תחרות רובינשטיין (היום התשיעי): הגמר הגדול והסקנדל הקטן!

יומן תחרות רובינשטיין: יש שישה פיינליסטים, כל המצטיינים בפנים חוץ מאחד

פסנתר

על השיפוט דיברתי כבר בפוסט קודם השבוע. ביום שישי אחר הצהריים כשהוכרזו 6 העולים לגמר, רוב הקהל בתחרות רובינשטיין היה עצבני ומתוסכל. לגבי לפחות מקרה אחד בצדק גמור. שניים עלו לגמר למרות שהיו אנדרדוגים ושניים לא עלו למרות שהיו מועמדים ברורים.

העולים המפתיעים: הישראלי בוריס גילטבורג לטענת רבים לא היה אפילו הטוב בין הישראלים, אבל לתדהמת הקהל שמו נכלל בשישיית הגמר. היפני קוטארו פוקומה, שהוא מוסיקאי רציני ואולי הפסנתרן הכי בשל, בוגר ומוגמר בתחרות אבל לא היה בין המרשימים בשלב השני (בניגוד לשלב הראשון, שצריך לומר: גם נקלח בחשבון בהחלטת השופטים). 

השערוריה היא שהושאר בחוץ פסנתרן אחד שחייב היה להיות בגמר: הקוריאני פארק ג'ונג האי. פארק שניגן אחרון על פי סדר הנגנים, היה ללא ספק אחד  מארבעת הטובים בתחרות, ולדעת רבים אפילו השני הכי טוב, כולל דעתו של אחיה של אחת השופטות בתחרות עימו שוחחתי. ההחלטה הלא מובנת לשוחרי התחרות (בהם צריך להזכיר יש מוסיקאים רבים) העלתה טענות לפוליטיקה בשיפוט.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

בסיבוב הראשון פארק היה פנטסטי וניגן את המוצארט הכי יפה ששמענו בתחרות. יחד עם זאת צריך להודות: בסיבוב השני פארק היה פחות טוב, ועדיין ניכרה מוסיקליות רבה ונשמה גדולה  בנגינה המבריקה שלו, על אף אלמוניותו וציעורותו (עוד לא בן 21, לומד עדיין בדרום קוריאה). בעוכריו היו שני דברים: א. הוא עלה לנגן אחרי הפנומן דניל טריפונוב,  ובנוסף הוא ניגן את הסונטה בסי מינור של ליסט. הוא אמנם נתן ביצוע טוב, אבל ערב לפני כן היה מתמודד נוסף – ארקי זובר האמריקאי – שניגן את אותה סונטה והביא ביצוע מעולה ממש.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ומילה אחת חיובית על השופטים: האמריקאית שרה דנשפור הייתה מאוד פופולארית בקהל. היא באמת הייתה טובה בסיבוב הראשון וזכתה להרבה תשואות מהקהל בשלב השני. בפועל היא נפלה חזק בשלב הזה, הגישה תכנית בעייתית ולא הייתה טובה. השופטים הלכו נגד דעת הקהל כשלא העלו אותה לגמר, ובמקרה הזה אני לגמרי מסכים איתם.

 ***

ואני? אני הייתי מאושר עד הגג! כידוע לעוקבים אחריי יש לי שלושה פייבוריטים: דניל טריפונוב, איליה רשקובסקי ואחריהם אריק זובר. שלושתם בגמר. קודם כל ומעל כולם הנער טריפונוב, העתיד של הפסנתר אותו אני מכנה גם "המכשף הרוסי". רק בן 20 והוא מבחינתי רמה מעל התחרות. הוא ניגן 12 אטיודים של שופן היום ובכיתי כמה שזה היה יפה. כל כך נדיר לשמוע שופן כזה טוב. הפיאנוג היה כמו חץ ללב ובקטעים שהוא נפתח זה היה סוחף ומהפנט. נזכרתי בארתור רובינשטיין הגדול. עד כדי כך. זה היה כמו בפנטזיות. שירה על פסנתר. כמה מוסיקלי טריפונוב שאצבעותיו כשד מרחפות על הפסנתר ומלטפות אותו ברוך.

