ישראלים בערבות בלגיה

מבחן בוזגלו

הליגה הבלגית הפכה מבחינתנו לליגה הישראלית הנוספת בשנים האחרונות. והליגה הקפריסאית מאיימת על מעמדה כקולטת הישראלים הבכירה.

לא פחות מ-13 ליגיונרים/שגרירים ישראלים משחקים העונה במדי שמונה קבוצות שונות בבלגיה. זה אומר שכל שבוע תמצאו סוג של 'דרבי ישראלי'.

נסעתי הערב (שישי) למשחק בין סטנדארד ליאז' שבסגל שלה שלושה ישראלים (מאור בוזגלו, דודו ביטון ורמי גרשון) לבין גנט שבסגל שלה ישראלי אחד די נשכח (שלומי ארבייטמן).

כל הישראלים ביחד זכו לשחק במשחק הזה 74 דק'. ליתר דיוק רק שניים שיחקו – בוזגלו פתח בסטנדארד ושיחק 68 דקות. ביטון נכנס לשש דקות בסיום. גרשון פצוע וארבייטמן התייבש על הספסל.

***

מהי הליגה הבלגית כיום?

זוהי ליגה נחשבת מאוד על ידי סקאוטים אירופים, במיוחד אחרי שצמחו בה כשרונות גדולים שמפארים כיום ליגות בכירות ביבשת. יודעים לאתר כשרונות ולטפח חלק גדול מהם.

במובן מסוים הליגה הבלגית היא קצת כמו ליגת הפיתוח, קבוצת חווה, חוות ניסויים. יש שם הרבה שחקנים לא אפויים, כשרונות שחסר להם משהו, הרבה תרנים בהגנות, שחקנים אפריקאים עם נתונים פיזיים מדהימים אבל טאץ' בעייתי בכדור. לצד זאת כמובן לא מעט שחקנים לא רעים שאמור לצאת מהם משהו והם אמורים להתקדם ולהתפתח.

אפשר להתייחס לליגה הבלגית כמו נייר לקמוס אמיתי. אם אתה טוב שם, ברמה הלא רעה והלא טובה במיוחד בתנאים של מתקנים מצוינים ואווירת כדורגל נהדרת, אתה בשל לעשות צעד קדימה לרמות הגבוהות. אם אתה לא מצליח להתבלט שם, כנראה שזו המדרגה הכי גבוהה שלך.

בכל מועדון בלגי כיום יש המון זרים – בסגל סטנדארד למשל לצד 3 ישראלים, יש עוד שחקנים ב-13 לאומים שונים. תחרות רצינית ולא קלה. על כך עמדה כמעט מינימום שלושה שחקנים.

***

ואיפה הישראלים בסיפור הזה?

היכולות הפיזיות של השחקנים בליגה הבלגית גבוהות, כמו בליגות הצפון אירופיות, ובתוך כך לא קל לשחקן הישראלי להפגין את הטכניקה שלו. כי דריבל למשל יעיל רק אם אתה מספיק מהיר גם לעבור מגן מהיר, אחרת גם אם הטעית אותו לא עברת אותו.

בוזגלו יודע זאת טוב. אפשר לראות בכל נגיעה שלו בכדור שיש לבחור כישרון (הילד ענק, לא?), טאץ', מחשבה נכונה והבנת משחק. הוא זז נכון על המגרש, יודע מתי לפתוח ומתי להיכנס לאמצע, ניפק בעיטה יפה לשער שנהדפה. הוא אמנם חזר מפציעה לא מזמן ועוד לא בשיא כושרו, הוא עוד לא מספיק מעורב במשחק – כנראה גם בגלל חוסר תיאום עם חלק מחבריו לקבוצה, אבל ניכר שהקושי הרציני שלו הוא בשני עניינים: מבחן האתלטיות (מול יריבים מהרמה הגבוהה באספקט הזה) ובמהירות המחשבה וקבלת ההחלטות (שזה נובע אולי גם מחוסר תיאום). אלה שני העניינים שבוזגלו יודע שהוא צריך לשפר, אבל השאלה אם הוא מסוגל לעשות את הצעד הבא. איכויות כאמור יש לו.

