אלכס שטילוב – גדול ספורטאי ישראל

 

אלכס שטילוב הוא המתעמל הכי גבוה (1.83 מ') מכל המתעמלים באולימפיאדת לונדון.

כאשר שטילוב מצליח בתרגילי הקרקע, וזה בדרך כלל קורה לו, מסבירים לנו שזה בזכות הגובה שלו שהתרגילים וכל הסיבובים באוויר עם הרגליים הישרות נראים הרבה יותר מרשימים. כאשר הוא פחות מצליח, כפי שקרה היום, מסבירים לנו שזה בגלל הגובה שלו, שרואים כל תזוזה קטנה, פתיחת רגליים ופסיעה בנחיתה. כשמחלקים ציונים, תמיד אפשר לומר דבר והיפוכו.

באמת התעמלות היא מאותם ענפים בעייתיים שנקבעים לפי ציוני שופטים. כמו קפיצה למים, שחיינית צורנית ודרסאז' בסוסים. לי אישית תמיד מפריע כשנגמר השלב הספורטיבי בתחרות, והספורטאי לא יכול לדעת אם הצליח או לא. הוא נאלץ לחכות לציונים סובייקטיביים שהרבה פעמים אי אפשר להבין אותם. וזה הרי בעיני המתבונן. ענף מוזר שכזה, אבל מרהיב לצפייה ומרתק. אסתטיקה צרופה.

ואז מגיעים למצב שהפרשן לא יודע להסביר לפעמים את מה שאי אפשר להסביר כי הציון לא נראה לו הגיוני. אפשר לשער שהמוניטין של מתעמלים מסוימים שזכו באליפויות ואולימפיאדות משחק לטובתם אצל השופטים.

***

אסתר רוט-שחמורוב היא גדולת ספורטאיות ישראל. להשתתף בגמר אולימפי על מסלול האתלטיקה, ועוד ריצה אטרקטיבית וקשה כמו 100 מ' משוכות ולסיים שישית, רק אחרי ספורטאיות מהגוש המזרחי, זה הישג השיא של הספורט הישראלי בענף יחיד ובכלל.

אולימפיאדה היא קודם כל אתלטיקה, שחייה והתעמלות. אלה הענפים הפופולאריים ביותר והנחשבים ביותר, וכל העולם כולל המעצמות שולחים לשם את ספורטאיהם המצטיינים.

אנחנו במאה ה-21. הרמה האתלטית והדרישות הפיזיות מעולם לא היו גבוהות יותר בכל ענף, ודאי בהתעמלות. שטילוב בא ממדינה שהיא נמושה ספורטיבית – גם את המדליות שלה ישראל לא משיגה בבייג'ין או בלונדון, אלא בצ'ינגדאו ובוויימות'. כאלה אנחנו – תרחיק אותנו כמה שיותר, עד הים, שם בדגם אחד או שניים יש לנו איזשהו סיכוי. לא שאנחנו אימפריה גם בשיט, אבל ברור שהמצב שם עדיף על כל ענף אחר.

אבל מי לעזאזל צופה בתחרות שיט? רק מדינה קטנה מאוד ונטולת הישגים אולימפיים שהסיכוי היחיד שלה למדליה מגיע מהים. חוץ מאותה מדינה אף אחד לא יידע ולא יראה את זה. גאווה לאומית שנשארת בגבולות המדינה ותו לא. אם יהיה לנו שייט שיזכה בכמה מדליות זהב, דוגמת בן איינסלי, אז זה כמובן כבר סיפור אחר. אבל זה לא ממש המצב.

חזרה לשטילוב: הוא מסיים 12 בעולם בקרב-רב, המקצוע היוקרתי והנוצץ של ההתעמלות. בלי שום הנחות. כל הטובים בעולם השתתפו. הוא לא השתחל לגמר בגלל הגבלת משתתפים למדינות אחרות. הוא מקום 12 בעולם בתחרות היוקרתית ביותר בענף. כמו שיהיה לנו מישהו או מישהי 12 בעולם ב-100 מ' חופשי בבריכה או 100 מ' על המסלול. רק שקרב-רב מצריך מגוון יכולות במכשירים שונים, שזה יותר מפעים אפילו.

זה הישג עצום למישהו שגר ומתאמן במדינה נחשלת ספורטיבית וחסרת תרבות ספורט. אבל צריך להזכיר שזה קודם כל בזכות השורשים של אלכס, התרבות והסביבה בה הוא גדל וחונך כעולה מאוזבקיסטן. אימו אימנה אותו וגם היום המאמן שלו (סרגיי וייסבורג) הוא לא אחד שנולד והתחנך בארץ.

