ווינרים? אנחנו?

המטרות האמיתיות של ארסנל

.

.

.

.

.

.

.

.

"זהו זה? נגמר החג? אפשר לאכול כבר לחם?", שאלתי.

אמרו לי שזה לא החג הזה. אבל לא במקרה הרגשתי בלבול השנה בין פורים לפסח. אני הרי זוכר את פורים בתור חג שנמשך יומיים כולל עדלאידע, ואילו השנה ממש התרחש פסטיבל פורים שלם – החג הזה נמרח כמעט שבוע שלם. אולי זה שהוא נפל בסוף השבוע איפשר לאנשים להפוך אותו לוויקאנד ארוך במיוחד. אולי זה קרה בגלל ימי החופש שמוסיפים למורים בכל חג השנה לפני שמקצרים להם בקיץ את החופש הגדול. ואולי גם האנשים התאהבו לגמרי באווירת השטות של חג התחפושות, ברוח הטמטמת הכללית שכבשה את הסטייט אוף מיינד הישראלי בואכה 'האח הגדול'.

***

ברוח התחפושות הזו, ארסנל התחפשה לווינרית. בתקופה המדויקת בה התותחנים קורסים בכל אחת מהעונות האחרונות, הגיעו להם חמישה נצחונות פרמיירליג רצופים ועוד הופעה הרואית בליגת האלופות. ומה שהכי מרשים זה האופי – כי במשחקים מול סנדרלנד, ליברפול וניוקאסל אתמול הנצחונות הושגו עמוק בתוספת הזמן. והנה הפער מטוטנהאם הצטמק מעשר נקודות לנקודה אחת תוך שלושה מחזורים. לייק.

לארסנל יש שלושה מבחנים גדולים: המאבק על מקום שמוביל לליגת האלופות כמובן, ולא פחות חשוב המבחן בסימסטר הקיץ. למועדון שנפגע בשנים האחרונות מנטישה מאסיבית של השחקנים החשובים והאיכותיים, אסור למכור את רובין ואן פרסי. אחרת זו פשיטת רגל מקצועית ומוסרית של מועדון פאר שירד לגמרי מנכסיו.

המבחן השלישי נובע מהצורך לחזק את סגל הקבוצה. לוקאס פודולסקי אם יגיע הוא רכש טוב, ויש עוד כמה שמות מעניינים. אבל הייתי רוצה לראות את ארסנל זוכה בשחקן שחושקים בו גם מועדוני צמרת אחרים: עדן הזאר מליל הוא למשל שחקן מבטיח שגם הקבוצות ממנצ'סטר וטוטנהאם הביעו בו עניין. כמובן שצריך להוציא כסף רב על רכישתו ומשכורתו, ואין מנוס מכך. אבל הגיע הזמן לשדר מסר רציני ושאפתני לאוהדי ארסנל המתוסכלים שרואים את הקבוצות האחרות מתחזקות כל קיץ ומוציאות עשרות מיליונים על רכש.

זו הסיבה הראשית שלי לתסכול ולייאוש מארסן ונגר. זה לא עניין של סגנון הכדורגל, אופי הקבוצה או מושג מוגבל בהבנה טקטית. זו פשוט האסטרטגיה שאני לא מוכן לקבל של מכירות חיסול והיחלשות בכל חלון העברות.  קבוצה גדולה לא צריכה למכור את כוכביה, אלא להחזיק אותם הרבה שנים ולהוסיף לצידם עוד כוכבים. ואם אתה מוכר שחקן חשוב תקנה שחקן איכותי לא פחות.

אני לצערי לא מאמין שוונגר מסוגל להבין ולהטמיע זאת. כי בשבע השנים האחרונות הוא ניהל את ארסנל כמו חברה כלכלית שהמטרה היחידה שלה זה להציג צמיחה ורווחים ולא זכייה בתארים. לא ייאמן שזוהי הפילוסופיה בארסנל בשנים האחרונות שמתקבלת בהבנה כאילו מדובר במועון פושט רגל. לא ייאמן כמה התרחקנו ממאבקי האליפות שאנחנו נאלצים להיות מאושרים כל כך ממאבק על מקום שלישי-רביעי.

למועדון בינוני וחסר הישגים כמו טוטנהאם מאבק על מקום רביעי הוא אולי הישג ענק, אבל למועדון השלישי הכי מעוטר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי זה בוודאי לא מספיק. זה המינימום המחייב.

