אילו הייתי יכול להפנות שאלה אחת לעבר ארסן ונגר…

לא מזמן היית בלתי מנוצח, עכשיו אתה גדול הלוזרים...

היא הייתה: איך לעזאזל הצלחת תוך פחות משבע שנים להפוך ממנג'ר של ה-INVINCIBLES למנג'ר של BUNCH OF LOSERS? איך אתה מצליח לחרב את המורשת של עצמך?

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

תזכורת: ב-2003/4 ארסנל נתנה את העונה ההיסטורית שלה – 38 מחזורים ללא הפסד תוך הצגת כדורגל סוחף באמת. מאז משום מה נשמרה לקבוצה תדמית של דוגלת בכדורגל חיובי למרות שהעובדות מראות כי מאז 2005 ארסנל לא התקרבה אפילו באף עונה להיות הכובשת הבכירה בפרמיירליג. העונה כמובן נשברו שיאי הלוזריות, ושימו לב: התותחנים ספגו רק שני שערים יותר ממנ. יונייטד (עד למחזור האחרון אפילו שער אחד פחות), אבל כבשה ארבעה פחות.

**

ועכשיו לתשובה שמר ונגר היה צריך לענות לי, אילו שפיותו הייתה חוזרת אליו:

א. אז בארסנל היו מספר שחקנים טופ קלאס – הנרי, ויירה, ברגקאמפ, קאנו. לא הרחק מהם היו פירס, א. קול, וילטורד וליונגברג.

ב. אז בארסנל היו מספר שחקנים בריטיים משמעותיים, מצרך הכרחי עד כה בכל קבוצת פרמיירליג שקטפה תארים. מרטין קיאון, סול קמבל, א. קול וריי פארלור הביאו את ממד הקשיחות האנגלי בתוספת כמובן לוויירה, ג'ילברטו ואדו הבלתי מתפשרים.

ג. אז בארסנל היו שחקנים בשלים, בשיאם. כמות נכבדה בהרכב הייתה סביב גיל 30 ואף אחד לא דיבר על 'פרויקט' ולא על 'בנייה לעתיד'.

**

והנה מה שוונגר אמר אחרי עוד מפח נפש, איבוד יתרון 1:3 על טוטנהאם: "אנחנו יציבים באופן יוצא מהכלל… עם הופעה ממוצעת לא היינו יוצאים מכאן עם נקודה… היינו שווים במחצית הראשונה יתרון גדול יותר מ-2:3 (ומה במחצית השנייה, ארסן?)… אנחנו ברצף 16 משחקי ליגה בלי הפסד… הכל עדיין תלוי בנו…"

אז לסיום, אם אפשר עוד שאלה למר ארסן ונגר: איך הפכת לגדול גונבי הדעת בכדורגל, כזה שאפילו אברם מחוויר לידו?

במקום תגובה - או לא ליגה מכה שנית
אברטון. מלך! שערים! צ'יצ'ריטו!

No Comments

IsraGooner 22 באפריל 2011

רק אל תצפה לתשובה. האיש סובל מהפרעה דלוזיונלית וההופעות שלו בתקשורת והאמת שגם על הקווים פשוט מביישות אותו ואת המועדון, הופכים את המועדון הגדול והנפלא שנקרא ארסנל – מועדון שהוא תרם לו רבות – לבדיחה הגדולה של הכדורגל האנגלי.

יש הרבה מנהיגים שעשו דברים נהדרים בכל התחומים, לא ידעו מתי לוותר ואיבדו את תהילתם. ארסן ונגר הוא כזה. הוא לא יתקן את הטעויות שלו מטעמי אגו צרוף. איתו ועם אוסף הפשלונרים שעוצב בדמותו ובהתאם ל"פילוסופיה" שלו, ארסנל לא תזכה בשום דבר.

רמי 22 באפריל 2011

זה מה שכל אוהד שפוי של ארסנל שואל כבר עונה שישית!.
וונגר הוא המאמן הכי גדול של ארסנל אי פעם, אבל הוא כמו רבים אחרים, פשוט לא מסוגל להודות בטעויות.
הקבוצה מלאה בשחקנים בינוניים, שבלוניים, שלא מראים שום התקדמות אבל מנגד זוכים מוונגר לקרדיט לא נגמר. שחקנים מקבלים חוזים חדשים למרות שהיכולת שלהם רק מדרדרת.
נוסף על זה, וונגר לא מוכן לרכוש שחקנים חדשים על פני הצעירים שהוא בעצמו קידם, כי זה "יעצור את ההקדמות שלהם".
היכולת ההגנתית של הקבוצה הן מבחינה אישית והן קבוצתית היא מהגרועות שראיתי (למרות מספר ספיגת השערים המטעה).
מקבוצה שהייתה שהייתה שילוב של לחימה בלתי מתפשרת וטכניקה ומהירות, הוא הפך את ארסנל לקבוצה די איטית (פרט לוולקוט), ולא מגוונת.

