תחרות רובינשטיין (היום ה-13): המתח הורג אותי!

יומן תחרות רובינשטיין: בסוף עוד אקבל התקף לב מלשמוע מוסיקה!

 

אתם יודעים מה הכי אירוני? שבסוף אני אחטוף התקף לב מהמתח של תחרות רובינשטיין. לא מהפועל, לא מהארסנל. משמיעת מוסיקה. הזוי, לא?

הרי אנחנו באים להאזין למוסיקה, בוודאי קלאסית, כדי ליהנות, להתרגש, לחוות חוויה, להעמיק, לכייף. זה בדיוק מה שמייחד תחרויות נגינה מקונצרטים רגילים. המתח הנצחי בין תחרות לאמנות שרק הולך ומתגבר לקראת סיום התחרות והפינאלה הגדול. באמת היו לי רעידות בלב הערב בתחרות, כשהפייבוריט שלי דניל טריפונוב עלה לנגן אחרי אריק זובר את אותה יצירה בדיוק – הקונצ'רטו ה-23 של מוצארט. מדהים כמה היצירה נשמעת אחרת אצל שניהם ועדיין טובה מאוד בשני המקרים. תיכף אגיע לניתוח מקצועי אבל קודם עוד קצת על המתח:

אני מדמיין את שלבי הגמר של תחרות רובינשטיין כמו הליכה על קורה באולימפיאדה. אתה אמנם סוחב את הנקודות שלך מהמוקדמות (בשכלול הכרעות השופטים הם מתחשבים בכל שלבי התחרות, זה לא 'גמר' במובן הקלאסי. לא מגיעים אליו שווים), אבל בהחלט השלבים האחרונים משפיעים ומכריעים – אחרי ששמעת את המתחרים מנגנים שעתיים וחצי, אתה סופסוף זוכה לשמוע אותם עם תזמורת, ראשית בקונצ'רטו קלאסי ואחר כך ברומנטי. וזה הטעם הסופי והמכריע אולי מהתחרות.  זה מה שנשאר. זה מה שמשודר בשידור ישיר, זה מה שמגיע אליו קהל של אלפי צופים.

ללכת זה כמו הליכה על קורה. אתה רוצה שהמתחרה/ים הפייבוריט/ים שלך יצטיין/ו. לכן אתה ודרוך מאוד לקראת ובזמן נגינתו/ם. ובזמן שהמתחרים שאתה לא אוהב מנגנים, אתה… טוב, זה לא פוליטיקלי קורקט לייחל להם ליפול מהקורה (אם לתרגם לשפת הפסנתר – לשכוח את התווים או לזייף), בכל זאת אנחנו צריכים לשמור על רוח ספורטיבית ולהיות ג'נטלמנים, אבל כן מייחל שהם לא יתעלו בביצוע. 

זהירות, רק לא ליפול

וולפגנג אמדאוס מוצארט כתב 27 קונצ'רטי לפסנתר, נפלאים אחד אחד. ואיזה יצירה של מוצארט כבר אינה נפלאה? מתוך ה-27 כמה קונצ'רטי נכתבו בסולמות מינוריים? 2 בלבד! הקונצ'רטי ה-20 בסולם המוות (רה מינור) וה-24 בדו מינור. הערב זכינו לשמוע את הקונצ'רט ה-24 היפהפה אך קודר ולא מתחנחן לקהל. אולי הקונצ'רטו הכי מיוחד של מוצארט מכמה בחינות וגם הכי קרוב לקונצרטים מהתקופה הרומנטית. 

איליה רשקובסקי, הפסנתרן החתיך ביותר בגמר ואולי בתחרות כולה, שאני נוהג לכנותו "אהובי רשקו" בחר בקונצ'רטו הזה. וכמה אופיינית וטיפוסית הבחירה הזו לרשקו. הוא מוסיקלי בצורה קיצונית, הצליל שלו זך ועדין מאוד. אני מאוד אוהב אותו, אבל לצערי הרב יש לי לשם שינוי משהו רע לומר על הרוסי המתוק הזה. זה נדמה כאילו הוא קצת נבהל מהתזמורת. הדינמיקה שלו לא הייתה מושלמת כלל. הוא נעלם (נבלע) יותר מדי פעמים מול התזמורת. כמעט ולא הוציא פורטה מהפסנתר, רק את הפיאנו העדין המקסים שלו, אבל כאמור במינון גבוה מדי. רשקו הזכיר קצת חתול מהוסס שמבחין בכלבים ונותר קפוא במקומו, על סף בריחה.

