בין תיאו לזלאטן

כשאין ממנו ציפיות, פתאום וולקוט נהיה ענק. אצל זלאטן זה הפוך

1) הפרחים להוג'סון: קודם כל תורידו את הכובע בפני רוי הוג'סון. תדמית של חתיאר, אפור, מיושן. אבל תדמיות זה למחלקת שיווק. אנחנו במחלקת עיתונות.

ומה שקרה הוא כדלהלן: הוג'סון עבר ל-2-4-4 קלאסי לעומת המשחק מול צרפת, נתן לאנדי קארול המושמץ צ'אנס וחלוץ ליברפול לקח אותו בשתי ידיים עם משחק טוב ושער נהדר. וכמובן הרגע ששינה את המשחק – העלאתו של ווקלוט מהספסל במקום ג'יימס מילנר שהפכה את המשחק. זה חילוף שהתבצע אחרי מהפך הבזק השבדי שהותיר את האנגלים המומים. הוג'סון לא שק בדכאון ולא התבלבל. יש שלף וזה הפך לחילוף הכי מוצלח עד כה בטורניר.

בראבו על ניהול המשחק. כמובן שאם קאפלו, ליפי  או מוריניו היו עושים את השינויים האלה, הם היו מוכתרים כגאונים ששינו את המשחק. אבל לפרצוף של רוי הוג'סון קשה כנראה להדביק את התואר 'מבריק'. אז כן – זה היה פאקינג מבריק.

2) איש המשחק:

קרדיט גדול לתיאו וולקוט. אתם יודעים, לפני ארבע שנים הבאתי כלב חום קטן ומתוק וקראתי לו תיאו. עם הזמן הוא הפך לכלב שמן, עצלן ונבחן, ילדותי, מפונק, לא הכי ממושמע וגם לא הכי חכם ביקום. גם אם תיאו שלי לא תמיד ענה על כל הציפיות, הוא הפך לאהבה הכי גדולה בחיים שלי. הדבר הכי מתוק ומלא חיים שאי פעם היה לי. הלילה כמובן הוא זכה לטיול ארוך ומפנק במיוחד.

וולקוט שסומן ככישרון גדול כשהגיע בנעוריו לארסנל, גם לא הבשיל להיות כוכב כמצופה. רק ניצוצות פה ושם. תיאו הכדורגלן הפך עם השנים לשחקן כזה: כשאתה בונה עליו בתור שחקן מוביל שאמור לקחת את המושכות, הוא לרוב משחק זוועה, נכשל בביצוע פעולות אלמנטריות, נראה כטיפש ובעל בעיה בקבלת החלטות ובגדול – פשוט מאכזב, לא מספיק טוב ובנוסף נפצע המון.

אבל תמיד כשאתה לא ממש סופר אותו, כשהוא הופך לשחקן ספסל או לאאוטסיידר שנקלע להרכב, אחרי שהתייאשת ממנו ושכחת מהפוטנציאל שלו, דווקא במקרים האלה וולקוט מבריק, מככב ונותן את ההופעות הכי גדולות שלו – ב-1:4 של אנגליה על קרואטיה באזגרב, בתיקו 2:2 עם ברצלונה, ב-2:5 על טוטנהאם במחצית השנייה (אחרי מחצית ראשונה זוועתית שלו) ועוד.

ושוב זה קורה: וולקוט יכול וצריך היה לחוש מושפל כשבמשחק מול צרפת החיקוי שלו , הנער אלכס אוקסלייד-צ'מברליין הועדף בהרכב על חשבונו והוג'סון העלה אותו מהספסל רק בדקה ה-90. גם מול שבדיה הוא לא קיבל הרכב, וכשעלה בלי הרבה ציפיות, אחרי עונה בינונית מינוס בארסנל, תיאו נתן את אחת ההופעות הכבירות בקריירה שלו.

