מר אלגנטיות

חואן קרלוס ואלרון

במיוחד בעידן בו כל הזמן מדברים, דשים, חופרים ומתבחבשים על הסופרסטארים מהקבוצות הגדולות – מסי, רונאלדו וכו' – אני מרגיש לעיתים צורך, אפילו חובה, לתת את הכבוד והמקום המגיע גם לכדורגלנים נפלאים, גדולים מהפריפריה. כאלה שלא זוכים למספיק כבוד והערכה.

אחד האהובים עליי (מבין רשימה מאוד ארוכה) הוא חואן קרלוס ואלרון, גאון כדורגל אמיתי. אני חולה עליו כבר איזה 15 שנה.

קשה לי לחשוב על כדורגלן יותר אלגנטי ממנו. בתנועה, בזרימה, בחיבור של הכדור לרגל, בהנדוס המשחק, במסירה, בבעיטה. המוח, הדיוק, הטכניקה על שטח קטן, היכולת למצוא שטח פנוי, לדעת לאן למסור ומתי. אולי בעצם קאקה וצ'אבי (וזידאן לפני כן) הם ברמת האלגנטיות הזו, אבל הלב שלי תמיד הולך עם המועדונים היותר קטנים.

זה כמו לראות משורר שבמקום להשתמש בעיפרון על דף משתמש בכדור על דשא. כמו שפבארוטי נולד בשביל לשיר בקול הטנור היפה בהיסטוריה, כך ואלרון נולד בשביל לשחק עם כדור. איך שהוא מכשף את הכדור, איזה פלאים שהוא עושה. הגאונות היא הפשטות, שמשהו בא לך בטבעיות. אתה תמים ולא מודע למתת האל שיש לך ואלרון הוא אותה איילה קלילה שרצה בשדות. וכשהכדור ברגליים שלו הוא נמס וכמו הופך למרגרינה בשמש. כמה רכות, איזה עידון. מאסטר שף.

הנה תציצו קצת בהיילייטס מהקריירה של קשר דפורטיבו לה קורוניה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ואלרון בן 37 וחזר עם הקיץ דפור לליגה הבכירה. וגם אם הוא אחרי פציעות קשות ובדמדומי הקריירה, זה עדיין תענוג צרוף לראות את המכשף הזה משחק. טאץ' וחוכמת משחק לא נעלמים לעולם. הנה אתמול בדרבי של חבל גאליסיה ואלרון הבלתי נגמר בישל באמנות לדפור את שער השוויון ב-1:1 מול סלטה. גאון, כבר אמרתי.

ואלרון השלים 44 מסירות ב-83 אחוזי דיוק, במהלך 77 הדקות ששיחק. הוא הסיבה שכל משחק של דפור שווה צפייה. זה גם משעשע כי בקבוצה הנוכחית הוא מוסר לשחקנים עם שמות כמו פיצי, ריקי, מיצי וגיחי.

מעבר להיותו עילוי כדורגלן גדול ובטח לא מוערך דיו – הוא היה שחקן בכיר בנבחרת ספרד של ראול שלא זכתה בכלום ונחשב ללוזרית – ואלרון הוא גם סמל אמיתי, ששיחק בלה קורוניה כשהייתה בשיאה, בצמרת הספרדית והאירופית והייתה משתתפת קבועה בליגת האלופות ונשאר בשנים הקודרות מאוד של ההתרסקות, עד לירידת ליגה ועכשיו לחזרה לליגה הבכירה כקבוצה שנלחמת על הישרדות.

להעריץ אותו. פליימייקר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

מדינת ישראל. כדורגל ישראלי
ליגת שוקי ההון: לשקרנים לא תהי תקווה

No Comments

דובי מילר 28 באוקטובר 2012

לוונטל-
גם אני אוהד בדרך כלל את הקבוצות הקטנות (אם אף אחד לא שומע, בברצלונה אני מעדיף את אספניול דווקא ובמדריד את אתלטיקו)אבל נראה לי ש"קצת" הגזמת לגבי ואלרון.

