מספיק עם הצביעות

למה כשבוסטון מצטיידת בכוכבים זה בסדר, אבל כשמיאמי עושה את זה כולם תוקפים אותה?

כל העכברים יוצאים מהחורים. מיאמי הפכה לקבוצה שכולם אוהבים לשנוא. בי אי אפשר לחשוד שאני אוהד את הקבוצה, אני רק מעריץ את גדולתם של לברון ו-ווייד. אבל לפחות חצי מארה"ב שונאת את מיאמי וגם בארץ מתפללים שמצפה הכוכבים הזה יקרוס. לא רוצים לראות את לברון, ווייד ובוש שחברו יחד לוקחים את הטבעת.  כי זה חיבור כוחני, עוצמתי, מפחיד, מאיים על התחרותיות. ווייד ולברון – שניים מהשחקנים הטובים בעולם – אמורים לדעת רבים לשחק בנפרד, להוביל קבוצות מתחרות, כמו לארי ומג'יק, אייזאה ומייקל וכו'.

זה בסדר. זכותו של כל אחד לרצות שקבוצה מסוימת תנצח ואחרת תיכשל. זכותו של כל אחד לשנוא סופרסטאר כלשהו יותר מאחרים ולרצות שאחר יצליח יותר. כולנו כאלה – אני למשל למרות היותי אוהד הספרס מחזיק אמצבעות לנוביצקי והפכתי לאוהד דאלאס בפלייאוף הנוכחי. אבל מה כן מעצבן ומפריע לי? אלה שמתעבים את מיאמי בטענה ל"חוסר הגינות תחרותית" בשעה שהם אוהדים קבוצות כמו הסלטיקס או הלייקרס.

מי זו בוסטון? פול פירס היה פרנצ'ייז פלייר. שני פרנצ'ייז פליירס מקבוצות אחרות, קווין גארנט וריי אלן, חברו אליו במטרה אחת ברורה – להשיג סופסוף טבעת. מעניין שכל העכברים שמטנפים את מיאמי – ישבו בחורים שלהם כשקיי.ג'י נטש את מינסוטה בה היה אליל במשך תריסר שנים. שלא לדבר כמה העיסקה הזו הייתה מסריחה, שהרי היא נרקחה בידי קווין מקהייל. והרי ברור וידוע שהחבירה של לברון לווייד ובוש הייתה במטרה להתגבר על הסלטיקס  המשודרגים.

וכאילו לא די בכך – בוסטון צירפה העונה שני פרנצ'ייז פליירס במיל' – ג'רמיין אוניל, שאמנם כבר רחוק ממה שהוא היה עם כל הפציעות ואחרי המעברים בטורונטו ומיאמי, אבל עדיין – במשך שנים רבות היה הכוכב של אינדיאנה. ואת שאקיל אוניל – ההוא שפעם נחשב לשחקן הכי דומיננטי בליגה אולי מעודה, והיום בקושי מסוגל ללכת לשירותים.

אבל לא שמעתי כמעט טרוניות על העסקאות של הקלטים. טוב, ברור. הם בסדר, כי הרי בוסטון הם הטובים. לך תתווכח עם פרנצ'ייז שיש לו כזו היסטוריה מפוארת וכל כך הרבה אוהדים. להם מותר לטרוף מועדונים אחרים. כמובן זה זה קורה בעוד קבוצות בליגה חוץ מהסלטיקס: פאו גאסול נטש את ממפיס ובא להיות נושא כליו של קובי בראיינט בלייקרס. כרמלו חבר לאמארה בתפוח הגדול. אפשר גם להזכיר את ג'ייסון קיד שהצטרף לנוביצקי. צריך כמובן להבדיל את הקבוצות האלה מהקבוצות שבנו את עצמם בצורה גאונית ומוצלחת בעיקר דרך הדראפט (סן אנטוניו, פורטלנד).

***

אז למה כולם שונאים את לברון ומיאמי?:

א) כי זו מיאמי, העיר הכיפית מחד ונטולת המסורת מאידך. אילו להיט הייתה מסורת כמו הלייקרס או הסלטיקס אולי הייתה לחבירה של לברון ובוש יותר אהדה.

ב) כי בכל זאת לברון ו-ווייד הם שניים משלושת-ארבעת השחקנים הטובים בעולם. אתה לא יכול לטעון להיות בשורה אחת עם הגדולים בהיסטוריה כשמשחק לצידך עוד תותח על. והרי ריי אלן או פול פירס הנהדר, עם כל גדולתם, אף פעם לא נספרו בקטגוריה הזו. 

ג) כי הם עוד צעירים – ברור שקל יתור לגלות סלחנות והבנה לוותיקים מעבר לגיל 30 שחולמים על טבעת ראשונה אחרי שאכלו הרבה חצץ בדרך. לברון, בוש ואפילו ווייד עוד לא בני 30. יש חשש משמעותי שייצרו שם שושלת שתאיים על כולם.

ד) אופי – לברון הוא הכוכב של המאה ה-21, מגלומן קטן. הודיע על עזיבתו את קליבלנד בתכנית טלביזיה שאירגן. איפה הוא ואיפה חבורת הוותיקים החביבים ממסצ'וסטס? 

ה) אוהדי ג'ורדן – הפחד של הגוף האמורפי הזה שנקרא אוהדי מייקל ג'ורדן שמישהו ייגע בהישגים של מייקל, למשל 6 אליפויות. אגב אני מודה שאני נמנה על חבורת אוהדי ג'ורדן, וגם לטעמי מייקל הוא הגדול בהיסטוריה ולא היה ולא נראה כמותו ולא יהיה וכו' וכו'. אבל תנו לילדים לשחק. תפסיקו לפחד מהעבר ותחיו את ההווה.

***

ואם כבר נגעתי בג'ורדן אז לסיום: נכון שלברון ווייד משחקים ביחד, אבל איזה סגל משלים מזעזע יש להם. חוץ מבוש שעוד יכול לעשות משהו פעם בשבועיים, יש שם ערימה של נגרים. לבוסטון של השנים האחרונות (במיוחד לפני הטריידים הכושלים של העונה) ובטח למייקל היו קבוצות הרבה יותר איכותיות. איזה שחקנים משלימים. כשהיו עושים דאבל אפ על מייקל, הוא ידע שישיג סל גם אם ימצא את ג'ון פקסון/בי.ג'י ארמסטרונג/סטיב קר פנויים. את הלוקסוס הזה אין לווייד וללברון עם חבורת השחקנים סביבם (למרות שמגיעה מילה טובה ליודוניס האזלם). 

נ.ב – יאללה דירק!

מאצ'ו מן, כיתה ו'2 והאליפות של איאקס
תחרות רובינשטיין (היום ה-13): המתח הורג אותי!

No Comments

YB 24 במאי 2011

נפלא. אני אוהד דאלאס אבל אהיה עצוב ביותר אם לברון לא יזכה באליפות. ליבי חצוי. מעדיף דאלאס, אבל הלב יבכה על לברון. אני ממש מטפח תיעוב לאלו ששונאים את מיאמי. מוזר הדבר.

matipool 24 במאי 2011

שמע – זה ממש מוזר .
אתה אוהד דאלאס ותהיה עצוב אם לברון לא יזכה ? יש לו עוד מספיק זמן לזכות . לנוביצקי אין ( וגם לקיד ).
אני אוהד הסלטיקס ועוד לפני שהם הודחו , החלטתי שאם זה יקרה אני עובר את המשך הפלייאוף כאוהד דאלאס .