***

שמעתי קריאות אחרי כשלונות נבחרת ישראל נגד הליגיונרים. שהם מזיקים לקריירה שלהם וכך גם למאמצי נבחרת ישראל. שטויות במיץ.

אני בעד הליגיונרים. מעבר לעניין הפשוט שזו זכותם לדאוג לעצמם לפרנסה ולנסות להוציא כמה שיותר כסף מהקריירה הקצרה שלהם, יש כאן עניין מקצועי טהור – כל שחקן צריך לשאוף להשתפר ולהשתדרג. לאתגר את עצמו. לבחון את עצמו ברמה גבוהה יותר. אגב – זה נכון לא רק לגבי כדורגלנים אלא לכל מקצוע אחר. אז ברור שלא כולם מצליחים ולא כולם משחקים, אבל תאמינו לי לכל מדינה יש כדורגלנים רבים שמתייבשים על ספסלים בניכר ושלא הצליחו להגשים תקוות לאומיות שתלו בהם.

אם אתם שואלים מה צריך להיות, זה פשוט: מעבר של שחקנים ישראלים בגיל כמה שיותר צעיר לקבוצות אירופיות – כדי להבין עם מה צריך להתמודד – מבחינה פיזית, מבחינת קצב משחק, תרבות זרה, הבינלאומיות הגדולה של הכדורגל האירופי והתחרות על מקום בהרכב.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

 

שבתרבות - קיצור תולדות הרוע
בונדסליגה2: זה שעולה וזה שיורד

No Comments

חיימון 22 בספטמבר 2012

כשקראתי את הכותרת, לא ציפיתי לכזאת אופטימיות (ותקן אותי אם לא ניסית להישמע). שאפו. אני מסכים – מתקנים, אימון ברמה גבוהה ואווירה הם חשובים לא פחות מלשחק כל שבוע.
כמו שציינת לעיתים מתגלה שהבחור פשוט לא מסתדר וזה מה שקרה אגב לדקל קינן – ראיתי אותו באנגליה במספר הזדמנויות והוא לא עמד בקצב המשחק. לא נורא לחזור בכלל. אני מקווה בשבילו שהחוויה שיפרה את החוסן המנטלי וגם מקצועית אולי הוא למד דבר או שניים ממאלקי מקאיי האגדי ומי שיכולה להרוויח זו הנבחרת.
מתי פרשנים ילכו לצבור ניסיון במדינות צפון אירופאיות????

גמל 22 בספטמבר 2012

הייתי מעדיף שפרשנים ילמדו ממקביליהם במדינות ערב

Red Angus 22 בספטמבר 2012

אני מסכים, לשחק בליגה מתוקנת עם קהל וכשמרוויחים יותר כסף שווה את הכל… אבל אני אגיד לך מה הבעיה, הישראלים מקבלים (בעיקר בזכות הסוכנים) משכורות גבוהות מאוד ובגלל זה עושים להם משחקי כוח בקבוצות לדוגמא דקל קינן, טל בן חיים וכו' רוב השחקנים האלה ואחרים הם לא יותר טובים מכל שחקן אחר בסגל של הקבוצות בהן הם משחקיםשיחקו…

תחשוב שעכשיו קבוצה ישראלית מביאה שחקן זר והוא יושב על הספסל ישר תקום פה מחאה למה מביאים שחקן זר שישב על הספסל, הרי זה מה שרוב הישראלים עושים בחו"ל…

בכל מקרה שיקולי השחקנים לא מפריעים לי אני מסכים איתם רובם מסתכלים על כדורגל כעבודה ולא משהו מעבר בגלל זה אין להם בעיה לשבת על הספסל עונה שלמה בשביל לדפוק קופה (במקרה דל דקל קינן הוא ניסה ועבד קשה אבל המאמן לא ספר אותו).
הביקורת לגבי העובדה שהם משחקים בנבחרת היא מוצדקת! אבל לא צריך להאשים את השחקנים אלא את המאמן שהחליט להריכב אותם נבחרת מאז ומתמיד צריכה להתבסס על שחקנים בעלי כושר המשחק הטוב ביותר לאותה שעה בגלל זה לאורך השנים נבחרות לא פחדו להביא שחקנים מהליגה השנייה המקומית כי כשאתה פוגע במקום אחד כנראה שתפגע גם במקום אחר…