ועוד שני דברים: א. לא הכרתי את הקאדנצה שרשקו ניגן בחלק הראשון. שמעתי את הקונצ'רטו הזה הרבה פעמים ומעולם לא נתקלתי בקאדנצה שניגן רשקו, שאגב לא הייתה מרשימה מבחינה מוסיקלית וטכנית.

ב. חסרה לרשקו כריזמה, ניצוץ בימתי. סטאר קווליטי. זה בעייתי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

 ואז הגיע החלק המסקרן ביותר בשלב הזה. אריק זובר נתן הופעה מצוינת כמו שהוא יודע. הלארי בירד של הפסנתר הבריק כהרגלו עם נגינה חלקה, בלי אף שגיאה. גוון הצליל שלו היה מלא וחזק אבל אחיד מדי. לא היה מספיק משחק בדינמיקה. ובכל זאת זובר הביא מוצארט יפה, טוב, נקי ונאמן למקור – כלומר שמרני מאוד. לא משהו חדשני ומיוחד (ובמוצארט קשה מאוד להביא משהו אחר שיהיה טוב). ואגב היה משעשע לראות את זובר חי את ה"רגעים המתים" שלו, שעה שרק התזמורת מנגנת. והוא כמו מנצח או מתכונן מנטאלית לרגעים שינגן:

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ואז עלה המכשף דניל טריפונוב, שמהערב הפך לחבר שלי בפייסבוק. אופס, אני משוחד. ובכן, הילד הרוסי הזה (בן 20 בקושי) הוא ממזר לא קטן. לפרקים הוא ניגן בסגנון רוקוקו ולפרקים זה היה על סף הבראהמס. באופן אישי הייתי מרותק ולא יכלתי להוריד את עיניי מהפסנתר. זה היה מוצארט שונה, מיוחד, מרגש. פשוט מהפנט. כידוע לכם כבר, בכוחו של טריפונוב לנפק צלילי פיאניסימו זכים וטהורים שרק יחידי סגולה הצליחו לחלץ מהפסנתר. זה לא ייאמן הקסם של הבחור הזה. בחלק השני נמסתי סופית. החזירו אותי לפריזר.

אז אני אמנם מאוד אהבתי אבל חוששני שהשופטים המקובעים לא אהבו. העדיפו משהו שגרתי ונדוש. הלוואי שאתבדה. עכשיו צריך להבין: כוכבי רוק ופופ כותבים לעצמם את היצירות. במוסיקה קלאסית נדרשים להביא פרשנויות ליצירות שנכתבו לפני מאות שנים ונוגנו מאות אלפי פעמים.  אז יש כאן מלכוד: מצד אחד אתה צריך להראות אינטליגנציה ולנגן באופן נאמן למקור אחרת "תהרוג אותו פעם שנייה". מצד שני אתה כן אמור להביא אינטרפטציה מיוחדת משלך, אחרת סתם תהיה חקיין שמייבש את הקהל וחוזר על מה שעשו כולם לפניך. זה לא יהיה מעניין. לכן יש כאן משחק עדין – בין חדשנות ופרשנות מרעננת לבין נאמנות בסיסית למקור. הפרשנות צריכה לנבוע מאינטליגנציה והבנה מוסיקלית. זה נשמע קצת מסובך. בפועל זה יותר מסובך. 