הצחיק אותי שכולם בטוחים שאלכס יביא מדליה בתרגיל הקרקע. לא יודע איך הגענו למצב הזה. נכון, שטילוב רשם הישגים נהדרים בתחרויות גדולות אבל עדיין – הוא העפיל לגמר ממקום 4-5 ונאלץ להתמודד בגמר עם מתעמלים נפלאים ואגדיים. אז כן, היה לו סיכוי למדליית ארד כנראה עם תרגיל מושלם, וזה בדיוק מה שהוא ציפה מעצמו ולכן התאכזב, אבל הוא בטח לא היה פייבוריט.

שטילוב נתן הופעה יפה ומכובדת. ביצע תרגיל יפה ולא התרסק על המזרן. היה לו פה ושם סטיות קטנות ובעיקר חבל שהוא לא לקח יותר צ'אנסים בתרגיל כדי להגביר את דרגת הקושי. עדיין בסוף הכל מוכרע בהחלטות שיפוט – הוא יכול בשקט היה לקבל עוד 0.33 נק' ולהיות במקום הרביעי, ופה נכנס עניין הסובייקטיביות.

ובכל זאת תראו מאיזה מדינות הגיעו המתחרים שלו – סין, יפן, ארה"ב, רומניה, גרמניה ורוסיה. ואחד מצ'ילה שרשם גם הוא את ההישג הכי גדול בינתיים של המדינה שלו באולימפיאדה.

***

אז מה היה לנו? שטילוב עם הישג פנטסטי בקרב-רב, עם שני גמרים אולימפיים בקרקע והוא שיפר שני מקומות מבייג'ין. אולי יש לו כוח לעוד אולימפיאדה אחת בכיס (הוא בן 25). וזה בנוסף לשתי מדליות ארד באליפויות עולם ומדלית כסף ושתי ארד באליפויות אירופה בקרקע.

במדינה מתוקנת שטילוב אמור לשמש השראה להמונים ולגרום להמון ילדים לעסוק בהתעמלות. אבל כאן כידוע עסוקים רק בשאלה את מי להפציץ קודם – עזה, אירן או סוריה.

***

ולסיום שאלה מתבקשת: למה לעזאזל גמר ה-100 מ' – השיא של ארועי האתלטיקה באולימפיאדה – מתקיים כבר ביום השני/שלישי של התחרות? למה לא שומרים את השיא לסוף או לפחות לשלב יותר מתקדם?

 

 

"האיש המהיר ביותר בעולם"
הכל חוץ מכדורגל (18). קליעה. שיא הCOOL

No Comments

עופר פרוסנר 6 באוגוסט 2012

כל מילה על שטילוב. מקום 12 בקרב רב זה הישג שקשה בכלל להבין אותו, במיוחד בתשתית ההתעמלות הרעועה בישראל.

ובקשר לתזמון של הריצה, שאלתי את עצמי את אותה שאלה, והגעתי למסקנה שזה קשור לעובדה שזהו יום ראשון האחרון שנשאר – ומכיוון שצריך גם לתת לאצני ה-100 להתחרות ב-200 וב-4 כפול 100, עדיף לעשות את זה ככה.

IDO 6 באוגוסט 2012

שטילוב הוא הגיבור שלי!

רק על הגובה שלו צריך להוסיף לו נקודה לדרגת הקושי של התרגיל.

בעיניים שלי הוא המנצח האמיתי.

גיא 6 באוגוסט 2012

הוא באמת ענק.
וזה לא רק הגובה – הוא פשוט נראה הגבר היחיד שם בתוך כל חבורת הנערים הזו. הסיני והיפני נראים בני 15, האמריקני נראה כאילו הוא במבחנים לנבחרת המעודדות של התיכון, והצ'יליאני בכלל הרג אותי עם חתימת השפם הזאת. רק חצ'קונים היו חסרים לו.
אני אמנם סטרייט אז הל, אבל אין לי מנוס אלא לומר (נראה לי שזה עמד ללוינטל על קצה הלשון לאורך כל הפוסט אבל הוא לא אמר): סקסי השטילוב הזה.

