אנחנו קשורים (בחזרה מטיול מושלם)

הקשר המטאפיזי בין אוהד לקבוצתו

אצטדיון גאורג מלכס: רוט וייס אסן - הרטה

טוב, חזרתי ארצה. אני מתנצל על הזנחת הבלוג בשלושת השבועות האחרונים אבל ככה זה אצלי – כשאני בחופש אין לי זמן. לעומת זאת כשאני עובד יש לי זמן וקצב כתיבה גבוה. עולם הפוך.

אז היה טיול מדהים. מושלם. ראיתי ארבעה משחקים – על שלושה מהם כתבתי: דורטמונד-קלן, פ.ס.ז' -קון, גנק-צ'לסי. אבל המשחק שהכי נהניתי בו היה דווקא בעיר אסן בגרמניה. רוט וייס אסן מהליגה הרביעית אירחה (אחרי ארבעה הפסדי ליגה רצופים) את הרטה ברלין בגביע (0:3 להרטה). חניתי ברחוב בעיר 3 ק"מ מהאצטדיון, קניתי מספסר כרטיס ליציע עמידה (11 יורו המחיר הרשמי, עלה לי פי שניים). 15 אלף צופים גדשו את אצטדיון 'גאורג מלכס' המיושן, כולל כמה שהתייצבו על בטונדה ביציע המערבי שאינו קיים עדיין.

עם נקניקיה טובה ובירה הכל היה אמור להיות בסדר, אבל כל היציע המזרחי של העמידה כבר היה מפוצץ. נאלצתי כמו כולם להידחף ולהידחס. סרדינים. אווירה נהדרת. קהל מדהים. גם נשים וילדים שם. יום חג לאדומים-לבנים. חלק מהאוהדים שבאו אחרי נאלצו לעמוד על המדרגות שלפני הכניסה ליציע ולא ברור לי איך הם ראו משהו מהדשא. חתיכת קבוצה מזעזעת יש לאסן. קאלט. טוב, הם רק עלו בקיץ מהליגה החמישית.

פערי הרמות היו אדירים. הצהלות היחידות של האוהדים הנפלאים היו כשהשוער שלהם קטף כדורי גובה סתמיים וכששחקני הרטה לא דייקו. זו כמובן חוויה מענגת, כי כשאתה נדחס בעמידה אתה מתחיל לדבר עם אנשים, לשמוע בדיחות, אמירות ציניות והומור עצמי בשפע.

לצערי לא הספקתי לכתוב פוסט אחרי המשחק, כי כמה שעות אחר כך כבר נאלצתי להחזיר את הרכב השכור ולעלות על רכבת לפריז. אבל טיפ למי שנוסע לראות קצת בונדסליגה – אם אתם מצליחים להשיג כרטיס ליציע העמידה, זה המקום להיות בו. הבעיה היחידה – המקום לא מסומן אז צריך להגיע הרבה לפני פתיחת המשחק. בכל מקרה, חוויית כדורגל בגרמניה זה כיף בלתי רגיל (במיוחד אם אתם שוחים בגרמנית).

השירותים באצטדיון של אסן

***

למרות שעברתי באיינדהובן ביום המשחק של הפועל מול פ.ס.וו, החלטנו אני ורזי לראות את המשחק בקופי שופ באמסטרדם. זו הייתה חוויה נפלאה, מענגת אך קשה (המשחק נמשך איזה 10 שעות, כך הרגשתי) ומלאת תובנות על הפועל. למשל שטוטו תמוז הוא ערן לוי לעשירים. אם הכרס של לוי זה מפלאפל, אצל טוטו זה מגורמה. היו עוד הברקות אבל אני כמעט ולא זוכר. אתם יודעים.

מה שאני כן זוכר זה את צעקות השמחה שלי אחרי גולים, שהדהימו את הנוכחים שלא הבינו מה קרה לי ועל מה המהומה. במיוחד שניים ששיחקו איזה משחק אסטרטגיה עם שתי קוביות שוקולד (אחד חלב, אחד מריר), קלפים וקוביות משחק. אחד דיבר גרמנית, השני אנגלית – אבל נראה לי שכל אחד דיבר לעצמו ולא ליריב שלו. נדמה לי שהם עדיין שם, בקופי שופ הכי גרוע באמסטרדם.

