עדיף 0-0 טוב על 3-3 רע

קבוצת היום שלי היא סיינה

המשחק הגדול של היום הזה היה בין צ'לסי למנצ'סטר יונייטד. 3-3 דרמטי עם קאמבק נחמד. משעשע זה היה אבל עם יד על הלב – זה היה משחק עם טעויות קולוסאליות, חלקן מביכות. גם של השופט השערורייתי הווארד ווב (למה עוד לא נתנו לא לשפוט סופרבול?), אבל כמה שזה קשה, נתעלם מהשופט הליצן הזה שלא ראה פנדל ברור לזכות יונייטד אבל פיצה אותה בשני פנדלים תמוהים ומפוקפקים.

שחקני ההגנה של יונייטד עשו טעויות איומות – הכיסוי של אברה בשער העצמי של אבאנס, האיחור בסגירה והגול העצמי של פרדיננד וההפקרה של חואן מאטה. מצד שני צ'לסי – עד לא מזמן הקבוצה הכי קשוחה פיזית ומנטאלית – הפכה לקבוצה הכי פריכה ולוזרית. ארסנל ב'. הקישור האחורי של הבלוז היה מזעזע במחצית השנייה, לא מדויק וחסר עוצמה ושחקני ההגנה (איבנוביץ', קייהיל) פישלו גם הם.

המהלך הכי מבריק, מפליא, מרהיב ומעורר 'וואו' במשחק הזה היה הבעיטה החופשית המושלמת של חואן מאטה בדקה ה-89 וההצלה העוד יותר מופלאה של דויד דה חאה המושמץ. זה היה כדורגל ברמה הגבוהה ביותר. אז גם אם הייתה דרמה במגרש וסיפור נחמד, בסופו של דבר הרמה לא הייתה גבוהה במיוחד לטעמי, ולא ממש נהניתי. השער היחיד שלפחות היה קלאסה התקפית שלמה היה הבישול של טורס לוולה של מאטה. גם גיגס וסטארידג' נתנו הברקות יפות שהובילו לגולים, אבל זה יותר נבע מאלתורים ופחות משהו מתוכנן.

***

הקבוצה שהכי נהניתי ממנה היום הייתה… לא תאמינו. קבוצה שולית וחסרת משמעות בשם סיינה. היא משחקת בסרייה אה, קבוצה די מזעזעת, עם כשרונות לא רעים אמנם (קאלאיו, דסטרו, רג'ינאלדו) אבל עדיין – קבוצה שהפסידה חמישה משחקי חוץ ברציפות ולא ניצחה העונה פעם אחת מחוץ לארטמיו פרנקי די סיינה.

והנה באה לה קבוצה קטנה למשחק חוץ מול מוליכת הסרייה אה המאיימת, האימפריה מטורינו, יובנטוס החזקה. והאמת שאני בעד יובה, אבל לא יכלתי שלא להתפעל מהעבודה של סיינה עם המאמן הדי אלמוני ג'וזפה סאנינו. סיינה ידעה שהיא תסתגר רוב המשחק, אבל עשתה בית ספר להגנה. משחק כמעט נטול טעויות. נכון, ליובה חסר חלוץ שפיץ מהרמה הגבוהה שיאיים על הגנות  טובות ויגנוב גול מכלום, אבל מצד שני אני לא בטוח אם יש קבוצה אירופית עם יותר שחקנים שמאיימים על שער היריבה. הבלמים של יובה נותנים גולים, המגן הנפלא ליכשטיינר (גניבת העונה), כל הקשרים כולל האחוריים. חוץ מבופון ודה צ'לייה כל שחקן של הביאנקונרי מגיע לאזור הרחבה בשלב מסוים ומאיים.

נכון שהשוער ג'אנלוקה פגולו נדרש לנפק שתי הצלות טובות, אבל לא יותר מכך. שחקני יובה לא הגיעו לאחד על אחד מולו. וזאת הודות למשחק צפוף ומתואם של כל הקבוצה, פשוט משחק הגנה משובח ברמה גבוהה. מפתיע לטובה. קלאודיו טרצי ולוקה רוסטיני היו נהדרים מאחורה ובקישור ורגאסולה הבלתי נגמר (כבר בן 35 בערך הקפטן הנפלא הזה), גאצי, הרכש הטרי ג'ורג'י ובריינצה סגרו היטב.

