כן, אני חושב שצריך לשדר ברצלונה – צ'לסי בימי הזיכרון

עדיף השרשת תרבות וידע על פני החשכת המסך

.

.

.

.

.

.

.

.

במתכונת הנוכחית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה ושל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באמת צריך לסגור את השאלטר. לסבול לבד בחושך, להקפיא את כל ערוצי הכבלים. להנציח את המנטאליות הפולנית-ישראלית המוכרת. אפשר לשמר ולקבע את המסורת הזו.

אבל ברשותכם, אני רוצה להציע דרך אחרת, חלופית, ליום הזיכרון. לכבד, להלל ולספר ולהקדיש ולפאר.

***

כידוע לכם חצי גמר ליגת האלופות בין צ'לסי לברצלונה לא ישודר כי הוא נופל בערב יום השואה והגומלין בין ברצלונה לצ'לסי לא ישודר כי הוא נופל על ערב יום הזיכרון.

זה אגב לא צריך להפתיע. כמעט מדי שנה ימי הזיכרון נופלים על משחקי הכרעה בכדורגל. משחקים רבים בליגת האלופות לא שודרו בערוצים ישראליים עקב כך (צ'לסי – ליברפול 2008, איינדהובן – מילאן 2005 ועוד) וגם משחקי עונה נפלו קרבן לשיטה (מנ. יונייטד – צ'לסי 2011 שהופסק בדקה ה-65).

אני הייתי רוצה לראות שידור של ברצלונה נגד צ'לסי במתכונת מיוחדת ומכובדת שמתאימה לימים הרלוונטיים. מה הכוונה? לכנס את אולפן ליגת האלופות בערב יום השואה כש-40 דקות האולפן וזמן ההפסקה יוקדשו ברובם לאתוס הלאומי.

בערב יום השואה צריך לספר על הספורט היהודי בשואה , וכך להחדיר מורשת ושימור זיכרון של האסון הלאומי של העם שלנו דרך הפריזמה של הספורט. ואפשר להביא את הסיפור של נשיא באיירן מינכן היהודי קורט לנדאואר, לקיים ראיון עם מישהו מצאצאיו. אפשר לראיין ספורטאים ישראלים בכירים שהשתתפו במצעד החיים, ולהביא קטעי ארכיון מהליגה ששוחקה בטרזינשטאט. ואולי גם ראיון עם אגנס קלטי או כל שריד אחר עם זיקה ספורטיבית.

בקיצור – במקום להחשיך את המסך יענו לשבור את הכלים, אפשר לקיים תרבות. לדבר, ללמד, לספר, להעביר מסר, לעשות כבוד.

את השידור החי מסטאמפורד ברידג' ילווה בחלק העליון של המסך לוגו עם סמל של יום השואה. ואפשר להביא הרבה תובנות רלבנטיות – איך למשל כדורגל בעידן חוק בוסמן משנה לטוב או לרע את עניין שנאת הזרים, על הקשר היהודי שיש לקבוצות.

לא עדיף על מסך הבערות?

***

ומה בגומלין בערב יום הזיכרון? זה הערב שאולפן ליגת האלופות יכול לעשות כבוד לצה"ל ולחיילים. להזכיר סיפורים של ספורטאים שנפלו במלחמות ישראל, לראיין משפחות של אוהדי כדורגל שנפלו, לראיין אנשי צבא בכירים.

הנה לכם יום אחד בשנה שאני יכול לסבול מיליטריזם על המסך – הסם הזה שמספקים לנו כל יום בלי הפסקה.

שידורינו יתחדשו בקרוב. עידן טרום הנר

***

אני יודע, לרבים מכם ודאי מתהפכת הבטן. אתם רגילים למסורת ארוכת השנים כמות שהיא ולא מוכנים לסטות ממנה מילימטר. אני רק מציע שתפתחו את הראש ותחשבו על זה.

ולכל מי שמתכוון לטנף בטוקבקים וכאלה, אני אזכיר שאני חלק ממשפחה שכולה (בעלה הראשון של אימי ואביו של אחי הבכור נפל במלחמת יום כיפור) וגם רצחו לי סבים וסבתות-רבא בשואה. אז לא, אני ממש לא מנותק מההווייה הישראלית.

***

לאמריקאים יש את ה-MEMORIAL DAY. ביום הזה דווקא יש משחקי ספורט אטרקטיביים ומושכי רייטינג ובמהלך השידור השדרים עושים הרבה כבוד לחיילי ארה"ב. הם מנצלים את הבמה כדי להלל את הנופלים ולזכור אותם וגם לחזק את האומה ואת הכוחות הלוחמים שפרוסים בעולם.

גם באוקיאניה יש משחק ראגבי-ליג מסורתי ביום הזיכרון בין אוסטרליה לניו זילנד (ANZAC TEST), בו משחקים על גביע יוקרתי. זהו משחק מפואר רווי אמוציות לאומיות ומאוד מרגש מבחינת הקהל.

הלוואי שזה היה ככה בישראל ביום הזיכרון. הייתי רוצה לראות איזה משחק מסורתי לזכר הנופלים באיזושהי מתכונת מכובדת. זה כמובן יותר הגיוני ממסורת של שידורי ספורט של גויים. אבל כל עוד אין כזו מסורת, אני חושב שבמקום להדיר את הספורט מהתרבות ומההיסטוריה, צריך להחיל אותו ולהחיות את הרלבנטיות שלו באתוס הלאומי במסגרת ליגת האלופות.

דווקא הבמה הגדולה שמעניק מעמד כמו חצי גמר ליגת האלופות (שהיום מביא יותר רייטינג מליגת העל שלנו) מאפשר לנו לנצל אותה לחיבור, העמקה והשרשה של אתוסים לאומיים.

אבל כידוע תמיד אפשר לשים תמונה של נר על המסך ולכתוב "שידורינו יתחדשו מחר ב-20:00".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

נ.ב – ובמעבר הכי חד שיכול להיות – באשר לבית הדין הבלתי תלוי של ההתאחדות לכדורגל ומכבי פ"ת בע'מ ע"ש לוזון – אם הופתעתם מההחלטה, זה רק כי אתם לא קוראים את הבלוג הזה.

לפרדסים
שמונה טיפים לג'ורדי

No Comments

אבישי 16 באפריל 2012

אני דווקא אוהב את הרעיון הזה.

רועי מ 16 באפריל 2012

תאמת אני בעד.
כל עוד מודי שם אז אני בטוח שזה יכול להית דבר טוב.
יפה הבאת את הדוגמא האמריקאית ששם נותנים כבוד בדרך אחרת לנופלים שלהם.
אני בעד הדברים הללו.. זהו יום חופש שבו המשפחות יוצאות החוצה וגם יש סילים גדולים ביום הזה.

