מזל טוב, פפ!

דברי הלל ושבח לפפ

פפ

יום הולדת 40 חגג אתמול (יום ג') פפ גווארדיולה. פ.צ לוינטל מאחל מזל טוב לגווארדיולה וממליץ לו כבר להאריך את החוזה כי נמאס לקרוא את הספקולציות המטופשות. אין סיכוי ממילא שפפ יילך בקיץ הקרוב, אני לא מאמין בכך.

כשמדברים על פפ קודם כל מדברים על האיש עם הכי הרבה סטייל ואלגנטיות בכדורגל. תסתכלו איך הוא מתלבש – באיזה גינדור עם קריצה, חליפה עם עניבה דקה שלעתים מוסתרת על ידי קרדיגן. הצבעים רציניים אבל תמיד יש משחק קל, הבדלים קלים בגוונים, במידת הבהירות. גווארדיולה שאיבד שיער עם השנים לא הפך למוזנח. להיפך – הוא הלך עד הסוף ואימץ קרחת יפה, מעודנת אך גברית, סקסית ונהדרת.

כשנחמה, אימא של הכלבה לילו וחברתי מפארק הירקון, שלא מסוגלת לראות כדורגל, מספרת לי על היופי והסטייל של פפ והקראש שיש לה, אתה מבין שפפ מביא את הכדורגל לקהלים חדשים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

(מתוך מסיבת העיתונאים בה הוצג פפ כמאמן ברצלונה ביוני 2008)

***

וכמובן שהמטאפורה מחוץ למגרש מקרינה גם על המגרש. פפ שהוביל את ברצלונה בעונתו הראשונה, בגיל 38, להישגים היסטוריים, מכאן הוא יכול היה רק לרדת. ותתפלאו הוא לא ירד. שמר על הרמה, שידרג את הסטייל, בארסה מענגת יותר ממה שהייתה וטובה ומשופרת. היא בדרך לאליפות שלישית ברציפות עם כדורגל סוחף שכובש לבבות רבים בעולם.

פפ לא רדף אחרי התהילה, היא רדפה אחריו ומצאה את כתובתו בלי בעיה. הוא כבר מועמד למאמן השנה ומוערך בכל העולם על ידי כל. פפ לא המציא לעצמו בכינויים ולא חיפש כתרים לענוד. להיפך – תמיד שידר צניעות, תמיד החמיא, פירגן וכיבד את היריבה. מעולם לא בז והשפיל את היריב. בניגוד ליהירות הבלתי נסבלת שמשדרים חלק מהשחקנים, האוהדים וההנהלה של ברצלונה, גווארדיולה מעולם לא עורר אצלי אנטגוניזם. ואל תנסה להיאחז בתקרית החזרת הכדור הסתמית לרונאלדו. בכל זאת הדבר היחיד שטיפה הוציא את פפ מכליו וגורם לו לחשוב ולעשות דברים מוזרים הוא מוריניו.

אני זוכר מפפ את ההכנה המדוקדקת, שמירת השחקנים שלו עם הראש על הקרקע, הדאגה שהם יופיע לכל משחק מול כל יריבה וייתנו שואו מושלם לקהל, את זה שפפ לא חיפש אף פעם תירוצים, גם אחרי שקבוצתו נסעה באוטובוסים וברכבות שעות ארוכות למשחקי חוץ מפרכים. פפ לא האשים שופטים, לא ניסה להיכנס לראש של היריבות בהקנטות וטריקים פסיכולוגיים מעצבנים. פפ הרביץ מוסר דווקא לעיתונות הקטלונית ולאוהדי בארסה כשאמר: "אין לכדורגל שלנו עליונות מוסרית על היריבות. אפשר לשחק כדורגל בכל מיני דרכים ואני מכבד כל אחת מהן". וזה אומר תלמיד וקשר אחורי בדרים טים של קרויף היהיר בצורה בלתי נסבלת.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

(הקליפ שהראה פפ לשחקניו לפני גמר ליגת האלופות 2009)

