היכונו לשבת הגדולה

אללה הכדורגל חוזר!

יצאתי הערב, אחרי 48 שעות ללא שינה, לברייקפסט החביב. כרגיל דליתי רשמים: דבר אחד זיעזע אותי. ראיתי המוני שפמים. מסתבר שהשפם של דודו זר חזר לאופנה ולא הודיעו לי. זוועת עולם. ערימת שפמנונים. נהיה פה עירק. רק היה חסר בכניסה מאבטח מהמארינס, מואזין ברקע ורקדנית בטן. שלא נדע עוד אסונות אופנתיים כאלה.

מטרות היציאה היו: א. לבלות עם חבר, ב. ליהנות, ג. להכיר מישהו חדש (אם אתם מבינים), ד. ובעיקר – להתרגע ולהכין את הנפש לשבת גדושה, עמוסה ומרתקת שנופלת עלינו כגשם ברכה ופיצוי אחרי תקופת בצורת – שהיא ההגדרה הכי טובה לפגרת הנבחרות המאמללת, המשמימה והמיותרת.

ושלא כהרגלי, או שכן, עמדתי בכל המטרות! היפ הוריי!

***

בכל זאת יש יתרון אחד לפגרת הנבחרות, מיותרת ככל שתהא. 'קדחת (וירוס) פיפ"א' שמאפשרת יותר פתח להפתעות. הנה ברצלונה למשל איבדה העונה את רוב הנקודות שלה (5) אחרי פגרות, עם הפסד להרקולס ותיקו בגיחון. מסי נאלץ לחזור לא כשיר לגמרי מטיסה טראנס-אטלנטית, שחקני ספרד שבו מביצות קובנה שהעלו אצלי זכרונות מאלחנן אלקס. כך גם שאר הקבוצות הבכירות ביבשת צריכות להתאקלם. ריאל מדריד בלי בנזמה שנפצע, שתי הקבוצות המילאנזיות שחסור 30 שחקנים יחד (אינטר 17) בפגרת הנבחרות. אז אנחנו רוצים שבת גדולה, מפתיעה ומרעננת שתשיב לנו את הכדורגל המשובח שפיפ"א גזלה מאתנו למשך שבועיים, ואנחנו כבר כל כך מתגעגעים.

**

ואיזו שבת מלכה מצפה לנו לקראת הישורת האחרונה של העונה, בלי פגרות נוספות. שימו לב לתפריט הנפלא: אברם וווסטהאם פותחים את השבת נגד מנצ'סטר יונייטד שחוזרת לאפטון פארק בו חטפה 4:0 העונה בגביע הליגה. אחרי זה באנגליה עוד כמה מפגשים מסקרנים עם התחתית הלוהטת והצמרת שטרם נסגרה: סטוק – צ'לסי, ווסט ברום – ליברפול, וויגן – טוטנהאם, ארסנל – בלקבורן וגולת הכותרת כמובן… דרבי המנג'רים הסקוטיים בין ברמינגהאם לבולטון.

בבונדסליגה מצפה וואחד משחק מרתק: דורטמונד, אחרי תוצאות לא טובות וצמצום הפער מלברקוזן ל-7, מארחת את השלישית, הפתעת העונה האנובר. וזה אחרי ניסיון פיגוע ענקי באצטדיון שנוטרל במזל על ידי המשטרה. יותר מ-300 אלף אוהדי דורטמונד ניסו להשיג כרטיסים למשחק האליפות המיוחלת במחזור האחרון נגד פרנקפורט, וזאת נוסף ל-50 אלף המנויים. תקלטו את הטירוף.

בלה ליגה בארסה מגיעה לוויאריאל השלישית שאיבדה גובה אבל עדיין נפיצה ומהווה בערך את הסיכוי האחרון להציל את ריאל ולייצר עניין במאבק האליפות הדו-ראשי. אם לא יהיו תקלות לריאל בברנבאו נגד גיחון, בארסה תעלה למשחקה בפור של 2 נקודות בלבד על ריאל. והאם מסי ישרוד?