והנה אחד שלא ישחט אותך על גישה אחרת אבל מרעננת.

ודרך אכב אהבתי את השיר המופלא הזה.

אביעד 16 באפריל 2012

בכנות, כבר הכנתי את התגובה הזועמת שלי… רעיון לא רע.

תומר חרוב 16 באפריל 2012

הרעיון שלך לא רע למרות שאני לא בטוח שמה שיניע את ההסכמה שלי זו לא העובדה שאני פשוט רוצה לראות את המשחק.
הפיתרון הוא פשוט מאוד. שלא ישדרו בערוצים הישראלים ושלא יחשיכו את המסך של הערוצים הזרים.

בוב השקט 16 באפריל 2012

אף אחד מהערוצים הזרים שיש ביס או בהוט, בחינם או בתשלום, לא משדר את המשחקים.

ואני בהחלט תומך בהצעה של לוינטל.

יואב בורוביץ' 16 באפריל 2012

לא חושב שמחשיכים ערוצים זרים. פשוט בכל הכבלים שלנו (מאה ומשהו ערוצים) אין אף אחד שמשדר את חצי גמר הצ'מפיונס. מראה מה רמת החבילה של הכבלים.
ובנוגע לטקסט- אני מאוד בעד. אני לא דוגל בהחשכת משחקי ספורט בימי זכרון. ואני גם בעד הרעיון שלך להעמיק מסרים אחרים (לא בהכרח רק כאלה שקשורים באתוס לאומי. בכלל, אני חושב שבמדינה שלנו לא מלמדים את המסרים הנכונים בהקשר של יום השואה ואולי גם בהקשר של יום הזכרון).
הייתי רוצה מסרים שיגרמו לנו יותר לחשוב על המקור של האסונות הללו. מה באמת השואה מלמדת אותנו? אולי להיות פחות לאומיים. אולי לקבל יותר את הזרים. אולי פחות להאמין בכוח, בצייתנות ובעדריות?
ובנוגע ליום הזכרון- חשוב לספר את סיפורים של הנופלים, זה ברור ואותי זה גם תמיד מצליח לרגיש (וכמובן להעציב מאוד), אבל גם כאן נדרשת חשיבה מחדש. האם לעד נחיה על החרב? מדוע אנחנו לא פועלים יותר למען שלום? מדוע אנחנו לא מלמדים ערבית ואת ההיסטוריה והתרבות הערבית בארצנו?
בקיצור, אני חושב שהמסרים הללו חשובים בהרבה מאלו שקיימים (או אינם קיימים) היום.

גיא 16 באפריל 2012

אין מקום למשחקי ספורט מקצועני ביום הזכרון וביום השואה. שידורים מהסוג שהזכרת (הספורט בשואה או ספורטאים חללים) גם יעשו יותר כבוד וגם יהוו משב רוח מרענן. אבל עם כל הכבוד לצ'מפיונס, יש דברים יותר חשובים ממשחק כדורגל, ופז חסדאי כתב על זה יפה בוואלה.

פולדש 16 באפריל 2012

הדיון הזה שייך לעשור הקודם. ברגע שיש אינטרנט מהיר ואפשר לראות את השידור באינספור אתרי סטרימינג (או בלוויין פרטי), ההחלטה לא לשדר את המשחק היא די מוזרה. בניגוד ליום כיפור, ששם יש את אלמנט ה-"פיתוי" בו עלולים לעמוד חלק מהמאמינים, לא ברור לי מה ההצדקה הרעיונית להחשכה. הרי מי שירצה לראות, יראה, כי זה כנראה חשוב לו מספיק. ומי שיום הזיכרון או יום השואה חשובים לו יותר, לא יראה בכל מקרה…

ארז (דא יונג) 16 באפריל 2012

אני דווקא חושב שזה בדיוק ההפך: ברגע שיש את האפשרות לצפות בשידורים באינטרנט, ה"צורך" לשדר את המשחקים בטלוויזיה הופך למיותר.
מי שבאמת רוצה – שיתכבד ויראה משחק אחד או שניים על מסך המחשב שלו, או יקנה כבל ויחבר אותו לטלוויזיה.

באסם זועמט 18 באפריל 2012

לפי ההיגיון הזה, לא לשדר סרטי פורנו בערוץ 1 בשעות הפריים – זו גם החלטה מוזרה.
הרי אפשר לראות מלא סרטים באינטרנט בחינם ומהר.
הרי מי שירצה לראות פורנו בערוץ 1, יראה, כי זה כנראה חשוב לו מספיק. ומי שלא מתאים לו – שלא יראה

תומר חרוב 16 באפריל 2012

אני זוכר שבזמנו שידרו את צ׳לסי עם אברם מול ליברפול בערוץ הטורקי, משום מה חשבתי שהערוץ עדיין קיים/משדר ליגת האלופות. אני גם חושב שהחשכה היא מטעמי זכויות שידור ולא אידיאולוגיה.
ו

פנדלוביץ 16 באפריל 2012

באוסטרליה גם עושים ברביקיו ב ANZAC DAY. לא הייתי מעתיק מהם מנהגי יום זיכרון. בארה"ב יש סיילים כמו שכתב רועי.. נו, אז צריך לאמץ את זה?
כל הדברים שהצעת הם במקום ובהחלט מקובלים. אין סיבה להחשיך מסך. אפשר וצריך ליחד ערביום לחומרים ספורטיביים הקשורים ליום.
יחד עם זאת, אין סיבה גם לשדר משחקים. בוודאי לא משחקים שלא קשורים ליום הזה.
אני לא חושב שבקרב העמים שהזכרת המשמעות של ימי הזיכרון היא כה עמוקה כמו בקרב עם ישראל בישראל.

קסיוס קליי 16 באפריל 2012

רעיון מצוין שאפילו הצבועים ביותר לא יוכלו שלא להסכים איתך.

הקשר הזה של שואה ויום זכרון=לא משדרים ספורט בכלל, אף פעם לא היה ברור לי. מה יעזור לשדר טקס שהו אנשים נואמים?
מי רואה את זה בכלל??

אפשר ללמוד יותר על המורשת וההסטוריה בדרך שהציע לוינטל.
אני בטוח שאף אחד לא יקח את היום הזה בתום יום ספורט רגיל ואפשר להסתכל על כדורגל וגם לכבד את יום השואההזכרון.

ובכלל להפסיק עם הקבעון המחשבתי הזה וטמינת הראש בחול.
אחרי זה אנחנו בוכים שהעם שוכח.
הוא שוכח כי אתם שמים תמונה של נר על המסך בכל הערוצים במשך 24 שעות רצוף!! מה ציפיתם!