אגב טריפונוב בחור נחמד ומיוחד. יצא לי לדבר איתו היום קצת. בחור מקסים וצנוע, אבל נדמה לי שעמוק בפנים הוא מבין את גדולתו והפוטנציאל. יש בו טירוף כזה של אמן, אתמול אחר הצהריים ישבתי בקפה לנדוור וראיתי אותו משוטט שם באיזור העירייה ללא כיוון ברור, כמו פרפר בחדר מואר. רק שלא יגמור כמו דייויד הלפגוט.

הנה טריפונוב בסקרצו בדו דיאז מינור של שופן:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

על רשקו וזובר כבר כתבתי. ויש גם סוס שחור: איליה מוטוזקין הרוסי שהיה פנטסטי בשלב השני.

***

סיכום קצרצר שני השלבים הראשונים של הרסיטלים: במילה אחת: יופי! הרמה האיכותית בתחרות הנוכחית גבוהה למדי, הרבה יותר מאשר בתחרות הקודמת וגם בכמה שקדמו לה. למעשה הזוכה הגדול האחרון בתחרות היה קורסנטיה ב-1995 ובתחרות הנוכחית סופסוף יש פוטנציאל לעילוי מסדר הגודל שלו. אלה היו 9 ימים עמוסים במוסיקה והיה מענג באופן חריג. תרם לכך המגוון הרחב של יצירות שנוגנו.

***

הגמר הגדול: שישה פסנתרנים, כולם גברים, שלושה רוסים, אמריקאי, יפני וישראלי. האמת אפשר לשמוח מכמה סיבות – מעולם לא היה מגוון גדול יותר ביצירות שינוגנו. הגמר מתחלק לשלושה חלקים: חמישיה קאמרית בשישי ושבת, קונ'צרטו קלאסי בהיכל התרבות בימים א' ו-ב', קונצ'רטו רומנטי בימים ד' ו-ה'. בניגוד לתחרויות קודמות שהקהל נאלץ לשמוע שוב ושוב את אותן יצירות, הפעם יהיה מבחר יפה. בחלק האחרון למשל באופן תקדימי כל אחד מהמתמודדים ינגן קונצ'רטו אחר: שופן, צ'ייקובסקי, רחמנינוב (2 ו-3), פרוקופייב וברהמס.

ולסיום: ולקראת השלב הקאמרי הנה טעימה מחמישיית הפסנתר של דבוז'ק בלה מאג'ור שתבוצע היום:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

על הגיון וגם יומולדת שמח דוד בוב
לוזרית העונה - יש מתחרות לארסנל!

No Comments

B. Goren 20 במאי 2011

עמית, טעויות שיפוט הן חלק מהמשחק. תשאל את אלי גוטמן, הוא יכול לספר לך.

לוינטל 20 במאי 2011

אכן, ותמיד צריך לקוות שהשופטים טועים בתום דעת

מארק בלינדר 20 במאי 2011

גילטבורג היה שכן שלי ולמד שכבה מתחתי בחטיבה. אני זוכר שמידי פעם היה לי חשק לעלות אליו לדירה ולשבור לו את האצבעות. אוהב מוסיקה קלאסית, אוהב פסנתר אבל להקשיב לאימונים של פסנתרן במשך שש-שבע שעות יכול להיות סיוט לפעמים.

לוינטל 20 במאי 2011

זה ברור. מכיר את זה, גם ניגנתי פסנתר עד כיתה י"ב וגם יש לי שכנה כזו מלמעלה שמלמדת פסנתר

עמיר 20 במאי 2011

אף גמר לא יהיה שלם ללא הקונצ׳רטו מס׳ 20 k466 של מוצארט אם כי גם הצ׳ייקובסקי הוא להיט מסיבות ידוע.
שלושה רוסים אולטרה רומנטים, הבראהמס המתבקש (השני?) והפה מינור? של שופן
תן לי לנחש ששלושת הרוסים בחרו ברחמנינוב ופרוקופייב; לזה אקרא פטריוטיות.
מישהו שם מביא קדנצה אישית מהבית?
 

B. Goren 20 במאי 2011

אכן קונצ'רטו מס' 20 הוא מהגדולים.

עמיר 20 במאי 2011

ודייק : הגדול מכולם
הפרק הראשון הוא לטעמי קטע המוסיקה המצמרר ביותר שנכתב מאז ומעולם.