ואז מגיעה הסרייה אה עם המנה העיקרית: הדרבי דלה מדונינה ה-276. מילאן – אינטר. משחק עונה ענק בתזמון מדהים. חאבייר סאנטי, השחקן הכי אנדרייטד בדורנו באופן שערורייתי, יעלה לדרבי ה-39 שלו ברציפות (מאז 1998). לאונרדו בא לנקום באקסית בה העביר את 13 שנותיו הקודמות עד שנבעט בקיץ, והרוסונרי מגיעים בכושר רע ובלי זלאטן. יהיה חם אש. נקווה שהכדורגל הפתוח של הנראזורי יכפה משחק טוב ורווי אקשן.

ועוד בתפריט: משחק עונה גדול בהולנד בין טוונטה לאיינדהובן כשנקודה מפרידה ביניהן ומשחקים מרתקים בשאר הליגות. טעימות תקבלו כרגיל בפוסט סיכום השבת שיהיה עמוס כנראה.   

אז יאללה, תרביצו הימורים בטוקבקים. אני אצטרף אליכם, ואפתח כאן בהימור הראשון: ארסנל – בלקבורן 1:1.

***

שיר לשבת: והפעם אחד הענקים שהיו כאן, גאון שלטעמי לא מעריכים מספיק את גדולתו וחשיבותו לעברית, מאיר אריאל ז"ל. 'מודה אני':

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

אאאאאוצ'
ווסט-האם. בדרך כלל איננו מתים

No Comments

גמל (סתם גמל) 1 באפריל 2011

בשבת אמורים לנוח, איך אפשר לנוח עם כל כך הרבה ספורט?

מאיר אריאל להטוטן עברית, אקרובט מילים.

בני תבורי 1 באפריל 2011

עמית,
1. אף אחד לא שכח ולא ישכח את מאיר אריאל, אל תהיה תרצה בבקשה.
2. את הפועל פ"ת הפועל ת"א אתה לא סופר?
3. איפה אוכלים ברקפסט נורמאלי (חוץ מאצלי בבית?)

לוינטל 1 באפריל 2011

בני, באמת יש לקבוצותינו מפגש מרתק אבל זה רק ביום שני להזכירך. אני התייחסתי לשבת בלבד.
ברייקפסט נורמלי אני יודע להכין, יש כמה מקומות בעיר – בנדיקט וכאלה שעושים אחלה ארוחות בוקר. בכל מקרה התווכנתי שיצאתי למועדון-פאב בשם 'ברייקפסט'

בני תבורי 2 באפריל 2011

אופס…

שלו 1 באפריל 2011

אצלי השבת מתחילה בכלל ביום ראשון לדעתי השעה תהיה 22:45,
קבוצת עיר הנצח תעלה מול הקבוצה המעוטרת ביותר באיטליה.
שום דרבי של עיר ערפיך אפורה לא יכול להשתוות לזה.

לוינטל 1 באפריל 2011

שלו, איזה מחזור באיטליה. גם נאפולי לאציו

רפאל 1 באפריל 2011

אחלה משחקים בסופ"ש, איזה כיף!
משחקי פסגה, יריבויות, משחקים שחיכו להם כמה חודשים טובים.
שימו לב, בבלגיה מתחילים את עשר המשחקים האחרונים של העונה לאחר הקיזוז כשהקבוצה של ברדה נקודה בלבד מאחורי אנדרלכט וגנט עם ארבייטמן גם כן רק בפער 4, מה שהיה יכול להיות אף פחות אם לא היו מאבדים יתרון חוץ מול אותה אנדרלכט במשחק האחרון של העונה הסדירה.
להזכירכם- יש 6 קבוצות בבית, כולן משחקות אחת מול השניה פעמיים.
הפער בין מקום ראשון לשישי עומד על 8 נקודות בלבד.
איך שלא נסתכל על זה- מידי שבוע 2 סופר קלאסיקו במובן המקומי, חגיגה ספורטיבית (בוודאי שיחסית לליגות האחרות) למי מהאוהדים שיודע להעריך יריבות ומשחקים בעלי תוקף משמעותי.
בכלל, היתה עונה אדירה בבלגיה ופורמט הפלייאוף הנוכחי צפוי להמשיך לפחות עוד 3 שנים. מבחינתי זו תהיה הפתעה גדולה מאוד אם עד אז לא יאמצו ליגות נוספות שיטה דומה, או לפחות משהו במתכונת הבונדסליגה האוסטרית עם מספר מצומצם של קבוצות ( 10 בלבד ) ו 4 סיבובים.
עובדה, גם שם זה פועל יפה מאוד- למרות שלטעמי זה פחות אפקטיבי מקונספט של 14/16 קבוצות וקיזוז.