תחיו לנו את הסיפורים אל תהרגו אותם.

אםשר להפוך את יום הזכרון ליום באמת מיוחד עם אירועי ספורט כמו שקורה באמריקה. להיפך, זה רק יעצים את המשמעות ולא יגרום לנו לדכאון כל פעם מחדש.

פנדלוביץ 16 באפריל 2012

בהחלט אפשר לעשות את כל הדברים האלה – זה רעיון טוב. אבל בלי צ'לסי-ברצלונה. אחרת הם הופכים לעלה תאנה לשידור המשחק עצמו.
ואם אין רייטינג לשידור כזה כי ה"דובדבן", משחק מאירופה, לא משודר.. ניחא. שלא יצפו.

יואב בורוביץ' 16 באפריל 2012

פנדלוביץ'- מדוע אתה חושב שבמדינות אחרות המשמעות של יום הזכרון היא פחות עמוקה מאשר בישראל? מבחינתי זה עוד דרך לומר: אנחנו מיוחדים. ואני לא חושב שאנחנו מיוחדים. מדינה כמו כל מדינה. לצערי, פחות טובה מהרבה אחרות. ברור שגם יותר טובה מהרבה. האם העובדה שישראל היא מדינת העם היהודי לאחר שלא הייתה לו מדינה כמה אלפי שנים הופכת אותה למיוחדת? אולי. אבל בעצם, מדוע? או קי, אז לא הייתה ליהודים מדינה במשך אלפי שנים אך גם כיום מרבית היהודים בעולם מעדיפים שלא לחיות במדינת ישראל. וגם רבים מהישראלים בוחרים שלא להמשיך לחיות בה.
מדוע אנחנו מיוחדים?
האם החינוך אצלנו טוב יותר?
אני חושב שלא. כבוגר מערכת החינוך הישראלית אני חושב שהיא די גרועה (ולמדתי בתיכונים ובתי ספר נחשבים בצפון תל אביב). גם המשכורות שמורים בישראל מקבלים היא מחפירה. אז בחינוך אנחנו לא בדיוק משקיעים.

דרך ארץ יש כאן?
לדעתי לא. הישראלים כהכללה יותר גסי רוח מאזרחי מדינות רבות אחרות.
עזרה הדדית יש כאן?
לא חושב. אין גישה של התנדבות ועזרה לזולת (אם היה, אולי במקום לגייס כל בן ובת 18 היו כופים עליהם לעזור לחברה- בתי חולים, אוטיסטים, קשישים וכו' במשך שלוש שנים).
התרבות הישראלית?
תראו ערוץ 2. או ערוץ 10. או כל יתר הזבל בטלוויזיה. המוסיקה? פעם הייתה טובה. היום בעיקר זבל.
הספורט?
עדיף שלא לציין.
אז מדוע אנחנו מדינה מיוחדת וטובה?
ומדוע יום הזכרון אצלנו עמוק יותר מאשר במדינות אחרות?
אולי בגלל שאנחנו תופסים, ובצדק מסוים, מלחמות רבות מן העבר כמלחמות על קיומנו. אם היינו מפסידים במלחמות אולי היינו נמחקים מן המפה.
אני לא בטוח בכלל שזה נכון.
אבל האם אין תחושה כזו גם במדינות אחרות באשר למלחמות רבות שהן עברו?
לא יודע.
קצת בילבלתי את עצמי.
אבל אני חושב שיום הזכרון הוא יום חשוב ביותר. צריך לזכור את הנופלים. ואולי גם צריך לטפח את האתוס של ללכת לצבא (למרות שאני מתנגד לצבא באופן עקרוני כמעט. הרי לכל אורך ההיסטוריה עמים יצאו למלחמות. מיליונים על מיליונים מתו. ובשביל מה?
אני במהותי פציפיסט. שונא כלי נשק, אלימות, ומלחמות.
אם אני חייב להילחם ולהרוג כדי להמשיך לחיות אולי אעשה זאת.
האם אעשה זאת בשביל אנשים אחרים, שאינם בני משפחתי? אני בספק גדול. אגב, אולי גם לא אעשה זאת בעבור כל משפחתי.
להרוג? אני?
אז נכון שאני יהודי ונכון שרדפו את אבות אבותי ואמהות אמהותי במשך ההיסטוריה. אגב, אני לא יודע בדיוק עד כמה אך כנראה שזה היה די רציני. בשלב מסוים גם הגיעה השואה ורבים מבני משפחתי הקרובה מתו שם. שמי השני (צבי) הוא על שם אח סבי שמת בשואה.
אך האם היותי יהודי מגדיר את זהותי?
יאמרו אחרים: כך העולם מגדיר אותך, לכן רדפו את משפחתך, זו לא בחירה שלך.
אולי יש בכך מן האמת אבל ברבות מן המדינות כיום ליהודים לא רע לחיות שם. מספרים שאפילו בגרמניה…אז האם מה שקרבה בנקודות זמן מסוימות בעבר יקרה גם בעתיד? אין לי מושג.
ואם לא אכפת לי מדת ואני לא מגדיר את עצמי כיהודי- האם גם אז יגדירו אותי הגויים כיהודי וירדפו אותי?
לא יודע.
לא ממש חושב שדת היא דבר חשוב. חושב שהיא עושה לא מעט רע. חושב שכל אמצעי להפרדה בין אנשים הוא דבר מסוכן.
סולד ממלחמות. רוצה שלא תהיה יותר סיבה לימי זכרון.
לא יודע אם רבים במדינה שלי מרגישים כמוני. לא יודע עד כמה חשוב למקבלי ההחלטות במדינה המוטרפת שלנו להפסיק להילחם.
כי לדעתי צריך לעשות דברים דרמטיים כדי שזה יקרה. צריך לחשוב אחרת.
נכון שרבים מן הערבים לא רוצים בטובתנו. אולי אפילו רוצים להרוג אותנו. אבל רבים מאוד גם לא. אנשים הם אנשים. ערבים, מוסלמים, נוצרים, גרמנים, הינדרים, סינים, יהודים, ישראלים.
אבל אנחנו עסוקים בלהפריד. לכן יש מלחמות. ולכן יש ימי זכרון.

פנדלוביץ 16 באפריל 2012

אנחנו כן מיוחדים.

1. אין אומה אחרת בעולם שעברה במאה השנים האחרונות השמדה המונית בסדר גודל של האומה היהודית.
2. בניגוד לארה"ב ואוסטרליה שהזכרתי, ישראל נמצאת במלחמה קיומית. אני לא יודע מהו אחוז המשפחות בארה"ב שנפגעו ממלחמות וטרור ב60 השנים האחרונות, אבל ברור לי שבישראל הוא גבוה מאוד.