מנצ'יז, עם שריקת הסיום הייתי בהאגן דאז

***

פיתחתי איזו אמונה מוזרה. שמתי לב שכשאני בחו"ל הקבוצות שלי (ארסנל והפועל ת"א) תמיד מצליחות הרבה יותר מאשר כשאני בארץ. בפברואר למשל, כשביקרתי בלונדון וברלין, ארסנל רצה לכמה נצחונות כולל על ברצלונה והפועל ניצחה כמה משחקים ואפילו לא הפסידה בדרבי שהייתי בטוח שתפסיד. עכשיו אותו דבר – ראיתם איך פתאום הפועל וארסנל עושות מאזנים של 4 נצחונות (כולל במארסיי ובסטאמפורד ברידג'), תיקו ואפס הפסדים (ארסנל) או 3 נצחונות, תיקו והפסד ועליה למקום הראשון (הפועל). איכשהו כשאני רחוק הכל מסתדר. אפילו מכבי מידרדרת פלאים. בלי קשר אני מרגיש יותר טוב באירופה. והופה – ביום של משחק זה עם קשר. הדוק.

זה הרי לא הגיוני שהקבוצות שלי סובבות סביבי, אבל זו תחושה מוזרה שיש להמון אוהדים. אתם יודעים, אמונות טפלות – מה אתם לובשים כשאתם הולכים למשחק, איפה אתם בדיוק, סדר הפעולות הקבוע. כאילו שאתם קשורים. כאילו שאני קשור.

אבל אנחנו קשורים. בטוח. אנחנו בטוחים בזה. לבשנו אותה חולצה בצבע כזה וכזה ועובדה שהגיע ניצחון. זה רק אנחנו. לא רק אנחנו תלויים בקבוצות שלנו, הן תלויות בנו. עלק.

והנה חזרתי ארצה. מכבי מפסידה לבית"ר למרות שאני כבר פה. I'M HERE! והדברים הטובים ממשיכים. טוב, אולי עוד לא ממש נחתתי. אני עדיין באופוריה מהמסע האירופי הזה, שכלל ארבע מדינות בשלושה שבועות, בילויים וחוויות אינסוף. ואולי אין ממש קשר לאיפה שאני נמצא, ואם אני מביא נאחס כאן או מזל שם. דבר אחד בטוח – אילו הייתי נוסע למשחק באיינדהובן, הפועל הייתה חוטפת חמישייה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

*

"דה באזר" בפייסבוק

בריונות לשמה / תם רון
לאבא שלי יש סולם

No Comments

ארנון 8 בנובמבר 2011

ברוך שובך, לוינטל, ושרק לא תעצור את התותחנים השועטים במעלה הטבלה.

מענין אם שני שחקני קוביות השוקולד, הקלפים והקוביות, הם אותם שנים שראיתי בקופישופ לפני עשור, רק שאז הם שיחקו משחק אסטרטגיה מורכב שבשבילו לא נדרש דבר פרט לשלוש סוכריות על מקל…

אביעד 8 בנובמבר 2011

ראיתי משחק בגרמניה ביציע העמידה. ב-1997. מינשנגלדבאך של אפנברג נגד בוכום. כל הקהל הניף אצבע משולשת מפלסטיק בשביל אפנברג המלך. וגלדבאך בכל זאת חטפו 3:0 מבאשירו סאלו האגדי. התאהבתי בגלדבאך במשחק הזה.

יובל 8 בנובמבר 2011

וראוי לציין גם את העבר המפואר של רוט-וייס אסן, הקבוצה ממנה בא הלמוט ראן האגדי בשנות ה-50 (ההוא שאחראי על "הנס של ברן", או "האסון של ברן" אם תשאל הונגרי ממוצע). הקבוצה הזאת זכתה באליפות ובגביע באותו עשור.
הייתי בארבעה משחקים בגרמניה באוגוסט (שלושה בבונדסליגה הראשונה, אחד בדרזדן בליגה השנייה), כולל יציע העמידה בדורטמונד, אבל לא נראה לי שמשהו משתווה לחוויה הזאת. לפעם הבאה בגרמניה אני מסמן את האיצטדיון הזה.

יוני 8 בנובמבר 2011

גם אני הייתי בבונדסליגה באוגוסט. לא רע שם… בפעם הבאה גם דורטמונד, רק כי הפעם לא יכולנו.

עמית לוינטל 8 בנובמבר 2011

אסן זה מרחק יריקה מדורטמונד באמת. מסכים עם כל מילה

תומר חרוב 8 בנובמבר 2011

טוב שחזרת, ימי ראשון הם לא אותו דבר בלעדיך.

קורא אדוק 8 בנובמבר 2011

לגמרי

עמית לוינטל 8 בנובמבר 2011

תודה. חבל שיש פגרת ליגות בסופש הקרוב

Joey Bar 8 בנובמבר 2011

ברוך שובך לישראל, שיתגשמו כל משאלות ליבך

IsraGooner 8 בנובמבר 2011

ברוך שובך. לא הגבתי לפוסט של דורטמונד-קלן, אבל אני מת להיות במשחק כזה בדיוק. שניים מהקהלים הטובים בבונדסליגה.