זה לא היה בונקר נטו. הייתה גם יציאה מתוכננת למתפרצות, בופון נאלץ לנפק שתי התערבויות גדולות שמנעו שערים וסיינה מעט גנבה ניצחון סנסציוני ביובנטוס סטאדיום.

העבודה של שחקני סיינה הייתה מרתקת, היכולת שלהם לא לטעות, לא להפקיר שטח, לא לפספס כיסוי, לא לתת שטח, לא לעשות עבירות באזורים מסוכנים, כן לשמור על פערים קטנים, לצאת מצוין לנבדל בזמן שלוחצים על מוביל הכדור ולהעלות את קו ההגנה – זה היה נהדר. ליקקתי את האצבעות אפילו שלא הייתי בעד סיינה.

אז נכון, לא היו ריגושים רגעיים של כדורים שפוגעים ברשת, אבל היו 90 דקות שלמות מענגות של מעקב אנליטי אחרי משחק קבוצתי הרואי מרשים. כך פשוט עושים זאת נכון, חשבתי לעצמי. ככה צריך ללמד כדורגל. הרי למעט מאוד קבוצות יש סטארים כגון מסי ורונאלדו, להרבה היותר קבוצות יש לוחמים כטרצי ובריינצה. ורק לאנגלים יש את מחרב המשחקים האולטימטיבי, נשק יום הדין, הווארד ווב. טוב, הבטחתי להתעלם ממנו, אבל אני לא מושלם כמו ההגנה של סיינה.

בכל מקרה תפנימו: הגנה טובה זו אמנות.

 

הגול שהיה חייב לבוא. סיכום המחזור ה-24
יומן האליפות של הג'איינטס

No Comments

Roobie 6 בפברואר 2012

אבי רצון היה אוהב את הפוסט הזה (גם אני, אבל כנראה שלא באותה רמה)

אריק 6 בפברואר 2012

היה משחק מוזר בסשר אין ספק וגם די סרוע. הפנדל הראשון היב ומגיע כליו לוו, קרדיט. השני? אלוהים ישמור

בני תבורי 6 בפברואר 2012

אריק,
עברית בבקשה… :)

אריק 6 בפברואר 2012

הגלקסי לא תמיד נותן לך לקרוא לפני שליחה

אשך טמיר המקורי 6 בפברואר 2012

אכן, המשחק שנערך בסשר לא סיפק את הסחורה.
הוא לא רק היה סרוע, הוא גם היה מוחלא וטמעי לפרקים.
מסכים איתך לגבי הפנדל הראשון!
בהחלט מגיע כליו לוו! קרדיט.
אבל השני… למה להזכיר את שם האלוהים לשווא?..

יוגב 6 בפברואר 2012

אשך –
פעם ראשונה קרעתי וצחקתי. בפעם השנייה כבר התגלגלתי מצחוק. אדיר.

אודי 6 בפברואר 2012

עדיף 7-1 טוב על 3-3 רע! איך לא הזכרת את ארסנל?
ומה אתה חושב על כריסטיאנו רונאלדו הבא(אוקסלייד צ'מברליין)? איזה שחקן…

אביעד 6 בפברואר 2012

עמית, חבל שלקחת דעה אישית והפכת אותה לעובדה, כולל בכתבה בעיתון שאמורה להיות יותר מאוזנת. אני יכול להבין ביקורת על הפנדל השני שגם לי נראה תמוה. אבל אני לא מצליח להבין את הביקורת על הפנדל הראשון. אם אפילו מנג'ר צ'לסי אומר במפורש שהיה פנדל ושסטארידג' הכשיל את אברה, אז איך בדיוק זה פנדל "תמוה ומפוקפק"?

אריק 6 בפברואר 2012

עזוב. תראה את קרייטמן בידיעות. הבחור בדיחה גם הוציא את דבריו של בואש מהקשר וגם קרא לפנדל הראשון הזוי.