הסיפור הגדול של העונה בבלגיה עוד לא נחתם וזה היופי.
לולא הקיזוז מועדונים גדולים כמו קלאב ברוז' היו מחוץ לעניינים מאמצע נובמבר ואפשר לומר אותו דבר על סטנדרד לייז' וגם גנט המשתפרת . פשוט היינו עדים לעוד מרוץ דו-ראשי בין 2 קבוצות דומיננטיות לאותה עונה מול קבוצות אחרות שאין להם שום סיכוי.
בסקרים המתפרסמים שם, האוהדים דווקא לא היו מתנגדים לחזור לפורמט של 2 הסיבובים ו 18 הקבוצות. מוזר מאוד, נותנים להם עוד אקשן ואפשרות לשפר את הרמה והתחרותיות והם רוצים לחזור למשהו שהוכח כהרבה יותר משעמם וגרוע.
מעולם לא הבנתי את הראש של אוהד הכדורגל הממוצע. תודה לאל.

לוינטל 1 באפריל 2011

בבלגיה יש 10 סיבובים אחרי קיזוז שזה הרבה יותר משמעותי. מצד אחד יותר ספורטיבי, מצד שני פחות ספורטיבי כי כל קבוצה בפלייאוף עליון משחקת מול יריבותיה בית וחוץ. בארץ החלק הספורטיבי היחיד בקיזוז הוא שמקום ראשון זוכה לארח את מקום שני

ניינר 1 באפריל 2011

ולקינוח השבת המטורפת הזו-הפיינל פור האמיתי!

לוינטל 1 באפריל 2011

כן, כאילו היה חסר לנו משהו בסיום השבת הטניסאים הבכירים משחקים במיאמי ויש פיינל פור מיוסטון

נעל קרועה 1 באפריל 2011

הרבה תארים קטפה מנצ'סטר יונייטד במהלך השנים, אך לתואר הזה אלכס פרגוסון ואוהדי השדים האדומים, לא ציפו. בסקר שנערך באנגליה קבעו 26 אחוזים מהנשאלים כי היונייטד הוא התאגיד הכי שנוא בממלכה, אפילו יותר מהבנקים.

מתברר שהסקוטי אהוב הבלוג פה,הוא אחד האנשים השנואים באנגליה,מישהו מופתע?
לא לחינם השינאה הזו,פשוט העם האנגלי לא אוהב את את השיפוט שהוא כמטע תמיד לטובת היוניטד ואת הכדורגל המשעמם

רפאל 1 באפריל 2011

שמע, את ליברפול או צ'לסי לא שונאים כי אין על מה.
חלק מהעונות אפילו לא שומעים עליהם.
יונייטד תמיד שם במאבקים על תארים, בין אם הם נתפסים כפייבוריטיים או לא. כשקבוצה אחרת תגיע ליכולת הזה ישנאו גם אותם ולא משנה כמה גולים הם יבקיעו. ברצלונה בהקשר הזה יוצאים דופן כי התחרות שלהם היא מול ריאל והמשיגענס שם.

לוינטל 1 באפריל 2011

פרגוסון מוערך מאוד ובצדק. אתה לא צריך לאהוב אותו, הוא לא כוס התה של כולם ואני לא אוהד את קבוצתו אבל הוא אחד מגדולי המנג'רים במשחק, זה בטוח

נעל קרועה 1 באפריל 2011

תשמע,להיות שנוא יותר מהבנקים,זה לא דבר קל,צריך לעבוד קשה בשביל זה
מוערך לפי הרקורד אנגליה ,בהחלט
הרקורד באירופה,לא פחות מזוועה,המאמן הכי אובררייטד בעולם

בני תבורי 2 באפריל 2011

רפאל,
גם אוהד פנאט של יונייטד מבין שמה שאמרת על ליברפול הוא שטות מוחלטת.

פולדש 1 באפריל 2011

לוינטל, איזה שיר… אומן של מילים.