בכל מקרה אני מת על הטריפונוב הטורף הזה. תזכרו – מדובר בסך הכל בעוד שלב בתחרות העמוסה והקשה הזו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

היום יום המנוחה היחיד בתחרות. בימים רביעי וחמישי יתקיים השלב האחרון בהחלט והמרתק מכולם – ששת הפיינליסטים יבצעו קונצ'רטי רומנטיים כבירים. שידור ישיר בערוץ 1, אבל אם אתם יכולים כדאי מאוד לבוא להיכל התרבות לחוות את זה.

מספיק עם הצביעות
גישה חיובית

No Comments

חולה על כדורגל 24 במאי 2011

ללוינטל בהוקרה..
http://www.youtube.com/watch?v=2sC8FJlpDkQ&feature=player_embedded

לוינטל 24 במאי 2011

תודה רבה.

אמיר 24 במאי 2011

אני לא מצליח להתחבר לצליל של אריק.
הפורטה שלו תוקפני מדי לטעמי, ובאופן כללי הצליל מרובע מדי. הפרק השני שלו אתמול לא סחב.

טריפונוב אדיר. פשוט התמוגגתי אתמול מהמוצארט שלו.

וכל הכבוד על הסיקור היומי הנהדר. כיף לקרוא.

לוינטל 24 במאי 2011

אוקיי.
בואו נזכיר ונזכור שמדובר בסך הכל בשלב אחד בתחרות.
השיא עוד לפנינו

תום א 24 במאי 2011

באמת שטריפונוב היה מעולה אתמול. אפילו מוצרט הוא מצליח לעשות בצורה מיוחדת. סופית, אני בעדו.

מוטי 24 במאי 2011

לצערי רשקובסקי די נפל במוצרט. לא רק שמדובר באחד משני הקונצ'רטים המינוריים היחידים של מוצרט, זהו אחד הקונצ'רטים הבודדים מהתקופה הקלאסית והרומנטית (יש עוד כמה של הומל וסן סנס ואולי עוד)שלא רק שמתחיל במינור אלא גם מסתיים במינור (הרוב, לרבות K466 מסתיים בתרועה בסולם המז'ורי המקביל) מה שאכן נותן תחושה קודרת, אבל כמו שכתבת ואני מסכים לחלוטין – היו קטעים שהוא כמעט ולא נשמע. חבל, אבל אני עדיין מחכה לפרוקופייב שלו- ואם יש יצירה שיכולה להפוך הקערה על פיה- זו היצירה.
זובר נתן ביצוע מהוקצע בוגר ומלוטש , היתה לו כימיה טובה עם התזמורת, ונהניתי מאוד ממנו. מה שכן, לקראת רחמנינוב- יש לי חשש שזובר הוא מועמד די רציני לקחת את רחמנינוב למחוזות השמאלץ והבנאלי. נקווה לטוב.
טריפונוב צועד די בבטחה לכיוון הזכייה וכמו שזה נראה כרגע במצב הנוכחי, רק שערורית שיפוט תמנע ממנו את הזהב. אבל כזכור יש עוד יומיים של תחרות- ובקונצ'רטו הרומנטי הוא הולך לתת את הראשון של שופן. בקונצ'רטו הזה (שדרך אגב הפרק הראשון שלו היווה "השראה" למלחינה של אחד השירים הישראליים הידועים…)יש כמה קטעים מרגשים שאם טריפונוב "יתפוס" אותם – אז כאמור רק שיפוט תמוה ושיקולים זרים (מי אמר גיל?) יקחו ממנו את הזכייה. מצד שני, שופן לא היה מהמתזמרים הדגולים, וטריפונוב צריך להיזהר שלא להאפיל לחלוטין על התזמורת – ביצירה שממילא כתובה בפוקוס גדול על הפסנתר.

לוינטל 24 במאי 2011

מוטי, הניתוח שלך לא רק מעולה הוא גם מתמצת את דעותיי ומחשבתי. קלעתי לדעתי.
רק בדבר אחד אני חולק עליך – ואכתוב על כך ליום חמישי:
הולכת להיות שערורייה גדולה ביום חמישי – טריפונוב ייבחר לאהוב הקהל, אבל השופטים ייתנו לו פרס שני מקסימום, אולי אפילו שלישי.
פוקומה יקבל פרס ראשון לתדהמת הקהל.
זה יסמן את העובדה שצריך לשנות את שיטת השיפוט, למרות שזה כנראה לא יקרה.
אייחד לכך פוסט

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 24 במאי 2011

איזה שיר ? איזה שיר ? איזה שיר ?