***

פפ תמיד נבוך בשביל היריבות אחרי נצחונות, מחמיא להן, לא נעים לו עליהן. איך לב טוב כזה יכול להכאיב כל כך? ואני זוכר גם איך ברגע התהילה הגדול ביותר שלו אולי, אחרי ה-0:5 על ריאל של מוריניו, פפ הגיע למסיבת העיתונאים. "אני גדול. אני מלך. איך קרעתי אותם", הייתם אולי  מצפים ממישהו לומר במצב הזה, בטח לאור היחסים המיוחדים עם היריב והיריבה. ומה אמר פפ: "הניצחון הזה לא שלי אלא של המועדון. אני מקדיש אותו לצ'רלי רשאק ויוהאן קרויף מפני שהם אלו שלימדו אותנו לשחק בצורה הזו. זהו ניצחון שעבדו עליו 15 שנה כשהאמינו בדרך המשחק הזו". וכן, פפ גם נאלץ להודות שאין קבוצה בעולם שמבדרת את הקהל שלה כמו בארסה. קשה להאשים אותו בהיבריס על כך.

גם יש לו שם נהדר, ז'וזפ שמתקצר ל-פפ. אות אחת פוצצת שחוזרת פעמיים ומשחקת בפה שנפתח לרגע בחצי צירה ונסגר כמו דג. למה הדג בצלחת? כי הוא פתח את הפה. ולמה פפ מצליח? מהרבה סיבות אחרות. ושם המשפחה פרחוני סגלגל שמתחרז עם כלי נגינה קלאסי. ניחוח הגווארדיולה.  גווארדיולה הוא דמות מהספרות הקלאסית, שפוקדת קונצרטים, מבקרת מוזיאונים, כותבת פרוזה ומחלקת הרצאות. פילוסוף.

ורק גאון אחד משבדיה שלא קוראים לו אלפרד נובל, לא סובל את פפ, וקורא לו בלעג באותו התואר ממש – 'פילוסוף'. אבל פפ לא צריך להיעלב מכך. עובדה שכל שאר השחקנים שעברו תחת פפ העריכו עד העריצו אותו. אני איתם. אני זוכר איך פפ הופיע מולי במסיבת העיתונאים לפני גמר הצ'מפיונס ליג 2009 ברומא, סבלני וענו. נותן כבוד רב לעיתונאים ומדבר בארבע שפות בצורה שוטפת וקולחת. איזו פיגורה.

**

מזל טוב, פפ. עד מאה כעשרים. אין לי בעיה שתישאר 20 שנה בברצלונה אבל הייתי רוצה לראות אדם מבריק כמוך מחפש בשלב מסוים אתגרים חדשים מחוץ לספרד בקריירת אימון שחייבת להיות מרתקת. 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

רק עם מייקל
יש פתרון לסכסוך: דרבי ישראל-פלסטין

No Comments

אסף 19 בינואר 2011

ועדיין, לא נשכח את התמיכה שלו בקטאר לאירוח המונדיאל.
מכר את נשמתו עבור פטרו-דולרים.

ארז (דא יונג) 19 בינואר 2011

למה לא נשכח? מאיזו בחינה?

צור שפי 19 בינואר 2011

נכון שקטאר איננה מדינה דמוקרטית אבל גם סין לא והיא אירחה אולימפיאדה וכולם משחרים. אני לא חושב שפפ מכר את נשמתו, הוא פשוט השתתף במשחק במסגרת כללים שמקובלים פחות או יותר על כולם חוץ מנזירות וטהרנים קיצוניים. אז הסכמנו שהוא לא נזירה. אני מצטרף לברכות למזל טוב אבל נורא מעניין אותי איך יכול להרגיש אדם שבגיל ארבעים השיג בתחום שלו כמעט כל מה שניתן להשיג.

צור שפי 19 בינואר 2011

וכולם משחרים לפיתחה

נינו 19 בינואר 2011

חשוב להזכיר אבל שהוא שיחק שם בשלהי הקריירה, כך שאפשר להבין באיזשהו מקום את התמיכה אם הוא נהנה שם כשחקן

דורון 19 בינואר 2011

צודק אסף. הוא היה צריך לתמוך בישראל. אנטישמי כזה.

לא נשכח ולא נסלח. חכה חכה פפ, כשתגיע לטדי, נזרוק עליך שקיות של גרעינים.