 

 

 

חמישה שינויי חוקה בכדורגל שלא מצריכים טכנולוגיה (עם מהדורה שניה והצעה שישית)
צרכים שעושים עליך צרכים. סיכום המחזור ה-29

No Comments

אופיר 13 במרץ 2012

עמית, לא יכולתי להסכים יותר.
הקרב על ואן-פרסי הוא (וסלחו לי על הפאתוס) הקרב המאסף על דמותו של המועדון. הרבה יותר מהחשיבות של ההולנדי פר-סה (להערכתי יש לו אולי עוד שנה גדולה אחת ברגליים) זה העקרון שלא מתפרקים יותר מנכסים מול מועדוני האינסטנט הנובו-רישיים.

מעבר לכך, ריצת הגארבייג'-טיים הזו (כן כן, מקום בליגת האלופות) מזכירה לי את הריצה של מכבי ת"א (בהדרכתו של… ניר לוין!) בעונה ההיא שאוהדי בית"ר כמעט הרגו את גוטמן, כשהאליפות כבר מזמן לא היתה על הפרק. לא צריך לקחת את זה ברצינות. המועדונים הגדולים באמת משחקים חזק כשהכסף עוד בקופה.

הייתי מוסיף לרשימה שלך מבחן גדול רביעי: למצוא פראייר שיסכים לקבל את ג'רביניו בכמה שיותר מהכסף שהושקע בו.

ארנון 13 במרץ 2012

גמני מצטרף לדברים, ומייחל לסימסטר קייץ מוצליח.
עוד אוסיף שהניצחון אתמול היה ניצחון-קאמבק רביעי ברציפות, שיא פרמייר ליג. יש!

ניינר 13 במרץ 2012

וכאוהד ספרס אשאל-לוזרים? אנחנו?
אני לא מאמין ששוב ארסנל תסיים מעלינו…חשבתי שהשנה לא תחגגו את החג המגעיל ההוא

קקה קברקה 13 במרץ 2012

עמית, אתה רואה את זה בדיוק הפוך. לוזר הוא לא לוזר אם אין לו תקווה.
התוצאות האלה מראות שארסנל היא לא קבוצה חלשה שלא יכולה להגיע להשגים (והרי במצב כזה יש מה לעשות – החלפת מאמן, קניית שחקנים וכו') – הבעיה היא אחרת.
הדי.אן.איי של הקבוצה הוא לרוץ אחרי מובילים ולהחמיא לעצמה שזה כמעט מספיק.
הדבר היחיד שהשתנה השנה זה שבדרך כלל ארסנל פותחת חזק וצוללת בערך בשלב הזה, והשנה היא הלכה על טקטיקה הפוכה (הכל בגלל ואן פרסי שלא הועיל בטובו להיפצע).
ולעניינו – ווינר – מנצח במאני טיים וזוכה בתארים. לוזר – זה שמפסיד לווינר למרות שהיתה לו תקווה.

