פ.ס.ז' – פריז וכדורגל

לא עיר של כדורגל

 

פריז, פריז, פריז. העיר הרומנטית בתבל.

פותח את השבת בסאונה עם מסאז' מעלף מחברי הטוב אלבאן. איזו רגיעה. יוצא משם עם סיגריה פואבלו נחוצה ביותר וצועדים לעבר בולאנג'רי נפלאה ליד כיכר הרפובליקה, רליז'ס (פחזניה) לחה מפוצצת בקרם שוקולד לצד תה יסמין תוצרת מריאז' פרר. אבל רגע, באתי לכתוב על כדורגל…

אז נחזור אחורה. 4 וחצי בלילה. אחרי שני מועדוני גייז חביבים ברובע לה מארה יוצאים לסגור את הערב על מוחיטו וניל ונשנוש של קלמארי מטוגן בפאב חדש ויפיפה. שם פוגשים את רישאר, לבנוני בן כ-50 שיושב על הבר. הוא ם משקפי שמש. מבקשים ממנו לצלם תמונה של שנינו והוא מסביר שהוא עיוור, מאז קרתה לו תאונה בגיל 10. למרות זאת הוא מצליח לקחת תמונה לא רעה, מה שמזכיר לי טרגדיה יוונית שם העיוור תמיד היה זה שרואה הכי טוב את המצב. דיברנו והתיידדנו, עשינו שלום. רישאר עב הבשר סיפר לי שרוב חבריו יהודים והוא בכלל אנטי דתי.  הוא אמר שהוא אוהב אותי הרבה פעמים ומישש קצת. לא נגעלתי כי הבנאדם עורר השראה. כנראה קל יותר לאהוב דרך מגע. אקט סמלי של שלום. הוא מאוד רצה שאבוא אליו לביתו המפואר ליד האייפל, כמובן שדחיתי את ההצעה, אבל אל תדאגו לרישא המוקף בשני צעירים חתיכים – הנהג שלו פרנסואה והזונה האיטלקיה-ספרדיה שלו לורנצו.

סגרנו ערב של בילוי על קרפ מתקתק עם חזיר, גבינה מותכת ופטריות ואז למיטה. בחיים לא אכלתי טוב כל כך כמו בימים האלה בפריז. אבל רגע, באתי לדבר על כדורגל…

לאווירה הפריזאית האריסטוקרטית של בתי הקפה, השאנז אליזה, מונפארנאס, קארטייה וגאלרי לאפאייט הרבה יותר מתאים והולך טבעי ראגבי. ואכן בפריז הראגבי פופולארי ביותר.

***

אבל בצעידה מאטואל לעבר הקונקורד, אחרי שוקו ועוגת 'מכת שמש' (קופ דה סוליי וואו, איזה דבר) בבית הקפה 25, מבצבצת החנות של פ.ס.ז'. שמזכירה שאיפשהו בבולון מתחבא לו פארק דה פראנס עם קבוצת כדורגל כחולה-אדומה. אז כן, אפשר לטעון ובצדק שהכדורגל מייצג את פריז האמיתית, עם גיוון האוכלוסיה הגדול ביציע שכולל שחורים, ערבים ויהודים. וכן, יש התלהבות שלא זכורה מזה 15 שנה סביב פ.ס.ז' לאור פתיחת הליגה הטובה ביותר של הקבוצה מזה 26 שנה. כל משחקי ביתי כרגע מלא ב-40 אלף אוהדים שבאים לפארק. וכן, הניצחון השישי ברציפות בליגה והשלמת 11 משחקים רצופים בלי הפסד תוך הצגת כדורגל התקפי מהיר עם שחקנים חדשים מוכשרים בראשות חאבייר פאסטורה, זה פרויקט מסקרן. וכן, הקטארים שהשתלטו על פ.ס.ז' וכבר שפכו מאות מיליוני יורו על הצעצוע כבר הצליחו לגרום להחדרת יהירות ורברבנות די בלתי נסבלת של נובורישים – לפני המשחק הייתה זחיחות של האוהדים והכרוז וכולם בטוחים לגמרי בניצחון גדול בלי בעיות. 2:4 על קון במשחק שיכול היה להיגמר גם 2:8. הפרויקט הקטארי כבר כאן, בקרוב ייעשו צעדים נוספים וחדים יותר (יחתכו את הספונסרית פליינג אמירייטס ממדינה מתחרה, המאמן אנטואן קומבוארה ישלם מחיר על יחסים רעים עם לאונרדו המנהל המקצועי, שחקנים מסוימים כמו מומו סיסוקו ייזרקו כשיבינו שהם לא מספיק טובים).

אחרי המשחק יצאתי למסעדה אפריקאית נהדרת לאכול בודאן קראול, אקרא דה מורו, יאסה דה פולה ונדולה עם בקבוק יין אדום. אחר כך מסיבת ענק בל-אסקרים והדבר הכי מגניב שיש – מסיבת גייז שחורים ב'לה קלוב' בשאטלה. עם הרבה אלכוהול ועישונים, עוד יכלתי לזכור שארסנל הביסה (איך לא ראיתי את זה חי) את צ'לסי בסטאמפורד ברידג'. אבל שכחתי שבין כל הדברים שהספקתי בשבת היה גם משחק.