אסף רביץ 6 בפברואר 2012

דורטמונד אמנם שיחקה בשישי אבל לגמרי עשתה לי את הסופ"ש. שנה שנייה ברציפות שהיא מגיעה לחצי השני של העונה ביכולת מדהימה. ממש ממש חבל שלא עלתה שלב בצ'מפיונס, היה יכול להיות מאוד מעניין לראות אותה שם. מצד שני, זה יכול לעזור לה לשמור על הכתר בגרמניה.

ניינר 6 בפברואר 2012

אסף, ממילא לא נראה לי שדורטמונד היתה מגיעה רחוק בצ'מפיונס וזה היה פוגע בה גם בליגה, אז שיתרכזו בליגה ויחגגו אינשאללה עוד אליפות נהדרת עוד כמה חודשים

דגל הקרן 6 בפברואר 2012

הם לא קבוצה של צ'מפיונס, הם נאיביים מדי. בכל משחק בשלב הבתים הדבר שהם ידעו לעשות הכי טוב זה להחמיץ ואז לספוג.

דורפן 6 בפברואר 2012

עדיף 3-3 מהפסד 2-3.

והפנדל הראשון היה – למרות שלשאלה הזו אין שום קשר למה הווארד ווב רואה או לא. הוא שורק כי הוא שורק ובמקרה הוא צדק כפי שבמקרה טעה בשני.

פראליה 7 בפברואר 2012

מדויק. היכולת שלו להפגין בטחון גדול במקרים שבהם אין לו מושג מה הוא שורק פשוט מדהימה.

יואב בורוביץ' 6 בפברואר 2012

לא חושב שהגנה בכדורגל היא אמנות. כי המשקל הסגולי שלה (ובוודאי לעומת משחקים אחרים) הוא קטן ביותר. כמעט תמיד בכדורגל הקבוצות הטובות ביותר הן אלו עם השחקנים המתקיפים הטובים ביותר (בשוני די חריף לפוטבול, כדורסל ואפילו בייסבול- שם חייבים שחקני הגנה נפלאים ולהגנות יש משקל סגולי גבוה בהרבה). אני גם לא ממש מאמין במושג בונקר. לא חושב שהדבר הזה אפקטיבי. פה ושם כמובן שכן וגם פה ושם תצוגות הגנתיות כמו אלו של סיינה מצליחות אבל בגדול, הכדורגל מוכרע בהתקפה. כמובן שגם קריית שמונה לכאורה מוכיחה את ההיפך, גם שם ההגנה מסודרת ביותר ואפקטיבית. אבל צריך לזכור, הליגה שלנו חלשה ביותר (וכשאני אומר זאת הכוונה היא בראש ובראשונה במובן ההתקפי ולכן אין כמעט איום התקפי משמעותי על ק"ש מצד יריבותיה בליגה).
לסיכום- יש להבדיל באופן מובהק מההיבט האסתטי שטמון בהגנות נפלאות בכדורסל, פוטבול, בייסבול ואולי אפילו הוקי (למרות שבזה אני לא מספיק מבין) להיבט ההגנתי בכדורגל שכמעט ואינו מספק ערכים אסתטים, אולי בעיקר כיוון שהוא אינו חשוב במיוחד. אדייק: הגנה בכדורגל היא חשובה אבל כל כך הרבה פחות מהתקפה.

MOBY 6 בפברואר 2012

אתה צודק.
יוון,אינטר (לדורותיה), יובה (בכלל האיטלקיות…), דנמרק, והפועל ת"א מצדיקות כל מילה.