בחצי שעה בלבד במגרש, תיאו פירפר את ההגנה השבדית האיטית, כבש שער שוויון אדיר שלוש דקות בלבד מכניסתו ששינה את המומנטום, הוסיף בישול מבריק לשער הניצחון, כמעט הוסיף בישול נוסף והראה הרבה חדות, מהירות וקבלת החלטות נהדרת. בדיוק כמו השחקן שהוא היה אמור להיות.

עכשיו פתאום הציפיות מוולקוט גבוהות שוב. משמע הוא ייפצע או יאכזב. עניין של הרגל. בינתיים נשירה ונרננה: "ת'יאוווווווו". בתגובה הכלב שלי יופיע תוך שתי שניות בסלון. גם זה סוג של הרגל.

עוד ראויים לציון: סקוטי פארקר – המנוע האנגלי בקישור. אפור אך יעיל מאוד, עם כושר נהדר.

דני וולבק – הוא היה חלש מאוד, ואז כבש את שער הטורניר. אז מה נאמר על הווינר של המשחק באחד השערים היפים שזכורים בתולדות היורו? מישהו יזכור איזה משחק רע היה לו? דווקא עכשיו הוא יאבד את מקומו בהרכב לוויין רוני?

אגב יפה שהכובשים לאנגליה הגיעו משלוש הגדולות של הכדורגל האנגלי המסורתי – ליברפול, ארסנל ומנצ'סטר יונייטד.

תיאו אחרי ספרינט באגף

3) זלאטן האיום:

מילה על אולוף מלברג – הבלם הוותיק הזה שמסוכן כל כך במצבים נייחים, עם 118 משחקים בינלאומיים והופעה בשישה(!) טורנירי גמר, אמנם כשב צמד שעשה מהפך לשבדים. אבל הוא בלם. צריך קודם כל לשמור. הוא כבד ואיטי והיה לו חלק גדול בשערים הראשון והשלישי של אנגליה. אז אני לא מוכ לקבל את הקביעה שהיה לו משחק כזה מזהיר. ממש לא. גם אם היה לו שני גליצ'ים טובים מול וולבק האנמי.

אבל שבדיה זה קודם כל ובעיקר זלאטן. מכעיס, מעצבן ומקומם לראות את הכוכב השבדי. הקפטן שלה – זה קפטן זה? – היחיד בנבחרת שלו שלא שר את ההמנון אגב, משעשע לראות אותו, לא סמל למופת ספורטיבית אם נשתמש באנדרסטייטמנט, עונד סרט הקפטן עליו כתוב RESPECT.

אבל עזבו את הדקויות. ממעמדו ככוכב השבדי נראה שזלאטן פשוט לא סופר אף אחד מהחברים שלו, מזלזל בהם. ברור לו שמאמן שבדיה, דמות אפורה שלא אימנה מחוץ לסקנדינביה, ושורה של שחקנים בינוניים פלוס, לא יעזו לומר לו מילת ביקורת.

זלאטן עושה במגרש מה שבא לו, משחק איפה שהוא רוצה. הוא בעיקר משדר לחבריו שהוא לא סומך עליהם, שהם לא מסוגלים לעשות כלום. הוא משחק ב-6-7 עמדות שונות. פליימייקר, קשר אחורי, בכנפיים, חלוץ מרכזי, טרה-קווארטיסטה. נדמה לי שהוא מגמד את חבריו לנבחרת, גורם להם לפחד משהו ממנו, במקום שככוכב וקפטן יגרום להם להוציא מעצמם מקסימום, הם תמיד נראים יותר חלשים לידו.

זה ההבדל: זלאטן שהציפיות ממנו היו גדולות, נכשל. וולקוט שלא היו ממנו ציפיות הצליח

4) מוסר השכל: להיות כוכב הנבחרת כשכל העומס והציפיות עליך זה מאוד קשה. ראינו את רונאלו מביך עצמו, רובן שוב קורס, קרז'אקוב מתחפש לאמיל הסקי, פטר צ'ך עושה את טעות השוער הגדולה בטורניר, גם פרנק ריברי מתקשה.

