הארון האיטלקי

.

.

.

.

.

.

.

.

רוחות מעניינות נושבות באיטליה בשבוע האחרון, עם עלייתו לסדר היום של הדיון בהומוסקסואליות בכדורגל.

זה התחיל כשמאמן נבחרת איטליה צז'ארה פראנדלי, ג'נטלמן אמיתי, עשה צעד אמיץ ויפה ועודד שחקנים הומואים לצאת מהארון. פראנדלי עשה זאת בהקדמה שהוא כתב עבור ספר חדש באיטלקית על הומוסקסואליות בספורט.

זה לא דבר של מה בכך. איטליה מדינה קתולית מאוד והומופובית. מהעקיצות של ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני על גייז ודרך התבטאויות רבות נוספות ודעות קדומות. בתפקידים ציבוריים באיטליה קשה עד בלתי אפשרי למצוא הומו מוצהר. ומה בכדורגל? מרצ'לו ליפי טען שמעולם לא אימן שחקן גיי וכי הוא סבור שלא יתכן קיומו של כדורגלן הומו – תפיסה מיושנת, מקובעת ופרימיטיבית שזהה לזו של מאמן לאומי לשעבר אחר בשם שלמה שרף. גם פאביו קאפלו נשא דברים הומופוביים.

פראנדלי יצא באומץ נגד הזרם כשכתב בהקדמה לספר: "הומופוביה היא גזענות ואנחנו מוכרחים לעשות צעדים שידאגו לרווחתם של כל האינדבידואלים, ובכללם ספורטאים, על מנת שאלה יוכלו לחיות את חייהם בחופשיות. עלינו ליצור תרבות ספורטיבית שמכבדת את הפרט בכל צורת ביטוי של אמת וחופש. אני מקווה שבקרוב כמה שחקנים ייצאו מהארון."

דברי הטעם המרעננים של פראנדלי זכו לתגובה צוננת מכיוון רוב השחקנים אך חוללו דיון ציבורי מרתק באיטליה שלא נפסק עד עתה. לעומת פראנדלי נשיא איגוד השחקנים האיטלקי, שחקן וסמל של רומא לשעבר דמיאנו תומאסי ייעץ לאחרונה לשחקנים גאים להישאר בארון.

כוכב אודינזה אנטוניו די נטאלה טען שלמרות הכבוד הרב שהוא רוחש לפראנדלי, הוא חולק על דעתו לחלוטין. "הומוסקסואליות היא טאבו בספורט ויהיה קשה מאוד לשבור אותו, כמעט בלתי אפשרי. שחקנים הומואים ימשיכו לחיות בצל. אני תוהה איך הקהל יקבל שחקן הומו".

לעומת די נטאלה, תומאסי ודמויות כדורגל נוספות, כוכב אינטר דייגו מיליטו דווקא אמר: "אני מסכים עם פראנדלי. שחקן שישמור על הסוד שלו ויישאר בשקט יעשה טעות לטעמי. אני בטוח שהאוהדים, החברים לקבוצה והספונסרים ימשיכו לאהוב את השחקן ולא יתערבו בחייו האישיים."

***

אני כמובן בצד של פראנדלי. כמובן שכל אדם צריך להרגיש חופשי ושווה, ללא קשר למוצאו או נטייתו המינית.

אם שחקן בסרייה A או בכל ליגה בכירה אחרת ייצא מהארון, זה יהיה ניסוי חברתי חשוב ומרתק. זה יבגר את החברה וייאלץ אותה להתמודד עם המציאות במקום לטאטא אותה מתחת לשטיח.

אני משוכנע שיהיו תגובות שונות ומעניינות, חלקן שליליות, אבל הרוב הגדול בעולם הכדורגל ייפתח לרעיון שיש גם שחקנים גייז וילמד לקבל אותם כשווים, בחום ובאהבה. אולי גם יהיה לשחקן שייצא מארון ערך מסחרי (הוא יוכל לעשות קמפיינים), אבל זה משני ושולי לעומת הערך החינוכי והיותו מודל לחיקוי ופורץ דרך לאחרים.

השאלה לטעמי היא לא אם הטאבו הזה יישבר, אלא מתי זה יקרה. ולתחושתי היום הזה ממש לא רחוק כמו שאתם חושבים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url