YB 24 במאי 2011

לא מבין איך אפשר לאהוד את סן אנטוניו. זה כמעט גרוע כמו לאהוד את בוסטון. אבל הכי גרוע לאהוד לייקרס. גם שיקגו זה לא גליק גדול. אגב, אני שנאתי את ג'ורדן בתקופתו אבל היום כל מי שיטען שיש שחקן שמתקרב לג'ורדן דמו בראשו. הכי מתועבים הם אלו שטענו כי קובי בראיינט מתקרב אליו. היחיד שאולי אולי אולי אולי אולי אולי יום אחד יתקרב זה לברון ג'יימס. האחד והיחיד.

לוינטל 24 במאי 2011

גם אני הייתי בהתחלה נגד ג'ורדן עד שנפלתי סופית.
כשאתה מפסיד בשבעה משחקים לג'רום קרסי וקווין דאקוורת' הלב הרחמן שלך חייב לאהוד את הספרס

דובינסקי 24 במאי 2011

אתה גנב דעת מהסוג השפל ביותר. אתה מזהה מגמה שאנשים מתחילים לאהוד את מיאמי בגלל הקשיים שהיא עברה בדרך ואתה קופץ על העגלה. איפה היית כל השנה? ירדת מאוד נמוך הפעם לוינטל.
כל הקרדיט שלי הולך למנחם שדבק במיאמי כל הזמן.
וגם אני בעד דאלאס, בגלל קיד.

לוינטל 24 במאי 2011

אני בעד דאלאס, אם זה לא ברור מהכתוב בטקסט (וזה נכתב פעמיים, בפעם השניה בתור 'יאללה דירק'). אני פשוט בז לצביעות של אוהדי בוסטון או לייקרס שפתאום לא נעים להם שסופרסטארים חוברים זה לזה באותה קבוצה.
פתאוםו זה לא בסדר, מה?

דובינסקי 24 במאי 2011

אין לי בעיה עם תוכן הפוסט שלך. למרות שלדעתי האנטי למיאמי היה יותר אנטי ללברון על דרך ההחלטה. אבל איפה היית לפני עשרה חודשים?
עכשיו זאת חכמה קטנה מאוד לסמפט את מיאמי, אחרי שהם עברו כל כך הרבה קשיים ובוסטון נפלו מהרגליים.
או במילים אחרות לוינטל, מספיק עם הצביעות!

לוינטל 24 במאי 2011

הייתי בדרום אפריקה, סיקרתי את המונדיאל ודה באזר טרם קם.
אני אגיד לך למה אני כותב את זה עכשיו – כי העונה הסדירה היחידה שמעניינת באמריקה זה בפוטבול. בשאר הענפים העונה מתחילה קצת לפני הפלייאוף.
האפשרות של מיאמי לזכות בתואר גורמת להרבה אנשים להיות אנטי אליהם ואני שומע מהם על כך הרבה לאחרונה. אז אני כותב את דעתי.
אם אתה טוען לצביעות, תראה לי מתי כתבתי ההיפך.

ניצן פלד 24 במאי 2011

עמית
מה שיואב מתכוון, לדעתי, זה שהיה מלא מ-ל-א זמן לכתוב את זה קודם, ועכשיו, כשההיט רגל ורבע בגמר, זו חכמה מאוד קטנה לקפוץ על העגלה הזו.
והאמת, אני חושב שהוא די צודק – ברור שעכשיו, כשהם עוד רגע בגמר, מי ששונא אותם ישנא אותם יותר. החכמה היא לכתוב את הדברים לפני שהם הופכים למובנים מאליהם, ובמקרה הזה, מה שכתבת הוא לא רק מובן מאליו, הוא אוטוטו פאסה.

לוינטל 24 במאי 2011

ניצן, בדיוק להיפך.
כשמיאמי קרובה לתואר ואם תזכה אז בכלל רק הולכים ומדברים על זה יותר

גיל 24 במאי 2011

לוינטל, הייתה המון ביקורת על הלייקרס ובוסטון ועל הטריידים ההזויים שלהם. יש שני הבדלים מרכזיים בכל זאת בין המקרים: בבוסטון מדובר בשחקנים שחרשו את הליגה וזו הייתה ההזדמנות האחרונה שלהם להצליח ואילו כאן מדובר בשחקנים שהם בשיאם, ולא רק זה, אחד מהם הוא פעמיים הMVP שהוביל את הקבוצה שלו למאזן הכי טוב בליגה ובפלייאוף נכשלה בעיקר בגללו. בנוסף, השחצנות שלו, האגו המופרך עם כל אופרת הסבון של ההחלטה. זה לא רק המשדר הטלביזיוני אלא איך הוא התייחס לקליבלנד כסמרטוט והודיע להם על ההחלטה 5 דקות לפני המשדר, ומסיבות העיתונאים ההזויות שלו ושל וייד ובוש שבו הם מבטיחים שרשרת אליפויות. את זה אנשים לא סובלים. אה, והבכיינות שלו ושל הקבוצה כל השנה אחרי הפסדים ש"כולם עכשיו שמחים". תסתמו את הפה ותשחקו זה הכל.

לוינטל 24 במאי 2011

אתה מדבר על גארנט והוא מזכיר את לברון – MVP שלא זוכה בטבעת, אז עובר קבוצה.
הבעיה היא שיש יותר מדי קבוצות בליגה – הכישרון צריך להתרכז בפחות קבוצות, ואז תהיה פחות בעיה עם חבירת סופרסטארים כזו. והרי בוא לא נשכח – הקבוצות הגדולות באייטיז הורכבו מכמה כוכבים (מג'יק וקארים, בירד, פריש ומקהייל וכו').
חבל שזה לא יקרה, אבל באידיאל ליגה של 24 קבוצות זה מצוין בעיניי

גיל 24 במאי 2011

אבל גארנט עבר שנים אחרי שזכה בMVP וכשיש לו קבוצה גרועה, זה לא אותו הדבר. לגבי הקבוצות אני מסכים איתך, צריך לקצץ כמה קבוצות.

רועי 24 במאי 2011

רוברט פריש היה כוכב? אפילו הוא לא היה כותב משפט כזה

גיא זהר 24 במאי 2011

רוברט פריש היה שחקן מעולה. שלא נתבלבל מהשנה שלו בשיקגו כשהיה בן 80. הטרייד ההזוי אז היה של דניס ג'ונסון אללה ירחמו האליל שעבר מסיאטל שרק תקופה קצרה קודם זכתה באליפות.חבירת כוכבים היא אתוס ידוע באן.בי.איי. הבעייה היא שלברון השתין מהמקפצה. וכריס בוש סופרסטאר? אם חוזרים לפריש מעדיף אלף כמוהו על בוש.

גיל 24 במאי 2011

וגם אני אוהד הספרס ובעד דאלאס. זה דירק, סטוייקוביץ' וקיד שיכולים לגמור עם טבעת. הם יופי של קבוצה עם היררכייה ברורה ומקווה שינצחו את מיאמי כפי שנראה כרגע.

