תחרות רובינשטיין (היום השני): מחכים לפיצוץ!

יומן תחרות רובינשטיין - היום ה-2 - יפני מרגש, קנדי כובש ומשל הסופלה

יומיים עברו בתחרות רובינשטיין, כלומר אנחנו אחרי שליש של השלב הראשון. 12 פסנתרנים כבר עלו לבמה במוזיאון ת"א. אתם מכירים את זה שאתה מצפה לפריצה של שחקן מוכשר, שהכל יתחבר ושהוא "יתפוצץ?" אז אותו דבר קורה בתחרות. מאות האנשים בקהל מגיעים בתקווה שפתאום זה יקרה. שמישהו יעלה לבמה ואנחנו ניפול אחריו, אבודים בשבי. נתאהב ברגע. נראה סופרסטאר בהתהוות לנגד עינינו. ובכן, אנחנו עדיין מחכים לכך.

12 המתחרים הראשונים היו טובים ברובם, מי יותר ומי פחות, אבל לא היה עדיין אף אחד שהראה עליונות – שהיה 2 רמות מעל האחרים – כמו שהיו בתחרויות קודמות (חוץ מבתחרות האחרונה ב-2008 אז לא היה אף אחד. נקווה שזה לא אותו מקרה הפעם, כי אז מסתמנת מגמה מדאיגה ואפרורית). אנחנו עדיין מחכים לפיצוץ הזה. שהקהל יתלהב מכל הלב, ישאג "בראבו" ולא ייתן למתמודד לרדת מהבמה.

***

היה היום רגע מרגש במיוחד:  כשהיפני קוטארו פוקומה סיים את הרסיטל שלו. הוא ניגן יפה באך ובטהובן (סונטה 31 הקשה), נגינה לפי הספר, כמו שצריך, אבל לא רמה מעבר לזה, בלי רעננות או משהו מעבר לנדרש. בכל זאת היפני זכה למחיאות כפיים ותשואות בסיום. ואז הוא התיישב על הפסנתר לתת הדרן ומלמל משהו לפני כן. הוא ניגן יצירה בשם "תפילה" של מלחין יפני (נדמה לי טורו טאקמיצו) והקדיש אותה לזכר ההרוגים ברעידת האדמה ביפן. כשסיים לנגן, הצמיד את שתי ידיו ועצם עיניו כדי לשאת תפילה חרישית. ללא ספק הרגע האנושי המרגש ביותר בתחרות עד כה.

***

משל הסופלה:

אפייה היא עניין מסובך הרבה יותר מבישול. דבר הכי קטן שאתה מפקשש בתהליך משנה לך את המוצר הסופי. אם הכנתם פעם סופלה שוקולד אתם מכירים את הרגישות לעניין של זמן. לא פשוט להוציא אותו בתזמון מושלם מהתנור. לפעמים תוציאו אותו קצת מוקדם מדי. ואז כל החלק הפנימי יהיה נוזלי, יותר מהמידה הרצויה. לי אין בעיה עם זה. אני יכול לשתות ולהזריק שוקולד חם; אבל אילו הייתי צריך להכין סופלה לחברים, מן הסתם הייתי דואג שייאפה עוד שתי דקות על מנת לקבל את המרקם הנדרש.

ולמה אני מדבר אתכם על אפייה? לתחרות רובינשטיין מותר לגשת רק פסנתרנים בטווח הגילאים 18-32. והטריק עם הגיל לא פשוט. אם עולה לבמה בחור בשנות העשרים המאוחרות או בשנות ה-30, אתה מבין שהסיכוי לראות עילוי קטן. מתחרה כזו לרוב יהיה כמו סופלה שכבר נחרך מלמעלה והמתיקות שלו כבר לא כפי שהיית צריכה להיות. יכול להיות שהוא פסנתרן טוב מאוד שהלך והשתפר עם השנים, אבל סביר להניח שהוא ניסה את דרכו בהמון תחרויות ופשוט עוד לא השלים עם העובדה שהוא לא יהפוך לאלפרד ברנדל הבא.  אפרופו ברנדל, "מלך הבטהובן", קבלו טעימה ממנו בפתיחת הסונטה ה-30 של לודוויג ואן…:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