בבית אנחנו עוקבים אחרי הליגה הספרדית עוד מהימים ששידורים היו רק בערוץ הספרדי או הטורקי ככה שאני זוכר טוב את הקריירה שלו.
הוא בסך הכל שחקן קישור שיודע לעבוד קשה, לתת מסירה נכונה אבל להשוות אותו לצ'אבי ואינייסטה..? או זידאן ?
הגזמת קצת..

MG 28 באוקטובר 2012

מסכים עם דובי.
ההשוואה שעולה לי לראש היא איוון דה לה פניה.

לירון 28 באוקטובר 2012

אולי זה מוגזם להשוות אותו לזידאן וצ'אבי כי בסופו של דבר יש סיבה שהוא נשאר בדפורטיבו ולא המשיך לקבוצה גדולה יותר, אבל אני מסכים שהוא אחד השחקנים שיותר נהניתי לראות אותם משחקים. הוא נותן את הextra something הזה שהופך את הכדורגל למשחק שכל כך כיף לראות, ותמיד מזכיר לי למה אני אוהב את הליגה הספרדית על פני האנגלית…

פנדלוביץ' 28 באוקטובר 2012

שחקן שבילה קריירה כ"כ ארוכה במועדון אחד, והיה חלק מרכזי במהפך של דפורטיבו מול מילאן, בהחלט שווה הערכה, אם כי גם אני חושב שהשבחים ליכולתו הטכנית מוגזמים מעט.
חבל עבורו שפיספס את האליפות של דפור, שנה לפני שעבר אליה.

red sox 28 באוקטובר 2012

האמת היא שואלרון כ"כ מזוהה עם לה קורוניה שהרבה אנשים שוכחים שהוא בכלל לא גדל שם ובילה כמה שנים טובות בליגה לפני שהגיע לשם. אם משווים אותו לסמלים אחרים של לה קורוניה, ובראשם פראן הנהדר שהיה התאום שלו בקישור במשך כמה שנים טובות, הוא לא ממש עומד על אותה מדרגה.

אבל בהחלט שחקן שכיף לראות, גם ובעיקר היום.

אמנון 28 באוקטובר 2012

תנו להינות מכדורגל, לפעמים שופטים שחקנים לא עם הראש אלא עם הלב. הזכרת לי שני שחקני דפור אחרים שאפשר להתאהב בהם-רוי מקאי ודייגו טריסטאן.

baryo 28 באוקטובר 2012

ללא ספק שחקן גדול, ולמרות שהוא לא שחקן בית של דיפורטיבו (הגיע לשם מאתלטיקו אחרי שהקבוצה ירדה ליגה וגם לאתלטיקו הוא הגיע מקבוצה אחרת), הוא הפך שם לשחקן האהוב על הקהל..

ואלרון ללא ספק אחד הכשרונות היותר גדולים שלא עברו בבארסה/ריאל וללא ספק אחד השחקנים הכי חשובים בעונה שבה דיפו הגיעה לחצי גמר האלופות (2004)כשהוא משחק בכל 14 המשחקים של הקבוצה באירופה באותה עונה (כולל שתי משחקי המוקדמות)..

הדבר היחידי שמבאס בואלרון זה שכל פעם שמסתכלים עליו נזכרים בשחקנים כמו טריסטאן ומקאי ומבינים שכנראה עוד רחוק היום שבו נראה עוד קבוצה כמו הדיפורטיבו ההיא של תחילת שנות ה-2000..

burro 28 באוקטובר 2012

נכון, קשה להשוות אותו לצ'אבי ואינייסטה,הוא לא ברמתם. אבל דבר 1 לא יקחו ממנו- הוא האבטיפוס של הקשר הספרדי האינטיליגנטי והטכני. בלי ואלרון אין צ'אבי ואינייסטה. הקיום שלו של גוטי ושל בודהה הקטן זה הבסיס לכדוגל הספרדי המודרני. הם ה-משה: לא זכו לראות את הארץ המובטחת

אביעד 28 באוקטובר 2012

ואלרון היה ועודנו שחקן ענק. אולי הוא באמת באיזורים של צ'אבי ואינייסטה ואולי לא. אחרי הכל, כשרונו מעולם לא קיבל את הבמה והאפשרויות ששני אלו קיבלו. מה שבטוח – זה לא משנה. נורא נהניתי לראות אותו משחק ולא צריך יותר מזה.