שחר 6 באוגוסט 2012

חחחחחחחחחחחחחחחחחח….הרגת אותי

יוסי 6 באוגוסט 2012

אחלה תגובה .רק שים לב לשם שלך

קורא 6 באוגוסט 2012

מסכים לגבי שטילוב – אבל ניתן להקביל את הקרב רב מבחינת מגוון כישורים למשחה מעורב בבריכה (להבדיל, כן, כי בהתעמלות כל הטובים ביותר נמצאים) ואז יש לנו שחיין שפעמיים עשירי בעולם…

MG 6 באוגוסט 2012

עמית, אני באמת לא מבין למה אתה כל כך מזלזל בשייט? למה אתה כל כך בטוח שכל הספורטאים ניסו את מזלם בענפים אחרים והגיעו לשם בלית ברירה? האם אין סיכוי שלצוברי האיילתי היה יותר הגיוני לגלוש ביום מאשר לרוץ ב-45 מעלות צלזיוס? משקים שלמים מבוססים על ניצול יתרון יחסי. אם זה טוב לכלכלה, למה זה רע לספורט?
לגבי שטילוב – למה הוא יותר גדול מנבו או אורבך? הרי שחיה "נחשבת" יותר מהתעמלות ולשיטתך זה מה שקובע. האם פדרר אינו גדול ספורטאי שוויץ? איך יתכן – הרי הוא לא עושה זאת באתלטיקה/שחיה/התעמלות.
לגבי ה-100 מטר יש כמה סיבות שנראות לי הגיוניות:
1. אתה רוצה באירוע השיא שלך את הרצים בשיאם ולא אחרי שהתעייפו מה-200 ומהשליחים.
2. 400 אפשר לרוץ רק פעם אחת ביום ויש גם שליחים. צריך לקחת בחשבון שיש אצנים שעושים 400 ו-200 (אני לא יודע אם באולימפיאדה הזו יש, אבל באחרות היו), כך שאתה צריך להתחיל עם ה-400 שעוד יש שחיה וכפי שכבר כתבתי 200 ו-100 לא הולך ביחד.

ויינר 6 באוגוסט 2012

מסורתית 4*100 מסיים את התחרות, לכן ה-100 לא יכול להיות באותו יום. בכל מקרה זה כבר המון אולימפיאדות ככה, לרוב ה-100 אפילו ביום השני של האתלטיקה (כאן ביום השלישי)

אבישי 6 באוגוסט 2012

אם היה לנו אצן שמדורג במקום ה-12 ב-100 מטר היינו קובעים בביטול שזה לא מספיק טוב.

ישי 6 באוגוסט 2012

לוינטל, שחמט זה ספורט? כי אם כן, אז לא בטוח ששטילוב הוא גדול הספורטאים.

שחר 6 באוגוסט 2012

לא..זה לא

איציק 6 באוגוסט 2012

כן… זה כן!!!
רק כדי להסביר לך, המועמד לשחק על האליפות, זה שהפסיד לגלפנד בתחרות המועמדים, סיפר שהוריד בזמן התחרות 12 קילו בגלל המאמץ הפיזי. באיזה עוד ספורט מורידים כל-כך הרבה בזמן תחרות?
פעילות גופנית הינה הכרח על בסיס יומיומי כדי שיהיה סיכוי להיות בטופ. ספורטאי מעל גיל 40 בטופ זה די נדיר (גלפנד ואננד יוצאים מן הכלל). בחץ וקשט אתה יכול להמשיך הרבה יותר, וגם בשייט.

יוסי מהאבטיחים 6 באוגוסט 2012

לא… זה לא!!!
אז אמר שהוריד 12 קילו בגלל המאמץ הפיזי. יופי. אתה אשכרה אוכל את זה?
כל ספורט בו אלופי עולם יכולים להיות שמנים עם כרס הוא לא ספורט.
לא שחמט
לא גולף
לא בייסבול…

בני תבורי 6 באוגוסט 2012

גדול!

MG 6 באוגוסט 2012

פול גאסקוין נחשב?

איציק 6 באוגוסט 2012

זה שתומר שטויות לא יהפוךזאת לנכון. אני לא מאמין לו, אני יודע שזה נכון. וזה ההבדל ביני לבינך. אם ההגדרה לספורט היא כפי שאתה מגדיר, לארי בירד לא היה ספורטאי, וכל אחת שעובדת בשטיפת רצפות יום עבודה מלא היא ספורטאית למופת.

ניר 6 באוגוסט 2012

אולי יש מצב ליבא גם כמה עתונאים מברה"מ לשעבר, כי ללוינטל כבר נגמרות המלים הנרדפות ל"נחשלת, עלובה, פאתטית". אכן, גם בדה באזר נשברים שיאים אישיים באולימפידה הזו.