לא משנה כמה כסף ישקיעו הקטארים, פריז היא לא עיר של כדורגל. להפוך אותה לכזו זה אולי האתגר הכי גדול בעולם הכדורגל.

 

 

 

שמחות קטנות, געגועים גדולים
פיטסבורג, השפלה

No Comments

שון מול 30 באוקטובר 2011

קיוויתי שתכתוב קצת על ארסנל….. :( אבל נחמד בכל זאת

איתן בקרמן 30 באוקטובר 2011

חבר היית חסר

האח של שווינשטייגר 30 באוקטובר 2011

הוא עדיין חסר…
נראה לך שזה נחשב פוסט בדה באזר?
נשנוש כושים ומעדנים ב-ז'ז'ז' זה פוסט? (איך בכלל מבטאים רליז'ס???)
קצת מזכיר את הבלוג הקודם, בסגנון "נהג מונית הטריד אותי מינית" יותר מאשר את הפוסטים בדה באזר…
ועל זה אני דווקא שמח!

שקטימאן 30 באוקטובר 2011

אני חושב שמה שגורם לפריז להיות לא-עיר-של-כדורגל זה בעיקר הקהל המחליא של הקבוצה היחידה בעיר. האוהדים של מרסיי אשכנזים לעומתם. זה מרחיק כל מי שרוצה להתעניין בהם בכלל

חוץ מזה, הצורפתים הם אוהדי נצחונות. ברוגבי הם מתחילים להתעניין אחרי שהם עוברים את רבע הגמר ובכל מקצוע אחר הם חוגגים נצחונות/ מדליות בדיעבד. אם פ.ס.ז'. יקחו אליפות אפשר לצפות למליונים חוגגים ברחובות

ארז (דא יונג) 30 באוקטובר 2011

קוראי הבלוג מחזקים את ידיך בימים הקשים שאתה עובר בניכר.

נעל קרועה 30 באוקטובר 2011

בכל זאת יש להודות,חשבתי שארסנל תעשה במכנסים מול צ"לסי וטעיתי בגדול,נתנו משחק ענק והם מתחילים להראות כמו קבוצה ששוה צמרת באנגליה,וונגר מפתיע אותי ובגדול

ויינר 31 באוקטובר 2011

אם אתה באזור של כיכר הרפובליקה, ואתה מן הסתם אוהב שוקולד , עשה לעצמך טובה וגש לז'ק ג'ני.

Jacques Genin – 133 Rue de Turenne

לא לבוא לפני 11 בבוקר (לא נראית לי בעיה במקרה שלך), ולא להתבלבל מהמראה הסטודיואי. הבנאדם אמן גאון ועיצב את השוקולטיירי שלו כמו סלון.
מומלצים שם האקלר קרמל והטארט לימון. אני פחות התלהבתי מהאקלר, למרות שהוא מעולה, אבל הטארט לימון (citron) הוא אדיר.
והכי חשוב, לא לקחת בטייק אווי אלא לשבת שם, זה עולה עוד כמה יורו אבל זה שווה את הקוביות שוקולד שמוגשים אחר כבוד לשולחן ואת הישיבה בסלון. אני גיליתי אותו בבלוג מצוין שנקרא "פאריזאית", של ישראלית שחיה בפריז.
http://parisait.com/2010/07/14/jacques-genin-chocolatie/

ברק המלך 31 באוקטובר 2011

תגיד אתה עושה צחוק…. ארסנל מנצחת בצלסי במשחק ענק….. ואתה תסלח לי על השפה מרשה לעצמך לזיין את השכל על איזה עיר זכוחה בצרפת!!!!

יותם מ 31 באוקטובר 2011

פ.ס.ז' היא תופעה:
כפי שלוינטל ציין יש לה קהל אוהדים קיצוני-ולעיתים קרובות אלים. האולטראס יושבים בשני יציעים-אוטוי ובולון. יציע אחד מזוהה עם השמאל הקיצוני ויציע שני עם הימין הקיצוני. במשחקים חסרי מטען, או מול קבוצות פחות נחשבות, שני היציעים יקללו אחד את השני ולעיתים יגמרו את הערב במכות ואלימות.

שמיל 1 בנובמבר 2011

"לקחת תמונה" זה כמו מקדונלדס באמצע ארמון ורסאי.

red sox 2 בנובמבר 2011

קודם כל, התיאורים של פאריז הבורגנית הזכירו לי מאוד את זה
http://www.youtube.com/watch?v=kgYJDx9oxOs

ומיכיוון שבאנו לדבר על כדורגל אומר רק שכשמאמן של קבוצה מנצחת מפוטר בגלל יחסים רעועים עם ההנהלה, זה בד"כ הסימן הראשון למערכת שחיה על זמן שאול.
ואת מומו סיסוקו הייתי לוקח חזרה לליברפול מחר בבוקר.
טרייד תמורת לוקאס, מישהו?

Comments closed