אסף 19 בינואר 2011

לא כיוונתי לענין של אנטישמיות, והסיבה לכך שאני מתחלחל ממונדיאל בקטאר לא קשורה להיותם מדינה ערבית.
קטאר לא זכאית (וזו אכן זכות) לארח מונדיאל ממספר סיבות, ועיקרן:
– היא יצאה אחרונה בדירוג שנערך ע"י חברת יעוץ חיצונית (אני חושב שמקינזי, אבל אני לא בטוח) מבין המתמודדות בסקר מוכנות שהזמינה פיפ"א
– קטאר היא מדינה מפירת זכויות אדם סידרתית (ומספיק להיזככר בפליטה האומללה של ספ בלאטר בעניין הומאים במונדיאל)
– תוך הנחה שהמונדיאל יערך בחודשי הקיץ, הטמפרטורות יעברו את ה50 מעלות – מה שאומר שכנראה (גם עם אצטדיונים ממוזגים) לא נראה הרבה קהל ביציעים
– והסיבה העיקרית, קטאר, בין היתר באמצעות קרן קטאר, שדרכה הועברו התשלומים ללוביסטים דוגמאת פפ, תורמת למוסדות חמאס ולשיח' קרדוואי מכחיש השואה (ואשר הפכה לספונסרית הראשונה של ברצלונה)
– קטאר היא לא מדינה, היא בסה"כ נסיכות ננסית – לקיים שם מונדיאל משול לקיום מונדיאל בליכטינשטיין

הסיבה היחידה שהמונדיאל נערך שם הוא בצע כסף של צירי פיפ"א ושל הלוביסטים מטעמה (כמו פפ)

פפ גווארדיולה הינו אדם אינטיליגנט, שמודע לכל הבעיות הנ"ל, אשר תמורת 5 מליון דולר שכ"ט עזר לקטאר לזכות במונדיאל.

דרך אגב, אני לא מסכים עם הביקורת על ההחלטה לקיים מונדיאל ברוסיה, אני חושב שהגיע הזמן שמונדיאל יערך במדינה העצומה הזו.

יריב 19 בינואר 2011

רוסיה הגיעה למקום אחד לפני האחרון בדירוג ההצעות, והרקורד שלהם בתחום זכויות האדם לא משהו בפני עצמו (מישהו אמר רצח עיתונאים? מישהו זוכר את צ'צ'ניה). אני לא יודע אם הם שיחדו מישהו, אבל אני לא חושב שזו החלטה נכונה. כמובן, מעולם לא היתה לי ציפיה מפיפ"א לבחור בהחלטה הנכונה.

דורון 19 בינואר 2011

אסף,

זה שקטאר היא לא מדינה אלא נסיכות וזה שחברת יעוץ חיצונית קבעה שקטאר מתאימה פחות לאירוח המונדיאל ופפ תמך בקטאר זו נקודה שחורה עבורו?

קטאר מפירת זכויות אדם? ורוסיה? וסינגפור? וסין? וישראל, ר"ל?

האם אתה, במקומו של פפ, תמורת סכום של פחות מ5 מיליון דולר, ואחרי שהיתה לך תקופה מוצלחת בקטאר, היית נוהג אחרת מפפ? אתה מכיר אדם אחד על הפלנטה שהיה נוהג אחרת?

קורא אדוק 19 בינואר 2011

אסף תוכל להרחיב? לא ידעתי שהוא היה מעורב

אסף 19 בינואר 2011

הוא שימש כשתדלן (לוביסט) של קטאר בפני צירי פיפא.
קישור בנושא:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000612140

צור שפי 19 בינואר 2011

אסף, אתה צודק בכל מה שאתה כותב אבל לדעתי זה לא כתם גדול על הרקורד של פפ, מכסימום נקודה שחורה. כמו שווסטהם לא תאבד את האיצטדיון ל-2012 בגלל אברם ככה קטאר לא זכתה ב-2022 בגלל פפ.

לוינטל 19 בינואר 2011

בסדר, פפ עשה קצת לביתו מההצעה הקטארית. זה לא שהוא בחר ואפילו לא שכנע. סתם היה קישוט יקר.
יש יותר מדי כסף לקטארים. אם הם צריכים מנהל שייפנו לדה באזר

צור שפי 19 בינואר 2011

ההצעה שלך מזכירה לי את הבדיחה העתיקה מימי ספיר על "איך מצליחים לעשות הון קטן בישראל? מביאים הון גדול מחו"ל וכאן כבר יעשו אותו קטן".

שלו 19 בינואר 2011

בעולם המקביל שלי יש היום שמינית גמר הגביע האיטלקי,

רומא – לאציו

כחלק מהמסורת שהתחלתי בה שמחזור האחרון,

דרבי דלה קפיטלה, בין קבוצת המחוז לקבוצה של העיר אבחנה זו היא פילוג גס מאוד לקבוצות האוהדים והתפלגותם. היום קצת קשה באמת להבחין בין האוהדים.