(ולפני שאני חוזר לשחק ב"מי נפציץ היום" – הספורט הלאומי שלי, מסתבר, כישראלי צמא דם – התנצלות לשטילוב, שהוא לא רק מוכשר אלא גם מקצוען אמיתי. בדיוק ההיפך מהאנשים שכותבים עליו)

צור שפי 6 באוגוסט 2012

יש לנו כבר גרסה של "פרבדה" – קוראים לה "ישראל היום".

ניר 6 באוגוסט 2012

באופן אירוני, דוקא העובדה ששם מועסק לוינטל, מפריכה את ההשוואה לפרבדה. הייתי אומר יותר פוקס ניוז הישראלי, שלצידו ידיעות אחרונות בתפקיד אל ג'זירה, מינוס המקצוענות.

צור שפי 7 באוגוסט 2012

ניר, ב"ישראל היום" יש אוטונומיה לכותבים במדור הספורט אם כי מעניין לדעת אם הם רשאים להתייחס במסגרת מדוריהם באופן ביקורתי לראש הממשלה כפי שהם עושים כאן לפעמים. אני לגמרי עומד מאחורי הקביעה שמדובר ב"פרבדה". זה לא העניין של הקו הפוליטי, "מקור ראשון" ימני והוא עיתון מאוד ראוי. הבעיה של "ישראל היום" היא שכל מהותו היא האדרת המנהיג באשר הוא מנהיג. אני לא מוכן להישבע שמעולם לא נכתבה בו מילה נגד נתניהו אבל הסיכוי שתמצא ביקורת עליו בעמודי החדשות (להבדיל מטורי הדעה) היא אפסית. כאשר הערכים של דיווח אמת ושמירה על האינטרס של המנהיג מתנגשים יינצח השני והדוגמה של צינזור מכתב ההתאבדות של משה סילמן היא רק האחרונה ואולי הבוטה ביותר אבל ודאי לא היחידה. זה עיתון שאופן הקמתו והדרך שבה הוא מתנהל נועדו לשרת מטרה אחת – להיות שופרו של ראש הממשלה. אם מחר נתניהו יחליט לפנות התנחלויות או לחלק את ירושלים "מקור ראשון" יקרע אותו לגזרים בעוד ש"ישראל היום" ימשיך לעמוד מאחוריו.

ניר 7 באוגוסט 2012

דוקא במקרה של סילמן ישראל היום היה העתון היחיד שהתנהג באחריות (במכתב של סילמן הם צינזרו את כל השמות, אגב). עתונות ראויה לשמה לא היתה הופכת את סילמן לסיפור ראשי מכיון שידוע – ואמרו את זה מומחים גם במקרה סילמן – שפרסום כזה יגרום לעוד אנשים להצית את עצמם. זה אכן קרה והאחריות למתאבדים שבאו אחרי סילמן היא בידיים של ידיעות אחרונות, באופן הרבה יותר ישיר ומיידי מאשר האחריות של נתניהו או שטייניץ לסילמן.

ידיעות ככלל הוא בדיוק הנגטיב של ישראל היום, וגרוע בדיוק כמותו. אם נתניהו מוריד מסים הם יוצאים בכותרת ראשית "כלכלת בחירות" וכשהוא מעלה אותם הכותרת היא "גזירות". לא מתוך אידיאולוגיה כלשהי, אלא פשוט בגלל שישראל היום פוגע קשות בהכנסות של משפחת מוזס.

צור שפי 8 באוגוסט 2012

אנחנו חלוקים, אבל לגמרי. הנקודה היחידה שבה אני מסכים אתך היא ש"ידיעות אחרונות" הפך לנגטיב של "ישראל היום" אבל, כמו שאומרים בגן, "הם התחילו". לגבי סיקור (וצינזור) האירוע ושאלת האחריות ההבדלים בין הגישות שלנו כל כך קוטביים שאני לא מוצא בסיס או טעם לויכוח.