דורי גיל 24 במאי 2011

יש לי תשובה מאוד פשוטה, ההבדל בין הכוכבים של בוסטון ושל מיאמי הוא שאלו של בוסטון הגיעו לשם בגיל מאוחר (32 ו33 בהתאם) לאחר קריירה ארוכה ומאכזבת ולאחר שניסו להוביל קבוצות במשך שנים כאלפא דוגס, כפרצוף של הפרנצ'ייז, ונכשלו. לברון ויתר על כל זה בגיל 26.

26.

שבק פעם כתבו שיר על כך –
http://www.youtube.com/watch?v=sAcJOzePKCU

לוינטל 24 במאי 2011

כלומר לברון היה צריך להמשיך ולהיכשל עוד 5 שנים מול חבורת סופרסטארים מבוסטון, ניו יורק וכו' ורק אז לעשות הכל בשביל טבעת

גיל 24 במאי 2011

למה להכשל? היו לו כל התנאים להצליח בקליבלנד. זה שהוא לא הצליח זה הרבה באשמתו. יכלו לעשות עוד שינויים קטנים אבל הייתה לו קבוצה מצוינת ושלא יבלבלו את המוח על נגרים. הוא נתפס ובצדק, כאחד שקצת מתקשה ואז הוא בוחר בדרך הקלה ולכן הבוז אליו.

ניצן פלד 24 במאי 2011

גיל
אתה צודק לגמרי
כשאלן בא לבוסטון הוא עזב קבוצה של 31 ניצחונות בעונה, שנתיים אחרי שהוביל אותה לעונה של 52 וסיבוב שני ואיזה שש או שבע שים אחרי שהגיע עם מילווקי (!) לגמר המזרח.
כשגארנט בא לבוסטון הוא עזב קבוצה של 32 ניצחונות, שלוש שנים אחרי שהוביל אותה לעונה של 58 ניצחונות וגמר מערב.

לברון עזב את קליבלנד אחרי שנתיים של 60+ ניצחונות, כשהוא פעמיים רצוף ה-MVP, וכשכל הכשלונות שלהם בפלייאוף היו קודם כל באשמתו (משהו שהוא לא לקח עליו אחריות בזמן אמת מעולם).

לוינטל, יש המון סיבות טובות מאוד למה לשנוא את ההיט ולרצות שהם יפסידו.

מה שבוסטון עשו לקראת עונת 07/8 לא דומה לזה ביכ-לאל.

לוינטל 24 במאי 2011

מה זה משנה 20 נצחונות או 70 נצחונות. עמדה בדרך של המזרח בוסטון עמוסת הכוכבים והיא הייתה איום גדול על לברון ווייד שהיו צריכים לגבור עליה לבדם.
אתה כבר שכחת את הסדרות בין קליבלנד לבוסטון – לברון שיחק לבד מול ארבעה כוכבים (רונדו הרביעי).
בקיצור בוסטון התחילה עם זה ויצרה תגובה טבעית

שמרלינג 24 במאי 2011

ועדיין, רק לא מיאמי.
אנשים שמסוגלים לאהוד את ההיט והתחילו בכך השנה הם גם כאלה שמסוגלים לאהוד את מכבי תל אביב בפינל פור הישראלי.

לוינטל 24 במאי 2011

גדול!
מדריך הטרמפיסט לסאות' ביץ'

amit pros 24 במאי 2011

לוינטל,אני אוהב את לברון ולדעתי הוא השחקן הכי טוב בליגה ובדרגה מעל השאר,ומה שהוא עשה עם חבורת הזבל ששיחקה מסביבו בקליבלנד,מסופקני עם איזשהוא שחקן אחר בהיסטוריה היה יכול לעשות.ועדיין,להשוות מעבר חופשי של השחקן הכי טוב בליגה בגיל 26 לקבוצה שבה משחק אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה ,לגארנט שמעולם לא זכה לקבל אפילו את הסגל של קליבלנד,-ובפעם היחידה שקיבל סגל סביר,זה נגמר בפציעת גב של סם קאסל ובגמר המערב בגיל 31 שעבר בטרייד כנגד אל ג'פרסון שאלמלא הפציעה שלו היה בדרך להיות אולסטאר בעצמו בנוסף לבחירות סיבוב ראשון זה לא הגיוני.רי אלן ובמיוחד גארנט היו שחקני פרנצ'ייז לפני 7 ושמונה שנים,לא בגיל 31-33.
וכן..אני רוצה שנוביצקי יקח אליפות …מגיע לו ,לא?

מארק בלינדר 24 במאי 2011

עמית – רק בשביל לתקן אי דיוק אחד – ביום שגארנט עבר לבוסטון מקהייל קיבל טלפון זועם מלארי בירד. באותו קיץ אינדיאנה עשו הכל בשביל להביא אליהם את הביג טיקט והיה להם גם הרבה יותר לתת לוולבס אבל על כל הצעה של הפייסרס מקהייל ענה לבירד באותה תשובה "גארנט לא למכירה". בירד רצה לדעת איך זה שפתאום הוא עובר לבוסטון. מקהייל נשבע שזאת לא הייתה החלטה שלו אלא של הבעלים. אולי אני תמים אבל אני לא חושב שמקהייל היה משקר לבירד.

amit pros 24 במאי 2011

מארק-למיטב זכרוני אתה צודק,אם אני לא טועה,היה איזשהוא הסכם ג'נטלמני בין הבעלים של מינסוטה לגארנט -שגארנט יוכל לעבור לאן שירצה.מה עוד שהחוזה שלו היה כזה שהוא יכל להטיל וטו על מעבר ולצאת שנה אחר כך כשחקן חופשי והוא בכלל לא רצה ללכת לאינדיאנה.
אבל כן, בירד באמת כעס על הטרייד.

גלעד בלום 24 במאי 2011

לוונטל,

אני מסכים איתך לגמרי וגם הגבתי על זה בתחילת העונה,אני לא ממש מבין למה לברון צריך להתנצל שהוא עבר קבוצה אחרי שהשלים חוזה בקליבלנד.זה נכון שיחד עם דוויין ובוש הם מהווים שלישיה חלומית אבל המחיר הוא ששאר הסגל בינוני ואין להם עומק,אם היו מביאים רק את לברון בלי בוש אז היה נשאר להם כסף לשניים-שלושה שחקני רול ולא היו צריכים להסתמך רק על השלושה,כך עובדת השיטה וזה די צודק.

המקרים שהזכרת לא שונים במאום,לא קונה את זה שריי אלן היה בן 30 וגם גארנט,30 גיל זה שיא הקריירה בימינו.

אני רואה לא מעט אן בי איי ובתחילת העונה אבן דיברו על ה"בעייתיות של הטרייד" אבל ככל שהעונה נמשכה החלו להתרכז בכדורסל נטו והיום כבר שופטים את מיאמי לפי היכולת,כרגע נראה שבכדורסל נטו ההיט התחברו ליחידה הגנתית מעולה ואפילו משחקים כדורסל קבוצתי עם הנעת כדור וחכמה בניגוד לבלגן של תחילת השנה,יש להם קצת בעיה שהם לפעמים נתקעים בהתקפה כי כולם יודעים שאו לברון או דוויין יקחו את הכדור באחד על אחד. בסופי משחקים כי אין להם עדיין את הג'ון פקסון שלהם אבל אם בוש יעשה את העבודה שלו אז אין לאף אחד סיכוי,אני אופתע מאד אם לא יזכו באליפות ואני לא אהיה עצוב אם כי בגדול לא ממש איכפת לי.

