מנצחים בלבד

סיכום קלאסיקו נוסף

.

,

,

,

,

,

,

***

חתיכת וואו!

טוב, זה היה אמור להיות אם כל המשחקים, אבי כל הקאמבקים, המהפך של השנה והסיפור של העשור. אבל בסוף לריאל היה חסר גול אחד.

ועדיין בתקופה הזו של חיינו שוב הוכח שאין כמו הקלאסיקו. ועידת הפסגה של הכדורגל. זה היריבות הסוערת של זמננו, עם הכוכבים הכי גדולים והכדורגל הכי סוחף, והגולים הכי יפים וה"וואו-ים" הכי רבים, וכמה אירועים מעוררי מחלוקת. 90 דקות שהם חומר לסרט ואפילו סדרת ספרים בהמשכים. כבר התרגלנו להתבכיינויות, להצגות ולתת הרמה במישור הספורטיבי. אז נותר לנו להתרכז בכדורגל וללקלק את האצבעות. תענוג צרוף. ואני מדבר מהזווית של האוהד הנייטראלי כמובן.

הנה כמה הערות שלי על הקלאסיקו הזה:

1) הגדולה של הקלאסיקו הזה הייתה ששני הצדדים קצרו רווחים והשיגו ניצחונות.

1) א.מה בארסה הרוויחה?

כמובן בארסה ניצחה בסיכום שני המשחקים ועלתה לחצי הגמר. הקטלונים יכולים להמשיך לטעון לעליונות על ריאל במפגשים הישירים ולמאזן טוב ומעורר אימה מול מוריניו.

מעבר לזה בארסה הרוויחה (בהפוך על הפוך) את זה שריאל קיבלה ביטחון ומרגישה שוב כיריבה הולמת. כשריאל מרגישה ככה מגיע הבום מברצלונה. תזכורת – ה-0:5 מהעונה שעברה אליו ריאל הגיעה זחוחה. ולהזכירכם שתי הקבוצות עוד ייפגשו העונה בקמפ נואו בליגה וכנראה גם בליגת האלופות בשלב מסוים.

בארסה גם הרוויחה כששרדה את מבחן האופי. מעט פעמים מגיעה בארסה לקרב צמוד ולמצד שיריבה רצינית חוזרת מולה  לפיגור ומאיימת במהפך. צריך להעריך את השחקנים של גווארדיולה שהצליחו לעמוד ואיכשהו למנוע את המהפך הסנסציוני והמפלה המבישה – מה שהיה עלול אולי לגמור סופית את בארסה העונה. לא רק יופי, גם אופי. כפי שהוכיח מסי שלא נשאר חייב מול פפה.

בארסה הצליחה לתסכל בסוף את היריבה שלה. אם ביום כזה לא מנצחים אותם, אז מתי?

לבארסה יש את מסי.

1) ב. מה ריאל הרוויחה?

אחרי מפגן הפחדנות שהציג מוריניו בשבוע שעבר בברנבאו, ריאל באה לשחק פתוח בקמפ נואו כשאין לה ברירה, גם אם זה יעלה לה בתבוסה. ובאופן מדהים ריאל הייתה עדיפה על בארסה היום, הגיעה לפי ארבעה מצבים ואיימה ברוב הדקות על השער של בארסה. אי אפשר שלא להתפעל ולחייך בהנאה: סופסוף נמצאה יריבה שנתנה פייט רציני לבארסה, ועוד בקמפ נואו.

ריאל הוכיחה לעצמה שהיא יריבה ראויה לבארסה. המשחק הזה ביטל את אפקט הפחד שהיה למדרידיסטים מפני בארסה האימתנית. זה בהחלט המשחק שהוכיח לכולם ובמיוחד לעצמם שהעונה הזו המהפך בספרד ובאירופה יכול וצריך לקרות. לריאל יש את הכלים, היא מובילה בצדק את הטבלה בחמש נקודות והיא תסכן את בארסה העונה חזק במסגרות החשובות.

אפילו בנושא החזקת הכדור ריאל לא נפלה משמעותית מבארסה, חוץ מ-20 דקות בפתיחת המחצית השנייה בהן ראינו צירופים ברסאיים טיפוסיים, יפים וחסרי תכלית במרכז המגרש.