סבתא אינגה הייתה אומרת: 6 באוגוסט 2012

במדינת ספורט מתוקנת, שבה מחזיקים את הילד מורחק מהמשפחה שלו עד כדי שלא יידע שסבא וסבתא כבר לא ואמא והסרטן כבר כן, יכוליות ששטילוב הסיני היה מקבל פחות תמונות בעיתון ויותר מדליות בארון. מצד שני, אז הוא לא היה גדול מתעמלי המזרח התיכון, אלא סתם עוד צ'ינג צ'אנג גואן דונג שאף אחד לא זוכר בשומקום.
אנחנו פדרציה של עדות שהדאבל-ספרד של הכותרות בעיתון של המדינה הוא על ספורטאי שהגיע לפני אחרון בגמר.
אז כן, שטילוב הוא ספורטאי ישראלי גדול. אבל…
להגיד שאריק זאבי, בעל מדליה בג'ודו של הכבדים, בוגר ארבע אולימפיאדות, אלוף אירופה ארבע פעמים, אליפויות עולם ועוד הוא פחות, אני לא בטוח. בכל זאת, יעל ארד הבליחה לנצנוץ חד פעמי, גם סמדג'ה, צוברי וקלגנוב. רק זאבי ופרידמן חזרו שוב ושוב להתחרות ברמות הגבוהות.
וכמו שכתב MG – כל אחד ממקסם את מה שיש לו. לא נראה לי שזאבי היה יוצא כל כך טוב מנסיון לפלקפלק צוקהארה…
נכון, עשו משחמורוב אגדה, ורשמו בנאון(ובבולד…) את אורבך, ועכשיו את טומרקין ושטילוב, וזה יפה, אבל זה רק כי אנחנו, איך לומר, מדינה פח.
ספורטיבית, לפחות…
אנחנו "נשארים ערים בלילה" רק כי משודר משחק כדורסל בצד השני של העולם שבו משחקת קבוצה משנית ושבקבוצה הזו יש בחורצ'יק אחד, לא הכוכב המוביל אלא בורג שיושב יותר ממשחק, והבחורצ'יק הוא מיבנה.
ואותו דבר עם הבחורצ'יק מדימונה.
ואלה עוד המובילים…

אז גדול ספורטאי ישראל מגיע שישי בגמר, ואנחנו טוענים שזה בגלל שהופלה לרעה כי הוא לא סיני.

לפיכך אני יוצא בזאת בקריאה נחרצת למיגור האפליה ולפתיחת השידורים הישירים של הליגה הרוסית כדי שאוכל לעקוב מקרוב אחרי ביצועיו של ביברס נאתכו.
גדול ספורטאי הצ'רקסים.

ותחי מדינת ישראל!!
תחזקנה ידינו…

בני תבורי 6 באוגוסט 2012

רוצה להיות נכד שלך

דיזידין 7 באוגוסט 2012

בשביל הצדק ההיסטורי:

1989 – מדליית ארד באליפות אירופה
1991 – מדליית ארד באליפות העולם
1992 – מדליית כסף באולימפיאדת ברצלונה
1993 – מדליית זהב באליפות אירופה
1993 – מדליית כסף באליפות העולם
1996 – מקום חמישי באולימפיאדת אטלנטה

ובקיצור – יעל ארד לא היתה "הבלחה חד פעמית"!

דן 7 באוגוסט 2012

לייק

יואב בורוביץ' 6 באוגוסט 2012

זו בושה אם לא שמעתי עדיין על בן איינסלי?
אני זוכר שלפני שנתיים בערך היה בווימות' אליפות עולם בגלשני רוח ובריטי לקח בזהב ואפילו זה לא נכנס לכותרות של הספורט של אתר הטיימס. גם בבריטניה, סוג של מעצמת שיט, זה לא מעניין כמעט אף אחד והאמנו לי- אם השייטים הבכירים שלהם ילכו ברחובות הערים הגדולות בבריטניה אף אחד לא יזהה אותם.
רק בישראל שייטים הם סלבס בקנה מידה לאומי. או ג'ודאים. אני בטוח שאפילו ביפאן אין ג'ודאי עם Q רייטינג כמו של אריק זאבי או יעל ארד.
כי שם יש כוכבי ספורט בענפים בינ"ל ופופולארים. פה יש כמה ספורטאים לא רעים בענפים זניחים.
בינתיים ישראל לא זכתה באף מדליה ולדעתי זה מצוין. צריך להבין שהספורט כאן הוא אפסי ובזיוני ומושחת ולכן אפס מדליות אולי יהווה סוג של WAKE UP CALL לכולנו שהמצב נורא וצריך לפרק אותו ולהרכיב אותו מחדש. חייבים לפרק את מרכזי הספורט! ויפה שעה אחת קודם.

ניר 6 באוגוסט 2012

אז מה למען השם אתה רוצה, בורוביץ'? שלא נעריך את זאבי או קורזיץ, כי לא ראית באתר של הטיימס כותרת על גלשני רוח? (אגב חשבת על זה שגלשני רוח זה ספורט עממי ונפוץ בישראל, בניגוד לבריטניה?)

"אפילו ביפאן" על 130 מליון תושביה ועשרות המדליות שזכתה בהסטוריה שלה לא מתלהבים מהג'ודאים – מי בכלל שמע שם על סאטושי אישי. אין לך כמובן מושג קלוש למה יש רייטינג ביפאן ולמי לא, אבל מה אכפת לך לכתוב. עתונאי ישראלי.