יואב בורוביץ' 6 בפברואר 2012

אוסיף על טענתי- ההתלהבות מההגנה בכדורגל בדרך כלל היא מנת חלקם של גנבי הדעת, האיטלקים, שמנסים כל הזמן להתנשא מעלינו ולהוכיח שיש טקטיקות ושהן מנצחות משחקים. זאת כמובן מבלי אף פעם להסביר את הטקטיקות הללו לפרטי פרטים. גם השנה לא קראתי ולו ניתוח מקצועי מעמיק אחד על המשחק ההגנתי של קריית שמונה, שהוא באמת הפקטור המשמעותי במירוץ לאליפות. היכולת שלנו להסביר את המשחק היא כל כך מוגבלת וצריך לשאול למה. כיוון שכדורגל זה משחק שקשה מאוד להסביר אותו מההיבט הטקטי. כדורגל כמעט תמיד מוכרע על יכולת אישית של שחקנים. כמובן שגם שיתוף הפעולה ביניהם הוא אקוטי אך גם הוא נמסך בראש ובראשונה על יכולתם האישית. אנחנו כמעט לא כותבים על האלמנט הזה של שיתוף הפעולה (אגב, גם לא בצד ההתקפי). כתיבת הכדורגל בארץ (וממה שאני מתרשם גם בעולם) לכן כל כך לוקה בחסר. כי היא באמת לא מסבירה את האלמנט הטקטי (שרבים מבין העיתונאים והכותבים כל כך מהללים כל הזמן). אבל היא גם לא מספיק מסבירה את האלמנטים הטכניים שמנצחים משחקים. לא מספיק כותבים על מתקלים מוצחים ועל מגביהים מעולים ועל דריבליסטים טובים (ומה הופך אותם לכאלו) ועל בועטים נהדרים (אולי האלמנט הכי אנדר-רייטד במשחק מההיבט התקשורתי) ובעיקר על מסיימים כבירים (שהם בתכל'ס מכריעים את מרבית המשחקים).
כאשר ההתייחסות שלנו לדברים האמיתיים כל כך דלה אנחנו בעיקר נותרים עם גניבת הדעת של הטקטיקנים והפילוסופים בשקל וחצי. זה כל כך עלוב בעיני. וזה גורם לי כל כך לשנוא את מרבית כתיבת הכדורגל.

MOBY 6 בפברואר 2012

ושוב צודק.
בנאדו,קינן, אוסמו, ואבוקרט בארץ.
לוסיו, מטראצי, נסטה, קומאן וסתאם. רק חלקיקים מכל שחקני הכדורגל שמסכימים איתך.

תומר חרוב 6 בפברואר 2012

בורוביץ', מה נסגר איתך? כולם בעד כדורגל התקפי, אתה צריך להיות איתנו בהגנה, אנחנו סומכים עליך.
ועכשיו ברצינות, אין קבוצה-במיוחד לא בשנים האחרונות- שמגיעה להצלחה מבלי שיש לה משחק הגנה מתואם, מוסדר ועדיף. נבחרת ספרד למשל, זכתה במונדיאל עם ההגנה שלה. בארסה מתחילה מהיכולת של ההגנה שלה להחזיק כדור, יונייטד עם ואן דר סאר שניהל את משחק ההגנה היא קבוצה הרבה פחות טובה מאשר בלעדיו.
אתה צודק שאין איזה סודות כמוסים של טקטיקה ומהלכים משורטטים כמו בפוטבול או בכדורסל. מה שחשוב בהגנה בכדורגל זה בעיקר תיאום, לדעת מי הולך לאן ומתי. קרא את הטקטס של דורפן לגבי גאטוסו העצום שיודע לאן ללכת כדי לזכות בכדור, צפה בקנאברו הגדול מגיע לכדורי גובה לפני חלוצים שגבוהים ממנו בעשרים סנטימטר. להגנה יש אסטתיקה עצומה, היא פחות גלויה לעין ולכן צריך יותר לשים את תשומת הלב כדי לראות אותה.

תומר חרוב 6 בפברואר 2012

צ"ל יונייטד הרבה יותר טובה עם ואן דר סאר, כמובן.

באבא ימים 6 בפברואר 2012

האמת – מתוך שלא לשמה בא בורוביץ וגנב את מחשבותי בכל הנוגע לטור הזה. תחליף את המילה "סיינה" במילים "קריית שמונה" ואז תחזור לטור הקודם שלך על קריית שמונה ותווכח כמה הוא מביך.

באבא ימים 6 בפברואר 2012

מה שגורם לי לשנוא את כתיבת הכדורגל זה ביטויים כמו "גונב דעת" ו"שקל וחצי" (לפעמים גם "שקל"). בשורה התחתונה נראה שרוחו הרעה של שלמה שרף השתלטה על כל שיח הכדורגל בארץ, כאילו הוא בעצם זה שכותב את כל הטורים.

עוד דבר שמוציא אותי מדעתי בהקשר הזה הוא השימוש המופרז באופן קיצוני זה השימוש המופרז במילה "בושה", על מילותיה הנרדפות – האמת, בתחום כל כך חסר בושה אולי זה לא מפתיע.