לאציו הוקמה כקבוצת האזור ב 1900, והצטרפה לליגה מסודרת 13 שנה אחר-כך,
זה הזמן להזכיר את סלביו פיולה גדול המבקיעים הסרייה א' שחלק נכבד מהשערים שלו כבש לזכות לאציו.
הקבוצה עצמה זכתה באיטליה בשתי אליפויות וחמישה גביעים ובאירופה ההישג הגדול שלה הוא גביע מחזיקות גביע.
באיטליה הקבוצה מזוהה כקבוצה תאומה עם אינטר והרבה מהשחקנים הגדולים של אינטר (אבל חלק גם הגיעו למילאן, ויובה) הגיעו מלאציו. בכלל הרבה מהשחקנים הגדולים של הסרייה א' עברו דרך הקבוצות של רומא בדרך למילאנו.
הרבה קבוצות נחשבות יריבות מרות, מעל כולן עומדת רומא. כל קבוצה עם אורינטאציה היסטורית פוליטית שמאלית היא אוטומטית יריבה מרה (מילאן, ליבורנו, נאפולי, יובה, גנואה הן חלק מהיריבות) מה שמסביר את חוסר הרצון לנצח בעונה שעברה את אינטר במשחקי סיום העונה.

רומא העיר, יש הרבה מה לראות ומי שמגיע פעם ראשונה ירגיש אחרי שבוע מותש וכאילו לא הספיק כלום. כי לראות את רומא זה לא להסתובב באתרים במירוץ מטורף. את רומא צריך לראות ברוגע. הולכים לפנתאון, צריך לשבת בפיאצה שלו על קפה ולהסתכל, סיבוב בוותיקן בפיאצה סאן פייטרו מצריך ישיבה והסתכלות. רוצים לאכול טוב או פאב רובע טרסטברה ובו פיאצה סנטה מריאה אין טרסטברה יכול לספק טיול של יום שלם ללא בעיה, אוכל כשר ? מי שהחליט לבזבז את כל כספו הגטו מצעה שלל מסעדות כשרות (אפילו לא רעות).

האצטדיון, מדהים איך במדינה שהמציאה את הארכיטקטורה עומד לו פשע ארכיטקטוני כזה. אוהדי רומא מגיעים דרך גשר דוקה דא'וסטה הישר לכניסה הראשית, אחרי ביקורת קצרה נכנסים למתחם האצטדיון ופוסעים בשדרה הראשים כשתחת רגליהם מצוירים מקצועות ספורט עתיקים מפסיפס וכתוב שמו הלא מפורש של השליט הכל יכול בניטו מוסוליני הלא הוא ה"דוצ'ה" .
הדוצ'ה (הדוכס) היה ידוע בהיותו אופורטוניסט, לכן לא מפתיע שמי שעמד בתחילת דרכו כמנהיג במפלגה הסוציאליסטית סיים את דרכו כמנהיג התנועה הפשיסטית.
מוסוליני היה אוהד רומא ולכן לא קשה למצוא מבין אוהדי לאציו דווקא אוהדים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, זה גם הסבר מדוע ישנם רבים מהקהילה היהודית ברומא שאוהדים דווקא את לאציו (הם אומנם לא רוב בקהילה, אבל גם לא מיעוט מבוטל) צריך לזכור שהמפלגה הפשיסטית עד 1929 לא שאלה לדתו של פעילה וככל המפלגות הפשיסטיות התעניינה בנאמנות למדינה ללא הבדל דת גזע ומין.
זה גם הזמן להזכיר שאיחוד קבוצות הכדורגל העירוניות לא.ס. רומא שידוע לנו היום קרה ב 1927. מוסוליני כמנהיג נתן מתנה לאוהדים בעונת 1941/2 אליפות ראשונה ובתקופת הפאשיזם הגזעני הוא גם ניקה אותה מבעלות יהודית.
מבחינה פוליטית היום גם רומא וגם לאציו מאכלסות בתוכן קבוצות אוהדים פאשיסטיות וגזעניות, נשיא המועדון של לאציו שם לו למטרה להיפטר מאותם אירגוני אולטרס שמבריחים כל שחקן עם גוון עור כהה. בעבר היה ידוע גם פרוטקשן שקבוצות אלו דרשו וקיבלו והאיש באמת מנסה להלחם בגזענות זו, הוא גם יודע, ושעתיד לאציו תלוי דווקא באוהדים הנורמליים שלה שפשוט לא באים אל האצטדיון.
לאציו היא אחת משלושת קבוצות הסרייה א' שנסחרות בבורסה (יחד עם רומא ויובה) ויחד עם רומא סבלה מאוד כלכלית בעשר שנים האחרונות מהאליפויות שלקחו. לאציו לעומת רומא משועבדת להלוואות נדיבות שלקחה על מנת לצאת מהמשבר הכלכלי שלה עם ריבית מאוד נמוכה בתנאי ברור שתשחק בסרייה א'. ירידת ליגה מבחינת היא מכת מוות, שכן כל ההלוואות מתבטלות והופכות להיות בריביות גבוהות מאוד מה שיגרום לה לפשיטת רגל.