במצב הזה כל נבחרת צריכה שחקנים אחרים שיתעלו (דזאגוייב), כוכבים פחות צפויים (מנדז'וקיץ') ובעיקר משחק קבוצתי ולא התבססות על יכולת אינדבידואלית של שחקן ספציפי. לכן טוענים שזה משחק קבוצתי. יש בזה משהו.

5) תמונת מצב: משחק הטורניר, עם שני מהפכים ו-2:3 לאנגליה על שבדיה, שהגיע משומקום האמת, סגר את הסיבוב השני בשלב הבתים, והאמת הוא מסמל את יורו 2012 בינתיים.

הנה סיכום קצר אחרי שני סיבובים:

רק נבחרת אחת (גרמניה) עם מאה אחוז!

אף נבחרת לא הבטיחה עלייה לרבע הגמר!!

כל הנבחרות כבשו וספגו!!!

רק שתי נבחרות עפו, 14 נותרו עם סיכוי לרבע הגמר!!!!

ממוצע שערים – 2.88 למשחק!!!!!

לא היה אף 0:0 וגם לא קרוב לזה (למעשה היו רק שני 0:1)!!!!!!

בלתי אפשרי לבקש יותר. אחלה בחלה של כדורגל. וצבע ואווירה וכל זה.

צריך לציין בצד השלילי קצת חוליגניזם וגזענות בפולין ומזג אוויר בעייתי באוקראינה.

אבל בגדול: חתיכת וואו היורו הזה בינתיים. רק שלא ידעך לנו…

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

יורו (3) - מחשבות אחרי הסיבוב השני
"ככה זה בכדורגל, לפעמים הקבוצה הטובה יותר מנצחת"

No Comments

כסיפוביץ 16 ביוני 2012

עמית לא מבין את ההתלהבות שלך.
כאילו שלמאמן אנגליה הייתה ברירה בחילוף של וולקוט בפיגור.
היה משחק ברמה מאוד נמוכה יחסית וברבע שעה של טירוף עפו הגולים.
3 גולים ממצב נייח ואחד מספרינט של וולקוט על זקן שוודי.
נו שויין, חכמה גדולה.
הגול שלו הוא טעות איומה של השוער איזקסון ולא שום דבר מעבר..
משחק הטורניר?? הגזמה פראית.
סה"כ שתי נבחרות מאוד מוגבלות.
האחת בנויה על הילה שלא ברור מאיפה הגיעה.
השנייה בנויה על חסדיו של זלאטן.
מי שהופתע אתמול מזלאטן לא מכיר אותו או סתם מחפש משהו לכתוב…

ויכסלפיש 16 ביוני 2012

לייק, וזלאטן לא משחק חלוץ מרכזי בנבחרת

לוינטל 16 ביוני 2012

המחית השנייה הייתה הכי קצבית ומרובת אירועים ביורו.
גם אם הרמה לא הכי גבוהה, זה היה המשחק הכי טוב ומהנה. שני מהפכים, דרמה גדולה, שערים נפלאים כולל שער ניצחון לפנתיאון. אווירה נפלאה.
מה אפשר לבקש יותר?

עומר 16 ביוני 2012

לדעתי יש הידרדרות חמורה במעמד הקפטן. פעם קפטן היה מנהיג, שחקן עם ותק וניסיון, אחד שמוביל וסוחף את החברים שלו. היום, בהרבה נבחרות, פשוט נותנים את סרט הקפטן לכוכב הכי גדול. כאילו שנייק או אדידס הן אלה שקובעות מי יהיה קפטן. הקפטן של שבדיה – זלאטן, פורטוגל – כריסטיאנו רונלדו. מה הקשר בין השחקנים האלה לתפקיד הקפטן? מי נתן לך סרט קפטן, ילדה?