באבא ימים 6 בפברואר 2012

אני גם לא אוהב חזרה מיותרת על מילים כמו – השימוש המופרז.

אשך טמיר המקורי 6 בפברואר 2012

השימוש המופרז בשימוש המופרז!
בושה

יואב בורוביץ' 6 בפברואר 2012

יהיה נחמד אם פחות תתייחסו לסמנטיקות ויותר לתוכן. נכון שהסגנון לעתים קובע את ההווייה ועדיין אתם מסוגלים לעתים להתעלם מסגנון (אמוציונאלי, מהבטן) ולהתייחס לתוכן. המטרה שלי היא לא להשתלח אבל אם אני מתחלחל ממשהו אז אני מציין זאת. ואין ספק שאני מתחלחל ומתבאס ומתעצב מהאופן שבו אינספור פרשנים מנסים להתנשא על הציבור (בכדי להעניק לעצמם לגיטימיות) וממציאים תיאוריות שלא בהכרח קיימות. הצורך כל הזמן לייסד תיאוריות בזוי בעיני. מן הסתם גם אני חוטא בכך לעתים (וקשה מאוד להימנע מכך לחלוטין ובעיקר כאשר לעתים כן יש מקום לתיאוריות). ועדיין, עושים בכך שימוש יותר מדי והמטרה האמיתית היא להדגיש את תחכומם של הכותבים. לשמחתי בדה באזר זה נעשה הרבה פחות. וגם אם זה נעשה- התיאורטיקנים כאן הרבה יותר אינטיליגנטים. ועדיין, אני הייתי רוצה שיימנעו מכך ככל הניתן.

επτά 6 בפברואר 2012

אפשר רגע לחזור לסיינה?

קטע שכתבתי על סאנינו בקיץ:

ג'וזפה סאנינו, מאמן בן 54. סביר להניח שרובכם מעולם לא שמע על הבחור וזה לא מפתיע. אין לו ניסיון סרייה A ולאלו שלא יוצאים ממחוזותיה לא הייתה סמטה שבה יכלו להיתקל בו. בניגוד לאחרים שפורשים ממשחק ומיד מקבלים תפקיד בליגת המשנה או אפילו הבכירה, סאנינו התחיל מלמטה. מאוד מלמטה. בליגה השישית. שנים של קדנציות קצרות שבהן קיפץ ממועדון למועדון הסתיימו להן קצת לפני שהעשור הראשון למילניום השלישי הסתיים בעצמו. במחזור החמישי של עונת 08/09, וארזה מלומבארדיה שהתה במקום האחרון בליגה הרביעית, מה שנקרא אז הסרייה C2, הליגה המקצוענית האחרונה. במילים אחרות, נכון לפתיחתה של אותה עונה, וארזה הייתה כנראה קבוצת הכדורגל המקצוענית החלשה ביותר באיטליה. ואז הגיע סאנינו, נכנס לחדר ההלבשה, הציג את עצמו לשחקנים ואמר: "אנחנו אחרונים. יותר גרוע מזה לא יכול להיות. אז קדימה לעבודה…".

29 מחזורים מאוחר יותר, בסיום העונה, וארזה מצאה את עצמה במקום הראשון והעפילה לליגה השלישית. שסיפור הסינדרלה המקסים ייעצר שם? חס וחלילה. וארזה, העולה החדשה, מסיימת את עונת 2009/10 של הליגה השלישית בתור סגנית ומעפילה לפלייאוף שבו היא מדיחה בחצי הגמר את בנוונטו ובגמר את קרמונזה. פחות משנתיים לאחר ששהתה במקום האחרון בליגות המקצועניות, וארזה של סאנינו בסרייה B. ההצלחה של המאמן הקירח לא עצרה שם ואותה וארזה העפילה לפלייאוף העלייה לסרייה A בניסיון הראשון שלה בליגת המשנה. אם לא פאדובה העשירה וצמד של הנסיך המצרי אל-שעראווי בחצי הגמר, לכו תדעו איפה וארזה הייתה גומרת. מה שאנחנו כן יודעים זה איפה סאנינו גמר. ממנו כבר אי אפשר היה להתעלם ומנכ"ל ספורטיבי כל-כך איכותי כמו ג'ורג'ו פרינטי החתים אותו בתור תחליף לאנטוניו קונטה, בתקווה שסיפור הסינדרלה של המאמן ימשיך גם בסרייה A. הוא עצמו מעיד על כך שהוא משתמש בפסיכולוגיה על מנת שהשחקנים שלו יצליחו ושהם צריכים לכעוס על מנת להוציא את מה שטמון בהם. אדישות היא קללה עבור המאמן הנאפולטאני (נולד בפרבר של העיר) והוא מבחינתו יעשה את כל מה שצריך על מנת לעורר את זעמם של השחקנים כדי שיוכלו להפגין את עצמם ולעבוד על המגרש.