זה לא עושה אותנו טובים יותר או פחות. אבל זה עושה אותנו. זה מה שאנחנו.

אני נמצא הרבה באוסטרליה. אין שום הרגשה של התאבלות ביום ANZAC. יש מצעדים, יש טקסי זיכרון, יש תוכניות טלוויזיה (90% על קרב גליפולי). אבל החיים ממשיכים כרגיל, ערוצי הסרטים והקומדיה ממשיכים, אנשים עושים על האש והולכים לים. פולחני האבל הם החריגים ביום הזה. זה למעשה יום חופש וסתלבט. זה יום שנראה תפל.

אני לא אמרתי שאנחנו טובים יותר או מיוחדים. אתה השתמשת בתאור הזה, לא אני.

אם היינו מפסידים במלחמת העצמאות הייתה מדינת ישראל? איך אתה יכול לכתוב על דבר כזה "אני לא בטוח בכלל שזה נכון."? ויום כיפור, וששת הימים..

זה יפה שאתה פאציפיסט אבל לא צריך להיות אובדני. כשקמים עליך לכלותיך, אין לך ברירה: או שתיקח רובה או שתברח או שתמות. 99% מאיתנו סולדים ממלחמות, גם אני. זה לא הוך מלחמות כגון עצמאות, 6 ימים, כיפור למיותרות (על הלבנון עוד אפשר להתווכח).

הימים האלה (שואה, זיכרון)הם לא על דעה פוליטית, לא על זהות אישית שלך או שלי. הם על כיבוד נופלים ונטבחים, הנצחת זכר השואה (שגם במדינות כגון בריטניה וארה"ב יש כבר המנסים להכחיש או להסתיר אותה).

גם אם יחתם מחר הסכם שלום גורף עם כל העולם הערבי, יש מקום להמשיך ולקיים את יום הזיכרון במתכונתו גם ב100 השנים הבאות. גם אחרי 100 שנות שלום ישראלים צריכים לזכור ולהגיד תודה ליותר מ 22 לאלף חיילים וחיילות שנהרגו כדי שמדינתם תתקיים. היומיים האלה בשנה משמעותיים בעיניי בהרבה מכל הימים האחרים כולל חגים דתיים בני אלפי שנים ויותר מכל השקפת עולם ליברלית, גלובלית, אינדיבידואליסטית.

נביא בעירו 16 באפריל 2012

רק שתהיה בעניינים: מלחמת יום כיפור שאתה לא מפקפק בכך שהיא הייתה הכרחית (זה מקסים שעל מלחמת לבנון אתה מוכן להתווכח) פרצה אחרי שסאדאת התחנן, פשוטו כמשמעו, לשבת עם ישראל למו"מ על החזרת סיני וישראל סירבה (לא עושים מו"מ עם מי שנמצא בעמדת חולשה…). המטרה המוצהרת של המלחמה מבחינת מצרים הייתה להביא את ישראל למו"מ. 5 שנים אחר כך החזרנו את כל סיני. מה זה אומר מבחינתך על יותר מאלפיים(!) הרוגים ישראלים? כי לדעתי זה די הופך את המוות שלהם למיותר…

ניר 16 באפריל 2012

הייתי סקרן מאד לראות סימוכין לטענה שלך ש"סאדאת התחנן, פשוטו כמשמעו, לשבת עם ישראל למו"מ על החזרת סיני וישראל סירבה" ולכך ש"המטרה המוצהרת של המלחמה מבחינת מצרים הייתה להביא את ישראל למו"מ" (אם מוצהרת, ודאי יהיה קל למצוא מקור לכך)

נביא בעירו 16 באפריל 2012

לבקשתך, סימוכין:

http://books.google.co.il/books?id=Zkz31GYZjIgC&pg=PA229&lpg=PA229&dq=%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A2&source=bl&ots=V9NST6L_On&sig=zL8twxgXT4FEORFYXpgCKWgESJo&hl=iw&sa=X&ei=OO6LT9qhIcGQ4gT97rjOCQ&ved=0CEoQ6AEwBg#v=onepage&q=%D7%A1%D7%90%D7%93%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A2&f=false

עמ' 229.

גם הציטוט "טוב שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח'" לא הייתה, באופן מפתיע, ניסיון בוסר לכתיבת שירה, אלא תשובה פרקטית וחותכת של משה דיין ליוזמות השלום של סאדאת.

לגבי "המטרה המוצהרת", ברור שמהרגע שהוחלט על לצאת למלחמה הטרמינולוגיה הפכה ל"להביס את הציונים, לשחרר את השטחים הכבושים" וכו'. אתה לא יכול להוציא את העם שלך למלחמה תחת הסיסמה: "בואו נצא למלחמה שבה נגרום לאויב אבידות מספיק כבדות כדי לשבור את הקיפאון המדיני". אבל העובדה שזו הייתה המטרה, ברורה ממהלך האירועים ונחשבת לקונצנזוס במחקר של היום.

צור שפי 17 באפריל 2012

מדוייק, נביא, מדוייק. וטוב להשכיל אלה הסבורים מתוך אמונה תמימה (תמימה מדי) שאנחנו באמת רודפי שלום אולטימטיביים.

רנדה 17 באפריל 2012

כל הכבוד בורוביץ, הגדרת הכל מאוד יפה. "הומניזם", קוראים לזה.

טל 16 באפריל 2012

לוינטל, לא קשור לפוסט.

די נמאס להעיר לך, אבל לא לומד. דעותך האישיות (הזויות ככל שיהיו) הן לגטימיות בפני עצמן וראויות לפרסום בבלוג אישי. בדמוקרטיה, גם לליצנים כמוך יש זכות לבטא את דעותיהם. זה המחיר. תכתוב אותן ויענו לך בהסכמה, באי הסכמה מנומסת או אפילו בבוטות.

אבל שאתה כותב בעיתון, תדווח כמו כתב, תיצמד לעובדות ושמור את דעותך לעצמך. או עדיף, שיחליפו אותך במישהו שמסוגל לעשות את זה.

ולמי שלא מבין על מה אני כותב, דוגמה קטנה מהעיתון היום.

סיקור המשחק של יונייטד נפתח במשפט "כרגיל יונייטד קיבלה עזרה מהשופט".

אני האחרון שאפשר להאשים אותו באהדה ליונייטד, אבל אין עיתון מכובד שמחזיק כתב שמסקר משחקים בצורה כזאת. זו צורת ביטוי של אוהד, לא של עיתונאי.