חזרה לעניין הגילאים. בקצה השני של הסקאלה יש את המתמודדים המאוד צעירים. כאן זה מסקרן כי אתה מצפה מצד אחד לגלות אמן ענק ומרגש עם עתיד מבטיח. כך למשל בתחרות של 2005 זכה אלכסנדר גבריליוק בן ה-21 ולמקום השני הגיע צעיר המתמודדים בתחרות, איגור לויט בגיל 18.  זה במידה רבה כמו בכדורגל – מי שיש לו כישרון גדול, אתה אמור לזהות את זה בגיל צעיר. לייט בלומרס זו תופעה קיימת אך נדירה.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי מי שהכי הרשים אותי היום, ובכלל ביומיים הראשונים, היה המתמודד הצעיר ביותר בתחרות עד כה. קוראים לו לאונרד גילברט, הוא קנדי בן 20 מטורונטו שעל פי חזותו יש לו מקורות מהמזרח הרחוק. דווקא גילברט חסר הפחד היה גם הראשון בתחרות לבצע יצירה של שופן (בלדה מספר 4). הנה ביצוע שלו מתחרות שופן האחרונה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 גילברט הזכיר את הסופלה שאני אוהב וכמו שלא כתוב בספרי הבישול. הוא עוד לא מאה אחוז בשל (הסונטות של סקרלאטי שהוא ניגן לא היו משהו). בטוח שעוד שנתיים-שלוש הוא כבר יהיה פנטסטי. כי כבר היום היה ברור: מדובר בכישרון מוסיקלי אדיר.

אגב עניין יפה היה שגם גילברט וגם הבחור היווני שניגן לפניו – שניהם ביצעו את סונטת ואלדשטיין של בטהובן, ומדהים כמה זה נשמע שונה ומנוגד ממש בין שני הביצועים. הנה החלק השלישי מאותה סונטה נפלאה:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 היה גם מתחרה מרוקאי בשם מרואן בנעבדאללה. האמת קצת התאכזבתי מהשוברט שלו שלא היה זה. לזכותו ייאמר שהוא בחר לנגן יצירות של בארטוק הנפלא (מיקרוקוסמוס וסקרצו), צעד שראוי שמתחרים וסתם פסנתרנים אחרים יעשו.

***

נושא אחד כאוב במיוחד: יש רק 8 פסנתרניות בתחרות השנה שזה פחות מרבע מהמתמודדים. בתחרויות קודמות אחוז הנשים היה גבוה בהרבה. אז מה קרה כאן? האמת קשה לי לתת לכך הסבר. אני רק יכול לצאת בזעקה: נשים, צאו מהמטבח!

יובנטוס: פופ איטלקי, אנדראה פירלו ולואיס ואן חאל
ההם מהיער של רובין

No Comments

B. Goren 13 במאי 2011

לוינטל, אף מילה על הבקעה?

בריליאנט 13 במאי 2011

כל מילה פה היא בעצם מילה על המשחק של אתמול. רק צירוף נסיבות משוגע יכול היה להביא להפסד של הפועל בשניות הסיום ההםן רק צירוף נסיבות בלתי אפשרי יכול להביא אלפי חובבי ספורט לקרוא טור שלם על נגינה בפסנתר ואפייה. משל שכזה.

מאוד אהבתי גם לראות את הקטע ששמת של גילברט, ובכלל, טור יפה.

לוינטל 13 במאי 2011

תודה רבה.
הביקעה בקעה מהביצה.
לא נורא, נישאר עוד עונה בלאומית ונתחשל, זאת בתנאי שיעמדו בפיתוי. שהרי עוד שבוע קופל כבר מציע להפועל לשחק בליגה זבל שלו

ויין גרצקי 13 במאי 2011

היום בחצי גמר אליפות העולם בהוקי קרח בסלובקיה:
צ'כיה-שבדיה בשעה 17:15
רוסיה-פינלנד בשעה 21:15

אמש ברבע הגמר:
רוסיה-קנדה 1-2
פינלנד-נורבגיה 1-4

לוינטל 13 במאי 2011

הרוסים השלימו נקמה בקנדים על האולימפיאדה האחרונה.
איכשהו אם אני זוכר שתיהן נפגשו ברבע הגמר בכמה מאליפויות העולם האחרונות. זה אפילו הגיע פעם לפנדלים. הרוסים ניצחו רוב המפגשים. אפילו הפסדתי על זה התערבות לפני 4 שנים

מאשקה 13 במאי 2011

טור ענק !!!
מתכון להכנס סופלה אצלי :)

מריה 13 במאי 2011

שאלה ותהייה לכותב, אם יורשה…

השאלה היא כזאת- למה אין איזכור אפילו הקטן ביותר לפסנתרנית הישראלית המדהימה שניגנה אחרונה ישר אחרי מרואן שכה כאן להתייחסות?