שי 19 בינואר 2011

יופי של סקירה שלו.
הזכרת בחטף את הזיהוי השמאלי של מילאן, אתה יכול להרחיב? כאן היא מוכרת יותר בתור הקבוצה של ברלוסקוני.

עדי 19 בינואר 2011

כשפניך לפנתיאון מימינו בסימטה שמתעקלת אל מאחוריו יש גלידריה עם פסל פינוקיו בחוץ, קטנה, שתיירים מפספסים וזה לא הדבר היחיד שנהדר בה.
תודה על הסקירה, העלית לי את ריח האבוקות באולימפיקו לאף וזכרונות ללב.
פורצה רומא.

לוינטל 19 בינואר 2011

שלו, אתה גדול מהחיים.
ד"ש מאוניקרדיט

שלו 19 בינואר 2011

שי – הזיהוי ההיסטורי רחוק מאוד מההווה, ברלוסקוני קנה את הקבוצה הוא אומנם אמצע ימין (או בעברית ימין מתון) אבל האוהדים שייכים לשמאל (גם זה בעייתי היום להגיד).
מכל הקבוצות באיטליה מעט מאוד נשארו מזוהות פוליטית עם מה שהיו בעבר, ליבורנו למשל היא מהיחידות שמזוהות עם השמאל הסוציאליסטי גם היום (ויתכן שבגלל זה הם בליגה השנייה) בוורונה (הקבוצה השנייה לא קיאבו) יש גרעין של הימין הקיצוני, והקבוצה מזוהה עם הימין הקיצוני באופן כללי.
הרבה קבוצות מהצפון מזוהות עם "פורצה נובה – הכח החדש" או עם "ליגה נורד – הליגה הצפונית" שהן שתי מפלגות ימין קיצוני מאוד התומכות בשנאת זרים (הראשונה), או שנאת זרים והפרדות איטליה לצפון וכל השאר, (השנייה).

ישנם לא מעט שחקנים שמזוהים עם המפלגות הללו, אבל דווקא הקבוצות הגדולות מנסות להתנער מטיפוסים כאלה.

ברומא למשל דה-רוסי בצעירותו היה ידוע בחיבתו לפאשיזם, אקווילאני החזיק בבית פסל של מוסוליני. עם דה-רוסי הסיפור נגמר כשטוטי לקח אותו לשיחה צפופה, עם אקוילאני זה נגמר במעבר לליברפול.

די קאניו של לאציו גם היה ידוע בחיבתו למנהיגים חזקים והצדעות מתקופות רעות, יש לציין שברומא האוכלוסיה הרגילה (הנוצרית נורמאלית) סבלה באופן קשה מתקופת הפאשיזם, ואנשים מבוגרים שחיו באותה תקופה וקצת אח"כ רואים בזה איום מתמיד, אין בליבם געגוע לדוצ'ה או לשלטון הכוח. דווקא הצעירים (עד גיל שלושים וחמש בערך) רואים בימין, בערבים (והכוונה כמובן לטרור המוסלמי הקיצוני, לא לאומה הערבי, חס וחלילה), בכפייה, משהוא סקסי אנטי מימסדי. זה מוזר שבתוך שנאת הזרים יש חטיבה שלמה פרו ערבית שכן ה"איום" על פי שיטתם הוא דווקא מהמוסלמים ולא מהיהודים שהוא מיעוט בטל בשישים באיטליה.
למשל גם אינטר לא הייתה מזוהה עם הימין כמו שהיא מזוהה היום (או ליתר דיוק קבוצות אוהדים שלה).
יובה הייתה מזוהה עם מעמד הפועלים שרובו הגיע לטורינו מנאפולי והדרום, ולכן היא גם אהודה שם.