קורא 28 באוקטובר 2012

באמת גאון כדורגל שכיף לראות.
חבל שב-2002 כשהוא בשיאו הוא לא הביא (עם ראול) את המונדיאל לספרד, שהייתה הכי טובה (מבחינת כדורגל) שם.

ארז (דא יונג) 28 באוקטובר 2012

הרבה בגלל הקוון והשופט במשחק נגד דרום קוריאה

MCMANAMAN 28 באוקטובר 2012

אני חושב שהוא מייצג את ספרד הקודמת. הלא ווינרית. למרות שהוא בהחלט מאוד אלגנטי במשחק שלו הוא לא מספיק פייטר. גם בוא לא נשכח שהוא עבר ב 4 מועדונים לפני לה קורוניה, פרץ בכלל במדי אתלטיקו, עזב אותה ברגע שהיא ירדה ליגה ואם לה קורוניה היו חותכים אותו בזמן השנתיים של הפציעות שלו לא היינו מדברים עליו עכשיו בכלל.
בסופו של דבר הוא היה כשרון שלא מיצה לגמרי את היכולת שלו.
יפה לראות אבל שחקנים ברמה הזאת שעדיין מוצאים מקום בליגה בגיל הזה גם אם זה בקבוצות מדרג נמוך(בניון לבאר שבע מישהו?)

גילעד 28 באוקטובר 2012

אני לא הייתי ממהר להתפלא על ההשוואה. ראשית אני אגיד שמבחינתי הוא תמיד הכי הזכיר את קאקה, שחקן שעושה את הפעולות הגאוניות בשטף המשחק, ואני אוהד מילאן מאז שאני זוכר את עצמי, אז ראיתי די והותר את קאקה (וגם את ואלרון נגד מילאן…). אם הוא לא שאבי או אינייסטה? יכול להיות, אבל הוא מעולם לא שיחק עם שחקנים בקליבר הזה. זו תמיד השאלה המעניינת של מה מידת החשיבות של הקבוצה בהצלחת השחקן הבודד. אין ספק שקשה יותר לרשום הישגים כשאתה נמצא בקבוצה כמו דפורטיבו.

משה 28 באוקטובר 2012

גם אני מאוהב בו שנים. מה שמצער בעיקר בכל הסיפור הזה שואלרון היה היום נרכש ע"י ריאל, ברסה או ארסנל והלה קורוניות של העולם נכחדו.
נשארנו עם ליגה שמחכה לשני משחקים בשנה וסופרת שערים של אינדיבידואלים.

ארז (דא יונג) 28 באוקטובר 2012

ועוד דבר בלתי נשכח ממנו זו ההחמצה הענקית בחצי הגמר נגד פורטו ב-2004. החמצה היסטורית מהבחינה הזו שאם הייתה נכנסת מי יודע אם מוריניו זוכה בליגת האלופות ומשם ממשיך לצ'לסי וכו'.

אמנון 28 באוקטובר 2012

הערב, בערך ב-20.30 יתרחש הדבר החשוב האמיתי ביקום: המשחק בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס, הלא הוא הקלאסיקו.
לכבוד האירוע, כמה הבזקים והצתות מאוחרות מהכדורגל הדרום אמריקאי.

קופה ליברטאדורס 2012:
קורינתאנס זכתה בפעם הראשונה בתולדותיה במפעל. היא גברה על בוקה 1:2 בברזיל לאחר 1:1 בבונבונרה. אין בקבוצה הזו אף שחקן מבריק בנוסח המצופה משחקנים ברזילאים. לעומת זאת היא קבוצה יעילה ומאורגנת עם הגנה טובה. היא גם זכתה בטורניר הברזילראו האחרון.