ריאל השיבה את כבודה האבוד הערב. הראתה שהיא יודעת ויכולה גם לשחק כדורגל ולא רק להתבטל מול בארסה ולנסות לגנוב מתפרצות.

בריאל יכולים להפיל את תיק ההפסד על השופט המסכן שבכמה החלטות מעוררות מחלוקת מנע מהם פנדל, פסל להם גול, הרחיק להם שחקן, הוסיף מעט מדי זמן. זה כמובן לא יהיה צודק לחלוטין ולא יספר את הסיפור כולו באופן מהימן, אבל זו גירסה שבמקרה הזה אפשר לקנות. היא לא כזו פנטזיונרית הפעם. הבעיה שהנושא והתרוץ הזה די מוצו כבר. נהיה שחוק קצת.

ריאל הרוויחה קבוצה מאוחדת ולוחמת. אחרי השבוע הסוער בחדר ההלבשה מוריניו נראה חי מתמיד על הקווים ומחובר לשחקנים שלו. ריאל גם הרוויחה גול יפה מרונאלדו ששוב הגיע למשחק הגדול. חבל שהיגוואין לא חבר אליו.

אבל יותר חשוב- ריאל הרוויחה בחזרה סופסוף את מסוט אוזיל. עונה חושך הייתה לו עד כה, הוא חסה בצל של די מריה ודעך לעומת הפריצה שלו בעונה שעברה. והיום שוב ראינו את הכישרון של הגרמני מתפרץ במלוא עוזו ונזכרנו איזה שחקן גדול הוא ומה הוא יכול לתת.

ריאל גם שוב הצליחה לגרור את בארסה למטה איתה. מסי ופברגאס, פיקה, אלבס ובוסקץ שיחקו מלוכלך והראו שגם בארסה היא לא פרה קדושה.

אז ריאל הראתה שהיא בהחלט יריבה ראויה שמסתכלת לבארסה בלבן של העין ואפילו פצעה את אינייסטה ואלכסיס סאנצ'ס. והיא גם הרוויחה את זה שהיא לא השלימה את המהפך והעליונות. למוריניו עדיין יהיו טונות של מוטיבציה לחניכיו במפגשים הבאים העונה מול בארסה.

2) מוריניו הפסיד את המפגש הזה במשחק הראשון. ריאל שיחקה שם באופן מפוחד. בארסה גם הציגה כדורגל עילאי בברנבאו, אבל מה שהכי בלט זה שוב שמוריניו בעיקר חיפש להרוג את אותו משחק. הוא חיפש משחק דל בשערים ואירועים ליד השערים ורצה יותר מתיחויות ותקריות אלימות שיחממו את העניינים. רוצה לומר הוא הציב את פפה כקשר שאמור לרוץ הרבה ולפגוע בכל הגמדים של בארסה באמצע – עם עדיפות למספר 10.

כי מוריניו שבוי עדיין בקונספציה שלו ש-"0:0 בבית במשחק הראשון זו תוצאה טובה", ומול בארסה הוא לא צריך לחשוב ככה ולא לשחק ככה. אני סבור שאין מקום לרגשי נחיתות ומוריניו צריך להכיר בכך אחרי המשחק היום. במצב הנוכחי של יחסי הכוחות והכישרון של ריאל מול בארסה, הקלאסיקו אמור להיות משחק פתוח ושהטוב ינצח. יש לריאל כלים.

כי נכון לגומלין דווקא לריאל הגיע לעלות לחצי הגמר, אבל נכון למשחק הראשון ברור שלבארסה מגיע.

מצד שני צריך להיות הוגנים כלפי מוריניו – הוא הפתיע אותי בגישה שלו היום. לא התחפר בבונקר שלו וירד לבונקר אלא הודה בטעויות שלו, הכיר במציאות, העדיף לשחק פתוח וללחוץ גבוה. מוריניו לא בא לשבור את הכלים לגמרי אלא לנסות לתקן את מה שנשבר והתקלקל לפני שבוע. מוריניו הכין את שחקניו מצוין וניהל את המשחק בצורה מושלמת. אבל אם לאלף חכמים קשה להוציא מהבור אבן שטיפש אחד זרק, אז תחשבו מה זה להוציא אבן שמוריניו טמן עמוק.

