איש הכמעט…

ראניירי שוב פוטר

.

.

.

.

.

.

.

.

…תמיד זה ליד, אבל זה לא זה…

"טוב שם טוב משמן טוב". איזה פתגם מפגר. ברור, הרי אפשר להתפשר על שמן קיק לא מזוכך והצ'יפס עדיין יישאר אכיל. אבל שם טוב יכול לסדר לך אחלה חוזים ואז לא תצטרך להתפשר אפילו על שמן זית כתית משובח מזית סורי בכבישה קרה.

לקלאודיו ראניירי היה שם טוב, כמאמן אבל קודם כל כבנאדם. זו הסיבה היחידה שהוא לא הפסיק לקבל מועדונים גדולים, צ'לסי, ולנסיה, יובנטוס, רומא ואינטר. הבעיה היחידה שלו תמיד הייתה בדבר השולי הזה שנקרא הישגיות. הוא המאמן הכושל האולטימטיבי, איש הכמעט הנצחי, ואני לא אומר את זה מרוע לב. פשוט כי אי אפשר להתאכזר לאדם כה סימפטי. ג'נטלמן רומאי אמיתי. חוצמזה לוזריות ייחודית מסוגה כמו שהוא אוגר גורמת לך אוטומטית לגלות רחמים, צער והרבה הזדהות.

גם אני הרגשתי ועודי מרגיש המון פעמים תחושה של החמצה. במישור האישי והמקצועי, ברמה האמוציונלית והרציונלית. וראניירי גורם לי להזדהות איתו. ועכשיו אחרי שאמרתי את זה, לא הייתי רוצה שראניירי יאמן קבוצה שאני אוהד. מעדיף הישגים על סימפטיה.

***

יש עוד עניין עם ראניירי: וזה היחסיות, התזמון, המזל. אלה תמיד בוגדים בו. ממש באותו היום בו קיבל בראש עם אינטר בדרבי ד'איטליה, קבוצת הפרימברה (נוער) של המועדון זכתה בליגת האלופות. ועוד בפנדלים אחרי ששרדו מול אייאקס בעשרה שחקנים. כל המזל שאין לראניירי – הקבוצה שלו הרי עפה מליגת האלופות אחרי שספגה בדקה ה-90 – היה לנוער של אינטר. ואובדן האליפות הפאתטי כשאימן את רומא לידיו של ז'וזה מוריניו ואינטר, אחרי שרומא כשלה מחזור לסיום במשחק ביתי מול סמפדוריה הבינונית. וההדחה עם צ'לסי בחצי גמר ליגת האלופות כשהיא נחשבה לפייבוריטית בין ארבע האחרונות. וההגעה ליובנטוס דווקא אחרי שדידייה דשאן העלה אותה ליגה. והעזיבה של צ'לסי דווקא לטובת ז'וזה מוריניו.

זה קיצור שהמצאתי – WWW ולא במובן של אינטרנט, אלא פשוט שלוש שאלות שאני שואל עצמי מדי פעם ואני בטוח שגם ראניירי:  What Went Wrong?

הבט, הבחורים היטיבו לשחק

 

עם פארמה דווקא ראניירי הצליח יחסית, הוא טוב בעיקר כשאין לחץ. לאורך הקריירה יצא לו שם של אחד שמשדרג קבוצות אבל לא בשל להוביל אותן לתארים ולהתמודד עם לחץ. האמת שמעולם קבוצה של ראניירי לא הציגה כדורגל שוטף. זה תמיד היה פרגמטי ושבלוני. אף פעם לא  הרגשת שהקבוצות שלו מאומנות ממש, הן מסתמכות על מקריות. גם בניהול משחק הוא לא משהו. המעלות היחידות שלו היו יחסים טובים עם ההנהלה והשחקנים, הישירות והכנות שלו. גם ידע לפעמים לבחור הרכב נכון, אבל רק לפעמים. וזהו.

אתם ראיתם את ההגנה המביכה של אינטר, את חוסר התיאום, העובדה שהקבוצה הזו לא עובדת על מצבים נייחים. מה חשבתם על הגול המביך של קאסרס שלשום כשנותר חופשי לנגוח מקו החמש אחרי כדור קרן? זה אומר הכל. ובזמן שאנטוניו קונטה עשה חילופים מוקדמים ששינו את המשחק ראניירי לא הגיב. עד שהוא נזכר להגיב הוא החליף את אחד משני השחקנים הכי טובים שלו על המגרש (אובי) והרג לעצמו סיכוי לחזור. ופתאום אינטר במקום השמיני, עשר נקודות מהמקום השלישי, עם ניצחון אחד בעשרה מחזורים (וגם אותו היא קוששה בפוקס של הדקות האחרונות).