רק שיפרקו את מרכזי הספורט, מה להם ולמקצוענות!

כפיר 6 באוגוסט 2012

בינגו, ניר.
עיתונאים מתים על כתיבה מופרכת עם כותרות מפוצצות והעיקר כדי להגיד איזו אמירה.
הוא חייב לכתוב על שטילוב אז הוא יכתוב שהוא גדול הספורטאים הישראלים (אני אישית חושב שזאבי). העיתונאים מעמידים את כל הספורטאים מול כיתת יורים על כל טעות, פאשלה, ספין, פניה ומה לא אבל העיתונאים חותכים את הספורטאים בלי הרדמה, מזגזגים בלי להסתכל אחורה וזה עובר כאילו לא קרה כלום, כי הרי מה שנכתב אתמול ושלשום הופך היום לאולד ניוז ואף אחד לא זוכר.

הבעיה של העיתונאים היא שכל אחד מהם בא בכל כך הרבה טענות על הרעות החולות שמסתובבות בספורט הישראלי אבל אף אחד לא באמת מספק פתרון. רק לקטול, לפרק, לפטר, להעיף, לטנף ומה לא. קל לכתוב בעיתון, אף אחד לא מחייב אותך לעמוד במילים שלך.

אזי 6 באוגוסט 2012

בורוביץ', תעשה לי טובה, תתחיל להתנהג כמו עיתונאי ספורט אמיתי ותפסיק לכתוב בכזאת נחרצות שטויות שאתה לא מבין בהם כלום.
במקרה הייתי בחול בשבוע האחרון ויצא לי לראות רק BBC Sport. אין מבזק ספורט אחד שלא דיברו בו על זה שאם בן איינסלי יזכה בזהב הוא יהיה גדול השייטים אי פעם. אז תפסיק להחליט לעמים אחרים מה הם מעריכים ומה לא!
די להתלהם סתם! די!

ויכסלפיש 7 באוגוסט 2012

נראה לי שזה מקרה חריג בגלל שיא מתמשך ולא כי זכה או היה מועמד מוביל למדליה. אתה חושב שהבריטים יזהו את החותרים או חברי "קבוצת הרדיפה" באופניים ברחוב?

את וויגינס בטוח שכן בגלל טור דה פראנס אבל הם מעצמה והמפורסמים הם הכדורגלנים, כוכבי הראגבי והקריקט, אנדי מארי ודומיהם, לא אנשים שצצים פעם בארבע שנים במשחקים האולימפיים, אלא הכוכבים שיש להם נוכחות קבועה בליגות וטורנירים. אצלנו יש כמה כדורגלנים בינוניים במקרה הטוב עם תקשורת אוהדת פלוס הכדורסלנים הישראלים של מכבי, וכשבכל זאת מחפשים הישגים ולא רק השמצות ולכלוכים מגיעים לאולימפיים, שרובם המכריע עוסק בענפים זניחים, ולדעתי גם התעמלות זה ענף זניח ברמה עולמית

אזי 7 באוגוסט 2012

ויכלספיש, בורוביץ כתב "בבריטניה, סוג של מעצמת שיט, זה לא מעניין כמעט אף אחד"
אז זה כן מעניין. ועצם העובדה שהתחילו בכלל לדבר על איינסלי זה בגלל ההשג שלו.
אבל שוב, אני לא מלומד כזה גדול בתרבות הבריטית, אבל במקרה יצא לי לראות כל השבוע רק BBC Sport. הם שותים כל מדליה בצימאון, מהללים כל גמר ולא מוותרים לאף ספורטאי.
אתה בא ואומר שהתעמלות זה ענף זניח ברמה האולמיפית, ואני ביומיים האחרונים רואה שידורים נון סטופ של שני הבריטים שהגיעו שני ושלישי בסוס הסמוכות.
צאו מזה, אולימפיאדה זה לא רק שחיה וריצה.
וברור מאליו שמדינה שיש בה פחות ספורטאים מצליחים, אז מכירים כל אחד מהם ברמה האישית.
די סתם לצעוק.

אני משוכנע שיום אחד אני אכנס לכתבה והתגובה של בורוביץ תהיה "ראשון!"

אזי 6 באוגוסט 2012

בורוביץ', איך אתה יכול לעבוד במשהו שאתה כל כך לא מעריך?

רועי מ 6 באוגוסט 2012

הגדול מכולם? לא יודע.