אמיר 16 ביוני 2012

אני חושב שמדובר במקרים ספציפיים של שחקנים כוכבים ופרימדונות שמקבלים את סרט הקפטן כסוג של "ליטוף אגו".

אודי 16 ביוני 2012

עמית אף מילה על הצרפתים? הם שיחקו נהדר!

צוקי 16 ביוני 2012

הצרפתים באמת נראים לא רע בכלל.
והערה ללוינטל, פרנק ריברי אינו מתקשה, הוא פשוט עובד קשה, ועושה עבודה נהדרת בשביל הנבחרת שלו!!

פראליה 16 ביוני 2012

רק לי הזכירה הכניסה של וולקוט את הכניסה של ג'וני בארנס מול ארגנטינה ב- 86?

המנונים – תופעת ה"לא שרים" בטורניר הזה צורמת במיוחד, רב המתאזרחים והמהגרים למיניהם, מעבר לזלזול המוחלט בחבריהם, מפגינים חוסר כבוד לחולצה ולכבוד שקיבלו לשחק הבמעמד הזה. (שלא לדבר על כמה מולטי-מליונרים שעשו את הפריצה של הקריירה בטורנירים כדי לסדר חוזה לכל החיים), הדוגמא שהם נותנים למליוני ילדים שיושבים בבית היא מזעזעת, פשוט תופעה מבישה.

והטורניר (גם אם מעכשיו עד הסוף הכל יגמר תיקו אפס) –
הטורניר הכי טוב מאז 82.

ג'מיין 16 ביוני 2012

מה כל כך מביש בזה? נראה לי טעות להתייחס לכל התעלמות מההמנון כזלזול השחקן במדינה או משהו דומה. לרוב זה כנראה סטייט אוף מיינד שכזה לפני המשחק, בו השחקן מרוכז ומפוקס לחלוטין במשחק (רק משחק!) שעומד להתחיל, מתכונן ונרגע. זה לא שהם רוקדים תוך כדי או יורקים על הדשא, פשוט לא שרים. ביג דיל.

לקסוס 16 ביוני 2012

רק המהגרים מרוכזים?

ערן 16 ביוני 2012

שירת ההמנון הפכה למין משימת חובה לפני משחקים. פתאום כישורי השירה חשובים? פתאום זה שמזיז את השפתיים לפי מילות ההמנון הוא פטריוט גדול יותר? מה זו הלאומנות הזו? לאף אחד לא אכפת אם זלאטן דופק וזורק או מתייחס לא יפה לחברים שלו אם הוא משחק כדורגל כמו שהוא יודע, אז עכשיו הוא לא שר את ההמנון, ביג דיל! ככה נראית הלאומנות כשהיא זוקפת את ראשה. לוקאס פודולסקי לא שר את ההמנון ואף אחד לא בא אליו בטענות. להבדיל, גם ואליד באדיר, אבל הוא לא מהגר ולא מתאזרח, סתם איזה ערבי שרוצה במותנו.

אלה הם הדברים שמקוממים בטורנירים בינלאומיים של נבחרות לאומיות. יש אחלה כדורגל, תהנו ממנו, אל תתעסקו בזוטות.

צור שפי 16 ביוני 2012

הספרדים עשו הכי בשכל, להמנון שלהם אין מילים וכל הפולמוס הנלעג הזה נחסך מהם. אולי זו גם הסיבה ליכולת שלהם…

כסיפוביץ 16 ביוני 2012

אני מסכים שכל העניין עם שירת ההימנון ממש לא סיפור גדול.
לדוגמה אני ממש מצדיק שחקן ערבי שלא שר את ההמנון של מדינת היהודים.

אין לי בעיה שהאנגלים ישירו את TIME של פינק פלויד בגלל השורה המנצחת:
Hanging on in quiet desperation
Is the English way

נינו 16 ביוני 2012

LIKE

פראליה 17 ביוני 2012

זה לא משנה מה שרים ואיך שרים, אני שונא לאומנים עלובים אבל להזדהות על החברים שלך לקבוצה עושה הרבה כבוד להם, לאוהדים, לילדים הקטנים שחולמים בבית להגיע למעמד הזה וקודם כל, לעצמך.