סיקור המשחק של ברצלונה היה דומה, אבל שם כבר התרגלנו (מה שכן זה לווה בתיאור "פנדל שערורייתי". לא "גבולי", לא "שנוי במחלוקת". "שערורייתי". ככה זה, בעולם של רפי שכל כמו לוינטל גם פנדלים מוצדקים הופכים לשערורייתיים).

לך הביתה ליצן, זה גדול עליך.

גיא 16 באפריל 2012

פנדל שערורייתי היה גם מונח שזעק בראשי של ערוץ הספורט, ואני מוכן להתערב שגם של אתרים נוספים.

מה שכן – אני מסכים שלא מדובר בפנדל שערורייתי כי אם גבולי והיה מקום לפחות פסקנות.

קורא 16 באפריל 2012

פנדל גבולי כמו הפנדל ששרקו לטובת לבנטה

תiמר 16 באפריל 2012

טל, לוינטל יכתוב לאן שהרוח נושבת

טל 16 באפריל 2012

אז מה כואב לך? שמיליונים קוראים אותו בעיתון, יודעים מיהו ומסכימים איתו או לא או שאף אחד אינו יודע מי באמת אתה ואתה ממשיך ללהג בלי שם ושם משפחה כאחרון האנונימים חסרי המשמעות. הוא אולי ליצן אבל אתה כלום, נאדה בלי פרצוף או קשר. הנה קראתי לעצמי טל ואני בעצם לא אתה כי בעצם אין אתה, סתם 2 אותיות חסרות קישור אבל מלאות פחד. אתה הליצן חסר המשמעות כאן ולא לבנטל. מה אתה כבר עשית בחיים שלך? דגנרט

קורא 16 באפריל 2012

טל, למי התגובה הזאת? אם אליי אז אתה נובח על העץ הלא נכון. אם לא חוזר בי. ההערה שלי רק התייחסה לנושא עצמו – לא למה שכתבת על לוינטל- לדעתי הפנדל של ברסה היה שריקת 50-50, אבל גם הפנדל של לבנטה (הידיים של בוסקטס היו צמודות לחזה בזמן שנגעו בכדור), אבל זה מסוג ההחלטות שלא משנות/מהוות תירוץ – לבארסה היה מספיק זמן להגיב.

טל אחר 16 באפריל 2012

קורא- בודאי שהתגובה שלי למעלה בשם טל זה ל… לטל
כי הוא חסר שם שגם בוחר להעליב. עניין הפנדלים מעניין לי את ה…. זה רק החופשיות של אנונימי לקרוא למישהו שהשם שלו פה כליצו שמדליקה אותי. אתה בסדר קורא יקר

קורא 16 באפריל 2012

סגור…:) האמת שקלטתי את זה אחרי ששחררתי את ההודעה…

אופיר 16 באפריל 2012

טל, אני לא אתווכח עם תוכן הטענות שלך אלא עם הסגנון.
אם יש לך טענות מקצועיות כלפי עמית (שאותו אני לא מכיר) עדיף שתשלח לו מייל מאשר שתלבין את פניו ברבים.
השימוש בשורות כמו "גם לליצנים כמוך יש זכות לבטא את דעותיהם" או "לך הביתה ליצן, זה גדול עליך" לא מחזק את עמדתך אלא פשוט דוחה.

טימי 16 באפריל 2012

רעיון מצויין. לגבי אולפני ליגת האלופות, לדעתי לא חייבים לעשות אולפן, אפשר להכין כתבות מצולמות מראש בעניינים שכתבת. את המשחק אפשר לשמוע עם השדרים המקוריים. לא צריך פסטיבל, פשוט להעביר את השידור.

ניינר 16 באפריל 2012

לוינטל הרעיון שלך נפלא רק שהסיכוי שהוא יתקבל במדינה המטורפת שלנו הוא 0
אני בכלל חושב שצריך לבטל את יום השואה במתכונתו הנוכחית ולעשות אותו הרבה יותר "לייט" אבל בטח כבר יעופו עלי פה ויצעקו שאני אנטישמי

אבו צ'יצ'ריטה 16 באפריל 2012

אני נגד – אני חושב שיש משמעות לכך שאומרים "אנחנו ביום הזה לא עושים דברים שאנחנו נוהגים לעשות בשגרה. עוצרים הכל ומתנתקים מהיום יום".
אני נגד החשכת ערוצים אגב, אני מתייחס רק לערוצים הישראלים.
וכל מי שהשווה לאוסטרליה וארה"ב…נו, זה כבר מביך ממש. לא יודע לגבי אוסטרליה אבל גרתי בארה"ב ואין שום בסיס להשוואה. במשך שנים שם לא פגשתי יותר מאדם או שניים שידע שכול במשפחתו כתוצאה מהמלחמות, מבחינת האמריקאי הממוצע אין הבדל בין פרזידנט'ז דיי או ממוריאל דיי (באחרון הסיילים יותר שווים בד"כ)

קורא 16 באפריל 2012

ביום השואה אנשים עובדים, זה לא מונע מהם לתת כבוד. קשה להגיד שיש התנתקות.

מוזגטס 16 באפריל 2012

האמת, כבר בכותרת השחזתי את התגובה שלי.
אבל הרעיון בכלל לא רע, אפילו מצויין.
אישית אני יודע שאני אהנה יותר מהכתבות האפשריות שתיארת מהמשחקים.
מה שמביא אותי לחשוב שאולי לא ראוי – כי מה היה קורה אם היו משדרים את הקבוצה שלי. אז אני מניח שהייתי מרגיש לא נוח לרצות בניצחון של הקבוצה שלי כשבחוץ וגם אני בעצם, אבלים.
אז בעצם אני חושב שהרעיון שלך לא הכי טוב. או לפחות צריך עיבוד (לא שבאמת משהו יכול להשתנות).

אזי 16 באפריל 2012

לוינטל,
דווקא אתה אמור לדעת, שבכל פעם שדגל ישראל מונף בפומפי, יש אנשים שקוראים לזה פאשיזם.
אם אנשים כועסים שאוהדים של מכבי שרים את ההמנון לפני משחקים, אז להקדיש משחק של גויים ליהודים שנפלו וצבא ומיליטריזם?

אגב אני מאוד בעד הרעיון שלך.
אני חושב שאחרי מספיק עשורים שעברו, הגיע הזמן שנפסיק להרכין ראש ונתחיל להרים אותו בגאווה.