נעל קרועה 22 באפריל 2011

עכשיו שיש לארסנל בעל בית חדש,כנראה שונגר בעונה האחרונה שלו בארסנל
בצל"סי בעל הבית ,מחליף בעלים כמו גרבים,ידש סיבה הגיונית שזה לא יקרה גם בארסנל?

IsraGooner 22 באפריל 2011

בוודאי שיש סיבה הגיונית – כי לארסנל אין "בעל בית" חדש, גם בגלל שהוא לא בעלים יחיד (לפחות בינתיים), אבל בעיקר כי הוא היה האיש הכי חזק בהנהלה של ארסנל בשנתיים וחצי האחרונות. בניגוד לבעל הבית של צ'אבסקי, קרואנקי הגיע לארסנל בעיקר כדי לחפש רווחים. ונגר הוא המאמן המושלם לרווחים…

ונגר בארסנל לפחות עד 2014, אלא אם כן תקרה איזושהי קטסטרופה שפירושה בעיקר אי העפלה לצ'מפיונס ליג.

avigol 22 באפריל 2011

אני הייתי שואל אותו מתי נגמר לו החוזה.

סאביסביץ' 22 באפריל 2011

הבעיה היא ממש לא ונגר וכל מבקריו אלה אנשים בעלי זיכרון קצר, אם תשים לב השיטה של ארסנל מעולה ובימים טובים אפילו משווים אותה לבארסה. הבעיה של ארסנל אלה השחקנים שאמורים לתת הרבה יותר ממה שהם נותנים וכמובן חייבים להעיף משם את פרבגראס שעושה טובה שהוא משחק.

שלו 22 באפריל 2011

רומא -קייבו:
הרבה אנשים מציינים את ירידת האיכות בסרייה א' ומביאים את העובדה שבשנה הבאה בפעם האחרונה תשלח הליגה האיטלקית ארבע נציגות לליגת האלופות כהוכחה לטענה זו.
אפשר גם להסתכל על זה כעל סוגיית הביצה והתרנגולת.
ההתאחדות האיטלקית בצר לה הייתה חייבת לטפל בפרשת שחיתות בסוף עונת 2005 – 2006, הידוע בשם קלצ'ופולי. לא כל כך משנה מה האמת בפרשה זו אבל פועל יוצא שלה היה ששתי הקבוצות, רומא וקייבו היו הנציגות של איטליה בעונה החופפת בליגת האלופות כשבעונה הסדירה רומא גמרה חמישית וקייבו שביעית. שלוש קבוצות שהיו אמורות לייצג את איטליה באירופה פינו את מקומן לקבוצות ממקומות 8 עד 10.
בעונה אחרי הליגה התמודדה עם התפרקות מעשית של יובה מנכסיה (שחקנים או שירדו ליגה, או שעברו לאינטר או שעזבו את איטליה) קבוצות שמבחינת יכולת היו אמורות לשחק באלופות בעונה באחרי, בגלל שהתחילו עם חוסר בנקודות בעצם עברו למפעל פחות חשוב (פיורנטינה) וכך נוצר ששתי עונות לא ייצגו את איטליה ארבעת הקבוצות החזקות שלה באלופות.

באשר לקייבו, הקבוצה השנייה של וורונה ראוי לאזכר שסימונה פרוטה האגדי עבר דרכה בדרכו לרומא, ושהביקור בליגת האלופות היה טראומתי עבורה ובסוף אותה עונה ירדה ליגה. כינוייה הוא "החמורים המעופפים" ומשחקת בדרבי של ורונה נגד הלס ורונה, שהיא קבוצה ממש לא נחמדה ידוע כקבוצה לבנה, ומאוד גזענית משחקת היום בליגה השלישית.
ורונה עצמה יושבת במחוז וונטו (והיא בירתו)אזור מומלץ מאוד לטיול
החל מהדולומיטים דרך ונציה וורונה עצמה, עמית בטח יכול להמליץ על אופרה כזאת או אחרת, אני מזכיר מקום אחד "אגם גרדה" שהוא מקסים בקיץ, מקסים בחורף, יש בסביבתו הכל! מלונה פארק עצום "גארדהלנד" ועוד מליון ואחד פעילויות שונות.