תכל'ס, זו קבוצת כדורגל, הגליץ' שלך זה בשביל שהחבר שלך יקח את הכדור השני, ימסור לחבר אחר שיתן פס לגול להוא שיבקיע – זו מהות הקבוצה.

ניינר 16 ביוני 2012

זלאטן כל כך מקומם ומביא סעיף. אדיש,יהיר, מתנשא ועושה טובה על המגרש.אם זהו הקפטן שלך, לא פלא שהנבחרת מודחת בבושת פנים. לעומת זאת, וולבק ממש לא ברמה לטורניר כזה למרות השער הפוקסיונרי. יאללה רוני להרכב על חשבונו.

בני תבורי 16 ביוני 2012

ניינר,
אני חושב שרוני יועדף על קארול ליד וולבק בגלל שיתוף הפעולה שלהם ביונייטד. לא בטוח שזה יהיה צעד נבון לאור היכולת של קארול מהמשחק נגד השבדים.

ניינר 16 ביוני 2012

סביר להניח שאתה צודק. אני עדיין חושב שוולבק הוא לא שחקן לרמת יורו. לא בטוח שקרול כן, אבל לפחות הוא מאיים הרבה יותר על ההגנה

צוקי 16 ביוני 2012

בני, לטעמי היכולת של קארול שאתה מדבר עליה הסתכמה בנגיחה אחת מוצלחת לרשת. דני וולבק הרבה יותר נייד, מהיר, ודינאמי. אומנם הוא איבד הרבה כדורים מול השוודים, אבל בכל מקרה אני הייתי הולך איתו ועם רוני.

בני תבורי 16 ביוני 2012

צוקי,
בשביל להרכיב את וולבק ורוני יחד, לא צריך לגמד את קארול. הוא עשה הרבה יותר מנגיחה אחת מוצלחת לרשת, בכל הנוגע ללחץ על מוליכי כדור ועזרה בהגנה.

יואב בורוביץ' 16 ביוני 2012

מסכים עם כל מילה בטור.
זלאטן בעיני תמיד היה טיפה אוברייטד למרות הגאוניות וכל ההישגים באיטליה- ליגה שאיבדה הרבה מזוהרה בעשור האחרון שבו זלאטן מצטיין בה. אך זלאטן אף פעם לא היה שחקן של מעמדים גדולים בצ'מפיונס, הוא כשל בברצלונה וגורש משם בבושת פנים, ובנבחרת שוודיה כבר הרבה מאוד שנים גם לא עשה כמעט אף פעם דבר מיוחד.
בגדול, הוא פרי התקופה. המון הייפ, כשרון, אבל גם המון צרות.

קורא 16 ביוני 2012

יש עוד איזה חלוץ שכשל בשנה האחרונה בברצלונה, אחרי שהובא בקול תרועה רמה.. איזה ספרדי אחד. הכישלון של זלאטן בברצלונה לא קשור אליו כי אם לשיטה ולמקום של מסי ואינייסטה בה, ולמקום של חלוצים שם. זלאטן שחקן ענק עם אישיות בעייתית, זה הכל.

אפריים 16 ביוני 2012

אחרי ההתנהגות שלו אתמול, לנתח מקצועית את זלאטן זה להחטיא את המטרה.
אחרי ה 2-1 של שבדיה הוא דאג לצעוק על הארט בהתנשאות תוך כדי החגיגות בתוך השער האנגלי, לקלל אותו ולהתגרות בו.
יכול להיות שיש הסבר אחר (וכמובן שאם יש זלאטן ימצא אותו), אבל זה דרכו של העולם כפי שאני רוצה שיהיה- מי שמתנהג ככה מפסיד. לא רק בספורט, בהכל.