old timer 6 בפברואר 2012

יואב:

אני יכול להסכים ושלא להסכים עם הדעות שלך. אבל אנא – עשה את זה באופן שמאפשר דיון. כאשר אתה טוען שמשחקים מוכרעים על סמך יכולת אנא הוכח את הטענה הזו ואל תציג אותה כעובדה. אני חושב שגם כדאי להציג את הדברים בקונטקסט. לדוגמה – עד כמה הגנה יכולה להיות נשקו של האנדרדוג, ועד כמה היא יכולה להיות גורם שמאזן פערים כלכליים. או לדוגמה – בהנתן העבודה ששנים אנחנו מתלוננים על העדר מוסר העבודה ועל השכונתיות בכדורגל שלנו, פתאום את מעקם את אפך באנינות ורוצה קצת יותר שכונה. תחשוב גם על הפגם הלוגי בטענה לפיה הגנה הינו גורם בלתי חשוב כאשר באותה עת אתה מתלונן על חוסר היכולת של הפרשנים להסביר את ההגנה של קרית שמונה שהיא כפי שאתה עצמך טוען "המשחק ההגנתי של קריית שמונה, שהוא באמת הפקטור המשמעותי במירוץ לאליפות". עד כאן לגבי התוכן.

תוסיף לזה את הסגנון, את הביטויים החוזרים על עצמם בשיח העיתונאי הישראלי, ותבין מנין באה הביקורת.

תרצה או לא תרצה – אני קורא אותך כמי שקורא עיתונאי וצר לי לומר את זה (באמת) אבל כמוצר עיתונאי מדובר בכתיבה גרועה. האם זה מירב הרצינות בה אתה יכול להתייחס לטקסטים שלך?

נעל קרועה 6 בפברואר 2012

כרגע ההגנה של ריאל מדריד נראת ממש חדירה,מבולבלת ולא מתאומת ,ועדיין ריאל זו הקבוצה הכי חמה של שנת 2012
איך זה מסתדר עם הפתגם קבוצה חזקה מתחילה בהגנה?

red sox 6 בפברואר 2012

אוי סיינה סיינה… העיר היפה ביותר במגף כולו לדעתי.
אני מת על הדרך שבה הצבעים של מדי הקבוצה וסמל המועדון מתכתבים עם הכנסייה הנפלאה בדואומו של סיינה. וזו אפילו לא הכיכר היפה ביותר בעיר.
הפנינה של טוסקנה, ושל איטליה כולה. לראות, ולמות.

יואב בורוביץ' 7 בפברואר 2012

אולד טיימר- אני לא חושב שאתה צריך לקרוא אותי כאן כעיתונאי כי אני לא מתפקד כאן כעיתונאי אלא כאדם פרטי ובלוגר לעת מצוא (וכאן אני לא יותר ממגיב).
אני חושב שמשחקים מוכרעים בעיקר על ידי יכולת כשאני מביט באלופת אירופה, ברצלונה, שברור שהיא הקבוצה עם היכולות האישיות הגבוהות בעולם. ריאל לא הרחק מאחוריה אך היא כנראה קבוצה הרבה פחות טובה כיוון שהיא פחות מתואמת (ואולי גם פחות אמיצה תחת מוריני).
גם אלופת אנגליה, יונייטד, הייתה הקבוצה עם היכולות האישיות הבולטות בעונה שעברה (ולדעתי אולי גם העונה. כי אני לא חושב שלסיטי יש שחקנים ברמתם של וויין רוני ולואיס נאני. אולי יש לסיטי יותר שחקנים איכותיים מליונייטד אך שניים ברמת רוני ונאני אין לה. בכל פנים יהיה שם מאבק מעניין. לדעתי הוא יוכרע בראש ובראשונה על היכולת האישית של השחקנים אבל ברור שגם לצמד המאמנים יהיה תפקיד מכריע).
הנקודה היא שלדעתי כמעט תמיד בכדורגל סך היכולות האישיות בקבוצה הוא פקטור מאוד משמעותי בסיומת בטבלה. ברור שרואים לא מעט מקרים של קבוצות מוכשרות שאינן מצליחות מספיק. אך זהו המיעוט.
מקווה שכעת הסברתי את עצמי בנוגע לאיכות שמכריעה משחקים וליגות.