נתי 19 בינואר 2011

שלו,
תודה על הסקירה. לא ראיתי את הקודמת, אבל אשתדל לעקוב באות.
וברצינות עדיין חיבה למוסוליני היא משהו שלא צריך להבייש בו גם במיינסטרים? זה עדיין בגלוי (מעבר לימין קיצוני שיש בכל מקום)?
בכל זאת, שלטון עריצותי משאיר לאחר נפילתו הסתייגויות בדרך כלל, לא?

שלו 19 בינואר 2011

נתי – מוסוליני היה אופורטוניסט, מדעות שהוא השמיע היו לרוב מה שהקהל רצה לשמוע, למרות שחוקי הגזע נגד היהודים התחילו באיטליה ב 1929 הרבה לפני עליית היטלר לשלטון, השלטון סה"כ שמר על האוכלוסייה היהודית.
היו התנכלויות, יהודים היו מוחרמים, נפגע רכוש יהודי אבל קהילה יהודית עתיקה כמו זו של רומא ידעה תקופות יותר קשות בעבר (ואני מדבר עד פלישת הנאצים לאיטליה).
למוסוליני והמפלגה הפשיסטית היו הרבה חברים יהודים, עד 1929 יהודי יכול היה להיות חבר מפלגה ולא נשאל בכלל דתות או גזעו של מתפקד למפלגה.
כטבעם של משטרים טוטליטריים, השירותים הציבוריים כמו תחבורה עבדו ביעילות (ועד היום באיטליה כשמשהו מתלונן על הדוצ'ה, נאמר לו בתגובה שאצלו לפחות הרכבות יצאו בזמן). כך שלמי שלא הייתה מחלוקת עם השלטון, שילם מסים בזמן הייתה אפילו תחושת ביטחון. כל זה היה נכון עד כניסת הנאצים לאיטליה. ואז את כל חורבן הכלכלה האיטלקית הפילו / יחסו האיטלקים לכיבוש הנאצי (וצריך לזכור שאיטליה הייתה בת ברית שלה) לגבי היהודים הם גורשו למחנות רק במקומות שהנאצים תפסו ורק ע"י הנאצים עצמם. כך שגם הצעירים היום לא מרגישים חלק מהעניין הזה.
היום איטליה נמצאת במצב שכבר שנים אין לה מנהיג אמתי, השלטון עובר בין ימין ושמאל כל בחירות, השמאל סובל מחבורה של פוליטיקאים חסר כושר מנהיגות והימין (ברלוסקוני) נראה כמו תכנית ריאלטי. יש תחושה מסויימת שאנשים מצביעים לו רק בשביל הצחוק, לא באמת אכפת להם והם לא מאמינים כי ניתן לשנות.
איטליה עצמה נמצאת במשבר כלכלי קשה מאוד, לצעירים אין עתיד, שעור הילודה אצל משפחות לא מוסלמיות עומד על 0.7 ילדים למשפחה, התחזיות אומרות שתוך 20 שנה יהיה רוב מוסלמי באיטליה.
על רקע כל זה עומדות שתי מפלגות "הפורצה נובה" שמפחידה את האיטלקים ממהגרים וטוענת שכל הרע מגיע מהם, "הליגה נורד" שמוסיפה על כך שאולי כדאי לצפון המתועש והעשיר להיפרד מהדרום העני והפרימיטיבי.
כמובן שברגע שהמפלגות הללו יהיו משמעותיות איטליה גם תיזרק מהאיחוד האירופי (לא יקרה) אבל זה בהחלט מעכיר את האווירה.
הצעירים מאוד משועממים לכן כל אידיאולוגיה מהפכנית מושכת אותם, הם מנסים לזעזע את עולם "המבוגרים" ולכן תמיכה במפלגות קיצון היא חזקה יותר בקרבם, זה נכון לגבי הימין הקיצוני וזכר מוסוליני ונכון גם לגבי הקומוניסטים והמפלגות האנטישמיות משמאל.
בעצם אנטישמיות הוא דבר המאחד בתוכו את הימין והשמאל הקיצוני.