יניר 16 באפריל 2012

במחילה מכבודכם, אני מתנגד נמרצות לרעיון ( המקורי ,יש לומר של לווינטל). יומיים בשנה אנחנו מתיחדים עם זכר הנופלים והנספים. זה חלק מהמורשת שלנו ובפשטות מה שאפשר לנו להמשיך לחיות פה. נפלו לשווא או לא זה ממש לא מעניין.
אז כולנו נתאפק , לא נראה כדורגל, לא נלך להופעות ונחרוג לגמרי מהשגרה. כל כך קשה?
גם לניאו ציונות יש גבול

אסף THE KOP 16 באפריל 2012

אני מתנגד לרעיון השידור של המשחקים בערוצים הישראליים.
בכל זאת, הטקס וההתכנסות הלאומית חשובה ממשחק כדורגל זה או אחר.

יחד עם זאת, אני מתנגד להחשכה של ערוצים זרים המשדרים את המשחק. שמי שרוצה לראות יראה שם ובא לציון גואל.

ולגבי העונש של פתח-תקווה – כבר כתבתי. עם כל התיעוב שאני חש כלפי הלוזוניה, החלטת בית הדין היא חכמה וצודקת. העליהום התקשורתי רק מוכיח זאת.

אזי 16 באפריל 2012

לא הבנתי.
פעם ראשונה שהמועדון עצמו הוא שפושע (בניגוד למקרים של הפועל, בית"ר וכו, שבהם הקהל הוא שפשע) ואתה טוען שלא צריך להעניש את המועדון?

אז את מי כן?

אסף THE KOP 16 באפריל 2012

המועדון פושע ?!

זה היה המועדון זה שירד מהיציע, נגח בעלי חטיב ובעט בראשו בעודו על הרצפה ?
ברור שלא.
אנשים עשו את זה ולכן אנשים צריכים להישפט ואולי להיכנס לכלא.

אני נגד הורדת נקודות כעיקרון, אבל אם כבר נותנים עונש שכזה, רצוי שהוא לא ישפיע על מי תהיה היורדת, ולכן הורדת נקודות בעונה הבאה, שיש עוד אפשרות לתקן (כי יש הרבה נקודות בקופה) היא החטה ספורטיבית, חכמה, אמיצה וצודקת.

אזי 16 באפריל 2012

עזוב רגע מה העונש.
המועדון פשע. כן.
מאמן השוערים הוא עובד של המועדון, והוא היה בתפקיד באותו רגע, והוא הביא מכות לשחקן.

אם תזמין הביתה טכנאי של הוט, והוא יביא לך מכות. אתה רוצה להגיד לי שלא תתבע את הוט?

זה בדיוק אותו מצב. המועדון פשע והמועדון כמועדון צריך לשלם (מה העונש ומתי צריך לקבל אותו זאת שאלה שאפשר להתווכח עליה, כמו כל עונש לכל פושע).

כמובן שבמקביל הפושעים עצמם צריכים גם להחקר ולהשפט על ידי המדינה כי הם גם עברו על חוקי מדינה ולא רק על חוקי ההתאחדות לכדורגל.

אסף THE KOP 16 באפריל 2012

אני אתבע את זה העובד האלים, ואפרסם את זה שהוט מעסיקים אנשים אלימים.

אם אחשוד שהוט העסיקו אדם אלים ביודעין, אתבע גם אותם.

גיא 16 באפריל 2012

אסף- אתה לא חושב שמכבי פ"ת העסיקה את האדם האלים ביודעין? איפה אתה חי?

אסף THE KOP 16 באפריל 2012

את זה צריך להוכיח.
אוהב את הלוזוניה או לא (ואני מתעב), חוק הוא חוק וחובת ההוכחה חלה על המאשים.

אזי 17 באפריל 2012

לא קשור ליודעין.
באירוע בו קרה המקרה האלים השתתף עובד של מועדון מכבי פתח תקווה.
אם זה היה משחק בין מכבי להפועל תל אביב, ועובד של מכבי פתח תקווה היה הולך מכות, לא היה צריך להעניש את מכבי פתח תקווה.
אבל זה היה משחק של מכבי פתח תקווה. והוא הגיע לשם מטעמה.
ואם אני מצלצל להוט ומבקש טכנאי, והם שולחים לי מישהו שיביא לי מכות, לא איכפת לי מה הם ידעו ומה לא, לא הזמנתי טכאי פרטי.

אגב, לפי ההיגיון שלך, לא צריך להעניש קבוצות אף פעם, אלא אם כן הסמל בעצמו מבצע פשע..

צור שפי 17 באפריל 2012

אסף, מה שאתה אומר למעשה הוא שאם המועדון היה במקום השמיני (או השני, כמו הפועל) לא היה איכפת לך שיורידו לו נקודות כאן ועכשיו אבל בגלל שהוא בסכנת ירידה אתה מתנגד. פירושו של דבר שאתה לא מתאים את העונש לעבירה אלא לנסיבות וזה הכי עקום בעולם. זה כאילו שאם אני אאנוס מישהי לא יכניסו אותי לכלא עכשיו אלא בעוד X שנים כשאהיה זקן וכבר לא יעמוד לי.

כסיפוביץ 16 באפריל 2012

החשכה של הערוצים בימים אלו היא סוג של כפייה תרצו או לא.
אני לא רוצה להתחיל לדבר על התמכרות לשכול שאישית בא לי להקיא ממנה.
תמיד, אבל תמיד צריך לאפשר בחירה. מי שרוצה שיצפה ומי שרוצה שלא יראה.
אין ספק שהרעיון של שילוב שני הדברים כמו שכתב עמית הוא מבורך ביותר.
כל שנה אני מחכה לפוסטים של דורפן ביום השואה והסיפורים המצמררים שהוא מביא.
זה מבורך ומחבר את התחושות הקשות בימים אלו אל האהבה הגדולה לספורט ותרבות.

באסם זועמט 18 באפריל 2012

גם הגבלת מהירות בכביש היא סוג של כפייה.
גם האיסור לרצוח הוא כפייה – כי אם מישהו ממש עיצבן אותי, אז למה המדינה המחורבנת אוסרת עלי לגמור אותו במכות?
גם האיסור ללכת ערום ברחוב הוא סוג של כפייה.
ככה זה שחיים בחברה – יש כללים.

אפריים 16 באפריל 2012

עצוב בעיני שגם בבמה הזאת עדיין יש צורך להציג את הסטוריית השכול של הכותב כדי להימנע מתגובות מטונפות.
היה מעניין לעשות ניסוי- להוציא את הפסקה הזאת ולראות איך ואם התגובות משתנות.

