הקסם הצהוב שכבש אותי (ביקור ב-0:5 בדורטמונד)

חוויות ורשמים מדורטמונד (וקצת מקלן)

שלום עולמי. אני והצהובים-שחורים

70 קבוצות שיחקו בשבת בפרמיירליג, בלה ליגה, בבונדסליגה, בסרייה אה, בליג 1 (צרפת), בארדיוויזיה(הולנד), בליגה סאגרס (פורטוגל) ובליגה הבלגית. רק קבוצה אחת כבשה חמישה שערים. לא ברסה ולא ריאל. אפילו לא האימפריה ו.ו.ו. ונלו.

התמזל מזלי להיות בסיגנל אידונה פארק שם בורוסיה דורטמונד שחטה 0:5 את קלן במשחק בו – לא תאמינו – התוצאה קיפחה את האלופה. אחרי 66 דקות כבר נכבשה חמישיה ובשקט הייתה יכולה להיכבש גם עשירייה. רק חילופים של יורגן קלופ שרצה לתת מנוחה לכוכביו (בצדק מבחינתו) מנעו תבוסה היסטורית מהקבוצה הפאתטית שלי.

וכן, נהניתי. קלן איכשהו זכתה ביותר קרנות (2:3), אבל זה היה משחק יותר חד צדדי מאשר המשחקים של ברצלונה. עד לדקה ה-86 עמדה הסטטיסטיקה על 0:24(!!) בבעיטות לשער כשקלן לא עוברת את החצי. רק אז עמוק בגארבג' טיים פודולסקי סחט הצלה מוויידנפלר.

ממש היה מביך קצת ל-80,200 הצופים, אבל איזה כיף. אין שווה לחווייה של צפייה במשחק בבונדסליגה (וכמובן בכל מדינה וליגה יש קסם ותרבות שונים ומרתקים). בירה, נקניקיה, סיגריה, אווירה כיפית. הכל מושקע, מתוקתק, מצוחצח וגם אם יש התפרצות פראיות זה במידה מרוסנת. אני עם הגרמנית והתרבות הזו מסתדר הכי טוב. זה היה צריך להיות ביתי, אבל זה עוד לא.

***

כשדורטמונד במיטבה, כש-BVB כובשת מוקדם ונפתחים לשחקנים שלה מרחבים והם טסים מהאגפים, השווארצגלבן (צהובים-שחורים) חוזרים להיות אותה קבוצה סוחפת ומרגשת. נכון שזה לא קורה באופן יציב לקבוצה הדי חסרת ניסיון הזו העונה, בליגת האלופות הקמפיין של הקלופים מביך עד כה, אבל זה שכר לימוד שישתלם להם ודאי בעונה הבאה.

איזה נפלא לראות קבוצה שמשלבת בצורה אופטימלית בין צעירים לוותיקים עם מאמן נלהב על הקווים שעומד כל 90 הדקות כאילו פוחד לאבד שליטה. איזה פנטסטי זה לראות כדורגל כזה סוחף ומרשים כשלמעשה על המגרש רצים 11 שמות שאולי אף אחד מהם אינו מוכר מאוד לחובבי כדורגל רבים ובלי אף כוכב גדול עדיין ובלי טיפת אגו (למעשה הכוכב הגדול היחיד על המגרש שיחק בקלן – פולדי). ככה יש כל הזמן תנועה של שחקנים בלי כדור לעומק, דרך המרכז והאגפים, יש הנעת כדור בקצב גבוה א-לה טיקי-טאקה, יש פרגון עצום (שחקנים ברחבה שמוצאים עצמם מול השוער מחפשים למסור לחלוץ שלידם).

אז נכון, קלן בה אני שוהה בימים האחרונים היא עיר מופלאה, יפיפייה, תוססת, מהממת וכיפית שעושה המון חשק לכל דבר – אבל הקבוצה שלה היא פח אשפה שלא עונה לשום אחת מהמחמאות הנ"ל. ובכל זאת דורטמונד עשתה אותי מאושר עם הכדורגל התוסס שלה. מעולם לא אהבתי ונהניתי כל כך מצהובים-שחורים. כשהם במיטבם אני בעדם.

***

מריו גצה וקגאווה שינג'י (כך הם קוראים לו כאן) הם שני התותחים הכבדים של דורטמונד. שני אמנים ננסיים. צמד מכשפי הכדור. מה שנקרא צאוברר (קוסמים). קגאווה היפני שהגיע תמורת כחצי מיליון יורו בקיץ שעבר מאוסקה ומדובר כנראה בגניבת העשור. היפני הזה הוא מוח כדורגל. השליטה שלו בכדור, ראיית המשחק והבנתו, בעיקר התנועה החכמה והבלתי פוסקת שלו, הידע המושלם מתי להיכנס לאמצע ומתי לפתוח, מתי לשחק בעמדה המקורית שלו בקישור ומתי להיות חלוץ נוסף מקדימה, שלא לדבר על הלחץ הגבוה כשהכדור אצל היריבה – זה פשוט בית ספר לכדורגל. עד היום הערכתי את שינג'י, מהיום כשעקבתי אחריו בלי מגבלות הפריים הטלביזיוני, פשוט התאהבתי בשינג'י.