אגב אני כמובן אוהד ניקס אבל אני אוהד שחקנים ספציפיים ואשמח דאלאס ייקחו בגלל קיד ודירק אבל לא אהיה עצוב אם ההיט יזכו בכל הקופה,אני כבר לא יכול לחכות לטור של מנחם לס אם ההיט יזכו :)

ניצן פלד 24 במאי 2011

אני אצטט את עצמי מתגובה שנמצאת קצת למעלה מכאן:

"
כשאלן בא לבוסטון הוא עזב קבוצה של 31 ניצחונות בעונה, שנתיים אחרי שהוביל אותה לעונה של 52 וסיבוב שני ואיזה שש או שבע שים אחרי שהגיע עם מילווקי (!) לגמר המזרח.
כשגארנט בא לבוסטון הוא עזב קבוצה של 32 ניצחונות, שלוש שנים אחרי שהוביל אותה לעונה של 58 ניצחונות וגמר מערב.

לברון עזב את קליבלנד אחרי שנתיים של 60+ ניצחונות, כשהוא פעמיים רצוף ה-MVP, וכשכל הכשלונות שלהם בפלייאוף היו קודם כל באשמתו (משהו שהוא לא לקח עליו אחריות בזמן אמת מעולם).

מה שבוסטון עשו לקראת עונת 07/8 לא דומה לזה ביכ-לאל.
"

וזה בלי לדבר על הגיל. ואל תגיד לי שגארנט ואלן היו בשיאם כשבאו לבוסטון. הם היו בשיאם בגיל 24-28.
שזה בדיוק הזמן בו לברון עזב את הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה כדי ללכת לשחק עם השחקן הכי טוב בליגה שהוא לא הוא… כשגם הוא בשיאו…

וזה בלי לדבר על זה שלברון בא בהעברה חופשית וקליבלנד קיבלה תמורתו כלום. בדיוק בשביל מקרים כאלה צריך פרנצ'ייז טאג.

אני אחזור:
מה שבוסטון עשו לקראת עונת 07/8 לא דומה לזה ביכ-לאל.

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 24 במאי 2011

אני מחבב את מיאמי עוד מימי מורנינג את הארדוויי בהם היו הקבוצה המלהיבה בליגה. הסדרות שלהם נגד הניקס בפלייאוף היו חוויות כדורסל בלתי נשכחות (היו ימים שאשכרה שידרו נ.ב.א בערוץ 2). גם האליפות שלהם ב-2006 היתה סיפור יפה של אנדרדוגיות אמריקאית. רוקי שנחה עליו רוח מייקל, שחקן ענק שהוכיח סופית שהוא הדומיננטי ביותר בהיסטוריה וטבעת לאלונזו מורנינג בקאמבק הירואי מרגש.
כלומר, אני מתקשה להבין את כל העליהום על המועדון החביב הזה. זה לא שהם שחטו את הליגה השנה ובטח שלא נראו כמו הקבוצה הטובה במהלך העונה הסדירה. אם כבר, יפה לראות איך הקבוצה הזאת מתחברת סוף סוף בפלייאוף והופכת לפייבוריטית למרות שאין לה סנטר או פוינט גארד נורמלים שהן שתי העמדות הכי חשובות במשחק. שלא לדבר על הספסל הלא קיים שלהם.
תהרגו אותי, אבל אני אוהב קבוצות של כוכבים. אפילו על חשבון תחרותיות בליגה שהעונה הרגילה שלה משעממת כמעט כמו העונה הרגילה בבייסבול. היה תענוג של ממש לראות את הקבוצה המרגשת של בוסטון בשנים האחרונות ואני חושב שמיאמי יתנו ריצה יפה לא פחות. עכשיו רק שהווארד ילך לשיקאגו, פול לניו יורק, וויליאמס לקליפרס ותקפיצו אותי לאפריל בשנה הבא.

מנחם לס 24 במאי 2011

הסיבה שאני לא משתתף בדיון (כבר כתבתי שבגלל אופיי אני מעדיף "ויכוח" אבל בטור תרבותי, אני מנסה להישאר תרבותי) היא שחשבתי שהכל כבר ניכתב ונאמר. מה שאני שמח היא העובדה שלאט-לאט יותר ויותר עכברי מיאמי יוצאים מחוריהם. אחת ממטרות חיי הראשיות – אפילו יותר מאשר לחתן את נכדותי – היא להמשיך לכתוב כאן, ובאתר שלי, עד שלמיאמי יהיו יותר אוהדים מאשר ללייקרס בישראל. לכן גם כתבתי את הפוסט הערב על השחקן-משורר-פייטן-גאון מחשבים ששמו כריס בוש!

מארק בלינדר 24 במאי 2011

אני מאחל לך הצלחה רבה במטרה!
אוהדי לייקרס באופן כללי מעדיפים איכות על כמות (חוץ מאשר באליפויות שם אנחנו משתדלים לשלב גם וגם ובינתיים מצליחים לא רע)

שמרלינג 24 במאי 2011

למנחם היקר,
א. למה זה חשוב לך שיהיו הרבה אוהדי מיאמי בישראל? חיבה לרענן כץ? מדוע לברון עוד לא נאם מול IPAC?
ב. הנכדות. בנות כמה הן? בטח אין צורך לשאול, הן חובבות ספורט, אולי אפילו כדורסל. אני פשוט מחפש הפעם משהו רציני.
תודה :)

יריב 24 במאי 2011

אני מסכים באופן כללי, אבל להגיד על וייד שהוא בין הארבעה (או החמישה, כפי שמופיע באחת התגובות) הטובים בליגה? הוא בין שלושת הגארדים הטובים בליגה (בעיני, שני רק לפול, אבל יש שיזכירו לפניו את רוז או ברייאנט), אבל בין ארבעת השחקנים הטובים? קצת רצינות.

amit pros 24 במאי 2011

אני רציני לגמרי.שדווין וייד בריא הוא אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בעולם.

Seven 24 במאי 2011

תיקון קל: כשווייד בריא הוא השחקן הכי טוב בעולם. פריוד.
יריב – כנראה שהתחלת לראות אותו משחק השנה.

מייקל אמר משהו מאד דומה למה שרשמתי בשורה הראשונה.

יריב 24 במאי 2011

יש גישה כזו לכל מיני אנשים, לפיה מי שלא מסכים איתם כנראה לא מבין כלום או חסר ידע לחלוטין. מאין זה מגיע?