נעל קרועה 19 בינואר 2011

נתחיל אם החסרונות של פפ
1-מכר את אטו בטעות הגדולה ביותר של בארסה ב 2 האחרונות(כנראה זה עלה בגביע האלופות)
2-נרדם בשמירה במילאנו
עלה שאנן מול מילאן בחוץ(וזה אחרי שמילאן הדיחה את צ"לסי החזקה)
במקום לעלות הגנתי לעקוץ,עלה כאילו משחקים מול אלמריה
3-אף פעם אין לו שינוים טאקטים,חסר דמיון בקטע הזה,חיסרון רציני באירופה
המעלות של פפ
1-המשיך בדרך של רייקארד בלי להפריע
2-נתן למסי את המושכות
3-קניה חכמה של וויה
4-שומר על הרגלים של שאבי כמו על זהב
5-נדמה חי שלוחץ על איניסטה לבעות יותר לשער

יוני 19 בינואר 2011

ולא משחק תרים-תנגח. הכי חשוב.

דורון 19 בינואר 2011

בקרמן, תישבע שנעל זה לא פסאודון שלך…

יוני 20 בינואר 2011

לא יודע אם זו מחמאה, אך בכל מקרה, אני מגיב פה בבלוג לא פחות מבקרמן (גם במתכונות הקודמות)…

אגב, הדיון המקצועי תחתיי ברמה די גבוהה, למרות ההתנצחות האישית. יפה לכם.

לוינטל 20 בינואר 2011

חן חן יוני

שמוס 19 בינואר 2011

אתה טועה בגדול בנוגע לשינויים הטקטיים מצידו של פפ…
אני אומנם מסכים שפפ כמעט שלא מתאים את הטקטיקה ליריבה, מבחינתו היריבה צריכה להתאים את עצמה אליו, בין אם זאת אינטר ובין אם זאת אלמריה, אבל יש בזה הרבה קסם וגם הצלחה לא מועטה. על כל כשלון כמו מול אינטר תמצא הצלחות רבות – ראה ערך הקלאסיקו האחרון, או ה 6-2 בברנבאו.

אבל אין הנ"ל אומר שפפ לא משנה טקטית בהתאם לשחקנים שלו במטרה להוציא את המיטב.
השינוי הבולט ביותר שפפ ביצע היה בחיפוש אחר הוריאציה המושלמת של ה ב433 המסורתי של ברצלונה.
בעונה הראשונה שלו הייחוד היה בתפקוד של דני אלבס כמגן-קשר ימני, תוך כדי ניצול היכולת של מסי לפנות לו שטחים בתור קיצוני ימני.
בעונה השניה פפ הביא את זלאטן מתוך אמונה שהחלוץ המרכזי צריך להיות גדול ופיזי (זו הייתה אחת הסיבות לעזיבתו של אטו ומעקב אחר חלוצים מסוג זה, כמו אדביור). כמו כן במהלך העונה פפ עשה את השינוי הקריטי ביותר והעביר את מסי, שנחשב לקיצוני סופה בתחילת דרכו, למרכז ההתקפה, לרוב מאחורי זלאטן עם שני קיצוניים מצדדיו.
בעונתו השלישית פפ עשה שינוי נוסף – הודה בטעותו בנוגע לזלאטן וסגנון משחקו, ועבר לשחק באופן קבוע עם מסי כחלוץ מרכזי נסוג (false 9), כאשר וייה מגיע לקבוצה כקיצוני במקום הנרי ולא כחלוץ במקום זלאטן. התוצאה – אחרי חצי עונה מסי כובש 30 שערים ומבשל 15, ומשחק ההתקפה דינמי כפי שלא היה אף בעונת 08/09.

אותו טריק של מסי כחלוץ נסוג פפ ביצע ב-08/09 בדיוק פעמיים – ב 6-2 מול ריאל ובגמר האלופות מול יונייטד. פעמיים זה היה המהלך הטקטי שעשה את ההבדל.
וזה רק על קצה המזלג. וריאציה נוספת היא למשל הגלישה של הקשר האחורי לעמדה של בלם שלישי בזמן שברצלונה מחזיקה בכדור, תוך כדי עלייתם של המגנים לקו של הקישור.