איך יכול להיות, שנזנחת כזאת פסנתרנית שהייתה עד כה (וכן, הקשבתי לכל המתמודדים) הכי מעניינת ונגינתה פשוט ריתקה את הקהל?
אם כבר הכותב המכובד מדבר על המין הנשי, שראוי אכן להתיחסות, איך נפלה בין השורות פסנתרנית אמוציונלית ומוזקלית שכזאת???

תודה

לוינטל 13 במאי 2011

מריה, אני שמח שהעלית את התהיה-סוגיה
כפי ששמת לב אני מזכיר שמות בודדים וכותב מזוויות שונות על התחרות.
לגופו של עניין, מגיעה מילה טובה לברניקה גליקסמן ואני שמח שדאגת להזכיר אותה. אני מקווה שזה יספיק לה.
אני מצטער ששמה נפל בין הכיסאות.
כאן המקום להזכיר שיש ארבעה מתמודדים ישראלים השנה בתחרות, ולצד הפרסים השונים יש גם פרס שניתן לישראלי המצטיין

מריה 15 במאי 2011

מר לוינטל,

אני באמת שלא התכוונתי להיות הסנגורית של ברניקה ואין לי שום קשר אליה, אבל התנשאות כזאת באמת שלא ציפיתי לשמוע.
"..מקווה שזה יספיק לה", יספיק לה???
סליחה, אבל על איזו טובה בדיוק חשב הכותב המכובד שצריך להספיק במקרה זה? על איזכור של שמה של מתחרה?

ורק לשם ההגינות, ישנם רק 2 מתמודדים מישראל שחיים בינינו כאן, השניים האחרים הם עשר שנים וחמש עשרה שנים שלא גרים כאן עם משפחותיהם, וראוי להתייחס אליהם כ"יורדים מהארץ".

תודה רבה

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 13 במאי 2011

לא מבין גדול במוסיקה קלאסית אבל הקנדי עשה לי את זה. תודה על הפוסטים המעניינים.

וגם קוריוז לגבי הפוסט הקודם. בוריס גילטבורג למד איתי ביסודי ובחטיבה ואפשר להגיד שהיינו חברים. הוא היה תלמיד מצטיין למרות שהתאמן שעות רבות והפסיד לימודים בגלל הטיסות לתחרויות. אך הדבר הכי מעניין לגביו היה המאבק בין ה"יעוד" שלו והחשמעת הרוסית לבין הרצון הבסיסי להיות כמו כולם. הוא התייחס לא פעם לכשרון הגדול שלו כסוג של קללה. הסיפור הטרגי הידוע. בדיוק לא מזמן, גיגלתי עליו מתוך סקרנות ואתמול שמחתי לראות שהוא הופיע בפוסט שלך. שיהיה לו בהצלחה למרות שפעם הוא ניסה לגנוב את חברה שלי.

לוינטל 13 במאי 2011

חחח חזק. תודה לך
איך נגמר הסיפור עם החברה?

עמיר 13 במאי 2011

אני עדיין מחכה לאמיץ בן אמיץ שיעז לעלות עם 4:33 של קייג׳
אפילו פוגה של ברג תתקבל בברכה
יודע מה, אסתפק בואלס של שנברג.

עמיר 13 במאי 2011

בהחלט, אני מודע לתקנון .
אם קונצ׳רטי של פרוקפייב עובר אז למה לא סונטה של סקריאבין?

red sox 13 במאי 2011

4:33 של קייג' זה מערך התקפי או נסוג?

עמיר 13 במאי 2011

זמן הפציעות ב1:1 בין ברסה ללבנטה. שקט מוחלט ביציעים ועל המגרש שהוא רק הכנה לאיזה פויול שקופץ עם צלחת.

לוינטל 13 במאי 2011

עמיר, נהדר.
בכל מקרה התקדמנו משמעותית. היום שמענו פטרושקה של סטראווינסקי

ניינר 13 במאי 2011

לוינטל, ברנדל הוא "מלך השוברט". בבטהובן יש לו מתחרים רבים, בשוברט הוא דרגה מעל כולם.

לוינטל 13 במאי 2011

בשוברט אני אוהב את ראדו לופו אפילו יותר מברנדל הנפלא לכשעצמו. אבל אין טעם להתווכח על דברים כאלה

Comments closed