הייתי שם את עמוס מנסדורף לפניו שנים היה בצמרת ויריב שווה לגדולים של אז.
זה נכון שההתעמלות אחד משלושת הגדולים באולמפיאדה. אך יש ענפים אשר לא צריכים את האולמפיאדה בשביל להחשיב אותם לגדולים ביותר.

היו לי ויכוחים על כמה מדליות ומי יכול לקחת ץ על שטילוב טענתי שהוא צריך מזל מאותן הסביות שרשמת כאן.
הבעיה שיש עיתונאים שלא מבינים שום דבר ויוצרים ציפיות גדולות מידי , ואלי גםל לחץ אשר משפיע על ביצועים.
גם בעולם טענו שהמדליה היחידה של ישראל תהיה של גברת קורזיץ וזה יהיה ארד שזה לא כישלון ואפילו לא אכזבה גם אם אנחנו רוצים זהב

בעיקרון התוצאות סבירות לדעתי.

דיזידין 7 באוגוסט 2012

תבורך, אני לא התמהוני היחיד שבוחר במנסדורף

c-web 6 באוגוסט 2012

אין דבר כזה "הכי טובגדוליפהשקר כלשהו"… משום מה אחת המחלות הקשות של בני אדם היא לנסות לקבוע מה יותר או פחות טוב ממשהו אחר
בדיוק כמו שאי אפשר לקבוע לי ש"ורטיגו" יותר טוב מ"האזרח קיין" או אפילו מ"ליאון" או "שליחות קטלנית 2" אי אפשר להגיד ששטילוב יותר גדול ממיקי ברקוביץ' או אריק זאבי או כל ספורטאי גדול אחר בארץ.
מה שכן אפשר לראות הוא 2 דברים שהם בעצם אחד – 1. היכולת המנטלית של הספורטאים הישראלים היא מתחת ליכולת הפיזית וכדוגמה אפשר לראות שמעטים הספורטאים הישראלים שמציגים את שיא היכולת שלהם על הבמה הכי חשובה בין אם זה שטילוב, גיא סטריק בזמנו, או אריק זאבי. זה הרעיון של האולימפיאדה – שספורטאי ייתן את המיטב שלו בבמה הכי גדולה ביקום. אצלנו הם לא עושים את זה
2. הציפיות של עיתונאי וחובבי הספורט בארץ לא מחוברות למציאות ולראייה מה שלוינטל כתב על שטילוב. הרי אפילו הניקוד הטוב ביותר שהוא אי פעם עשה בתחרות לא היה מבטיח לו מדליה ולחילופין זאבי נחשב פנסיונר ורק התחרות הגדולה האחרונה שלו לפני האולימפיאדה נתנה לכולם הרגשה שהוא חוזר עם מדליה

שטויות, אותם מתמודדים באליפות העולם יש באולימפיאדה והוא כבר זכה במדליות 6 באוגוסט 2012

שטויות, אותם מתמודדים באליפות העולם יש באולימפיאדה והוא כבר זכה במדליות, אין סיבה שלא יזכה גם באולימפיאדה שהיא פשוט "עוד" אליפות העולם
רק מי שמסתכל על עצמו כאנדרדוג – בסוף יצא אנדרדוג
וזה הבעיה שלנו

חברי הטוב משכבר הימים 7 באוגוסט 2012

נכון, חוץ מהעובדה שנאמרה כבר, ששיטת הדירוג היא מאד סובייקטיבית. מה גם שאולימפיאדה היא לא עוד 'אליפות העולם', ואני מניח שאין צורך לגבות טענה כזאת.
ועכשיו תגובה לכולם, בלי יוצא מן הכלל: לטעות זה אנושי. גם אם ספורטאי פישל קלות, כל עוד זה בתחום הטעויות הספורטיביות, זה בסדר. שטילוב לא צריך להתנצל על זה שהנחיתה שלו לא היתה מושלמת. הוא התאמן, עבד, מקצוען בכל קנה מידה. אין סיבה לרוץ ולהתחיל לדבר על כשלים מנטליים.
בישראל יש סיטואציה נתונה, שבה בעייתי להקצות משאבים רבים לספורט, והייתי שמח לראות את עיתונאי הספורט דנים מה ניתן לשפר במציאות הנתונה הזאת, במקום לדבר על הזרמת כספים שתגרור עוד העלאה במע"מ, שתגרור תגובה כלשהי מעיתונאי הכלכלה, חד גדיא.

טל 7 באוגוסט 2012

1. הציפיות למדליה התחזקו בגלל שבקרב רב הוא ניצח שתיים מהפייבורטים לזכייה בקרקע (ששתיהם זכו גם בזהב ובכסף בקרב רב עצמו)..