צור שפי 19 בינואר 2011

אהבתי את הניתוח

נעל קרועה 19 בינואר 2011

1-מול ריאל גרדיולה לא עשה דבר,מוריניו השתכר מריאל ,וזנח את הטאקטיקה
2-מסי משחק מאחורה במרכז,למה זה לקח 3 שנים?
3-אטו עד היום עדיף על וויה בבארסה
4-לפני חודשים בארסה בקושי הוציאה תיקו מול קופנהגן בחוץ (וזה לאחר ניצחון קשה בבית מולה)
היה חייב להסיק מסקנות,לסגת אחורה ולעקוץ בלי שום בושה
5-אם בארסה תפגוש את צ"לסי או אינטר שוב,גרדיולה יכשל שוב ,הוא יעלה פתוח במשחק החוץ ויפסיד מול הבונקר
6-גביע האלופות זה לא ליגה,חייב לשחק אחורה מדי פעם,ככה זה בחיים
7-לשום קבוצה בעולם אין צוות שחקנים שיכול לעקוץ כמו בבארסה

שמוס 19 בינואר 2011

1. טיעון חזק. אולי פשוט תחליף את מוריניו הכושל.
2. למה? כי ברצלונה שיחקה בהצלחה את ה 433 הקלאסי כשמסי מבריק באגף. ונהוג לומר אל תתקן מה שלא שבור. מי היה מאמין שברצלונה תוכל לחדש את עצמה דווקא במערך ללא חלוץ חוד?
3. אטו לא יכול לעשות בהצלחה מה שוייה עושה כרגע, להיות קיצוני שמאלי. ואם היה חלוץ, לא היית מקבל את מסי במרכז כמו שרצית בסעיף 2.
4. אם ברצלונה הייתה נסוגה אחורה נגד קבוצות כמו *אקין קופנהאגן, באיזה קבוצות היית צופה בטלוויזיה? בתרים תנגח?
אגב, המשחק הזה היה האחרון שבו ברצלונה לא ניצחה (פרט לגביע הספרדי). וזה היה לפני חודשיים וחצי. ממש מדגם מייצג בחרת…
5-6. אני חושב שיש איזשהו יופי בזה שיש מאמנים שעולים פתוח גם בנוקאאוט, ואשכרה מחפשים את הניצחון חוץ. אתה זכאי לדעתך אבל תצוגות כמו ברצלונה באמירויות אשתקד אתה לא תקבל באופן הזה.
7. אולי. אבל בוודאי שגם לשום קבוצה בעולם אין צוות שחקנים שיכול לשחק את הטוטאל פוטבול כמו ברצלונה…
בסך הכל נדמה לי שהשיטה של ברצלונה כרגע עובדת מספיק טוב בשביל להמשיך לדגול בה במקום לחפש עקיצות ובונקרים. וזה האנדרסטייטמנט של השנה…

נעל קרועה 20 בינואר 2011

1-הסרקזם לא מרשים
2-כשמסי היה בימין,בארסה ניצחה בנס את צל"סי והפסידה לאינטר,חיב לתקן את מה ששבור
3-אפשרי ועוד איך
4-לשחק מבוקר בחוץ באירופה ,זה שום תרים תנגח ,זה פשוט חכם,הרי לא מדובר פה ביוניטד או טוטנהם
5-בארסה היא קבוצת כדורגל לא קירקס נודד
הקירקס הנודד הזה עלה לנו בגביע מול מוריניו
ןזה פשע לצוות השחקנים הכי טוב בעולם,שהמאמן זילזל ביריבה

ויכסלפיש 19 בינואר 2011

נעל, אינטר הדיחה את צ'לסי…

נעל קרועה 19 בינואר 2011

ברור,טעותי בשם

אביאל 19 בינואר 2011

בהחלט מאמן גדול, שאכן מאמין בדרך שלו, אבל לא כופה אותה על אחרים כמו שאר הקטאלונים, שילמדו קצת ממנו שאר אנשי ברצלונה.

בכל מקרה, אם נשים את הדברים על השולחן, הוא היה אמור לעוף בחצי הגמר מול צ'לסי לפני שנתיים, שנה שעברה הוא לא עבר את החצי, כנראה שבלי טעויות השופט במשחק ההוא מול צ'לסי הוא לא היה זוכה לפוסט הזה, אולי לכבוד בגלל צורת המשחק של ברצלונה ושתי אליפויות ספרד, אז אפשר לקחת גם דברים בפרופורציה, ברצלונה של רייקארד בגדולתה עדיין שווה לזו, בינתיים כמובן (לדעתי כמובן).

Comments closed