בוקה, לעומת זאת, קרסה לקראת הסוף, הן בליברטדורס והן בקלאוסורה והסתפקה בזכייה בקופה ארגנטינה. בסיומו של המשחק בברזיל הודיע חואן רומן ריקלמה שהוא פורש ממשחק בבוקה. לעת עתה הוא עושה בעיקר אסאדו עם החברים שלו במקום מגוריו.

טורניר הקלאוסורה 2012:
בטורניר זכתה ארסנאל בפעם הראשונה בתולדותיה. קבוצה זו נוסדה ע"י משפחת גרונדונה המפורסמת.
זה היה גם הטורניר האחרון במתכונת אפרטורה/קלאוסורה, והטורניר הנוכחי יהיה רצוף.

פרשו 4 שחקנים גדולים:
1. חואן סבסטיאן ורון-אסטודיאנטס
2. אריאל אורטגה-ריבר פלייט
3. גבריאל מיליטו-אינדפנדיינטה
4. אסטבן "ביצי" פוארטס-קולון (שהמנהל הספורטיבי שלה הוא לא אחר ממיודענו גבריאל בטיסטוטה)

וכמה נקודות בנוגע למשחק עצמו:
שתי הקבוצות בתקופה לא טובה ואינן מראות כדורגל איכותי.

ריבר, שאחרי שנה בגלות של seria B, חזרה לליגה הראשונה. עזבו אותה שני שחקנים ותיקים שחזרו במיוחד ע"מ לעזור לה לעלות: אלחנדרו דומינגס ופרננדו קוונאגי. לוקאס אוקאמפוס נמכר לקבוצת מונאקו שמשחקת בליגה השנייה בצרפת, ושאותה מאמן קלאודיו ראניירי.
היא רכשה שוער יציב וטוב, מרסלו בארוברו, מולס סארספילד.
יש לה כמה צעירים מבטיחים: האחים פונס-מורי, פאסאלה, פיריס-גונסאלס, לאנסיני והצעיר מכולם, הלא הוא הינוקא דויד טרזגה שחתם בקבוצה כאשר ירדה ליגה. כרגע הוא קצת פצוע ונמצא במאבק גירושין טרנס אטלנטי-כך שהוא לא משחק באופן רציף.

בוקה נמצאת בתקופה לא טובה. לאחר עזיבתו של ריקלמה האוירה עכורה. יחסים לא טובים בין שחקנים למאמן ולהנהלה וכו'. רמת המשחק שלה כעת היא בינונית במובן הרע.
יש לה כמה צעירים מבטיחים: סאנצס-ניניו, פרננדס, גאונה-לוגו ופארדס.
זהו אחד ממשחקיו האחרונים של הבלם רולאנדו סקיאבי שהוא כמעט בן 40.

כך שלא מובטח כלל שיהיה כדורגל איכותי. לעומת זאת, בטוח שאוירה תהייה מדהימה.

אז נשב כולנו מול המרקע עם כוס מאטה, אמפנאדס, אלפאחורס ופרה שלמה (צמחונית במקרה שלי) שמסתובבת על האסאדו ונתענג.

MG 28 באוקטובר 2012

עד שיש משחק ששמו הוא "הסופר קלאסיקו", אז אתה קורא לו הקלאסיקו?
תמיד היתה לי הרגשה שאתה שליח של ערוץ הספורט :)

אמנון 28 באוקטובר 2012

זאת הייתה טעות פרוידיאנית. ברור שהייתי צריך לכתוב סופר קלאסיקו.
בקשר להרגשה התמידית שלך: אתה כנראה חי בדמוקרטיה עממית וזכותך הבסיסית היא לטעות.

MG 28 באוקטובר 2012

אמנון, אני מקווה שהבנת שהשורה האחרונה נכתבה בהומור (לא הצלחתי להבין אם הבנת או לאו).

אמנון 29 באוקטובר 2012

MG: טעיתי שהגבתי בצורה כל כך בוטה.
עכשיו אני מקווה שהדברים מובנים.
לגבי ערוץ הספורט. נכון שבתקופה האחרונה הם הפכו ליותר מסחריים ובידוריים, אבל יש להם בהחלט זכויות רבות בנוגע לתרבות שידורי הספורט בארץ.

Comments closed