2. גם אני שאלתי את עצמי את הקטע עם ה-100..
אבל הנה סיבה אחת שעולה לי לראש.. המתחרים הבכירים רוצים לרוץ גם 200.. אם הם ירוצו 200 קודם אז באופן תיאורטי הם יגיעו עייפים ל-100 (תיאורטי.. כי בולט לא באמת יתעייף מ-3 ריצות 200)..
תחשוב שבולט עוד חושב אולי לרוץ גם 400 בעתיד.. אם 100 מטר תהיה הריצה האחרונה הוא עשוי להגיע כל כך עייף שהוא לא יירד מ10..
זה משהו שחשבתי עליו רק עכשיו.. ואין לי מושג אם זאת הסיבה האמיתית..

שחר 7 באוגוסט 2012

נכשלת לא נחשלת*, אתה טועה בשגיאת הכתיב הזו בכל פעם מחדש.

רווה 7 באוגוסט 2012

נחשל = מפגר, משתרך מאחור, לא מתקדם, מזדנב, נסוג, מעוכב התפתחות

אני חושב שלזה הוא מתכוון ולא לנכשלת (כשלון) למרות ששניהם יכולים להיות נכונים במקרה הזה

ארנון 7 באוגוסט 2012

שחר, מומלץ לבצע בדיקה נוספת לפני שאתה מטיח ביקורת. ככה תחסוך לעצמך פאדיחות כמו כאן.

יאיר 7 באוגוסט 2012

בתור מתעמל לשעבר אני חייב לציין נקודה אחת שחבל ולא עלתה במוחך טרם כתבת את הבלוג: התעמלות מכשירים הוא אחד מהענפים הבודדים בהם לפיזיות אין כל משקל. בניגוד לאטלתיקה ולשחייה, בהם לענקים יש יתרון עצום ולכן ישראל לא מצליחה בהם ברב המקרים, בהתעמלות זה לא משנה אם אתה נמוך או גבוה (כמו אלכס), שמן או רזה, שרירי או צנום. מה שקובע זה כשרון נ ט ו. מעניין שגם בשייט וג'ודו (שם החלוקה היא לפי משקלים ולכן הגודל לא משנה), בהם ישראל מצטיינת בד"כ, אין משמעות למימדים הפיזיים ולאתלטיות של הספורטאי. בניגוד לכך, בכדורסל, כדורגל, טניס, אתלטיקה, שחייה וכיו"ב יש משמעות רבה, ולכן במדינה קטנה כמו שלנו הסיכוי למצוא נפיל כמו יוסיין בולט או פלפס הוא קטן עד כדי בלתי קיים. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שלעולם לא יהיו לישראל הישגים רציניים בענפים אלו, ככל הנראה, אלא למעט במקרים נדירים. מוטב, אם כן, שישראל תשקיע בענפים בהם הכשרון הוא המוטיב המרכזי אם לא היחיד (מישהו אמר שח?). חוצמזה, מה שכתבת לגבי גודל ההישג נכון בהחלט.

יאיר 7 באוגוסט 2012

אגב, לכל אלו המזלזלים במדליות בענפים "זניחים": כדורגל נחשב למשחק פופולארי ביותר. האם זכייה במונדיאל שווה יותר מזכייה של ג'ודוקא באולימפיאדה? מזכייה של קלעי? למה? הרי כדורגל הוא אחד המשחקים הכי פחות אינטילגנטיים הקיימים מכל משחקי הכדור, ומספיק לראות את הרמה של שחקני הכדורגל בישראל (בחו"ל פחות). ג'ודו, לעומת זאת, או התעמלות, או טניס או כל מקצוע אחר למעשה, דורשים יכולות מורכבות בהרבה מכדורגל. מדוע אם כן יש להחשיב את מי שזוכה בהישגים במקצועות הפופולאריים? מדובר בטענה מגוחכת. יותר מכך, באוסטרליה הרוגבי הוא ספורט לאומי, בארצות הקור מחשיבים במיוחד את משחקי החורף- האם זה עושה אותם לפחות חשובים? קיצר- מדובר בקביעות סובייקטיביות. בכל ענף יש קושי להיות מס' 1 בעולם, וכל מדליה בכל ענף היא הישג בפני עצמו. התפיסה שרק מה שפופולארי נחשב, לא רק שהיא אינפנטילית, היא גם מזיקה שכן אם היו זונחים אותה יתכן והיו מפנים תקציבים ראויים לאותם ענפים "זניחים" שמביאים לישראל הישגים.

Comments closed