לוינטל 21 במאי 2011

זה עניין של טעם. כל 8 הקונצ'רטי האחרונים של מוצארט (20-27) נהדרים ויש גם את 15 ו-16 הנפלאים.
אין מצמרר כמו מאהלר! אבל מאהלר לא כתב יצירות לפסנתר (חוץ מרביעיה אחת). אגב השבוע מלאו 100 שנה למותו של הגאון היהודי אוסטרי הזה

לוינטל 20 במאי 2011

עמיר, אני איתך. למספר 20 יש את החלק השני – אחד היפים שנכתבות, לא פחות יפה מזה של ה-21 המפורסם (ק. 467).

בגמר בשלב הקונצרט הקלאסי ינוגנו הקונצרטים ה-23, 24 של מוצארט, והקונצרטים ממספר 1 ו-2 של בטהובן.
בשלב האדיר של הקונצרט הורמנטי ינוגנו: הקונצ'רטו השני של ברהמס, הראשון של צ'ייקובסקי, השני של שופן, השני והשלישי של רחמנינוב, השני של פרוקופייב. דנילוב הרוסי היחיד שלא ינגן רוסי אלא שופן.
מצד אחד הוא מצטיין בשופן, מצד שני זה יכול לשדר חד גוניות מדי בתחרות בה אתה אמור לגלות טוטאליות

עמיר 20 במאי 2011

הבדיחה המוסיקולוגית הזו זכורה לי מתחרויות רובינשטיין הקודמות. שני הקונצ׳רטואים הראשונים של בטהובן נחשבים ״קלאסיים״ ואילו השלושה האחרונים ״רומנטיים״. כרונולוגית זה אולי נכון אבל בטהובן היה מתפוצץ מצחוק למשמע החלוקה הנ״ל. ובנימה אישית : או שתעלו בהרכב ארבע ארבע שלוש (השלישי המדהים או ה״קיסר״ המונומנטלי) בשלב הרומנטי אם אתם ממש חייבים בטהובן. שני הראשונים שלו נופלים, לטעמי , מעשרת האחרונים של מוצארט. שלא לומר מכל העשרים ושבעה.

לוינטל 20 במאי 2011

עמיר,
זו סוגיה שאפשר לדון בה על גבי שעות ארוכות ולכתוב ספרים.
החלוקה הזו נותרה בעינה. העובדה היא שכל המתחרים כמעט נמנעים מלבצע בטהובן בשלב הרומנטי (אולי חוץ מ'הקיסר').
אני באופן אישי מאוד מאוד אוהב את הקונצ'רטו הרביעי המדהים.
החלוקה הדיכוטומית לקלאסי ורומנטי היא בעייתית כשמדובר בבטהובן זה נכון.
אני מעריך מתחרים את אלה שהולכים על בראהמס – הקונצ'רטי שלו ארוכים במיוחד (במיוחד השני שיבוצע בגמר, זו סימפוניה לפסנתר בעצם, כמו שבראהמס עצמו תיאור אותו)

עמיר 20 במאי 2011

האלגרו ויואצ׳ה של הקונצ׳רטו הרביעי מורח לי על הפרצוף כזה חיוך שגם קבוצתי חדלת האישים כפ״ס שהיום באמת שברה שיאי ביזיון תתקשה למחוק.
צריך לפתוח ליגה נוספת בין ליגת העל לליגה הלאומית ולזרוק לתוכה את החבורה הכפרסבאית האומללה . לא להקיא ולא לבלוע.
מה בסה״כ ביקשתי?
עדיף כבר היה שהיינו מפסידים היום בשביל להימנע מעוד תקווה מדומה ועוגמת נפש בסופה כאשר המלאבסים או האשקלונים ישאירו אותנו שנה נוספת בליגה הלאומית.
כל הכבוד לרעננה.
אידיוט מי שפיטר את קשטן בשלב הזה.
אני הולך להרגיע את עצמי עם קצת באך.

לוינטל 21 במאי 2011

עמיר, אתה גדול. תהיה חזק. הלוזריות מתחלקת בין אוהדי קבוצות הפועל השונות. כפ"ס זה באמת שיא של עוגמת נפש. כאילו פרוקופייב כתב את היצירות הציניות שלו עליה

עמיר 21 במאי 2011

עשרה קבין של לוזריות ירדו על מועדון הפועל
תשעה לקחה כפ״ס והשאר מתחלק בין השאר.
 