3) פפה. כולם בספרד התעסקו לפני המשחק רק בשאלה "פפה – ישחק או לא ישחק?". האמת שמן הראוי שההתאחדות הספרדית המבישה הייתה מרחיקה אותו לכמה זמן אחרי המשחק הראשון. בכל מקרה, השאלה לגבי פפה הייתה פופוליסטית ולא עניינית. כי השאלה הייתה צריכה להיות "אם פפה ישחק – איפה הוא יתופקד?".

אז אם ראיתם את המשחק בלי ווליום ולא שמעתם את הבוז של הקהל, אולי לא שמתם לב שפפה שיחק היום. כי הוא חזר לעמדה הטבעית שלו – בלם. פפה היה מצוין, עצר כמעט תמיד באופן נקי את חלוצי היריבה ושוב ושוב ניצח מפגשי אחד על אחד. זו העמדה בה פפה צריך לשחק. הקשרים האחוריים האחרים הסתדרו יופי בלעדיו.

4) כל גול היה אמנות. הבישול הגאוני של מסי, הפצצה לחיבורים של אלבס, ההטעיה של רונאלדו ומעבר השוער, ההשתלטות של בנזמה והבעיטה מהאוויר. והכדור המדהים של אוזיל, והצירופים של בארסה. והלחץ של שתי הקבוצות מול השליטה בכדור. היציאה למתפרצות של שתיהן. כדורים מדויקים על 40 מטר ודאבל פאסים. באמת שקיבלנו הכל. משחק ענק. כבר כתבתי את זה, לא? אז הנה עוד פעם.

5) שיפוט – האמת היא שבלתי אפשרי לשפוט משחק כזה. כל דקה בערך היו ארועים מעוררי מחלוקת ונתונים לפרשנויות שונות ולשיקולי דעת. והטלביזיה בוודאי רק הורגת את השופטים יותר: כל אופסייד גבולי מובא 10 פעמים בהילוך חוזר עם הקפאות תמונה, גם כדורים שספק עברו את קו הרוחב, כל כדור שעבר ליד איזושהי יד ברחבה. אז מצד אחד בארסה יכולים לטעון שלדיארה הגיעו שני צהובים במחצית הראשונה ואופסייד של אלכסיס שנשרק לא היה. מצד שני למסי אפשר היה לשלוף צהוב שני על היד המכוונת ברחבה, אבידל נגע ביד ברחבה מבעיטה של ראמוס (הכדור פגע לו ביד שהייתה ליד הראש, אין מקרי גבולי מזה), ראמוס ספג הרחקה תמוהה לטעמי, אבל לי אישית מה שהציק היה נושא תוספת הזמן.

במחצית הראשונה השופט הוסיף משום מה שלוש דקות ואיפשר לבארסה לבצע בעיטה חופשית שהסתיימה בגול של דני אלבס. במחצית השנייה – זו עם החילופים, הרבה עבירות קשות, פציעות והתחזויות, עם הרחקה, נוספו רק… שלוש דקות. מתוכן שיחקו אולי 45 שניות נטו ובשאר הזמן שחקנים שכבו על הדשא או התווכחו. ולמה כשלריאל נפסק כדור נייח השופט מנע את ביצועו עם שריקה לסיום כמה שניות לפני תום שלוש הדקות (הרי התקנון אומר שהתוספת שמראה השלט היא מינימום)?

דבר אחד בטוח – לשופט בקלאסיקו מגיע מההתאחדות חופשה מאווררת במיוחד למשך חודש במדינה אקזוטית.

6) מזל. צריך מזל בכדורגל. ואם המזל לא פותח בהרכב, תמיד אפשר להוציא את קאקה (ביש-קאקה) ולהכניס מזל במקומו.