פאקו 16 באפריל 2012

אפריים – לא חושב שהתגובות היו משתנות, אחרי הכל אנחנו לא ב-ONE.
ואני מעט חצוי לגבי הרעיון: מצד אחד, אהבתי את הרעיון של אולפן האלופות במתכונת המיוחדת (מה גם שאני חושב שהצוות הנוכחי שם יכול להרים משדר כזה בכבוד). מצד שני, עם כל השינויים, טלויזיה היא עדיין מדורת השבט: יש הבדל בין לצפות במשדר מהסוג הזה, לבין לצפות בו במחשב, כמעט בהיחבא. אני בטוח שאוהד ברצלונה, למשל, יוכל יותר להרשות לעצמו לשחרר צעקת שמחה שכל השכונה תשמע, ביודעו שהדבר משודר בטלויזיה, ולא כך במקרה ההפוך.

אמיר ענבר 16 באפריל 2012

מה שאני רוצה זה שהדיון יהיה קצת כללי יותר, יעסוק בכלל בנושא של תקשורת בידורית במהותה בימי אבל והאם יש להפסיק אותה בימים אלו. לא שבגלל שמשחק של ברצלונה לא ישודר, זה הפך לנושא שממלא כותרות ודיונים. איכשהו, יש לי תחושה שהגרלה שהיתה משבצת את צ'לסי ובאיירן זו מול זו בחצי הגמר, לא היה מושכת ציוץ עקב אי שידור המשחקים ביניהן.

ויזכור כל מי שקורא לערוץ הספורט לשדר את המשחקים, שזה לא יכול להסתיים בכך. לא הגיוני שערוץ הספורט יבליח לשידור של שעתיים באמצע יום השואה והזיכרון. אם לשדר, אז לשדר לכל אורכם. אז האם אנחנו קוראים ללוח משדרים מלא המותאם ליום השואה ויום הזיכרון?

שחר 16 באפריל 2012

רעיון בהחלט מעניין. מזכיר במשהו את הרעיון במגרשי הכדורגל באנגליה על דקת דומיה – במקום דקה של שקט, ישנה דקה של מחיאות כפיים.

אזי 16 באפריל 2012

הרעיון הזה אומץ בהצלחה בארץ (לפחות במכבי תל אביב)

Sooner 16 באפריל 2012

ואם יהיה סמליל של יום השואה בפינת המסך זה אומר שמישהו יתעניין בזה ולא במשחק עצמו? לא צריך לשדר וזהו.

Amir A 16 באפריל 2012

מדוע עצירת החיים מכבדת את הנופלים/מושמדים יותר מאשר דרכים אחרות? מה המטרה של עצירת החיים הזו? האם הזכרון של העם אפקטיבי יותר כשאין שידורים בטלוויזיה? האם אנחנו לומדים יותר מהעבר כשאין כלום במשך 24 שעות?

כסיפוביץ 16 באפריל 2012

תשובה: לא

Amir A 16 באפריל 2012

כן, אנחנו כמובן מסכימים כאן. הנקודה שניסיתי להעלות היא שעושה רושם שלא עוצרים לרגע לשאול מדוע כך ולא אחרת.

אריאל 16 באפריל 2012

טור יפה ומנומק. תענה לי רק על שאלה אחת, איך אני אמור להרגיש בימי הזיכרון כאשר אני שומע צעקות "יש" אחרי גול של ברסה? אולי תשים על המרקע כתובית רצה "נא לצפות בשקט?"

אסף THE KOP 16 באפריל 2012

גול של ברסה זאת סיבה לאבל.

נביא בעירו 16 באפריל 2012

התשובה לשאלה איך אתה אמור להרגיש היא די זהה לזו שהייתי נותן לחרדי ששואל איך אני אמור להרגיש כשרכב עובר לי ברחוב בשבת: אתה אמור להרגיש שיש אנשים אחרים בעולם שהשבת, או יום הזכרון, חשובים להם באופן אחר מהאופן שהם חשובים לך…

ברסלוניסטה 16 באפריל 2012

לינק לצפייה ב – streaming:

http://video.uefa.com/Video/Live/Competitions/UCL/Country=IL/MatchList.html

ארז ענבל 16 באפריל 2012

אני לא חושב שנפסיד משהו כי הסיכוי שבארסה לא תנצח את צ'לסי בהפרש של לפחות שני שערים ומעלה גם בבית וגם בחוץ הוא אפסי. טוב שאת המשחקים בין באיירן לריאל נוכל לראות כי שם התוצאה לא ידועה מראש.

א"מ 16 באפריל 2012

אני חייב לציין שזו הצעה מקורית ומעניינת, ורק על זה מגיע שאפו.
באמת שלא גיבשתי דעה בנדון, אך אני יכול להוסיף שתי הערות:
מצד אחד, אמנם בימי הזיכרון ערוצי ותכניות הבידור, פנאי וספורט מוחשכים בטלוויזיה וברדיו אבל מוספי הספורט בעיתונים ואתרי האינטרנט פועלים כרגיל. כביכול יש איפה ואיפה.
מצד שני, "הממוריאל דיי" בארה"ב מוכר יותר כיום קניות ויום אנז"ק מדבר לאוקיאני המצוי כדבר הרחוק ממנו רגשית. האם כך נרצה לציין את הימים האלה? אצלנו יש את הרצון לשמר את הזיכרון כדבר קרוב ומוחשי אצלנו ואף זה מתרחש לעיתים בגלל הנסיבות (כמו לדוגמא עם יום הזיכרון, בו גם אדם צעיר מזדהה רגשית כי הוא מכיר מישהו…וגו').
אבל בקיצור, הצעה מעניינת!

קדמון 17 באפריל 2012

חוץ מזה שהרעיון מעניין, אני מוצא בוא בעיה אחת.
מה עם אותם האנשים שאתה מצפה שיסדרו לך את יום השידורים הזה, ויעשו אולפן מיוחד וכיוצא בזה.
אני מניח שלכל אדם בצוות הערוץ יש דרך משלו ודעה משלו לגבי היום הזה ואיך הוא צריך לעבור וזו דעה שצריך לכבד במדינתנו.
לכן איני רואה דרך, גם אם יאושר במועצת הכבלים והלווין ובממשלת ישראל, בה ניתן לבצע שידור זה.
אתה לא יכול לדרוש מאנשים, לדעתי, לעבוד ביום זה. לכל אחד הזכות להתמודד עם האבל בדרכו.

אבל אולי בעוד עשור או שניים זה ישתנה, מי יודע…

אזי 17 באפריל 2012

מה זאת אומרת?
זה יום עבודה לכל דבר..
אם אני עובד, אין סיבה שמודי בר און לא יעבוד..