ד"א לדעתי קבוצות ישראליות (לפחות הגדולות, עם מחלקות נוער מוכשרות) צריכות לפתח קשרים עם מועדונים קטנים בחו"ל (למשל אנגליה ליגה שנייה) ולשלוח להם שחקני נוער מוכשרים כדי שיתחשלו וילמדו לשחק ברמות גבוהות יותר מאשר הליגה לנוער, לקבוצות האלה לא יהיה איכפת המשכורת של השחקן לא גבוהה אז הוא יוכל להיות על הספסל ואם הוא להיט אז כולם הרוויחו… צריך לנצל את השוק הזה…

רועי מ 22 בספטמבר 2012

בקשר לדקל קינן
אני בטוח שהוא התאמן ברצינות נראה בחור כזה.

אבל אני לא כל כך מאמי בזה המאמן לא ספר אותו,
אם הוא היה מספיק טוב כנראה שהיה משחק,
הרי ראו אותו משחק בתחילת הקריירה החוצלארצית שלו, כנראה שחסרה לו מהירות, ומהירות מחשבה בפעולות כמו לרובם הגדול של הכדורגלים שלנו

מיט אשם ההורים שעוים שכונה באימונם והמשחקים וחושבים שכל פרעוש הוא מסי, וגם המערכת בארץ של ליגות מוקדמות מידי קידוש הניצחון בלבד בגיל הלא נכון. במקום יסודות. וכומון כמו שאמרו כאן מתקנים נכונים.
שאלה אחרת מדוע לאחר שהם נכשלו והם לרוב נכשלים הם מקבלים שכר כפול ממה שקיבלו כאשר עזבו. רוב חוזרים פחות טובים, זאת עובדה.

MG 22 בספטמבר 2012

תמיד אני אוהב לענות על טענות שמתחילות במילים "שטויות במיץ".
העיקר שמישהו כותב את זה בצגובות כולם מתנפלים עליו (ובצדק).
ששחקן עובר מהפועל ת"א לגנט יכול להיות שהוא מתקדם קצת (אני לא חושב, אבל בואו נניח), אבל חוסר לעצמו אפשרויות קידום משמעותיות, כיוון שעובר מקבוצה שמשחקת קבוע במפעלים האירופאים לקבוצה שלאו וכן מקבל הרבה פחות דקות משחק.
אם ניח שהשאיפה של שחקן היא בד"כ 4 הליגות הבכירות, אזי שלרוב מעבר לליגה הבלגית, על אף ריבוי הסקאוטים מהליגות הגדולות, לעומת ישראל, פוגע בסיכוי שלו להתקדם אליהן.
לסיכום, השחקנים מוכרים את סיכויי נסיקת הקריירה בעבור חופן דולרים. יש שחקנים שזו רמתם, ולכן עבורם זה מוצדק. אם זאת יש שחקנים שבכך פוגעים קשות בקריירה.

D! בארץ הקודש 22 בספטמבר 2012

mg
אני חושב שיותר שחקנים עוברים מבלגיה ל"ארבע" הגדולות מאשר מישראל. זה בלי לבדוק את הנושא לעומק. אני חושב ששחקנים צעירים צריכים לצאת אפילו לליגות שניות במדינות ששולחות הרבה שחקנים לליגות גדולות (הולנדית, דנית או שוודית או וואטאבר) כי בסופו של דבר אפשר להיבנות בצורה איטית ונכונה. אם תרשים בלגיה שניה – תעבור לראשונה, משם לקבוצה בכירה יותר ואח"כ אולי גם בתור שחקן "מבושל" (מה שעמית קורא) לקבוצה בליגה בכירה. לא כולם גדולים מספיק כדי לעבור ישירות לליגה גדולה וגם להצליח שם (=לתפוס מקום בהרכב). מי האחרון?