יומן הנרגן / יואב בורוביץ': לא יהיה ספר, אפילו לא סרט
למד משהו, מוריניו / עירד צפריר

No Comments

סימנטוב 26 בינואר 2012

לא ראיתי את המשחק, אבל שמע אתה פרשן בחסד עליון!!

צור שפי 26 בינואר 2012

אכן וואו. הטענה המהותית היחידה שלי לשופט – אי הוספת הזמן בסיום.

כסיפוביץ 26 בינואר 2012

מבלי להתעסק בשיפוט אפשר המשחק אתמול היה תלוי בשני שחקנים.
1. צ'אבי- אחד המשחקים החלשים שלו שראיתי. כל ריכוז המשחק והעברת המומנטום בדרך כלל ברגליים שלו. הוא איבד המון כדורים ולא ריכז את המשחק של ברסה כמו במשחק הראשון.

2. אוזיל- משחק ענק [אם הבעיטה שלו נכנסת…], וזה אחרי תרדמת חורף ארוכה לשחקן הנפלא הזה. זה רק מראה שמדריד לא תלויה ברונאלדו שהיה חלש להחריד אלא במרכז משחק, ואוזיל היה השחקן המצטיין מכל הבחינות.
אין לו מניירות של צלילות והנפות ידיים. הוא שרף שטחים כמו רץ טריאתלון והבישול שלו לרונאלדו צריך להיכנס לעונה הבאה של מאסטר שף.

אזי 26 בינואר 2012

לווינטל,
סחטיין על אחת הפרשנויות היותר מעניינות שקראתי למשחק (שלא ראיתי)

יוני 26 בינואר 2012

+1

אסף רביץ 26 בינואר 2012

אני לא יודע כמה מרוצים יהיו בריאל. באופן כללי הפסקתי לנסות להבין את התגובות שם, אבל אין ספק שזה מועדון שמחפש קודם כל הישגים. מחמאות הם קיבלו גם אחרי המפגש המרובע בשנה שעברה וגם אחרי הסופר קאפ הספרדי. משחקי הגביע לא שינו את המבנה הכללי: קלאסיקו משחקים 90 דקות ובסוף בארסה משיגה את התוצאה שהיא צריכה.

קורא 26 בינואר 2012

היה באמת משחק מצוין וקשה לשיפוט. ההישג של ריאל היה בזה שהיה משחק מאוזן (כן, בגלל שריאל היו באופן יחסי טובים יותר לא אומר שבכללי, ניתן לראות בשידור החוזר…)בו היא היתה יותר מסוכנת.
הההרחקה של ראמוס היתה מיותרת וקילקלה את הטעם וההרגשה שנותנים למשחק להיות מוכר בכדורגל. לדעתי אפילו זה לא עבירה.
לוינטל, הערה – בסוף המחצית הראשונה היתה תוספת זמן של דקה – רק 2 דקות בתוכה בוזבזו על הסצנה אחרי העבירה (צהוב שני ברור) של לס וחגיגות הגול.
קלאסיקו ראשון שפפה עושה רק עבירה אחת של צהוב (לא זו שקיבל עליה, זו שגרמה לפברגאס ללפות פניו) ולא ארבע לפחות – באמת היה לו משחק טוב בעמדה המתאימה יותר. על ההצגות שלו אין מה לדבר כי הוא לא היחידי.

קורא 26 בינואר 2012

מוכר=מוכרע

עופר 26 בינואר 2012

רק לפני שבוע ראינו משחק בו בארסה היתה גדולה על ריאל ב-3-4 דרגות. אתמול הסיפור היה שונה.
האם השינוי נובע רק מהחלטה של מוריניו לשחק פתוח (אתמול) מול הגנתי (לפני שבוע)? קשה לי להאמין.
בואו לא נשכח, גם שחקני בארסה הם בני אדם, ואתמול חלקם הגדול תפסו יום חלש יחסית. רק תראו כמה טעויות בהגנה היו להם.
מהצד השני, ריאל קבוצה חזקה מאוד, אין ספק, אבל ביום טוב של בארסה אין לה סיכוי. אתמול התברר שגם יום חלש של בארסה לא מספיק ללבנים…

קורא 26 בינואר 2012

עוד הערה, לא קשורה ישירות למשחק: שלושה מאמנים של קבוצות מובילות שהודחו אתמול (מוריניו ברמיזה עבה, אין חדש, מאנצ'יני ורנייארי) התלוננו על שיפוט. ברור שאם היו עולים לא היו אומרים מילה.
מתי כבר ייקחו אחראיות על התוצאות ויקבלו את זה שזה חלק מהמשחק וצריך להכריע בכדורגל? פשוט ילדותי בעיני.

