מאניה דפרסיביים

המקל והגזר העירקיים; וגם איזה תבאע מהאמירויות

 

מתוך אתר חברת "אל-עאדל מותאחידה"

לכאורה הידיעה שקראתי בתחילת השבוע הייתה אופטימית ובעלת מסר חיובי: לשחקני נבחרת עירק הובטחו 10 מיליון דולר בעקבות הניצחון 0:1 על איחוד האמירויות באליפות אסיה בתחילת השבוע. כסף קל. גמול נאה על הישג ספורטיבים. מה שיפה שהשחקנים העירקים, מחזיקי הגביע, לא הסתנוורו מהתגמולים וניצחו היום גם את צפון קוריאה בדרך לרבע הגמר. אולי רצו להבטיח שהכסף באמת ייכנס.

כי המיליונים לא היו בונוס של ההתאחדות אלא הגיעו מטעם חברת בנייה פרטית בשם 'אל-עאדל מותאחידה' מהעיר אירביל שהרוויחה יח"צ. 40 אחוז (4 מיליון דולר) מהסכום הוקצה לבניית בתים לשחקנים באירביל, השאר יעבור לידיהם – חלק בצורת מתנות (מכוניות, נסיעות לחו"ל ואולי גם תלושים בזארה וקופון ארוחת בוקר בבנדיקט) וחלק בצורת הידיד הנאמן, הלוא הוא כסף מזומן.

**

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ברגע שקראתי את הידיעה, נזכרתי בימים של עודאי חוסיין שדאג להעניש את שחקני הנבחרת בהשפלות פומביות, כליאה, מלקות, תגלחות ועוד התעללויות פיזיות ונפשיות. אז אמנם המשטר התחלף אבל המנטאליות (שרווחת משום מה בהרבה מדינות, לא בהכרח ערביות) נשארה. הרי אתם מכירים את הכלל הידוע – שאלה שנושאים על כפיים את המאמן אחרי נצחונות יהיו גם הראשונים לקלל אותו ולדרוש את ראשו. איבוד פרופורציות הגיוניות קוראים לזה. בטח כשמדובר בהישג מינימלי (הניצחון על האמירויות בסך הכל הבטיח לעירקים שלא יעופו כבר אחרי שני משחקים).

**

ואחרי שחשבתי על עודאי, מחשבתי נדדה באופן טבעי לאנדרס אסקובר הקולומביאני שחוסל אחרי שכבש שער עצמי מול ארה"ב במונדיאל 1994. ואז קו המחשבה שלי חזר לאליפות אסיה ונחת על על וואליד עבאס, בלם נבחרת האמירויות.

הוא זה שכבש שער עצמי אומלל ביותר בדקה ה-93 שהעניק לעירקים את הניצחון ו-10 מיליון הדולרים (וגמר את האמירויות):

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

והיום מול אירן במשחק האחרון של האמירויות, שוב בדקה ה-93, הפעם לפחות המשחק היה גמור (אירן הובילה 0:2), וואליד עבאס כבש שער עצמי עוד יותר ביזארי: (ב-2.55 דק'):

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יש לי שלוש תקוות: א. שוואליד עבאס לא יקבל כדור בראש כשיחזור הביתה. ב. שוואליד עבאס לא יקבל מזוודה של מזומנים על מכירת המשחקים. ג. שוואליד עבאס כן יקבל פיצוי כספי על עוגמת נפש. לא נעים לפשל ככה לעיני כל אסיה.

 בכלל יהיה נחמד לפעמים אם דווקא אחרי הפסדים, נבחרות שהאתמצו ונתנו הכל בכל זאת יקבלו ליטוף ובונוס על ההשקעה. הרי נצחונות גדולים בטורניר גדול הם ממילא פרס נהדר בפני עצמו. פסיכיאטרים ממליצים לאזן את מצב הרוח, לא להגביר אושר למאניה ובאסה לדפרסיה.

**

והנה קליפ מיוחד לכבוד עבאס:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

או-מא-ייה
האליבי של ז'וזה

No Comments

דניאל 20 בינואר 2011

כמה צחקתי מהקליפ!
יש כמה שערים עצמיים שם, שפשוט השחקנים התבלבלו, וחשבו שהם בהתקפה. 2:59 למשל.
אלה השערים העצמיים הכי מצחיקים

עומר 20 בינואר 2011

אני דווקא מתפלא הרבה פעמים כאשר מגנים כן מצליחים להרחיק את הכדור לחוץ מעל או לצד השער שלהם. לפעמים זה ממש קרוב להיכנס. ככה שאני לא ממש מתפלא כאשר זה באמת נכנס, כמו השערים המצחיקים שבקליפ.