אני כל כך מזדהה עם מה שרשמת על האמונה שהקבוצה סובבת סביבך. זה נוגע גם לשאלות כמו האם ללכת או לא ללכת לפאב כי הוא מביא נאחס (מה שנכון. למרות שהייתי שם בשבת וניצחנו די בהליכה), אבל עם חו"ל זה הרבה יותר מובהק. אולי זה עניין שפסיכולוגים יכולים לנתח לגבי אהדה בכדורגל. אולי אנחנו רוצים להאמין שכפרטים אנחנו חשובים למועדון כמו שהוא חשוב לנו, כי זו מערכת יחסים שקשה מאוד לקבל בה אהבה בחזרה מהקבוצה (בטח כשזו ארסנל)? מטופש, אבל זו נפש האדם.
גם אצלי הייתה אמונה חזקה שארסנל מצליחה הרבה יותר כשאני נמצא בחו"ל ומיד כשאני חוזר, היא חוזרת להפסיד או לפחות לחטוף גולים מטופשים בדקות הסיום (יש לזה עדויות בשטח). האמונה הזו התערערה בצורה קיצונית אחרי ההפסד הביתי בדרבי בשנה שעברה (הרס לי חופשה מושלמת באמסטרדם). זה עדיין ההפסד היחיד שלנו כשלא הייתי על אדמת ארץ הקודש, אבל הוא היה כ"כ טראומטי.
אגב, יש לי רקורד מושלם של ניצחונות בכל המשחקים של ארסנל שנכחתי בהם בחיי, בבית או בחוץ. תמיד אמרתי שאוהדי ארסנל צריכים לארגן מגבית, לצ'פר אותי בסיזן-טיקט ולשלוח אותי ללונדון לצמיתות, זה יגרום להצלחה הרבה יותר גדולה מחוזה חדש לרובין ואן פרסי.

עמית לוינטל 8 בנובמבר 2011

תודה על הברכות והאיחולים.
אני הייתי בנצחונות גדולים של ארסנל ובהפסדים צורבים וצורבים מאוד. דווקא בהפסדים אני הרבה פעמים מרגיש מחובר יותר לקבוצה ואוהד יותר קרוב אליה. ברגעים הקשים

נעל קרועה 8 בנובמבר 2011

ברוך שובך
הטור שלך חסר בימי ראשון ושני
חבל שאין בדה באזר כיסוי יותר רציני של המשחקים בליגה הספרדית
כמו המשחק הענק של בארסה -בילבאו

עמית לוינטל 9 בנובמבר 2011

אלפסי כתב

יאיר 8 בנובמבר 2011

ברוך השב, טור חובה אין מה להגיד. מאמין ששווה לארסנל לממן לך כרטיסי טיסה סובב עולם ( טביב קמצן, אל תבנה עליו ). מקנא בחוויות הכדורגל , בעיקר באסן. אלה הדברים שנצרבים בהרד דיסק בסוף .

יאיר
אתר http://allsportil.co.il

עמית לוינטל 9 בנובמבר 2011

לגמרי נצרבים :)

ניצן נ. 8 בנובמבר 2011

עמית, שאלה לגבי כתבה שלך היום בעיתון – יש סיבה שהליגה הברזילאית כל כך תחרותית? אני לא עוקב אחרי הליגה או מכיר את חוקיה וזה באמת יוצא דופן.
יש שם אוסף חוקים יוצאי דופן, יחסית לליגות באירופה או סתם צירוף מקרים בו יש חמש קבוצות גדולות שמתחרות על האליפות?

עמית לוינטל 9 בנובמבר 2011

ניצן, ברזיל זו מדינה ענקית, בערך כמו חצי אירופה. מחוזות עצומים, 200 מיליון תושבים, אחת המדינות הגדולות בעולם. לכן יש שם כעשרה מועדונים שרואים את עצמם כאימפריות לכל דבר.
סיבה אחרת לתחרותיות היא המון כסף שיש שם ובגלל שזו אומה חולת כדורגל וכל החברות הגדולות משקיעות בכדורגל הן מזרימות כסף. הכישרון האינסופי של הברזילאים מתחלק בין הקבוצות, הרבה צעירים כשרוניים וגם ותיקים שחוזרים מאירופה.
כל משחק חוץ זה מסע קשה.

ניצן נ. 9 בנובמבר 2011

תודה

אמיר 9 בנובמבר 2011

אפקט הפרפר קוראים לזה…
מה עוד שהבסיס של אוהד כדורגל אשכנזי ככל שיהיה
זה האמונות התפלות שלנו, זה הכיף שלנו-
לעבור משמאל לעץ בקיבוץ גלויות, לבוא עם אותה חולצה/צעיף/תחתונים,
לא לזוז מאותה נקודה בספה עד שנגמר המשחק (וחס וחלילה שמישהו ינסה להזיז אותך כי הוא הצטרף באמצע השידור של הדרבי…)

Comments closed