בנוגע לטענתך כי יש כשל לוגי בדברי בנוגע לאי חשיבות ההגנה לעומת ההגנה שסוחבת את ק"ש לאליפות. אז אין כשל לוגי. כי אני לא טוען שהגנה היא לא חשובה, אלא רק שהיא פחות חשובה. במקרים מסוימים, וליגת העל הנוכחית על כשרונה ההתקפי הזעום היא בהחלט מקרה כזה, הגנות דומיננטיות יכולות לזכות באליפות. אך במרבית המקרים התקפות דומיננטיות הרבה יותר משמעותיות מהגנות דומיננטיות. ועוד דבר- כשאומרים "הגנה" מבחינתי זו עבודה הגנתית של קבוצה שלמה. לא צריך להסתכל רק על חוליית הגנה והשוער, כפי שעושים פרשנים רבים, ומתוך זה לגזור את היכולת ההגנתית של קבוצה. לחלוץ ולקשר ההתקפי ולקיצוני גם יש תפקיד הגנתי מאוד חשוב.
משחק הגנתי זה דבר חשוב. אבל קבוצה עם כישורים התקפיים משמעותיים נדרשת לעשות הרבה פחות הגנה (אז מלכתחילה יכולתה ההגנתית פחות חשובה). שים לב שמרבית הקבוצות האלופות או באלו שנחשבות לגדולות יש די הרבה שחקנים התקפיים מאוד מוכשרים.
וזו טענתי- בכדורגל הכישורים ההתקפיים הרבה הרבה הרבה יותר חשובים מאלו ההגנתיים. בעיקר ברמת השחקן הבודד. בענפי ספורט אחרים חשיבות ההגנה גדולה בהרבה. בפוטבול שחקני ההגנה משחקים רק הגנה. יכולתיהם ההתקפיות כמעט ואינן רלוונטיות (אלא לאחר חטיפת כדור כאשר אז הם משמשים גם כשחקנים תוקפים); בבייסבול לשחקני הגנה מעולים (בנוסף לפיצ'רים) בהחלט יש מקום גם אם אינם חובטים גדולים; בכדורסל לשחקנים כמו בן וואלאס, ברוס בואן ודניס רודמן יש אימפקט עצום על המשחק (גם אם הראשון והשלישי משוללי יכולות התקפיות כמעט לחלוטין).
אבל בכדורגל לשחקנים שיודעים לעשות רק הגנה כמעט ואין מקום- ודאי שלא בכדורגל המודרני. אם אנחנו רואים שחקנים כאלה אנחנו לרוב די נגעלים לצפות בהם. לדעתי גם מטבעו הכדורגל הוא משחק שמעניק יתרון מובנה רציני מאוד ליכולת ההתקפית על זו ההגנתית- כלומר שחקן התקפה בפורמה כמעט תמיד יעשה בית ספר לשחקן הגנה מצוין מולו.
לכן חשיבות ההגנה בכדורגל פחותה.

טל 7 בפברואר 2012

1. אגווארו וסילבה בטח שלא נופלים מרוני ונאני. זו עוד תיאוריה בסדרת ה"יניב קטן יותר מוכשר מבניון" שלך. בכלל, מה רוני עשה העונה? כלום ושום דבר כבר ארבעה-חמישה חודשים, חוץ מלהבקיע פנדלים. רק אתה ממשיך עם ההערצה העיוורת חסרת ההקשר אליו. יונייטד בנויה על המנג'ר, הרוח והלכידות הקבוצתית.