דורי 1 באפריל 2011

מה שרשמת על מאיר אריאל היה נכון עד מותו. מאז קרה תהליך הפוך, ודי משונה. מאיר אריאל הפך ל… מיינסטרים. מופע מחווה כל שנה עם נינט ונערים ונערות בתנועות נוער שמכירים את כל השירים שלו כבר מכיתה ח'. אני לא מבקר את התופעה, אני פשוט מופתע.

פולדש 1 באפריל 2011

אחת התופעות המעודדות היחידות במדינה הזו…

לוינטל 1 באפריל 2011

דורי, אני לא מאזין בקביעות לרדיו אבל מדי פעם יוצא לי לשמוע. הפעם האחרונה ששמעתי שם שיר של מאיר אריאל היה מזמן.
אתה צודק שיש הערכה, אבל לטעמי אריאל הוא ז'ורז' בראסנס הישראלי ולא מוערך כמותו כאן

שחר 1 באפריל 2011

לווינטל-אני מבין שאתה מנמיך ציפיות,מצבכם טוב,הפצועים חזרו ואתם משחקים בבית,אין מצב שאתם לא מנצחים.
נעל-אני מאחל לעצמי שנהיה גם בעוד עשר שנים בראש סקר כזה.
זה סימן שהיונייטד טובים לאורך זמן.

לוינטל 1 באפריל 2011

4 פצועים חוזרים אבל מצד שני קרסנו בכל משחק לאחרונה ואיבדתי כל זכר לאופטימיות, אפילו מול קבוצות נחותות בבית

צור שפי 1 באפריל 2011

כותרת ב"מארקה" היום: הפציעה של מסי נעלמה בטיסה מקוסטה ריקה לספרד (הרמז ברור).
מאיר אריאל הוא כמו נעמי שמר ומעטים נוספים, מאבני היסוד של התרבות הישראלית בת זמננו. חבל שהוא לא זכה להגיע לפרס ישראל, כל כך הגיע לו (למרות שהוא בטח היה מבטל את העניין בהנף יד עצלה).

פולדש 1 באפריל 2011

בדומה לאריק איינשטיין, אני נוטה להאמין שהוא היה מסרב.

גיא זהר 1 באפריל 2011

מאיר אריאל בעיניי גאון ועומד במדרגה של גדול משורירנו כמו אלתרמן (שהוא מדרגה בפני עצמה), גולדברג, זך, יהונתן, עמיחי וולך ועוד (נעמי שמר בטח לא בדרגה הזו ויש בה משהו מעצבן בעיניי). דווקא "מודה אני" אינו משיריו הגדולים (ההתחברות שלו לדת לא עשתה לי את זה). כל הכבוד שאתה מתעלם מההערות הטפשיות שלו. באשר למחזור הקרוב, הכל פתוח כשאפילו בגרמניה אי אפשר לסגור הכל.

פולדש 2 באפריל 2011

אין סיבה שלא להתעלם מההערות המטופשות, בהתחשב בעובדה שהוא בעצמו התנער מהן במהרה והעיד על עצמו כי הוא בור בנושא. ובעיניי, זו מעלה מאוד רצינית.

אני חושב שמה שהופך את מאיר לאמן מיוחד היא כמות השירים הגדולה שלו, שמתפרשת על מגוון סגנונות ורעיונות, ומאפשרת לכל אחד להתחבר יותר (ופחות) לשירים מסויימים.

סקרים מדגמיים שערכתי בין חברים ומכרים שהם חובבי מאיר הראו שאין שום קונצנזוס, ואף לא קרוב לכך, בנוגע לשיר ה"טוב" ביותר, ואפילו רשימות של טופ-5 שאנשים שונים ערכו, הביאו לייצוג מאוד נרחב לשירים משלל אלבומיו.

דרך אגב, גם אני לא מתלהב מהשיר הספציפי הזה כמו משירים אחרים, אבל גם בו יש חן רב, וגם אם המילים יחסית בנאליות (יחסית למאיר, כמובן), הרי שההטעמה שהוא נותן להן בשירתו ייחודית אף היא.

עוד אורי 2 באפריל 2011

זה באמת היה קשה להתעלם מההערות שלו אז,
הערות שלא התאימו לכל שאר הדברים שהוא שידר וייצג.
אבל הוא כבר לא איתנו והוא באמת אחד הענקים
אז בתור הומו – אני מתגעגע אליו.

Comments closed