זה שאני עובד במחשבים והוא בטלווזיה לא משנה כלום

פיני גרשון 17 באפריל 2012

אומר זאת כך יונית, חלק גדול מהאנשים שתומכים בשידור המשחק של ברצלונה ביום הזיכרון, היו אלה שביקרו את מכבי תל אביב כשהעזה לחלל עשר דקות מהיום הזה. צבועים נמאסתם, אתם יותר גרועים מהמושחתים

אדום 17 באפריל 2012

ברגע שאתה מתיימר לייצג את ישראל אתה לא יכול לשחק ביום הזיכרון. ברגע שמכבי תכריז קבל עם ועדה שהיא לא מייצגת את ישראל וכמועדון פרטי מותר לה לשחק מתי שבא לה זה יהיה בסדר לדעתי. אבל עם ההכרות שיש לנו עם המועדון והלך הרוח מסביב זה לא יקרה ולכן ברגע שהתיימרת לייצג את ישראל זה בושה וחרפה שהם משחקים ביום הזיכרון.

צור שפי 17 באפריל 2012

פוסט מעניין. אני לא סגור על עצמי ביחס לשידורים אבל ברור לי שלא אצפה בהם, זה מרגיש לי הדבר הנכון לעשות (לא לצפות).

ASAF2040 17 באפריל 2012

הרעיון כעיקרו הוא נכון, אבל בספק אם התקשורת בארץ תצליח להתמודד עם זה בכבוד מספיק.
חוץ מזה שמדובר במדרון מאוד חלקלק, אם אפשר לשדר משחק כדורגל, למה אי אפשר לשדר 1 נגד 100 (כשהתמודדים יהיו אחים שקולים), או האח גדול עם משימת אקציה…
אני בכוונה מקצין, אבל הכוונה ברורה.

דרך אגב ההתייחסות לארה"ב, יום הזיכרון שם הוא עוד יום קניות, במו עיני ראיתי כרטיסי ברכה ליום הזיכרון האמריקאי החתומים ב"Happy Memorial Day", כך שאני לא בטוח שהייתי כ"כ רוצה להידמות לתרבות הזיכרון שלהם.

הלל 17 באפריל 2012

זה רעיון באמת אבל זה יהיה קשה מאוד נגיד וערוץ ספורט 5 (שהוא משדר בדרך ככל את המשחקים האלה) יעשה את זה שנה אחת בשני שיפרסמו שיש שידור עוד לפני שישדרו כל המדינה תקפוץ עליהם (רוב הדעות של האנשים כמובן יהיה נגד) שערוץ הספורט יפסיק לשדר בימי זיכרון או אפילו לא יתחיל לשדר זה באמת רעיון אבל קשה לי לראות את זה קורה בגלל שכמו שאמרת זה מסורת וקשה במדינה שלנו לשנות מסורת

ש. בן ד. 17 באפריל 2012

רעיון מצויין, יש לו רק בעיה אחת – אנחנו פותחים פה פתח שכרגיל אצלנו רק יגדל ויגדל…
מה יהיה בעוד 3 שנים שיגמרו הרעיונות לשים סביב השידור? זה יתחיל בשידור בלי אולפן וימשיך בשנים לאחר מכן לשידור עם אולפן מלא ללא הבחנה בין אולפן רגיל לאולפן ביום הזכרון.
אני מקווה שאני לא טועה, אבל עם האנשים שיש היום בערוץ הספורט (ומודי בראשם) לא אמורה להיות בעיה, אבל הם לא תמיד יהיו שם…

הדס 17 באפריל 2012

אין סיכוי שמודי בראון או אבי מלר או נדב יעקבי יקבלו את הרעיון של לוינטל ושל כל הצבועים שבשנה שעברה תקפו את מכבי על ההשתתפות שלה בגמר היורוליג שהסתיים כאשר בישראל כבר החלו הטקסים לציון יום הזכרון אבל השנה פתאום דעתם השתנתה.
יש משהו מדכא באופן שבו מנסים להפוך משחק כדורגל לא באמת חשוב (כולם יודעים מה תהיה התוצאה בסיום שני המשחקים) לערך משמעותי שכביכול ראוי להאבק על שידורו.
חבל שלוינטל ושאר בעלי הטורים שכל כך מיואשים מהעובדה ששני ימי הזכרון נופלים על משחקים בחצי גמר ליגת האלופות לא מקדישים מחשבה ״נועזת״ כל כך לעניינים חשובים בהרבה מצמד המשחקים המטופשים הללו.
כאמור מודי בראון לעולם לא יסכים להיות חלק ממהלך שתכליתו היחידה היא שידור אירועי ספורט במהלך ימי זכרון (ומה לגבי יום כיפור ? האם גם ביום כיפור יש לשדר אירועי ספורט בטלוויזיה ?) במסווה של יצירת אלטרנטיבה לימי הזכרון.
העובדה הברורה היא שרוב מוחץ מקרב אוהדי הכדורגל לא חושב ששידור משחקי כדורגל בימי זכרון הוא משהו שראוי להאבק עליו.
וטוב שכך.

ג'נובי 18 באפריל 2012

ולי יש תחושה שהגל הנוכחי של ה"מחשבה האחרת" על הנצחת השואה וחללי צה"ל התגבהה כי יוצא שלא משדרים שני משחקים של ברסה. ועוד בחצי כמר צ'מפיונס.
לכל הרעיונות שהצעת לוינטל אני מסכים ברצון. חוץ משידור המשחק. כי זה לא יום רגיל. ועם כל הביקורת שיש לי, ויש לי המון, על אופן ההנצחה במדינה ועל עיצוב הנראטיב שלנו כמדינה בצורה כל כך שטוחה ומוטה אסור שזה יהיה יום רגיל. ושידור משחק של חצי גמר צ'מפיונס בערוץ מרכזי ישראלי הוא צורם בעיניי (לוגו בצד? באמת? בוא נרדד עוד קצת ונשמיע יזכור במקום המנון הצ'מפיונס).
דווקא בעידן הנוכחי ההצעה הזו חסרת מקום כי אם כל כך דחוף לך תפתח מחשב ותצפה בפרטיות ביתך. אם אתה רוצה לדון בשינוי התכנים המוצגים והמועברים ימי הזיכרון זו יוזמה יותר ממבורכת. שיגור משחק לא ישנה את ההתקרבנות, לא ישנה את השטחיות ולא יגרור שינוי משמעותי.

עקום ורדוד.

האח של שווינשטייגר 18 באפריל 2012

לאור החשכת המסך נשאלת השאלה הפשוטה:
?HAVEN'T THE JEWISH PEOPLE SUFFERED ENOUGH?

ערן 18 באפריל 2012

אני בעד לשדר את המשחק ללא מגיש ושדר. רק לראות בשקט את המשחק בלי הפרשנות והשידור (שממילא מטופשים ברובם). כך לא יהיה אולפן, לא יהיה רעש, רק קצת כדורגל למי שרוצה לראות

השחקן ה-12 20 באפריל 2012

כל מילה בסלע!

Comments closed