ג'רמייקל רוג'רס 22 בספטמבר 2012

תומר חמד

D! בארץ הקודש 22 בספטמבר 2012

אכן – וגם הוא התחיל (או מתחיל) בקבוצה קטנה יחסית ובשקט יחסי בכלי התקשורת. ובוא נראה כמה זמן זה יימשך (כולי תקווה שיתקע יתד כמו אוואט).
אני בהחלט חושב שיש אחד או שניים בשנתון שיוכלים לעבור ישר לליגה בכירה. אבל יש רבים וטובים שבהכוונה נכונה והתגלות הדרגתית יוכלו למצוא עצמם במקומות אחרים לגמרי.

MG 22 בספטמבר 2012

ברור שיותר שחקנים עוברים אליהן מבלגיה, אבל לא ישראלים!
ישראלים נתקעים בבלגיה ולא מתקדמים ממנה.

איציק 22 בספטמבר 2012

הסיבה שהישראלים נתקעים בבלגיה כיוון שמההתחלה זו היתה הרמה המקסימאלית של היכולות שלהם באותו רגע, ולהערכתי גם מקסימום מיצוי הכישרון, וגם זה בלחץ. שחקן ישראלי ריאלי (חבל שאין כאלו) אינו רואה את בלגיה כמקפצה כי אם שיא הישיגיו ויכולותיו. השיא הבא של שחקן ישראלי אמור להיות פרשנות אצל אופירה אסייג, אבל המקום תפוס.
השאיפה ל-4 הליגות הבכירות זה יותר חלום לא ריאלי מאשר שאיפה, ולכן המעבר לבלגיה הוא הגיוני גם מקצועית (אם מצליחים לא לחמם את הספסל) וגם כלכלית. מי שימתין לזימון מאחת הליגות הבכירות לרוב ישאר לכול הקריירה בארץ.

גל דגון 22 בספטמבר 2012

השאלה אם לישרלים שנתקעו בבלגיה היה סיכוי טוב יותר לעלות לארבע הגדולות מהלוזונליג. תרשה לי לשער שפחחחחחח.

MG 22 בספטמבר 2012

מז"א? גילי ורמוט לא הצליח לעשות זאת מבלגיה, אבל כן מישראל.
דקל קינן דחה הצעה בלגית עונה לפני, כיוון שהבין את המגמה.
יש עוד דוגמאות, אבל העיקרון ברור.

איציק 22 בספטמבר 2012

שתי הדוגמאות שהבאת הם של שחקנים שדי נכשלו במקומות אליהם הלכו, ומבחינתם עדיף היה ללכת לבלגיה ולהשאר שם. שם היה להם סיכוי גבוה יותר לשחק ולהוכיח את עצמם. אולי אחרי אדפטציה לבלגיה היו יכולים לעלות שלב, למרות שאני בספק. הדרך שהם בחרו היתה מדרגה גבוהה מידי אותה לא הצליחו לקפוץ ולהשאר בה לזמן רב. זה רק מוכיח את הטענה שהדרך דרך בלגיה עדיפה לרבים (לא לכולם כמובן).

D! בארץ הקודש 22 בספטמבר 2012

לא אומר שלא ניתן לעשות זאת מישראל. אני גם לא חושב שבלגיה צריכה להיות פסגת השאיפות (אם כי לראות בתפיסת מקום בהרכב הישג זה חשוב ויותר טוב מלזלזל) של איזשהו שחקן. אני כן חושב שהביה היא בזה שכל מי שיוצא לחול חושב שהוא כוכב גדול במקום להבין שעכשיו מתחיל שוב זמן ללמוד ולוהכיח את עצמך. בגלל זה הם גם חוזרים אחרי שנתיים. צאו ישר אחרי הצבא, תתאמנו קשה, תעבדו קשה, בסוף יגיע צ'אנס ומי שיכול ייקח אותו. אני בטוח שמי שלא יוכל אז לחזור לארץ להנות ממשכורת טובה, הברה הילת כוכבות (או נצנצים בשווארמה) ואפילו – חס וכרפס – להלעות פה את הרמה. במקום להוריד אותה כמו שעושים הרבה ליגיונרים ב(הרבה) שקל

רועי מ 22 בספטמבר 2012

עמית

הקטע של קריירה קצרה וצריכים להבטיח את העתיד.
האם אתה הבטחת או תבטיח את עתידך לאחר 35 שנות עבודה? לא נראה לי, גם אני לא. שימצאומ משהו אחר, שינצלו את זה שהם מקבלים שכר גבוה מהממוצע בצורה די חדה, שישקיעו נכון שיחסכו הכסף יעשה את שלו בבנק. אבל אם אתה מהמר וחיי את הרגע(רבים מאיתנו עושים כך) שלא יתלוננו.