אריאל 24 במאי 2011

אני חושב שכולם מפספסים. ההבדל בין גארנט לבין לברון הוא שגארנט לא בחר לעבור לבוסטון – הקבוצה שלו העבירה אותו בטרייד. לעומת זאת לברון היה שחקן חופשי ובחר מרצונו ללכת לקבוצה שבה הוא יהיה כינור שני. ולפי כל המקורות – הוא גם תיאם את זה מראש.
וזה כמובן בנוסף לשאר הדברים שציינו פה, שלברון צעיר וגארנט ואלן מבוגרים, שלברון הגיע לגמר הפלייאוף בעוד גארנט מעולם לא עבר יותר מסיבוב בפלייאוף וכמובן ההודעה המגוחכת של לברון.
בקיצור, אם אנשים שונאים קבוצה, כנראה שיש לזה סיבה. אפשר לקרוא לזה צביעות או שפשוט להגיד שאנשים יודעים מה הם עושים

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 24 במאי 2011

מה שנוביצקי עשה עכשיו פשוט..אגדי !! אלוהי הכדורסל חייב לסדר לו טבעת. לא יאמן. והשידור ב-ESPN אירופה נפל בדיוק בריצה של דאלאס.

שומאכר 24 במאי 2011

דירק נוביצקי במשחק ענק הוביל את דאלאס לנצחון בהארכה 105-112!
הוא החזיר את דאלאס מהקבר לאחר שאוקלהומה הוליכה 84-99,והמשחק הסתיים בשיויון 101!

אוקלהומה עשו במכנסיים ברגעי ההכרעה..

לוינטל 24 במאי 2011

מדהים מדהים מדהים!
איזה שוד!
דאלאס לקחה יתרון ראשון במשחק בהארכה.
15 הפרש 5 דקות לסיום היה.
ובמינוס 7 – 2 דקות לסיום נפל השידור. ואחרי זה המשיך הבלאגן ב_ESPN ישראל.
אגדה שהייתה

לוינטל 24 במאי 2011

הזכיר לי את הימים של חודורוב וסטלמך.
נפל השידור כשהיה משחק גמור ופתאום חזר להארכה
אגדה שהייתה אשכרה.
יש עדויות?

גיא זהר 24 במאי 2011

ואני בכלל נמנמתי מיאוש לפני שהבנות מתעוררות. ענק.

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 24 במאי 2011

גיא גנבת לי את התגובה….זה בדיוק מה שאני עשיתי. למעשה הייתי די מבסוט שהמשחק גמור ואפשר לגנוב כמה דקות שינה…

שומאכר 24 במאי 2011

דירק קלע 40 נקודות

שומאכר 24 במאי 2011

espn אירופה הם סניף של ערוץ 1?

לוינטל 24 במאי 2011

ערוץ וואן באנגלית

קרטמן 24 במאי 2011

אהבתי את המחשבה של אוקלהומה של – בוא נלביש את את כל הקהל שלנו בצבעים של היריבה ונראה אם זה יעזור.

אריאל 24 במאי 2011

המצחיק הוא שדאלאס עשו את אותו הדבר בדיוק – במשחקים של דאלאס בבית הם משחקים בלבן וכל הקהל לבש כחול. על זה נאמר – לא רק מוחות דגולים חושבים אותו דבר..

גיל 24 במאי 2011

זה היה אידיוטי מהפעם הראשונה שעשו את זה ומזכיר לי תנועות פאשיסטיות. די פתטי לתת לאוהדים חולצות כאילו הם לא יכולים לחשוב לבד איך להתלבש.

מנחם לס 24 במאי 2011

(לקחתי מהאתר שלי HOOPS.CO.IL)

היה זה אחד ההפסדים המזוויעים הזכורים לי. פחות מ-5 דקות, הובלה ב-15 נקודות, ולהפסיד? אוקלהומה סיטי ניכנסה לפניקה מחלטת, ונתנה לדאלאס מתנה שהיא בעצמה לא חלמה לקבל. ראית בשפת הגוף של שחקני המבריקס שהם ויתרו על המשחק, והיו מוכנים לשריקת הסיום.

ופתאום צונמי: איבודי כדורים, זריקות איומות של שחקני הת'אנדרס, איבוד דעת מחלט, ומצד שני דריק נוביצקי מתחיל לזרוק זריקות משוגעות שהכל ניכנס. הת'אנדרס איבדו בסוף את הצפון בצורה הבלתי מצופה ביותר. מה ששיגע אותי יותר מהכל, היה הרגע אחרי שג'ייסון קיד קלע את השלשה בהארכה. הסתכלתי על הפנים של דוראנט, ווסטברוק, כל הת'אנדרס על הספסל. הם היו SHELL SHOCKED. כמו חיילים הסובלים שוק קרב. הם יכלו עדיין להשוות, ואפילו לנצח, אבל הם ויתרו על שאר המשחק. לא ראיתי כניעה חמורה מזאת בכל השנים שאני מסקר כדורסל.

אילו היו משחקים 100 משחקים – משחקי פלייאוף כולם – כשקבוצה אחת מובילה 84-99 עם 4:48 דק' לסיום, אני לא מאמין שהיה קורה מקרה דומה שהקבוצה המפגרת תפרוץ בריצת 17-2 ותשווה. דאלאס החלה בהצפה כוללת, וצעירי אוקלהומה התבלבלו לחלוטין, יחד עם מאמנם הצעיר. איבודי הכדור ובחירת הזריקות בדקות האחרונות היו של קבוצה ניפחדת, שבמקום לנסות לעשות משהו, היא ניסתה להרוג את הזמן לפני שנוביצקי וחברם ישוו.

נוביצקי היה אדיר בסוף, למרות שמירה מצויינת של קוליסון. איך הוא קלע כמה מהזריקות כשהוא כולו במצבי חוסר שיווי משקל, וגוף מסובב, לעולם לא אדע. הכל ניכנס. כמובן שהוא קלעי גדול, אבל כמה מהזריקות היו זריקות ש-"מזל" היו כתוב עליהן מהעשירית השנייה הראשונה שהם עזבו את ידו, ועד השקיעה בתוך הרשת. הוא סיים עם 40 נקודות ב-12 מ-20, ו-14 מ-15 מהקו, אבל משך המשחק הרגיל הוא איבד כמה כדורים, והיה די חלש עד אמצע השליש השלישי, ובעיקר הרביעי.

כשהמשחק התחיל והת'אנדרס פתחו בסערה של 2-10 חשבתי שיהיה 40 הפרש. דאלאס פיגרה כל המשחק עד שנוביצקי קלע שני פאולים 16 שניות אל תוך ההארכה. מצד שני דוראנט (29 נק' ב-9 מ-22, 15 ריבאונדים, אבל גם 9 איבודים מ-26 האיבודים של הת'אנדרס) ניסה שלשה שהחמיצה כמעט מיד בתחילת ההארכה, ואז לא הצליח לזרוק פעם נוספת עד שלשה נוספת שהחמיצה, עם 10 טיקים בסוף ההארכה כשהמשחק היה כבר גמור. ראסל ווסטברוק היה פחות מבינוני עם 7 מ-22 ל-19 נק' (ו-8 אסיסטים). הוא ניכנס יותר מדי פעמים למערבולות שחקנים שלא הצליח לצאת מהן. אילו השתמש יותר בספולושה (6 מ-10 ל-12), באיבקה (8 מ-15 ל-18), ובקוליסון (12 נק' ב-5 מ-7, ו-7 ריב'), לת'אנדרס היה נצחון. אני מאשים מאד את סקוט ברוקס שלט=א נתן למיינור יותר מ-11 דקות משחק, למרות שהיה 1 מ-4.