2. בכדורגל, יותר מכל ספורט אחר, ניתן לסגור פערי איכות. זה נובע משני גורמים. הראשון הוא מהותו של המשחק שמאפשר את זה יותר ממשחקים אחרים. השני הוא מימד המקריות. כדורגל הוא הספורט המקרי ביותר, בעוד פוטבול בהשוואה, הוא כנראה הספורט המתוכנן ביותר. וככל שמימד המקריות עולה, כך גדל הסיכוי של הקבוצה הנחותה להפתיע.

רק לשים את הדברים בקונטקסט: בכדורגל יש לך מצב די שכיח של קבוצות מליגות נמוכות שמנצחות קבוצות צמרת בליגה הראשונה. זה דומה למצב שבו קבוצת קולג' תנצח קבוצת צמרת במקצוענים.

3. בכדורגל ההגנה חשובה יותר מכל ספורט אחר, מכוון שכדורגל הוא במהותו משחק סכום אפס: משחק הגנתי יבוא על חשבון התקפה מכוון שככל שאתה עולה עם יותר שחקנים למעלה, כך אתה יותר חשוף מאחורה. בנוסף, בכדורגל תפקיד המתקיף והמגן נפרדים, בעוד כדורסל שחקן יכול להיות בו זמנית בטופ בשני האפסקטים (ג'ורדן הוא הדוגמה הקיצונית, אבל לא נדירה). בכדורגל או פוטבול, לפחות תיאורטית, אין שום קשר כמעט בין הגנה והתקפה (קצת בכדורסל בקצב המשחק ובחירת זריקות).

עזי 7 בפברואר 2012

מסכים עם כל מלה

טל 7 בפברואר 2012

ואגב, לטעון ששחקן ההתקפה בכדורגל תמיד יעשה בית ספר לשחקן ההגנה, זה באמת שיא. הפוך גוטה. בכדורסל כמעט תמיד הכוכב הגדול ינצח במץ' אפ האישי מול המגן בעוד בכדורגל בהרבה מאד מקרים שחקני הגנה ידי בינוניים נצחו את שחקני ההתקפה הטובים ביותר.

האם ייתכן מצב במשחק בין ישראל לפורטוגל שבו מגן ישראלי יסתדר טוב עם רונאלדו? לא הייתי שם את המשכנתא שלי על זה, אבל זה בהחלט יכול לקרות וגם קרה בעבר (ישראל הסתדרה במשחקים ספציפיים עם הנרי בשיאו למשל). לעומת זאת, מה הסיכוי שגיא פניני יעצור את לברון ג'יימס, אפילו במשחק נתון?

יואב בורוביץ' 7 בפברואר 2012

תראו איזו כותרת יפה באתר הבוסטון גלוב http://www.bostonglobe.com/sports/2012/02/06/patriots-simply-lost-more-talented-team/Js907BwgDXOGZ1gDjY24XP/story.html

"הפטריוטס פשוט הפסידו לקבוצה יותר מוכשרת".

האם אי פעם נראה כותרת כזו בישראל? ודאי שלא. כי אנחנו לא חושבים במושגים האלו. הם פשוטים מדי. אנחנו צריכים להיראות חכמים, ידענים ובעיקר מקוריים. קבוצה שמפסידה ליריבה כי היריבה יותר מוכשרת?! לא יעלה על הדעת…

טל 7 בפברואר 2012

אתה רציני? כמעט בכל הפסד של קבוצה ישראלית טוענים שהיריבה יותר מוכשרת. מאיפה מקריץ את התיאוריות שלך?

פראליה 7 בפברואר 2012

לוינטל, בורוביץ' וכל המגיבים המכובדים,
מבקש את עצתכם בסוגיה שמעיקה עלי מתחילת השבוע,
איזה ספורט רציני קוראים בבוקר אחרי שהרסו את "הארץ"?

ניינר 7 בפברואר 2012

ואללה. האתר עם סיקור הספורט הכי טוב שיש
גם אני מבואס רצח מאיך שצמצמו את הספורט בהארץ

פראליה 12 בפברואר 2012

תשמע, הייתי הולך על זה אם היה בא מתורגם,
מדהים שזה עבר בשקט.

Comments closed