בכל מקרה אני לא חושב שהם משדרגים את עצמם להפך. הם נתקעים, אפילו נאמר הם היו שחקני הרכב ראשון ומצליחים שם ורק שם. אבל שיססימו 5-7 שנים מוצלחות ולא חצי עונה ואז עוד עונה וחצי על ספסל.

איציק 22 בספטמבר 2012

שתי הערות:
1. ה"ליגיונרים" אמורים לשחק בנבחרת רק אם הם בכושר משחק, והכושר טוב יותר מאלו שמשחקים בארץ. המשחק בחול הוא לא כרטיס פתוח לנבחרת. כמו להיות שחקן הפועל תל-אביב לא אמור לתת כרטיס פתוח.
2. להבטיח את הבסיס הכלכלי בדרך כלל נשמע כמו השקעה רבת שנים ולא כמה שנים בבלגיה. שחקן צריך לדאוג לתעסוקה לאחר קריירת המשחק. פיצוציה זה אומנם המקצוע המועדף על השחקן הישראלי (לפחות כך זה היה פעם) ואין בעייה עם זה אבל זה יוצר עודף פיצוציות, התחרות קשה והרווח קטן. ללמוד מקצוע לא היה מזיק, שחקני כדורסל, כדוריד, כדורעף, כדורמים, שחיינים ואתלטים עושים את זה כל הזמן בהצלחה. אני יודע שהמילה לימודים מפחידה כדורגלנים אבל אולי כדאי לשכנע אותם לנסות לפני שמדברים על הבטחת העתיד הכלכלי ב-15 שנות קריירה שלא תמיד מזהירה.

יואב דובינסקי 22 בספטמבר 2012

מה שאותי מעניין זה מה האוהדים הבלגים חושבים על זה שיש 13 (?!?!) שחקנים ישראלים בליגה שלהם, שרובם לא משחקים או בעלי תרומה שולית

אליאור 22 בספטמבר 2012

נכון לגמרי, בעיקרון. אין ספק שהאקדמיות השונות שיש באירופה, או לחלופין קבוצות בסדר הגודל הזה הן מקום טוב יותר להתחיל בו את הקריירה, בטח לעומת האלטרנטיבה של לוזון.
אבל, שתי הסתייגויות:
1. ראינו, לצערנו, מה יצא משחקנים שכן ניסו את זה, כמו בן-40-קבוצות-לפני-גיל-25-סהר, גיא-לפחות-שיחקתי-בקבוצה-של-מסי-אסולין, ואם נלך קצת יותר אחורה אז גם עומר פרץ ממונקו (נכון? או קבוצה צרפתית אחרת…) ועוד כמה דוגמאות…
2. למה לא לבנות מקומות כאלו בארץ, אקדמיות כאלו, ברמה גבוהה, עם מאמנים אמיתיים (ולא חבר של הבן דוד של שחקן עבר במועדון – מאמן זה מקצוע רציני!!) וסדר יום מלא, כולל אימוני כושר ואתלטיות, פילאטיס וגמישות, ביחד עם לימודים. יש מספיק דוגמאות בעולם שאפשר להיעזר בהן, וללמוד מהן. ואז, אולי, עוד 10-12 שנה, נראה תוצאות, ושחקנים לא יברחו לבלגיה בשביל כמה יורואים ושוקו חם.