ג'ייסון קיד חייב לקבל צל"ש. בגיל 39 לתת משחק כזה? 17 נקודות, שהכי חשובה היתה השלשה כשהוא עושה FAKE על ווסטברוק, ועם 40.3 לסיום ההארכה קובר דאונטאוני בקור רוח שעשה 108-105. איזו הנהגה! איזה קור רוח! טרי הוסיף 20, ושון מריון חייב אף-הוא מדלייה על השמירה הנפלאה שעשה על דוראנט שלא הצליח להשתחרר ממנו כל המשחק.

לי אין מושג כיצד הת'אנדרס יוכלו לחזור לסידרה במצב 3-1 לרעתם, יומיים אחרי הערב הנורא ביותר בתולדותם הצעירה. דוראנט בקושי הצליח להוציא מילה במסיבת העתונאים. הם נראו לי שבורים לחלוטין, והמכה היא הרבה יותר מנטלית מפיזית. הם יודעים שהם היו יכולים לטוס ב-5 בבוקר במצב 2-2. במקום זה הם טסים במצב 3-1, והם יודעים שרק שתי קבוצות חזרו אי-פעם מדפיציט כזה, כשלקבוצה המובילה יתרון ביתי.

העסק גמור רבותי.

גיל 24 במאי 2011

למה לא תדע איך הוא קלע אותם? לא ראית את האימונים שהראו שהוא עושה לבד בערבים על הקליעות הללו בדיוק? זו תוצאה של עבודה קשה שמשתלמת ברגע האמת.

אוקלהומה נראית קבוצה נאיבית שפשוט לא מוכנה לגודל המעמד. לא רואים אצלם את האינטנסיביות של משחק פלייאוף והכל אצלם קול כאילו זו העונה הרגילה. בסך הכל לא הייתי דואג להם יותר מדי אבל הם כן צריכים מאמן טוב כי עם הליצן שיש להם הם לא יגיעו רחוק.

לוינטל 24 במאי 2011

ניתוח יפה.
עליך נכתב – "הההיט או חלמתי חלום".
כמעט סגרתי את הטלביזיה במינוס 15, ו-2 דקות לסיםו ESPN דאגו לעשות זאת בשבילי (הלוויין וניתוב גרוע) וקלקלו לי ולכולנו פה בארץ את החגיגה.

גיל 24 במאי 2011

ובנוגע למשחק, אוקלהומה פשוט נחנקו, אין מילה אחרת. די היה ברור לי שאחוזי הקליעה המדהימים שלהם בחצי הראשון יתיישרו ואם דאלאס רק יחזיקו קרוב אז הם יהיו בעלי סיכוי טוב לנצח אבל אוקלהומה למעשה סגרו את המשחק ואז איבדו אותו. זה מה שקורה כשקבוצה משחקת לא להפסיד ווסטברוק מנסה לנצח לבד כמעט. אני מקווה שדאלאס יגמרו את הסדרה במשחק הבא ויוכלו לנוח קצת לפני הגמר. לגבי אוקלהומה, בסך הכל הם לא יכולים להיות כל כך מאוכזבים כי הם קבוצה צעירה. יש שם הרבה כישרון ואם ג'ף גרין יחזור לשם כמו שהוא רוצה אז הם יוכלו לבנות יופי של קבוצה. הם רק צריכים מאמן.

וחוץ מזה, איזה שחקן ענק ענק קיד. איזו שמירה על דוראנט וחטיפה שגמרה את המשחק יחד עם השלשה. חבל קצת שהוא לא הולך לסל למרות שהוא יכול או לוקח כמה זריקות חופשיות שהיו לו אבל הלב שלו כזה ענק.

אבישי 24 במאי 2011

נראה לי שהכביכול "שנאה" למיאמי היא בסה"כ אכזבה מלברון. אי אפשר באמת לשנוא את דויין וויד או את כריס בוש וגם לא את מייק ביבי ויודוניס האסלם. כולם שחקנים סימפטיים שיודעים כדורסל. אי אפשר להאשים, לא אותם ולא את לברון במגמת המגה טריידים שמתפשטת ב-NBA.

האכזבה הגדולה מלברון היא שהמניעים שלו גורמים לו לעשות לעצמו הנחות כשחקן ולהתרכז במהלכים שמחוץ למגרש. נכון לעכשיו הוא השחקן הכי טוב בליגה מתי שהוא רק רוצה, וזה עוד עם קליעה לא מלוטשת וקבלת החלטות לא מושלמת ולעתים ביצים קטנות במאני-טיים. אבל במקום להשקיע באספקטים האלו ובאמת להפוך לשחקן היסטרי הוא מעדיף להוריד מהנטל ע"י חבירה לסופרסטארים אחרים.
זה בסדר שהוא רוצה שכולם יאהבו אותו, זה לא בסדר שהוא מנסה ללמד אותם איך לאהוב אותו.

נינו 24 במאי 2011

יש אספקט חשוב שגם אתה וגם לס, עם כל חיבתי אל שניכם (באמת), מפספסים: לברון הציג את עצמו כל הזמן בתור בן המקום, בן העיר (מאקרון) ולא הפסיק לדבר על הרצון שלו להביא אליפות לקליבלנד, העיר הכי טרגית בספורט האמריקאי. במשך 7 שנים הוא אמר את זה כל כך הרבה פעמים, שזה חיזק את תחושת הבגידה כשהוא עזב.
למשל, אם בלייק גריפין יעזוב את הקליפרס בתום החוזה (הלוואי) או אפילו אם יישאר שם 7 שנים כמו לברון ואז יעזוב לשחק עם רוז או וול או מישהו בסגנון, לא יהיה כלפיו את הזעם הזה.

לוינטל 24 במאי 2011

מזל שיש את הפיליז בשנים האחרונות (וגם הפליירס בסדר)

שלו 24 במאי 2011

בחיי,
עמית על מה הפוסט, תן איזב רקע כללי לספורט הזה שאתה כותה עליו.
לא כולם מעודכנים בכל סוג ספורט חדש שמומצא במקומות רחוקים.
מי נגד מי וכמה על כמה,
איך עושים נקודות ולמה לעזאזל אנשים צופים בזה.
קצת רקע…

שלו 24 במאי 2011

איזב = איזה

ישי 24 במאי 2011

like

לוינטל 24 במאי 2011

שלו,
זה ענף שמשחקים עם כדור כתום

שלו 24 במאי 2011

כתום? זה מה שברומא קרוי צהוב כהה.
אני יודע שספורט או תחרות ספורט ליתר דיוק זה משהו שהומצא ע"י האנגלים כדי שמישהו יהיה יותר טוב מהם.
אף משחק אנגלי ככל הידוע לי לא משתמש בכדור כתום, אלא אם זה כדורגל על שלג.

מאיר 24 במאי 2011

מה שנאה? איזו שנאה?

אני לא שמעתי את קובי בראיינט או כריסטיאנו רונאלדו (או האוהדים שלהם) בוכים על זה שכולם שונאים אותם.