Bondi Runner 14 במרץ 2012

אחד הדברים המוזרים בכדורגל בכלל ובאנגלי בפרט הוא העברות ה"גדולות". בשנים האחרונות ראינו שפע של העברות ענק כושלות. צ'לסי לא למדו מהמקרה של שבצ'נקו וקנו את טורס. היוניטד הביאו את ברברטוב. ליברפול מצאו תחליף הולם לטורס בדמות קארול. ומנצסטר סיטי הביאו את רוביניו. שחקן רכש מצליח או לא מצליח, בקבוצה חדשה ממכלול של סיבות. כמו שזה ניראה עלותו של שחקן רכש עלולה להיות אחת הסיבות לחוסר הצלחה. כמובן שאפשר גם אחרת והמקרה של רונאלדו בריאל מוכיח זאת (לפחות רונאלדו באופן אישי מצליח).
הגעתו של שחקן רכש יקר היא הצהרה כוחנית וחשובה לחלק מהאוהדים. בפועל לא בהכרח תורמת להצלחה הקבוצה ולפעמים אפילו מהווה גורם שלילי.
הנושא הפיננסי הוא חלק חשוב מעולם הכדורגל. הגורמים שנכנסו בשנים האחרונות למשחק כמו בעלי הסיטי וצלסי שינו את חוקי המשחק. הפסדי ענק שנה אחר שנה לא מרתיעים להוציא עוד ועוד. אז הסיטי יכולים לעשות מספר לא מבוטל של עסקאות ענק, יש סיכוי שחלקן יצליח, את השאר ישאילו, ימכרו במחירי הפסד או סתם ישאירו במועדון.
כמו שזה ניראה כרגע חוקי ה"פייר פליי", לא ישנו את המצב. כל עוד לארסנל אין בעל בית כזה (אני באופן אישי לא הייתי רוצה לראות כזה והייתי מעדיף שאלה הקיימים יתאדו, לא ניראה שזה יקרה בקרוב), לא ניראה שארסנל יכולה להתחרות בפזרנות הזאת. כלכלן הספורט סטפן זימנסקי,טוען שהמשתנה החשוב ביותר להצלחת הקבוצה על המגרש הוא שכר השחקנים (ההנחה היא שהשכר מייצג את איכות השחקנים הרבה יותר טוב מדמי העברה למשל). שוב הנושא לא פשוט וכשאין מגבלות תקציב הרבה יותר קל לקחת את אדביור שיעזור לטוטנהם, את נאסרי ואולי גם את RVP.
בהוצאה כספית לא אחראית אפשר להביא על הקבוצה צרה הרבה יותר גדולה מאשר שנים ללא תואר או אפילו רחמנא ליצלן, לשחק באירופה לייג.
הנושא של רובין ואן פרסי, יישאר או לא ישאר, הוא נושא מורכב. ניראה לי שמה שקורה בעולם האפל של העברות שחקנים, סוכנים וכו' רב הניסתר על הגלוי ודי קשה לדעת מה קורה מאחורי הקלעים. אחרי עונת 2007/8 היה נחמד להמשיך בקו עליה עם פלמיני וחלב, וגם אחרי העונה האחרונה היה רצוי לחזק את הקבוצה במרכזה פאברגס, נאסרי וואן פרסי. זה לא קרה.
מבחינה ספורטיבית היה רצוי להמשיך את קו העונה האחרונה וואן פרסי חייב להיות הציר המרכזי גם בשנים הקרובות. אם זה יקרה? לא יודע. א. הוא עלול לעבור קבוצה. ב. הסיכוי לפציעה לא ממש נמוך.
בקיץ האחרון הבעיה המרכזית הייתה המאמץ להשאיר את ססק ונאסרי (או לפחות לקבל כמה שיותר עליהם). הדבר גרם שההכנות לעונה התעקבו, לא נבנה סגל ראוי, וכל השאר התעצם ככדור שלג. כולי תקווה שהלקח נילמד. חלק (גדול) מהבעיה שעל וונגר יש יותר מידי עומס, האצלת סמכויות לא הייתה מזיקה. בתיקוה שהפאניקה של הקיץ האחרון לא תחזור על עצמה. רצוי שהתקציב יוגדר מראש, בהתאם יוגדרו דרכי פעולה למצבים שונים. בנית הסגל, מי נשאר, מי מגיע. עבורי כאוהד הרבה יותר חשוב לראות את הקבוצה מתפקדת ומפיקה את המירב מהפוטנציאל שלה, מאשר לקבל איזו מתנה יקרה בקיץ שתצדיק את עצמה או לא.

חננאל 14 במרץ 2012

לדעתי מכירה של ואן פרסי תהיה צעד נכון של ארסנל, במידה ואת הכסף שייקבלו עליו יוציאו על רכש של 2-3 שחקנים מקליבר קצת יותר נמוך.
לדוגמה, עם הכסף ממכירת פברגאס היו יכולים להביא 3 שחקנים ברמה ובמחיר של אוקסלייד-צ'מברליין (רק חבל שזה לא קרה ויחד איתו הגיע אחד יוסי בניון).
קחו לדוגמה נוספת את יונייטד – בכסף שנמכר כריסטיאנו הביאו את ולנסיה, אשלי יאנג, פיל ג'ונס, סמולינג ועוד נשאר הרבה עודף.
לונגר יש את היכולת לקחת שחקן טוב ולעשות ממנו מצויין (ססק, ואן פרסי, נאסרי הם דוגמאות מהשנים האחרונות).

ואם להיות לרגע יותר מוחשי, לפי האתר transfermarket.de שווי השוק של ואן פרסי הוא 45 מליון יורו.
עם הסכום הזה, ניתן למשל להביא את פודולסקי (20 מליון) כפי שצוין פה, שינג'י קגאווה (17 מליון) ועוד להשאר עם עודף של כ-8 מליון יורו.
עוד מועמדים הם אדן הזארד (27 מליון), פרננדו יורנטה (20 מליון).