אני זוכר שבצ'לסי ראניירי המציא מנהג מוזר וחביב. הוא נהג לערוך הרבה פעמים שלושה חילופים ביחד בפתיחת המחצית השנייה. שזה צעד די מטומטם כשחושבים על זה. כי מצד אחד אתה מודה בטעות שבחרת הרכב מזעזע, ומצד שני אתה לא ממש יודע מה לעשות אז אתה פשוט מנסה לערבב את הקלפים מחדש, משליך את כיור המטבח. אני לא יודע מה אני עושה, אבל נזעזע קצת. אולי זה יעבוד. אז קראו לו באנגליה ה'טינקרמן', כי הוא על הזמן היה מחליף הרכבים. מנסה וטועה. מנסה וטועה.

אז הוא פוטר מצ'לסי ופוטר מיובה ופוטר מרומא ופוטר מאינטר, אחרי שרק לפני שבועיים בכה על הקווים מהתרגשות בניצחון על קייבו. אחחח הלב יוצא. הוא איש טוב, יש לו כלב מתוק שהוא מגדל בהרבה חום ואהבה ומשפחה טובה. מי לא היה רוצה חבר כמו ראניירי? אבל כמאמן זה כבר סיפור אחר.

מעניין אם בראש של קלאודיו בן ה-60 עברה פעם מחשבה שאולי הוא במקצוע הלא נכון. ככה תפס את עצמו במסעדה טובה, ובין שהוא לוגם יין קיאנטי לבין ביס מהלזניה לחש לעצמו: "אני קלאודיוס… לא בנוי לזה."

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הוא לא כזה מעניין
ק"ש וגבבה (ועטר דגול מרבבה)

No Comments

ניק 27 במרץ 2012

אם לקחת מאמנים בסדר גודל שלו, מבחינת קבוצות שהוא אימן, יש מצב שהוא אולי המאמן הגרוע בהיסטוריה…
לא מבין איך הוא ממשיך לקבל הזדמנויות.. הטענה של נחמדות קצת מוזרה לי, ממתי נחמדות מביאה אותך לאנשהוא בעולם הזה?? אם כבר התחברות לאנשים הנכונים, אבל הוא לא נראה מהטיפוס של אברמלה

יואב בורוביץ' 27 במרץ 2012

מעניין ללמוד שיש ליגת האלופות לקבוצות נוער. איך בית"ר נס טוברוק לא משתתפת?

עמית לוינטל 27 במרץ 2012

סדרת NEXTGEN שנחנכה העונה. חפש פרטים. זה מעניין

יואב דובינסקי 27 במרץ 2012

תסמוך על איאקס שאפילו יום עם ניצחון גדול על פ.ס.וו. הם יצליחו להרוס בלוזריות אופיינית

יואב בורוביץ' 27 במרץ 2012

אני לא מתעניין במפעלים תחרותיים של גילאי נוער. לדעתי הם COUNTER PRODUCTIVE. אין שום סיבה ששחקני נוער ייאלצו לשחק במדינות אחרות מול קבוצות זרות. בגיל הזה כל מה שצריך זה לפתח מיומנויות. אפשר לתת להם כמה משחקים בעונה בחו"ל (בשביל החוויה והניסיון) אבל בפירוש לא מפעל תחרותי. תגידו שגם תחרותיות מפתחת מיומנות, אז אפשר להסתפק בתחרותיות בגבולות המדינה. אין שום סיבה למפעלים בינ"ל ברמת המועדונים.
התחרויות הזו והחשיבות לנצח לדעתי פוגעת בפיתוח המיומנויות ולכן גם בגילאי הבוגרים אנחנו חוזים ביותר מדי כדורגלנים לא מספיק טובים- גם ברמות הגבוהות מכולן.

IDO 27 במרץ 2012

רנייארי מצויין להימורי ספורט.
הוא מאד יציב שזה מעלה חשובה לכל מי שמחפש סדר בלגן

הרצפים שלו ארוכים ויציבים (הפסדים ותייקו בחוץ קבוע) והקבוצות שלו מקבלות יחס נדיב.
הוא נכס! נקווה שהוא יקבל את הסיטי עכשיו.