אביעד 20 בינואר 2011

חסר שם שער אחד. זה ששבר לי את הלב:
http://www.youtube.com/watch?v=T9-tnDFjQxk

red sox 20 בינואר 2011

לא היה ולא יהיה כמו הגול העצמי שפיטר אנקלמן חטף מהוצאת חוץ של אולוף מלברג בדרבי מול ברמינגהאם. הפאדיחה של אוואט נראית טוב ליד זה. מה שהפך את זה לקלאסיקה היה כמובן האוהד של ברמינגהאם שנכנס למגרש, נעמד מול הפרצוף של אנקלמן ורקד מולו. אחד הקטעים הגדולים בתולדות הפרמייר ליג והשער העצמי המשעשע בכל הזמנים.

אם אני זוכר נכון זה היה דרבי ראשון של העיר ברמינגהאם אחרי משהו כמו 15 שנה שברמינגהאם סיטי לא היתה בליגה הראשונה. 3-0 ניצחו הכחולים באותו יום, ומי שראה את המשחק (טוב, וגם פיטר אנקלמן…) לא ישכח אותו.

אגב-למיטב ידיעתי אנקלמן טוען עד היום שהוא כלל לא נגע בכדור מה שמביא אותנו לחידת טריוויה חוקתית: הוצאת חוץ נכנסה ישירות לשער מבלי שנגעה באף שחקן בדרך. מה צריך לפסוק השופט?

S&M 21 בינואר 2011

אם מובקע שער עצמי ישירות מהוצאת חוץ (או מבעיטת עונשין – פעם ראיתי כזה מהלך במשחק של הפועל רמת גן), שורקים קרן.
אם מובקע שער רגיל מהוצאת חוץ, אז זה לא נחשב שער, והכדור עובר להוצאת חוץ של הקבוצה השנייה או כדור שוער (אני לא בטוח מה מקבלים, אבל בטוח שזה לא נחשב שער).

לוינטל 21 בינואר 2011

בעיטת שוער.

נעל קרועה 20 בינואר 2011

1-אסיה יבשת ענקית,מענין כמה ענין יש בדבר הזה
2-הכתבה בוואלה שהעבירו את שעות המשחקים באיטליה לצהרים עבור אסיה,אומרת שכנראה נשכח מלראות את בארסה בערבים בקרוב
3-בעוד 5 שנים הליגות האלו יתעשרו,יקחו את כל הכוכבים,ואז נאכל אותה עד העצם

red sox 20 בינואר 2011

הליגות באסיה יתעשרו—> הכוכבים יעברו לשם—> הקבוצות האירופאיות יתחילו לחפש שחקנים במקומות אחרים—> סולי צמח יחתום במאן יונייטד, עמרי קנדה בבארסה, חן עזריאל באינטר וערן זהבי ישרוף את הקווים באנפילד. (ואת הכוכבים הגדולים נקבל בשידורים חיים מדובאי וקטאר בשעות מצויינות). מתאים לי הסידור הזה
:-)

שלו 20 בינואר 2011

סיכום הדרבי,
בגלל מחויבויות משפחתיות נאלצתי אתמול להפסיד את הדרבי, היום כשראיתי אותו לראשונה גיליתי ששודר במקביל לארסנל – לידס שזה סוג של פשע נגד האנושות לשדר שני משחקים במקביל, רומא ללא פיזארו, טוטי, פרוטה, קאסטי מנצחת פעם שנייה העונה את לאציו (גם דוני, טאדיי, ווצ'ניץ' ומנז על הספסל).
קצת מעצבן העניין הזה עם רומא, יש לה קבוצה תחרותית, שמנצחת את כל "הגדולות" ומפסידה נקודות על שטויות כאילו מסרבת להתבגר.
יש עוד סיבוב שלם לשחק וצריך עוד שלוש ניצחונות כדי לקחת גביע ולקבל כוכב כסף השאלה היא איזה רומא נראה זו שמנצחת את מילאן ואינטר או זו ששומטת יתרון שני שערים מול בולוניה בבית.
לראניירי הפתרונים.
דרך אגב, לא להאמין לכל מה שכותבים בעיתונים ווצ'ניץ' נשאר והוא תמיד יותר טוב בסיבוב השני.

דורון 20 בינואר 2011

אני חובב נלהב של תת הז'אנר: "ניסיתי להחזיר לשוער וזה מה שיצא". לקראת סוף הקליפ יש שם כמה משובחים כאלה (ולי דיקסון האלמותי)

לוינטל 21 בינואר 2011

איזו הקשתה של דיקסון. רק הוא ונייג'ל וינטרברן היו מסוגלים לכך בשעתו

Comments closed