בית במגרש
אוהדי סיטי היו הופכים אותו למלך שם
כנראה שמעדוני הלילה של מילאנו יותר נוצצים ממנצ"סטר האפורה

אורי דב 12 בינואר 2011

הסיטי לא עשו טוב לרוביניו, אז קשה לחשוב שאיתו זה היה שונה

עומרי טנקמן 13 בינואר 2011

האמת שגם בברזיל הכוכבים עושים מכה לא רעה בכלל. רונאלדיניו אמור להרויח שם 500 אלף דולר בחודש.
בנוסף, אל תשכח שהמטבע הברזילאי, התחזק מאוד בשנים האחרונות עקב הצמיחה הכלכלית שם

לוינטל 12 בינואר 2011

מסי מדביק את הכדור לרגל ורץ איתו לשער. גורם לדבר הבסיסי הזה באמת להיראות פשוט. הוא לא עושה את הטריקים המבריקים והיצירתיים של רונלדיניו, אבל הוא יותר יעיל. ויעילות – מה לעשות – חשובה ומכריעה

לוינטל 12 בינואר 2011

סימנטוב, משהו מעניין:
קראתי בזמנו שרונלדיניו קיבל יחס מועדף בבארסה של רייקארד – כל השחקנים שהובאו למועדון היו נשואים ורק הוא הורשה לחיות כרווק (ועוד הולל).
זו היררכיה שפרגוסון נוהג בה – הוא נהג לתת לכוכב שלו תמיד יחס מועדף, השאלה היא אם זה עובד עם כל אחד או שיש כאלה שמנצלים את זה לרעה. נגיד אדריאנו ורונלדיניו בעלי נטייה להרס עצמי. אבל אולי כריסטיאנו היה נהיה כזה גם אלמלא עבר אצל פרגוסון

ניינר 12 בינואר 2011

אני גם חולה על ליטל, עד כדי כך שלפעמים אני רוצה להיות אלכס

מאיר 12 בינואר 2011

במה רבין עולה על נתניהו?

TD 12 בינואר 2011

יצירתיות, רגש, קסם… רונלדיניו. מסכים עם כל מילה.

סופרפלי 12 בינואר 2011

מסכים בקשר לליטל, בחורה מקסימה, והזגיות שלה עם אלכס עושה טוב בלב.
לא מסכים בקשר למסי, אותי הוא לא משעמם.

סאביסאביץ' 13 בינואר 2011

לוינטל – לא מסכים איתך בכלל. השיא של רונאלדיניו הגיע בגיל 26-27, למסי יש עוד כמה שנים להגיע לגיל הזה ומה שבאמת מדהים שהבחור הזה משתפר כל שנה ומשפר את כל האספקטים במשחק שלו. אין ספק שרונאלדיניו היה מדהים, אבל כמו שאמרת, אנחנו אוהבים להמליך מלכים חדשים בכל שנה. לדעתי הברזילאי הכי טוב ב- 20 השנים האחרונות היה ללא ספק רונאלדו.

בטטה 13 בינואר 2011

ריבאלדו

סאביסאביץ' 13 בינואר 2011

ריבאלדו מקום 2.

לירן שבתאי 14 בינואר 2011

ללא ספק אחד הספורטאים המרגשים. הכי התרגשתי איתו בגול הניצחון מול מילאן בדקה ה90 של שלב הבתים, כשהוריד את החולצה אחרי השער והתפרץ בכעס כמו קוואזימודו.
אני חושב שהיה לא את האחד על אחד הכי טוב שראיתי. כמו שפרידה מהאח הגדול אמרה על דנה "היא לא מוכנה שיראו אותה באותו בגד פעמיים" ככה רונאלדיניו לא היה מוכן שהעדשות יתפסו אותו עובר שחקן באותה צורה פעמיים. תמיד ניסה לחדש את התרגילים. וה' ישמור, אני עכשיו נזכר במשחק של מילאן נגד יונייטד משנה שעברה, בחימום (צודק לוינטל, אין כמו החימומים שלו) הוא הדביק את הכדור לראש ופשוט דיבר איתו במשך דקות.
מישהו, אני לא זוכר מי, אמר על ג'ימי הנדריקס "ה' שלח אותו כדי שיראה לנו איך עושים את זה, ומיד החזיר אותו". רונאלדיניו הגיע, בנה את ברצלונה מחדש, והכי חשוב, ניצל את המעמד שלו. זה שבלעדיו לא היה נשאר בתול בן 40, ובזכות המעמד לא הפסיק להנות מהחיים. חיי כמו רוקנרולה. כוכב של פעם.

לוינטל 14 בינואר 2011

לירן, ממש ככה. פרידה היא האחות האבודה של רון קופמן

אור שחולם להיות אלבס 15 בינואר 2011

רונאלדיניו היה השחקן שבאמ תריגש אותי.
הייתי פותח משחקים של ברסה כדי לראות אותו, ורק אותו.
רק התפללתי כל הזמן שיקבל את הכדור.
אני לא אשכח איך בעונה האחרונה שלו כשכבר הוספד והכל פתאום הוא עשה איזה תרגיל שלא נראה לפני זה.
החיוך האחרון שלו היה דבר שאני לא אשכח אף פעם.

Comments closed