לברון הוא עדיין הכדורסלן הכי פופולרי בעולם בכל קנה-מידה כלכלי.

DAMN, השנאה הזו זה חלק גדול מהכיף שלי כאוהד! אם אתם רוצים אהבה מכולם לכו תשחקו בהארלם גלובטרוטרס

matipool 24 במאי 2011

לוינטל – הרי בעצמך כתבת את מרבית הנקודות למה שונאים או לפחות לא אוהבים את מיאמי הנוכחית / לברון .
אישית – עם סעיפים א' + ו' אני לא מסכים . אוהדי ג'ורדן יכולים לישון בשקט . אין שום סיכוי שלברון יגיע אליו או למעמדו .
על ההבדלים בין הטריו של בוסטון לזה של מיאמי כבר נכתב רבות ( כולל בתגובות כאן ). יש הבדל גדול והוא כולו לטובת בוסטון .

לוינטל 24 במאי 2011

תשמע, אם לברון לוקח אליפות השנה נדמה לי הוא עדיין ייקח אליפות ראשונה שלו בגיל צעיר ממה שג'ורדן היה באליפות הראשונה שלו.
אבל העובדה שהוא וווייד משחקים זה לצד זה מפחיתה מהגדולה של כל אחד מהם.

MOBY 24 במאי 2011

לוינטל – הד"ר השתלט לך על המקלדת….
1. את המעבר של גארנט לבוסטון ביקרו (ביקרתי) רבות פשוט הדה באזר לא הוקם אז…
2. מיאמי היא הלייקרס של המאה ה-21 יצרו פה ענק יש מאין. ואת הענק הזה (בדומה לצהובים סגולים) אתה או שונא או אוהב אין "מעריך" (כפי שאפשר את הספרס או את דאלאס או את קליבלנד…).
3. היות ורוב אנשי דה באזר הם אוהדי מנצ'סטר (איכס) והפועל ת"א (אוי ואיי זמיר). הם מעדיפים לשנוא את מיאמי.
4. אני חושב שכולנו הפסדנו מהמעבר של לברון. האתגר שדוחף אותך להשגיות פחות גדול כשאתה משחק ביחד עם מאשר אתה לבד. גם בשכונה אני מעדיף לשחק מול שלושה כוכבים עם קבוצה של נגרים. הנצחון מתוק יותר.
****
השעה 6:30 אני מול המסך מלביש 2 ילדים לביה"ס ולגן, התינוק מודיע כי התעורר. אני מסתכל ורואה שיש פה אפשרות לחזרה מהמתים של דאלאס (למרות שהגרמני לא פוגע בחצי השני). ואז חושך.
את צהלותיה של אשתי שמעו עד קצה ארובות חדרה.
"עכשיו תוריד את הבגדים של הילד מהילדה ותסדר אותם כמו שצריך"
– אבל אני "חייב" לפתוח את המחשב….
"שום מחשב!!!!"
– טוב….. זה הרי גמור יש 8 הפרש 2 ומשהו דקות לסיום דוראנט הרי שחקן…
איזה טמבל אני…..

לוינטל 24 במאי 2011

מובי, סיפור אנושי מזעזע.
זה לא אתה טמבל, זה האחראים על השידור.
איזו מפלה. איך בהתקפה המנצחת (עם השלשה של קיד) עברו לספורטסנטר כי בדיוק נהיה 7 בבוקר. כאילו הם רשת ב' שנותנים חדשות כל שעה עגולה ואי אפשר להתגמש

זיזו 24 במאי 2011

מיאמי היא לא הלייקרס של המאה ה21 בגלל שהלייקרס הם הלייקרס של המאה ה21.

כדאי מאוד לגמדים לגנוב טבעת כשהענק נח.

תשאלו את אלאג'וואן!

דביר 24 במאי 2011

"כל העכברים יוצאים מהחורים."

לונטל היקר, זאת הפתיחה ההולמת למה שקרה פה אחרי שבוע פיטורי אברם…

ולעניין…

השיר הנה זה מגיע תנו לדירק להניף את הגביע.. הוא כולו צהוב כחול ולא קשור כהוא זה לחיבה גרמנית כלשהי!!!!

אללללה שיקאגו

לוינטל 24 במאי 2011

רק העבר לוינטל לא יצא מהחור בנוגע לאברם

דביר 24 במאי 2011

הא הא בבטוח

עמית 24 במאי 2011

העיסקה של גארנט ממש אבל ממש לא הייתה מסריחה.
שכחת לציין שזה היה טרייד של 7 שחקנים על 1! (הראשון והיחיד עד כה למיטב זכרוני). מינסוטה קיבלו כוכב צעיר בדמות אל גפרסון (שהפך למפלצת של 20 10 בעצמו בכלום של מינסוטה). יחד עם ראיין גומז, טלפייר, ראטליף וג'רלד גרין (היה מטביע אדיר וזהו). כמו כן הם קיבלו 2 בחירות דראפט סיבוב ראשון + כסף! (מי נבחר שווה בדיקה..)

לעומתם תמורת לברון הקאבס לא קיבלו כלום. הבנת?
במקרה א שתי קבוצות מסכימות על משהו והשחקן הוא כביכול אינרטי בתהליך. מה הוא אשם? זה הביזנס מכרו אותו.
אבל לברון הוא מעל הקבוצות כביכול הוא הקובע את הגורלות של כל קבוצות הליגה בעשור הקרוב נניח.. מפה התרעומת.

Seven 24 במאי 2011

תבדוק שוב – הקאבס קיבלו לא מעט.
להזכירך זה היה ב Sign And Trade

עמית 24 במאי 2011

כל מה שהקאבס קיבלו היה מקום מתחת לתיקרת השכר בגללו שלברון עזב.
אולי אתה מתבלבל עם הסיין אנד טרייד של בוש?

לוינטל 24 במאי 2011

ראינו איפה הייתה מינסוטה ואיפה בוסטון אחרי אותה עיסקה

עמית 24 במאי 2011

מינסוטה פירקו את כל החבילה שלהם זה לא רק בגלל גארנט..
איפה קאסל? איפה ספריוול? איפה שצ'רביאק?

ואילו בוסטון הביא את ריי אלן תמורת בחירה 5 (ג'ף גרין) + דלוונטה ווסט ושוב וואלי וורלד שצ'רביאק

ככה שלהשוות את הכוונים של הקבוצות יהיה לא רלוונטי.

ניצן פלד 24 במאי 2011

כן… נדמה שאנשים שוכחים…
סיאטל ההיא, שוויתרה על אלן, נמצאת עכשיו בגמר המערב עם קבוצה שהגיל הממוצע שלו לא מספיק כדי לקנות אלכוהול בארה"ב… :P

ניצן פלד 24 במאי 2011

מינסוטה לקחו בבחירות ההן את וויין אלינגטון (בחירה 28 של בוסטון) וג'וני פלין (בחירה 6, שבמקור הייתה של מינסוטה).

עמית 24 במאי 2011

ואללה תודה!
לא רע בכלל אה? 7 שחקנים על 1. אומנם מחלקם לא יצא כלום. אבל גארנט כבר בזמן הטרייד נחשב לשחק מזדקן.. ככה שהטרייד הזה הוא לא בר השוואה להחלטה של לברון.