דנידין 27 במרץ 2012

אני יודע שהקטור קופר לא אימן ברמות האלה כמו רניירי, אבללדעתי הוא לוזר עוד גדול ממנו…להפסיד אליפויות לאורך עונה זה משהו אחד אבל להפסיד גמר אחרי גמר כמו הקטור קופר זה כבר משהו אחר לגמרי. ולראיה, רניירי ממשיך לאמן קופר נעלם בערבות אוזבקיסטן.

אופיר 27 במרץ 2012

קופר מאמן גדול בהרבה מראניירי.

ארז (דא יונג) 27 במרץ 2012

העיקר שמוראטי עכשיו קיבל מאמן צעיר וחתיך – כמו שהוא אוהב להחזיק על הקווים בשנים האחרונות.

επτά 27 במרץ 2012

דבר ראשון, מחאה קטנה על איזכור המילה "בינונית" לצד סמפדוריה ההיא. אין ספק שזוהי לוזריות מובהקת, אבל לא לנצח אז מול סמפדוריה זה לא כל-כך עלוב. אינטר ההיא של מוריניו גם כשלה לעשות זאת באותה עונה עם הפסד בחוץ ותיקו ביתי נגד הדוריאנים המקסימים.

דבר שני, ההחלטה למנות את ראניירי הייתה סוג של הגיונית, כי למרות הלוזריות, הוא גם המייצב האולטימטיבי. יובנטוס עלתה ליגה, מינתה אותו והיא סיימה פעמיים רצוף במקום השני (בשתי העונות שלאחר הפיטורין שלו היא סיימה במקום השביעי, רק כדי לקבל תמונת מצב). רומא תחתיו הייתה קרובה יותר לאליפות מאשר בכל אחת מהעונות של ספאלטי המהולל.

כלומר ראניירי לא מאמן למי שרוצה תארים (מוריניו צחק עליו שהוא "בן 70 ואף פעם לא זכה במשהו"), אבל לקבוצה גדולה שנמצאת בבעיה ורוצה לייצב את עצמה, לרוב הוא עושה את העבודה.

דבר שלישי ואחרון: משהו בסטראמצ'וני הזה מרתק אותי. נחשב לסוג של מוריניו של קבוצות הנוער באיטליה ויש לו על פי השמועות תואר במשפטים. אוהד רומא מוכר שעוקב אחר הקבוצה ומחלקות הנוער שלה כבר הרבה מאוד זמן, טוען שהוא מעולם לא זוכר כזה הייפ סביב מאמן במחלקות הנוער של הקבוצה, זאת לפני שעזב העונה לאינטר. באופן כללי, ממה שאני רואה, כל מי שנתקל בו מדבר על עילוי.

החתול במגפיים 27 במרץ 2012

הגדולה של ראניירי היא בכך, שתפקיד בידיו קבוצה עם סגל בעל איכויות בנוניות – והוא יביא אותה למקום השני.

תפקיד בידיו קבוצה עם סגל חזק וטוב, והוא גם יביא אותה למקום השני.

אופיר 27 במרץ 2012

אתה מסתכל עליו במשחק וכל מה שאתה רואה זה פחד. לא תשוקה, לא אמונה בכוחו וביכולת של שחקניו, לא "רוע" הכרחי (במובן של קילר אינסטינקט).

לרוב אני חושב שעניין ה"רעל" הוא אוברייטד ושמאמנים נוטים (בעיקר בישראל) להתמקד יותר מדי במוטיבציה ופחות מדי באימון ובטקטיקה, אבל זו הקיצוניות השניה – מי יכול לעלות למגרש עם ביטחון ונכונות "להתאבד" על כדורים כשיש לו על הקווים מאמן כזה?

דן 27 במרץ 2012

ראניירי מאמן חלש מאוד, הוא לא הצליח באף קבוצה גדולה, ברגע שהוא מונה לאינטר היה ברור שהמועדון ייפול.

הוא סוג של איילן לחמן של הקבוצות הגדולות, אף פעם לא מצליח, אבל משום מה ממשיך לקבל קבוצות. בעוד אצל לחמן זה ברור (חבר של גרנט, קומבינות בתקשורת, סמרטוט רצפה שמוכן לעבוד בכל תנאי), אצל ראניירי זה לא ברור.

יחסי אנוש לא נראים לי הצד החזק שלו, איך לעזאזל ממשיכים להעסיק אותו?

שחר 27 במרץ 2012

אופיר- הסיבה שמאמנים ישראלים מתמקדים במוטיבציה היא בגלל שההבנה שלהם בטקטיקה ובאימון נמוכה.

דביר 27 במרץ 2012

אהבתי

Comments closed