עתיד הכדורגל נמצא במזרח הרחוק אולי. הצהובים באים (איש לא יירא!).

באמת מדובר בכוכב שדורטמונד תלויה בו יותר מאשר כל שחקן אחר בחלק ההתקפי. כשקגאווה הוחלף (71) המשחק השתנה לגמרי. אם עד אז דורטמונד שלטה ללא עוררין ולא הפסיקה לאיים, מאותו רגע עד סיום המשחק דורטמונד גילתה רפיון (תוסיפו אמנם תוצאה נוחה ועייפות מהמסע לפיראוס באמצע השבוע), קלן הצליחה סופסוף לצאת קדימה ולעשות משהו ואילו האלופה השתתקה.

szólj hozzá: Dor 5-0 Col

***

אז מה היה לנו? הקבוצה הצהובה מדורטמונד, הכוכב הגדול הצהוב שלה מיפן, וכן – ביומיים האחרונים גיליתי מחדש את המזרח הרחוק הצהבהב והנפלא. אחרי שנים שדי זלזלתי ומיעטתי לעשות איתם משהו אתמול והיום היו לי סיני (בסאונה) ותאילנדי (במסיבה).  איזו חוויה מתקנת. חבר'ה צעירים, עדינים, יפיפיים, מתוקים וסקסיים להחליא. משהו משהו.

לא פלא שהשמש הצהובה זורחת כאן חזק בשמי התכלת ביומיים האחרונים (ולא, זה ממש לא אומר שחם). החיים שלי כרגע הם צהבת אחת גדולה. מזל שיש הפועל מחר. אולי יסתדרו לי חזרה הברגים במכונה.

שבוע טוב.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ליגת שוקי ההון: בחירתה של אנג'לה
יום התהילה. פאקינג תהילה

No Comments

פורצה פיורנטינה 23 באוקטובר 2011

בלי שום קשר למשחק המדובר הבונדסליגה הולכת להיות בשנים הקרובות הליגה הטובה באירופה!
הליגה עם ממוצע הקהל למשחק הגבוה באירופה,המתקנים החדשים,הניהול הנכון של הליגה(גם מסחרית),השערים הרבים המובקעים בה,הספונסרים והחסויות שגם הם עושים את שלהם מבטיחים עתיד לליגה הזו לעוד הרבה שנים ומבחינתי האישית זו הליגה הפייבוריטית עליי בכל אירופה.
נהנתי לקרוא כתבה זו.

כסיפוביץ 23 באוקטובר 2011

הכל נהדר
עד קולדפליי…

יניר 23 באוקטובר 2011

הכל נהדר
ובעיקר קולדפליי

ברני 23 באוקטובר 2011

לי דווקא עשו את זה אתמול הצהובים שחורים מנתניה….

תומר חרוב 23 באוקטובר 2011

זה הולך ביחד, לא סתם נתניה ודרטמונד ערים תאומות.

גולר 23 באוקטובר 2011

מילאן חזרה מפיגור 3-0 מול לצ'ה,
ובמחצית שנייה נפלאה היא הפכה את התוצאה וניצחה 3-4

קורא אדוק 23 באוקטובר 2011

ד״ש חם לקלן…אני כל כך מתגעגע לעיר הזו..

נעל קרועה 23 באוקטובר 2011

זה שדורטמונד כל כך גרועה בליגת האלופות,מה זה אומר על הליגה הגרמנית?

יאיר 23 באוקטובר 2011

דורטמונד קבוצה מדהימה כשהיא במיטבה, שנה שעברה לקחה ממש בהליכה את האליפות. והנה , עוד קבוצה כבשה היום חמישייה . סליחה , שישייה … ולא לקלן :) . ואכן מעצמת הכדורגל הבאה היא יפן , כנראה.

יאיר

allsportil.co.il

אורי 24 באוקטובר 2011

לוינטל, זה תמיד כיף לקרוא את הפוסטים שלך כשהם אשכרה עוסקים בספורט, אבל בבקשה תחסוך מאיתנו את ההרגלים המיניים שלך. קשה לי לתאר את תחושת הקבס שעלתה בי עקב האיזכור של הסיני בפוסט. גם אם כולם משתינים בבריכה זה ממש לא לעניין לעשות את זה מהמקפצה…

רוני 29 באוקטובר 2011

האמת שחשבתי מחשבה דומה (לא 'תחושת קבס' אבל אי נוחות), אבל אז אמרתי לעצמי שאילו היה מדובר בכותב סטרייט והוא היה מספר על סיניות ותאילנדיות, זה לא היה מזיז לאף אחד.
אז וויתרתי על ההערה.

תכלס, המעשה המגונה היחיד בפוסט הזה הוא השיר של קולדפליי. יקח אותם אלוהי הרוק ויעשה בהם שפטים.

Comments closed