איציק 22 בספטמבר 2012

אליאור, בסעיף 2 שלך אתה מסתמך על שני פרמטרים בעייתים. הראשון כשור ישירות לכדורגל והוא מאמנים טובים וצוות מקצועי תומך ברמה גבוה. אם היה לנו את כל זה לא הינו איפה שאנחנו היום. לאמן נוער ולאמן בוגרים אלו שני תחומים שונים ואין לנו לא כאלו ולא כאלו. כלומר קודם צריך לגדל צוות מקצועי מיומן. אני מסכים שעדיף לשלוח מאמנים צעירים פוטנציאלים ללמוד בפנימיות בחול מאשר שחקני נוער, אבל בשביל זה צריך תקציבים ונשימה לטווח ארוך לא של הקבוצות כי אם של הלוזונים. אתה לא באמת חושב שזה ריאלי. השני הוא החינוך ולימוד הליבה באופן כללי. למה אתה חושב שזה יצליח כאשר גם בתחום זה אנחנו די בתחתית. אולי נצליח לעלות בעוד מספר שנים אבל גם זה תהליך.
מסכנה מהנכתב, במקרה האופטימי אתה יכול להקים פנימיות כאלו רק עוד 8-10 שנים, והלואי ויקרה. בינתיים נער מוכשר שרואה את עתידו בכדורגל, עדיף שימצא לעצמו פנימיה ביארופה. גם פנימיה זו לא מבטיחה הצלחה, אבל לפחות יקבל פרסום במספר כתבות ויוכל לטייל בין מועדונים, וגם לעשות קצת כסף. אין קיצורי דרך, אם רוצים לעשות משהו טוב, אתה צריך מקצוענים שירימו את העסק.

MG 22 בספטמבר 2012

אם אני לא טועה – שטרסבורג.

מאשקה 22 בספטמבר 2012

אני לא אוהבת את הביטוי ליגיונרים,
זה מביא אותי למחחשבות על יעדים אחרים שעשו ליוגיונרים בהיסטוריה, זה היה רחוק מספורט וכדורגל בפרט.
כנראה שכסף טוב מחפה על הכול, ולא רק להתייבש על הספסל של מכבי ת"א בכדורסל עיין ערך יניב גרין.

ROBERT 22 בספטמבר 2012

מישהו אם כותבי דבאזר מרוויחים כסף על הבלוג?

רפאל 23 בספטמבר 2012

אומרים הרבה דברים מוזרים/מביכים/סתם לא מחמיאים על הבלגים.
שהם לא אוהבים לעבוד, מיושנים, עושים דברים בלי מחשבה, סתם לא מאורגנים בעליל, לא באמת מדינה, לא רציניים וכו'.
יכול להיות. אבל כשבאים לשם לשתות, חלק לא מבוטל התכונות האלו מקבלות פאן חיובי.

The Nard Dawg 23 בספטמבר 2012

ברוב המקרים זה פשוט העיקרון הפיטרי גרסת הכדורגל.

גיסנו 23 בספטמבר 2012

יש כ"כ הרבה דברים שצריך לעשות שאין לי אפילו איך להתחיל לפרט…אבל כולם כרוכים בתהליך לטווח ארוך. וכידוע במדינת ישראל זו לו אופציה, חייבים לגזור קופון עכשיו כי מי יזכור מי התחיל את התהליך, יזכרו רק מי סיים אותו. והלוואי וזה היה ככה רק בספורט. (דוגמה שכבר הועלתה פה – חינוך).

הבעיה היא מנטלית ומשם זה משליך על כל האספקטים האחרים.

ביום שה"כבוד" המפגר הזה והגאווה העצמית שגורמת לכל אחד במערכת לחשוב שהוא יודע הכל יותר טוב מכולם, ייעלם, וכל גורם במערכת – משחקן זוטר בילדים ועד יו"ר ההתאחדות – יבין שיש עוד המון מה ללמוד – אולי נוכל להתחיל להתקדם.

עד אז נסתפק בשחקני ספסל בבלגיה. כי אף אחד לא ירצה להבין מה לא עושים פה נכון. הרי יותר קל לחכות שמישהו יביא מאמן מחו"ל (נילסן, או אוהרין או גארסיה או פרננדז, זה לא משנה) כדי שנוכל לצחוק עליו בגלל שהוא פשוט הרבה הרבה יותר חכם ומקצועי.

Comments closed