Tal 26 בינואר 2012

מצטרף למברכים על הניתוח הענייני והמעניין. נהנתי מאוד לקרוא.

אני מסכים עם רוב מה שכתוב, מלבד החלק על השיפוט שתמיד 'מעצבן' (ברוח טובה כמובן) אותי מחדש, ואני מסכים מאוד עם הטור המקביל של עירד בנושא.

כמו שאי אפשר לצפות משחקן כדורגל לדייק בכל מסירה ובכל בעיטה, ככה אי אפשר לצפות משופט בשר ודם לפסוק בשבריר שנייה ותחת לחץ את ההחלטה הנכונה והמדוייקת ביותר, במיוחד כשאנחנו מגבשים את הדיעה שלנו בנוחות מהספה, לאחר צפייה במספר שידורים חוזרים ממספר זוויות ולאחר כמה דקות של ניתוח ומחשבה. הרי רק באתר הזה נכתבו אינסוף מילים על השמרנות הפרימיטיבית של פיפ"א והצורך הדחוף בשימוש בטכנולוגיה בשיפוט. איך אפשר לבוא בתלונות לשופט על החלטות גבוליות אח"כ? לדעתי מלבד מצבי קיצון ברורים במיוחד, השופט כמעט תמיד צריך ליהנות מהספק.

ולענייננו: אז השופט לא הוסיף תוספת לתוספת זמן. זכותו המלאה. זו ה'טעות' הכי זניחה שאי פעם שמעתי מישהו מתלונן על השופט. מלבד כך שהטעות הגדולה ביותר (וגם היא לא הייתה נוראית ודי מובנת אפילו) הייתה אי הרחקת דיארה בצהוב שני ברור לקראת המחצית, אקט שהיה גומר את המשחק לדעתי, ושאר ההחלטות השנויות במחלוקת של השופט (אך לגיטימיות!) התקזזו בין שני הצדדים.
אני חושב שהשופט עשה עבודה מצויינת בתנאים קשים מאוד, ומגיע לו שאפו גדול על השיפוט.

מלבד זאת, אני חושב שהיה משחק גדול וגם כאוהד באסה, שמחתי לראות את ריאל עומדת על הרגליים ומשיבה מלחמה. נקווה שככה גם יראה הקלאסיקו הבא!

ניינר ששונא את אלכס סמית האפס 26 בינואר 2012

הייתי מותש בסוף המשחק הזה כאילו אני שיחקתי…

עמיר 26 בינואר 2012

לווינטל…הקלאסיקו האמיתי ללא בלוג חי?

ארז (דא יונג) 26 בינואר 2012

עוד רווח למדריד הוא שהיגוואין מרגיש בחוב עכשיו. נראה לי מצב טוב כשחלוץ מרגיש שהוא חייב גול חשוב לקבוצה שלו.

אחד מהפלוסים של לצפות במשחק בארץ הוא הפרשנות הרהוטה והעניינית של א. נמני. האם בספורט 1 היו ממשיכים לשים אותו גם אם לא הייתה סביבו מחלוקת? אולי הקטע של לשים פרשנים כמוהו וכמו דני נוימן זה רק בגלל שישראלים אוהבים להתלונן ושני הפרשנים האלה נותנים הרבה סיבות להתלונן עליהם?

יונתן 26 בינואר 2012

איך אין פוסט חי של פדרר נדאל?!

וקסלר 26 בינואר 2012

ותארו לכם שהיינו רואים את ההמשחק הזה עם לוינטל בעמדת הפרשן במקום הסוכן רקדניות שהיה שם אתמול בלילה… היינו יכולים להוסיף עוד "וואו"

אודי 26 בינואר 2012

העם דורש פוסט חי של נדאל פדרר!