B. Goren 20 במאי 2011

עד כמה שאני זוכר, מי מי שמנגן את Rach-3, סיכוייו לזכות טובים מאלו של המתחרים האחרים.

חימנז 20 במאי 2011

וגם סיכוייו לגמור כמו דיויד הלפגוט

לוינטל 20 במאי 2011

בנצי, לא חושב. היו שזכו עם פרוקופייב ושופן. כולם קוננצ'רטי נפלאים.
השיר עם הרוסי הזה בחלק השני של הקונצ'רטו השני – אולי היפה ביותר שנכתב. מצד שני החלקים האיטיים של שופן עם הרובאטו גם מעלפים. וגם החלק השלישי בקונצ'רטו השני של ברהמס. בקיצור אלה יצירות פאר אחת אחת

דורפן 20 במאי 2011

לוינטל – שאלה טקטית. יכול להיות שאנשים נגנו "בונקר"? אני מתכוון למצב שהם היו בטוחים שמצבם טוב אחרי השלב הראשון והם בחרו תכנית קונסרבטיבית מדי להמשך?

לוינטל 20 במאי 2011

לא, מפני שהמתמודדים מחויבים לתכנית אותם בחרו עד שלושה שבועות לפני פתיחת התחרות.
הסיבה לכך היא שהשופטים יידעו מה הם הולכים לנגן ואם צריך יצטיידו בתווים.
אין דבר כזה בונקר. מה שיש תמיד זו השאלה הלא פתורה – אם עדיף לנגן ראשון, אמצעי או אחרון. המתמודדים מעדיפים לנגן אחרונים, אבל לדעתי לנגן אמצעי אולי הכי טוב

שלומית 21 במאי 2011

אני באופן אישי מאוד מחבבת את בוריס גילטבורג. אני מכירה אותו באופן אישי מהאקדמיה כבחור מקסים, רציני וכיף לדבר איתו. עם זאת, אני מודה שהשופטים העלו אותו לגמר שלא בצדק, כולל גם את אלכסנדר מרוסיה (שאפילו הוא מעניין ממנו בנגינתו). הרבה יותר הגיע לסיני ולקוריאני לעלות לגמר ולא לבוריס. עם הקוריאני זאת בהחלט טעות גסה עד כדי כך שהוא היה הפייבוריט שלי אחרי טריפונוב הרוסי. לגבי השאר- אין ספק לגביהם: טריפונוב, רשקובסקי, זובר והיפני- הגיע להם בצדק לעלות!

לוינטל 21 במאי 2011

אני מסכים איתך כמעט בכל הדברים שכתבת. רק בדבר אחד אנחנו חלוקים – אני סבור שאלכסנדר מוטוזקין ניגן מצוין וראוי לגמר.

ניצן 22 במאי 2011

חובה לבדוק ביסודיות את איכות השיפוט כי ידוע כבר הרבה זמן שתלמידים של השופטים ובמיוחד של יו"ר השופטים עולים שלבים ללא קשר לרמתם (ראי תחרות קודמת ותחרויות קודמות)

לוינטל 22 במאי 2011

אכן, ידוע לי על מקרה אחד ב-1995 שקרה דבר כזה, כלומר החלטה ממניעים פוליטיים (מתחרה שלמד אצל שופטת הגיע רחוק מאוד).

בוא אני אגיד ככה: במובן מסוים אין משמעות להחלטת השופטים. כי אם כל הקהל מתלהב ומתאהב במתחרה מסוים, גם אם הוא יזכה רק בפרס השני או השלישי בגלל פוליטיקות, עדיין צריך לזכור: בשורה התחתונה מי שקובע זה הקהל. כלומר: אם אוהבים אותו ורוצים אותו וקונים כרטיסים להופעות שלו ודיסקים שלו, אז זה רק מעמיד את השופטים שלא בחרו בו באור מביך ומגוחך

זד שין 25 במאי 2011

השפעתו של יור השופטים הרסנית…..זו כבר מסורת לצערנו

Comments closed