ורומא, מחכים לטוב.

YB 22 באפריל 2011

יוצא מן הכלל. כל מילה זהב.

כפיר 22 באפריל 2011

עמית,
אני גם כבר התחלתי לשנוא את ונגר.
התחלתי לאהוד את ארסנל בעונת 97-98 כקונטרה ליונייטד. כל הילדים בכיתה שלי אהדו את יונייטד ואני רציתי משהו אחר אז התבייתתי על ארסנל. כל כך אהבתי לשחק פיפא 98 עם אוברמרס וברגקאמפ ואנלקה ואיאן רייט. זו היתה קבוצה עם ביצים.
אני חושב שקצת מגזימים עם ונגר וארסנל בכלל בשנים האחרונות. בכל זאת הוא הגיע לגמר 2006, חצי גמר 2009, ורבעי גמר 2008 ו- 2010. הוא הולך לסיים (טפו טפו טפו ) במקום השני – שלישי מעל שתי קבוצות לפחות שעדיפות בסגל שלהן על שלו.
הבעיה איתו היא, ואני חושב דורפן כתב את זה בדיוק ככה, שאחרים לומדים מטעויות, אבל הוא לא מסוגל ללמוד מהצלחות. הרמאות שלו היא שבהתחלה, אחרי השחרורים של ויירה והנרי, הכל נראה טוב. תראו, לארסנל יש חלוצים, תראו לארסנל יש מרכז שדה. אבל בטווח הארוך מביש לראות שהשדה שלך מורכב מפברגאס שבכל משחק מול בארסה עושה במכנסיים. תראה כמה אדבאיור חסר עכשיו. נכון שהוא לא הצליח בסיטי אבל אני בתור אוהד ריאל שמחתי מאוד שהוא מגיע אלינו כי ידעתי שזה שחקן שיודע לשים את הכדור ברשת (יותר טוב מואן פרסי) וגם מגיע למעמדים שצריך אותו. התקווה הגדולה שלי (ואני מניח של כל אוהדי ארסנל) היא שלארון רמזי יש מנטליות שמזכירה את הקשרים ההם מסוף ה-90 ותחילת 2000.

עמית פרוס 22 באפריל 2011

לווינטל,איזה צרות של עשירים….
ארסנל נכנסה ביודעין לתהליך של בניית איצטדיון בשנים האחרונות ,והיה ברור שהיא יכולה להשקיע פחות כסף ברכש.
וכל זה לא משנה בכלל,כי מה שחסר זה בדיוק שני שחקנים.שוער וקשר אחורי עצבני.
זה הכל,ואני מאמין שבאוגוסט וונגר יביא שניים כאלה ועונה הבאה ארסנל תרוץ חזק מאוד לאליפות,עוד יותר משנה.
ארסנל עדיין משחקת רוב הזמן כדורגל יוצא מן הכלל,ותאמינו לי עולה לי בדם לכתוב את זה….

שחר ע. 23 באפריל 2011

עמית-אין לארסנל שום בעייה להביא איזה שחקן שהיא רוצה,היא אחת הקבוצות הרווחיות והעשירות בארופה,זו החלטה של המנג'ר לא להביא בלם,ושוער מנוסים.
כי הוא מאמין בסגל שלו.
ועדיין האליפות פתוחה,בעיקר בגלל העומס שיש ליונייטד לעומת ארסנל וצ'לסי.

יוני 23 באפריל 2011

האליפות לא פתוחה. זו פיקציה. השחקנים של ארסנל לא יקחו תואר אלא אם ממש יתנו להם אותו, כמו שפרס קיבל את הנשיאות ללא תחרות. אין שם מישהו שיושיט שתי ידיים, יתפוס בכוח ולא ירפה. זו הדרך היחידה לזכות בתארים.

אותי טקטיקה לא מעניינת. נעשיתי אוהד בורינג ארסנל בגלל מייקל תומאס ולא נראה לי שזה ישתנה. מצידי שיהיו רעים ומשעממים ויקחו תארים. כדורגל יפה זו השכבה מעל. ונגר חושב אחרת.

כבר כמה שנים שאין שחקן אחד קשוח אמיתי בקבוצה הזו. אני לא מדבר על קין/ויירה. אפילו בוסקטס מספיק קשוח. כל שחקן בארסנל מסיט את העיניים כשילד שגדול ממנו בשנה מביט בו ברחוב.

Comments closed