עמיר 26 בינואר 2012

טוב. במקום פוסט חי אפשר היה להעלות מהגנזכים פוסט חיים מהשנה שעברה, ולפני שנתיים, ולפני שלוש. המשחקים ביניהם תמיד עושים לי דז׳ה-ווים. זה תמיד נגמר לא טוב (מבחינתי).
פדרר שיחק טוב ולעיתים אפילו מצוין; רפא נכנס לcruise control שלו בסוף המערכה השנייה ומשם הוא כבר לא הביט לאחור.
בהצלחה לדחקוביץ.

קורא 26 בינואר 2012

היה משחק מעולה. נדאל פשוט העלה את הרמה שהיה צריך וחזר שוב להפגין עליונות מנטאלית.
נק' המפתח הייתה במערכה השנייה ב-1:0 במערכות לפדרר אחרי שזה שבר על האפס במשחקון הראשון, נדאל התעלה והשיב לו בשבירה על האפס. יהיה מעניין.

ניק 26 בינואר 2012

אכן פרשנות מדהימה, אבל מה שמצחיק זאת ההתהפכות ב180 מעלות של כל הכותרות מ"ריאל לא מסוגלת על ברסה" ו"מוריניו הפסיד לריאל את המשחק" ל"ריאל יכולה" ו"מוריניו למד איך לשחק מול ברסה".. סתם מראה כמה מהר אנחנו ממהרים לשפוט דברים בכדורגל על סמך משחק אחד לפה או לשם

יונת פלחה 26 בינואר 2012

סיקור טוב של המשחק, נהניתי.
נקודות אור:
רונאלדו הבין שאת משחק ההגנה שלו הוא נקודה הוא חייב לשפר.
במחצית שניה התיזה שלי עבדה- את צ'אבי אפשר ללחוץ ולהעלים מהמשחק.

נקודות חושך:
השיפוט מטריד ותמוה, גם בלי שני נגיעות היד ברחבה. זה לא רק דברים שרואים בטלוויזיה. זה ממש העלה לשחקנים את הסעיף.
שחקני ברסה כרגיל במעמדים הגדולים מבזים את סמל הקבוצה עם התיאטרליות.
פפה צריך לעזוב בלי קשר ליעילות שלו.

יונת פלחה 26 בינואר 2012

(שתי נגיעות כמובן…)

אמיר 26 בינואר 2012

במחצית השניה התזה שלך עבדה – אפשר ללחוץ את צ'אבי ולהוציא אותו מהמשחק. באופן מקרי לגמרי זאת היתה מחצית שבה שיחק צ'אבי ללא ידידו הטוב קשר נבחרת ספרד אנדרס איניאסטה. כי צ'אביניאסטה הם הסינרגיה הכי גדולה בכדורגל המודרני.

יונת פלחה 27 בינואר 2012

לריאל יש אוויר ללחוץ כמעט לאורך כל המשחק, ואם ברצלונה ללא צ'אבי לא שווה הרבה זה בדיוק הכיוון שהמיוחד צריך לאמץ. פלא שלא עשה את זה עד עכשיו (אולי כי יש לו כוכב שלא הזיז ת'תחת במשך 40 משחקים?)

ברצלונה ללא אניאסטה , שהיה ה-שחקן של העונה שעברה לדעתי עדיין קטלנית ומתפקדת.

חכם בדיעבד 26 בינואר 2012

לא לגמרי בטוח שאת הקרדיט על השינוי צריך לתת למוריניו ולא לשחקנים עצמם. ימים (וליכלוכים בעיתון)יגידו.

נעל קרועה 26 בינואר 2012

רגע,לא איבדנו את הפרופורציות פה?
לא
גם ביום חלש של שאבי ששיחק בלי איניסטה המכונה היתה אמורה להמשיך ולעבוד עם ססק,מסי,פדרו,ושאר הקבוצה
שנים לא ראיתי את בארסה כל כך פגיעה, בקישור ובהגנה ולא רק בגלל פיקה
היום משהו נשבר פה

Comments closed