עמיר 24 במאי 2011

פרח הלילך כמובן

קוביכאבלמייקר (אורי המקורי) 24 במאי 2011

תודה. זה גם מאוד דומה לנעימה הרומנטית של צ'ארלי וחצי.

עמיר 24 במאי 2011

בויקטור צ׳נדלר תקבל על כל שקל שתשים על טריפונוב 3.6
על זובר ופוקומה היחסים זהים (5) , על גילטבורג תקבל 6.2
שקל על רשקובסקי ומוטוזקין יעשה אותך די עשיר 9 ו 12 בהתאמה.
אני מניח שהיחס הנמוך על גילטבורג נובע מכך שהוא קיבל ביתיות מלאה.
בכל מקרה, הפער בין המקום הראשון לשני הוא רק שלוש נקודות והפרש שערים טוב בהרבה ליפני כך שכל מעידה קטנה תעלה את פוקומה (וישנו עדיין אף סיכוי תיאורטי לזובר במידה ויבקיע חמישיה וטריפו ופוקומה ימעדו)
אני שם עשרה שקלים על פוקומה
השיפוט הביתי יעשה את העבודה. 

לוינטל 24 במאי 2011

אתה צוחק עליי. באמת יש הימורים על זה בוויקטור צ'נדלר?

עמיר 24 במאי 2011

ודאי שאני צוחק
אבל אם אפשר להמר על בן הזוג הבא של בר רפאלי למה לא על עניינים תרבותיים יותר?
חוץ מזה, זו הדרך שלי לבלבל את ההיסטוריונים של המאה-22

אביחי 24 במאי 2011

נכבדיי אני מתנצל על האורכה של תגובתי,

אני עוקב אחרי התחרות משלב הרסיטלים. בכל שלב עלה והתבלט מתמודד אחר. מי שהיה טוב ברפרטואר הסולני לאו דווקא הרשים בשלב המוזיקה הקאמרית ומי שהרטיט בשלב הקאמרי לאו דווקא הצליח בקונצ'רטו קלאסי.

אני מסכים שמכל ששת המתמודדים, היחיד שיש לו נוחכות בימתית חזקה אישיות, וסטאר קוואליטי הוא טריפונוב. אבל, ויש פה אבל משמעותי, למרות הפרשנויות הלא קונפורמיסטיות שלו, המודעות העצמית המפותחת והפלירטוטים עם הקהל הוא לא הצליח להתרומם מעל הסנצציוני. אז נכון שלתת לבוש רומנטי למוצארט זה בהחלט מרתק, אבל לא היה באינטרפרטציה של טריפונוב דבר מעבר לסממנים החיצוניים של הרומנטיות. זה תופס אם אתה אמן בסדר גודל של פרידריך גולדה, אבל טריפונוב עוד ממש לא שם. יש לו עוד הרבה זמן להתבגר ולהבשיל, אך כרגע הוא בבחינת המרענן הרשמי של התחרות אל מול דמותם של זובר או גילטבורג. חבל לי מאוד על ראשקובסקי אבל הוא כנראה עדיין לא גילה את האומץ לבטא את האמן הפנימי שבו. במס' 24 שלו אתמול היו רגעים אמיתיים של פיוט וזוך, אבל לא היתה לו את האסרטיביות הנחוצה לאמן בכדי לסחוף את התזמורת למחוזות הדמיון והיצירה שלו . אני אישית הייתי מאוד שמח לו ראשקובסקי היה מנצח אבל אפילו אני שמוכן להתעלם מחוסר הבראבורה והעצמה שהייתה חסרה לו כסולן קונצ'רטו , יכול להודות שגם הוא עוד צריך ללכת כברת דרך עד שיגיע לפסגות כפסנתרן. מוטוזקין שהפליא בשלב הקמרי אכזב עם בטהובן "חלבי" ואנמי. אני בטוח שהוא תפור בדיוק למידותיו של הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי. הוא ייתן לשופטים את התמהיל המושלם של סך כל הדרישות מפסנתרן אבל מי שמצפה לאינטרפרטציה ייחודית, לאינדיבדואליזם ולחוויה רוחנית כנראה יתאכזב. אני מבטיח הופעה מהוקצעת ומצויינת שלו ע"פ כל אמות המידה המקובלות אבל זאת בדיוק תהיה גם הבעיה.