איתי אנגל 16 ביוני 2012

איזה טור נהדר!
מעבר לזה שאני מסכים עם כל מילה, הכנסת אותי לאווירה של המשחק ושל היורו בכלל, כי אני לא במקום שמספק אווירה של כדורגל.
אני עם כמה חברים בטיול בסרי לנקה וכשאנחנו באים בלילה למסעדה בגסט האוז שיש בה טלביזיה אנחנו רבים עם הינדים ובודהיסטים שרוצים לראות קריקט.
בלי קשר, בגלל שזו מסעדה בגסט האוז הבעלים מקפיד לשמור על אווירה של צ׳יל אאוט. מה שאומר שברקע יש מוזיקה של רגאיי עם שילוב של א-קאפלה תפילות של סינהלזים ואת המשחק רואים במיוט. בלי סאונד. שלא יפריע לקוקוס ולאננס…
אנחנו במקום שבאמת אין מה לרחם עלינו אבל בשעות הלילה שיש משחקים – קצת כן…
אז הטור הזה והתגובות אליו עשו לנו כיף וסיפקו לנו סוף סוף סאונד למה שראינו.
סחתיין.
ואווווומממממ…….

פשוט אדום 16 ביוני 2012

קודם כל אם הודג'סון היה כזה מוצלח הוא לא היה פותח עם מילנר בכלל (ומבחינתי לא מביא אותו ליורו בכלל) וולקוט וצ'מברליין יותר טובים ממנו וולבק שחקן יותר מוכשר מקארול אבל עם פחות ניסיון

תiמר 16 ביוני 2012

אני מוסיף:
הוא גם העדיף את סטיוארט דאונינג על אדם ג'ונסון בהחלטה שערורייתית

אחיחי 16 ביוני 2012

החיבה של מאמנים (ושל יורם ארבל) למילנר זה תעלומה ארוכת טווח. למרות שהוא טוב בשביל הפרספקטיבה. מזכיר לי את הימים שבהם כל הנבחרת היתה מילנרים.

פשוט אדום 16 ביוני 2012

לא שמתי לב לזה אבל עם ארבל אוהב אותו (אם בכלל זיהה אותו) אז זה אומר הכול

זה מסנטה פה 16 ביוני 2012

מסכים שזלאטן היה חלש וניתן לאמר שהאדישות המרתיחה שלו בלטה מעבר לכל דבר אחר. מעבר לכך כל פעם שהית מתפרצת והוא יכל למסור כדור פשוט קדימה כדי לגמור את הסיפור, הוא השאיר את הכדור אצלו ולבסוף בחר באופציה פחות טובה.
חבל שאף אחד לא יכל להתעמת איתו ואני מסכים עם אפריים שהצרחות שלו על הארט חזרו אליו כמו בומרנג, למרות שאני בספק אם איכפת לו.

בצד של אנגליה, צר לי אנגלופילים יקרים אך גם אתם יודעים שהנבחרת שלכם חלשה ביותר, אני רואה את ההמשך שלה (אם היא תעפיל כמובן וזה אם גדול מאוד) זהה למלחמת ההתשה של צ'לסי באלופות.
מול גרמניהספרדפורטוגל היא תושפל או תעשה בונקר מגעיל, לא בדיוק משהו מעודד ואני בתור ארגנטינאי מקווה שתקבלו בראש ותעופו, אין לנבחרת שלכם מקום שם ;)

אחלה כתבה, אחלה יורו

אריאל 16 ביוני 2012

אם אתה כבר יוצר את ההשוואה אז שים לב שוולקוט וזלאטן למעשה זהים.
כשיש מהם ציפיות הם נכשלים – כשאין להם מצליחים. ככה שבעצם כשחושבים על זה הם ממש דומים, לא?