לא בטוח שלארסנל יש את הכסף הפנוי לשפוך על שמות כאלה מבלי למכור את ואן פרסי.

חננאל 14 במרץ 2012

אני אוסיף ואומר (ואם הוזכר פה סטפן זמנסקי אז זה בכלל הרמה להנחתה), שעפ"י הספר סוקרנומיקס, ההצעה שכתבתי כאן הינה דרך הפעולה הנכונה, כיוון שלמכור שחקן אחרי עונה אחת יוצאת דופן או טורניר (מונדיאל/יורו) מוצלח – זהו הזמן המושלם כי אז מניות השחקן נמצאות בשיא (וייתכן מאוד שיירדו תוך פרק זמן קצר, כיוון שגם הזמן בו השחקן נמצא בשיא הוא קצר).
התאוריה בספר של זמנסקי וסיימון קופר ממליצה למכור שחקן כדוגמת ואן-פרסי לכל המרבה במחיר (סיטי?) ועם הסכום לקנות מספר שחקנים בעלי פוטנציאל להגיע קרוב לכוכב שנמכר.

אזי 14 במרץ 2012

יש לי שאלת תם, ואני מקווה לא לעצבן או לעורר שדים באוהדי ארסנל.
בקיץ מכרתם את השחקן הכי מחוזר בעולם, לקבוצה הכי טובה ביקום.
בכמה כסף הוא נמכר, ומי השחקנים שנקנו בכסף הזה (או בחלק ממנו).

ואגב לוינטל, לא נעים לי להגיד לך את זה
אבל חוץ מהעובדה הזאת שאתם לא קונים כוכבים…
הפכתם למכבי ת"א כדורגל..
ברכות.

עמית 14 במרץ 2012

אזי – הסבר בבקשה את " הפכתם למכבי ת"א כדורגל"
אגב, בהקשר הזה, בזמנו , אריק אינשטיין – מורנו ורבנו כינה את ארסנל – הפועל לונדון.

אזי 14 במרץ 2012

כבר שנים שמכבי תל אביב מחרבת לעצמה את כל תחילת העונה ואז פתאום, כשהאליפות כבר סגורה, הקבוצה מתחילה לפתוח מבערים ולטפס לכיוון המקום באירופה (ע"ע שלושה נצחונות רצופים פעם ראשונה מאז תחילת העונה)
וגם אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו אימפריה, ושמגיע לנו יותר, והקבוצה הכי מעוטרת, ומה אנחנו מרשים לעצמנו להיות מרוצים ממקום באירופה, ועוד כהנה וכהנה משפטים שכתובים בפוסט.

Bondi Runner 15 במרץ 2012

ממש לא נכון. בשלוש מתוך ארבע העונות האחרונות ארסנל הייתה בצמרת הגבוהה, במצב סביר מאוד להתמודד על האליפות במחצית הדרך וקרסה בשלבים מסוימים של החצי השני של העונה. ב 2009/10 סתם סיימו לא טוב (אחרי החלה לא מרשימה), בעונה שעברה הסיום היה אפילו יותר גרוע.

אזי 14 במרץ 2012

אף אחד לא מתכוון לענות לי על המחיר של פברגס ומי נקנה בתמורה?
עד כדי כך נעלבתם מההשוואה למכבי?

חננאל 14 במרץ 2012

ססק נמכר ב-35 מליון פאונד, נאסרי ב-22 מליון וקלישי ב-7 מליון (סה"כ 64 מליון).

השחקנים שנרכשו בכסף הזה – ג'רביניו 10.6 מליון, אוקסלייד צ'מברליין 12 מליון, אנדרה סאנטוס 6.2 מליון, ארטטה ומרטסאקר 10 מליון כל-אחד (סה"כ 49 מליון פאונד).

חמוס 15 במרץ 2012

במקום עדן הזארד או עוד צעיר שמזה לארסנל לא חסר, הייתי משקיע בקשר מרכזי ותיק שקצת איבד מהמעמד שלו אבל עדיין יש לו את זה. זה מה שבאמת חסר לאיזון של ארסנל. קאקה, סניידר , פיירלו או לאמפרד. אם רוצים לצאת מהריבוע לוא דווקא קשר מרכזי אלא כל מנהיג ותיק אחר – כמו פורלאן או בופון. בגלל אותן סיבות הייתי מחזיר את הנרי.

Comments closed