פוקומה היה כמו זיקית במהלך התחרות. לפרקים מיוחד ומופנם (ברסיטלים) בעל עידון ורגישות (שפרט לראשקובסקי לא הצלחתי למצוא אצל אף מתחרה אחר)ומצד שני שמרן לחלוטין(במוצארט ובחמישייה של שומאן).

לא נראה לי שתהינה הפתעות מרעישות בשלב הקונצ'רטי הרומנטי. כמו שזה נראה עכשיו אין דמות של אמן שמותיר אותך ללא נשימה ובהתרוממות רוח. יש בהחלט סיכוי שגם הפעם לא יחולק הפרס הראשון. מצד שני ניחוחות פוליטיים עזים עלו הפעם מהחלטות השיפוט וייתכן שמצפות לנו הפתעות במעמד חלוקת המדליות.

אני בוחר להשאר עם סקרריאבין של ראשקובסקי והפולנק המופלא של פוקומה אפילוה שומאן של זובר הצליח להמלט מאימת התחרות והשופטים (תודה לאל להדרנים), אבל כנראה שמזורקא טובה של שופן תמיד תסחוף יותר מחיאות כפיים מהקהל …

לוינטל 24 במאי 2011

לגבי טריפונוב – הוא עוד לא בשל לגמרי, וזה מה שמפחיד. אתה רואה את הפוטנציאל של הבחור הזה בגיל 20 כשכל שאר המתחרים בגמר כבר בגיל אי 25-30. כמה כישרון יש לבחור.
לכן אני חושב שהשופטים יעשו בשכל לטובת עצמם ולטובת השם של התחרות אם יעניקו לו פרס ראשון. כך בעתיד יוכלו לומר שכאן הוא פרץ למעלה לעבר תהילה עולמית.
לצרי הרב אני חושש שהשופטים לא מבינים את ההזדמנות הזו שניתנה להם.

כתבת נכון מאוד – הרמה של כל המתחרים לא הייתה אחידה – פוקומה בשלב השני היה פחות טוב משאר השלבים בהם היה באמת טוב תמיד. טריפונוב עושה דברים באופן שונה, זובר בשלב הראשון לא ממש הרשים ופרץ בשלב השני.
בקיצור ייתכן שלא יחולק פרס ראשון. אבל לדעתי הפעם זה לא יקרה. בתחרות הקודמת באמת לא היה אף אחד טוב ממש. הפעם יש יותר מאחד

B. Goren 24 במאי 2011

עמית, מי יקבל עדיפות ביום רביעי? גמר הגביע או תחרות רובינשטיין?

ובענין אחר: אני ממש שמח לראות כמה חובבי ספורט יש שהם גם חובבי מוזיקה קלאסית. שנים היתה לי הרגשה שאני בין היחידים וממש לא ברור לי מדוע.

לוינטל 24 במאי 2011

גם אני שמח.
ביום רביעי תחרות רובינשטיין. הוציאו לי כל חשק לראות כדורגל ישראלי לפחות עד אוגוסט כל הטביביה והאזגיה

אביחי 25 במאי 2011

פעם חשבתי שרק אני מסוגל לראות משחק כדורגל משובח עם סימפוניה של מאהלר או אופרה של פוצ'יני, שמח לראות שאני לא היחיד… פעם ראשונה בחיים שאני לא לגמרי הרוס שמכבי לא בגמר הגביע, אפשר להיות בהיכל התרבות בכיף.

Comments closed