סבתא אינגה הייתה אומרת 16 ביוני 2012

איזה כייף שזלאטן בחוץ.
זלאטן קיבל את כל הזלאטן.
לראות את פיגו סובל לא היה כזה תענוג למרות שהוא חרא כי הפרצוף שלו לא היה מתלהב. על זלאטן רואים שהוא אוכל ת׳עצמו. ומה אגיד – פשוט תענוג.
לך תאכל זלאטן יא זזז….

אנגליה פח. כרגיל הנצחון ירים להם את הבלון לגובה של בקהאם. יופי. ואז תבוא היריבה ברבע ותעשה לה ״פוש״ או איזה ספייס אחר. בקיצור – פחחח.
היום יהיה מרתק. כלכך מרתק שהודעתי לזוגה שהיום אני ברוב אצילות תורם את עצמי לזוגיות. כלומר לכוכב נולד. או מה שזה לא יהיה היום שמשדרים בערוץ שהוא לא sport1hd…

כסיפוביץ 16 ביוני 2012

אני מניח שבכל הלקסיקון מילים הרחב שלך לא מצאת משהו יותר נורמלי לכתוב.

סבתא אינגה הייתה אומרת 16 ביוני 2012

צודק.
אממה, על פוסט שעוסק בתיאו וזלאטן אפשר להגיב על… תיאו או זלאטן.
וזלאטן לפחות מעורר אצלי שמחה טהורה. גם אם היא לאיד.
ולגבי תיאו. עדיף לא להרחיב.
ואת דעתי על תיאו הכלב או בשמו השגור בפי ״פוצי״ (סבתא אינגה או לא סבתא אינגה…) כבר הבעתי בפני עמית לא פעם. אמץ לך טמבל. אהוב אותו עד כלות. השקע בו אנרגיה חום אמפטיה סבלנות סובלנות ו… הרבה כסף לוטרינר ולכלביות כשאתה בנסיעות. שלא לדבר על אוכל. ומה? בשביל שפעם ב יפרוץ באגף?
בגישה הזו אלישי כדיר היה משחק היום במכבי.
אבל כל אחד ומה שעושה לו טוב. יש כאלה שאוספים חתולים מהרחוב. יש כאלה שכלבים. ויש מי שעושה פירס בפי הטבעת. לבריאות.

אתה רואה – יכולתי למצוא משואים יותר גרועים לכתוב. חשבתי לחסוך ממך. אבל היית חייב להתגרות אז…

כסיפוביץ 17 ביוני 2012

או!!!
תגובה ראויה בלי קקי פיפי ושאר יציאות או אברי מין

סופרפלי 16 ביוני 2012

איך אתם נהנים לזלזל באנגליה, שחצנים שכמוכם, זה רק יהפוך כל ניצחון ליותר מתוק. גם אחרי שראיתם את אחד המשחקים הכי טובים בטורניר עדיין מבלבלים את המוח. תרגיעו.

פאוסטינו אספריאה 16 ביוני 2012

לצערי כתבה מיותרת ונועדה לזלזל בכישורים של איברהימוביץ.
אי אפשר בחיים להגיד שהוא קרס בנבחרת!! בוא ותצא בחוץ למשאל אם וניראה עם אתה מצליח לקבל תשובה ממישהו שמכיר שחקן אחר בניבחרת שוודיה??!! אין לו עם מי לשחק.למה אני לא רואה אותך משמיץ את סניידר ורובן וואן פרסי ורונלדו,בניגוד לזלאטן להם כל ה 11 בנויים מקבוצות טובות באירופה.

רפי רחמים 16 ביוני 2012

יש אימרה על זלטן באיטליה
חזק מול חלשים חלש מול החזקים
כל כך נכון

אבו צ׳יצ׳ריטה 17 ביוני 2012

הבעיה של וולקוט (המרכזית מביניהן) היתה ונותרה מנג׳ר שחי בשלום עם אפס התקדמות שנה אחרי שנה. זה מה שתקע גם את רמזי ונראה מה יהיה עם צמברליין

יואב 17 ביוני 2012

זלאטן גאון נדיר.

Comments closed