ולSEVEN אתה צודק הקאבס קיבלו טרייד אקספנזן שלמיטב הבנתי יפוג תוך שנה והם לא ממש ניצלו אותו.. ויש גם בחירות דראפט אי שם ב2013 או משהו.. שהן לא יהיו איכותיות בהנחה הדי ברורה שמיאמי יהיו בצמרת..

YB 24 במאי 2011

ESPN- רק בישראל

פרננדס 24 במאי 2011

יש לי הרגשה שג'ורדן או קובי לא היו נתקעים 8 שנים בקליבלנד עם חבורת רתכים…
חוצמזה אני נורא אוהב להסתכל על ההתנהגות של הכוכבים במגרש- למי הם נותנים כיף, מתי הם זורקים מילה טובה בקיצור מי מהם חברמן ולא מנייאק סנוב עם פרצוף זועף. לה ברון הוא כזה וקובי וג'ורדן לא כאלה.
אז תנו קצת כבוד לג'ימס והכי חשוב אל תהיו צבועים

מנחם לס 24 במאי 2011

אני לא יודע כמה זמן הפוסט הזה יישאר, אז אני כותב מהר מהר…

90% מהתגובות כאן הן אוננות לשמה. (וכמה שיותר מאוננים, אני מרגיש שמחה גדולה יותר על 'השלישייה הגדולה' של מיאמי)

מה כל בלבולי הביצים שלכם על מה לברון עשה, מה מיאמי עשתה, מה בוסטון עשתה, מה הלייקרס עשתה.
מה צודק ומה לא צודק. מה ספורטיבי ומה לא ספורטיבי. מה לברון אמר על עקרון או אקרון, וצה לא אמר?

כמה פעמים אני עוד יכול לכתוב זאת שזה ייכנס למוחכם?

כ-ל בעל קבוצה; כ-ל מנהל קבוצה; כ-ל מאמן; כ-ל קהל אוהדים, כולם רוצים דבר אחד: אליפות (ואז כמובן בא גם כסף).

וכל זמן שלא עוברים על החוק, הכל הולך. הכל כשר.

מיאמי החכמה עשתה מה שכל קבוצה, וכל עדת אוהדים בעולם היתה רוצה שיקרה לקבוצתם: פתאום, בהחתמה אחת, הקבוצה הפכה מדרק אחד לא מעניין, לקבוצה המדוברת ביותר בעולם (וכמובן השנואה ביותר), כולל ברצלונה ומנצ'סטר. גמר הפלחייאוף בין מיאמי לדאלאס יישבור את כל שיאי הציפייה בין בוסטון ללייקרס. מיאמי הביאה עניין לכדורסל שהיה על הפנים. הם דפקו במכה אחת את כל הקבוצות. לברון גר בווילה נפלאה על מי אוקיאנוס צלולים וליד ביתו יאכטה חדשה (שראיתי!).

אז מה הטעם להמשיך ולבלבל את הביצים בתגובות חסרות ערך? מיאמי עשו מה שחובה על כל קבוצה לעשות, אבל מה לעשות שאין הרבה חכמים (וממזרים) כפט ריילי ומייק אריסון?

אז יאללה, תשפיכו כבר, ותעברו לנושא אחר בזמן שאנחנו נהנים יותר ויותר בדרך לבנק (לטבעת כמובן!).

גיל 24 במאי 2011

מנחם, אתה תוקף טיעון שאף אחד לא העלה. אין אחד שלא חושב שמה שמיאמי עשו היה לא חוקי ואף אחד לא מדבר על מיאמי בכלל. כולם מדברים על לברון. וכמו שמה שהם עשו חוקי, ככה גם השנאה ללברון ולקבוצה חוקית לגמרי.

ניינר 24 במאי 2011

מנחם, רק תיקון קטן-יש בעלים אחד שממש לא רוצה אליפות ואפילו לא פלייאוף. דונלד סטרלינג המנוול כמובן

מנחם לס 24 במאי 2011

האם מישהו יכול לעזור לי? ב-2:30 שלנו (9:30 בבאר טוביה) מראים פה מנצ'סטר יונייטד – יובנטוס. מה זה המשחק הזה?

לוינטל 24 במאי 2011

זה משחק פרידה והוקרה לכבוד גארי נביל. גם בקהאם ישחק שם

מנחם לס 24 במאי 2011

לפי המשחק, הלוואי שבקהאם יכול היה לשחק גם בשבת!

לוינטל 25 במאי 2011

האמת בקהאם מת מת מת לחזור ליונייטד. הוא לא מסתיר זאת.
לדעתי יש לו מקום שם לעונה או שתיים.

שי אבן-צור 24 במאי 2011

לאמירה שלמיאמי יש צוות משלים מזעזע אין שום כיסוי בפלייאוף הזה:
– השלשות של צ'אלמרס
– החסימות של אנתוני
– האנרגיות והתרומה של האסלם במאני טיים
– הקלאץ' של ביבי(השלשות שלו במשחק השלישי היו סלי מומנטום קלאסיים)

במשחק החמישי נגד פילדלפיה – ששיחקו מעולה באותו משחק – ג'יימס ג'ונס להט והרג אותם עם השלשות שלו.

במשחק ההגנה כולם לוקחים חלק ורמת הביצוע היא בהחלט גבוהה.
בכל משחק מישהו מהרול פליירס מתעלה ומייצר מומנטום – האסלם במשחק השני נגד שיקגו, ביבי עם השלשה במצב של שיוויון במשחק השלישי באותה סדרה ולכו תדעו מי הבא בתור.

בקיצור האמירה הזאת היא אופנתית אבל חלולה! מיאמי היא פייבוריטית כמעט מוחלטת לזכות באליפות ואני אומר את זה בצער עמוק…

אלעד 25 במאי 2011

לוינטל, סליחה שהצטרפתי רק עכשיו,
הבעיה היא לא עם מיאמי, אלא עם הצעד של לברון ווייד (עזוב לרגע את בוש). בוסטון ולייקרס התחזקו בעקבות טריידים בין מנהל כושל למנהל כושל קצת פחות, וזה לא אותו דבר.
אני, כאוהד כדורסל!, הכנתי את עצמי לעוד עשור לפחות של קרבות לברון-וויד, שהם כנראה שני השחקנים הטובים בליגה כיום, מבחינת הורסטיליות והיכולת שלהם לסחוב קבוצות. כאוהד כדורסל משהו בעניין שלי נפגע בעקבות החבירה של שניהם, ולפי התגובות ברחבי הגלובוס אני לא היחיד. זה לא אישי נגד אף אחד משניהם, זה תגובה אמיתית של אדם שפגעו לו בחוויה.
כבר עכשיו כשמיאמי עוד לא מחוברת, היא יכולה לזכות השנה באליפות. בשנים הבאות היא תהיה יעד מועדף לכל הפרי-איג'נטס הותיקים שרוצים טבעת וימכרו עצמם בזול. יכולה להיווצר כאן שושלת של 10 אליפויות. מי שזה ה-CUP OF TEA שלו שייהנה. גם אם הם היו משחקים בפילדלפיה (הקבוצה שלי) אני הייתי מאבד עניין באיזשהו שלב.

Comments closed