סיבות לאופטימיות (ושלום לתמימות, בפעם האלף)

העזיבה של ואן פרסי

טוב, אי אפשר לומר שלא ראינו את זה בא.

ואן פרסי כבר התבטא פומבית שהוא רוצה לעזוב ולא להאריך חוזה אחרי שהתרשם מחוסר השאפתנות של ארסנל וחוסר יכולתה לטעמו לזכות בתארים. הוא לא התאמן ושיחק עם הקבוצה בקדם עונה.

אז מה עדיף? שחקן חסר מוטיבציה בקבוצה, שמת כבר לגמור את העונה ולהפוך לשחקן חופשי ולא שם פס ולא נותן פס לחברים שלו? או לעשות עליו כמה לירות ועוד לשם שינוי – לא להעביר כוכב שלנו לנובורישים של מנ. סיטי?

אז הצפוי ומה שהיה אמור לקרות בנסיבות האלה קרה. קצת עצוב, למי שעדיין לא התרגל.

***

חברים אוהדי ארסנל שלחו לי הודעות בסגנון: "אפס! היית יכול להישאר בארסנל ולהפוך לאגדה", "זהו זה. מתה סופית הרומנטיקה בכדורגל", "שנה שניה ברציפות מוכרים את הקפטן והכוכבים. ונגר, מה יהיה איתך?", "עד שכבר חשבנו שמשהו טוב קורה ומתחזקים הקיץ סופסוף ברכש רציני, בסוף הכל קורס".

חייבים להודות שמה שיפה בהודעות האלה של אוהדי התותחנים, שהן עקביות וחוזרות על עצמן בתזמון מדהים מדי קיץ. כמו שעון. עקביות והתמדה הם דברים חשובים בחיים בדרך להצלחה. ככה פעם אמרו לי. לא יודע, אני מחכה כבר שבע שנים לתוצאות. מה אגיד לכם? פעם הייתה לי סבלנות.

אני רק יכול לנחם קצת בכך שאצביע על אירוניה גדולה: העברת ואן פרסי, העיסקה הגדולה שמדברים עליה כל הקיץ, נסגרה ביום בו הייתה העברה גדולה יותר מבחינה כלכלית – באיירן מינכן הביאה את חאבי מרטינז מבילבאו ב-40 מיליון יורו, 10 מיליון יותר מאשר עלה ההולנדי.

***

אבל אני לא בוכה ממש על העזיבה של ואן פרסי. כן, זה קצת פוגע וקצת משפיל ושוב פוגע במעמדנו ההיסטורי כקבוצת פאר מהשורה הראשונה. שחקן בכיר עובר לכאורה ליריבה היסטורית שלנו ולכאורה ליריבה מהצמרת. זה משדר לנו שאנחנו בתקופה הזו לא בליגה של הגדולים באמת.

אני כבר השלמתי עם זה מזמן. וזה באמת מה שעצוב כאן.

תתפלאו, אני דווקא מגיע לעונת 2012-13 לשם שינוי קצת אופטימי. לא, אני לא הוזה אליפות אבל אולי גביע ובכל מקרה מקום רביעי נראה לי שלנו (אחרי יונייטד, סיטי וצ'לסי – בסדר הזה).

הנה הסיבות להתעודד מהמכירה של ואן פרסי:

1)  בניגוד לשחרורים של פברגאס, נאסרי, אדבאיור, טורה, פלאמיני וכו' – הפעם לשם שינוי ונגר נערך מראש. הוא הביא את מלך שערי הליגה הצרפתית, אוליבייה ג'ירו בעל הנוכחות, את לוקאס פודולסקי המנוסה מאוד ובעל הפוטנציאל ואת סנטי קאסורלה הקשר היצירתי הנהדר שכמוהו לא היה לנו מאז שחרור נאסרי וססק.  כ-40 מיליון פאונד הושקעו בשלושתם.

אז נכון, חיזוקים הכרחיים בקישור האחורי ובהגנה לא הגיעו, כי לוונגר יש לטעמי כח מקצועי רב מדי במועדון, אבל שימו לב: 10 הרכישות האחרונות של ונגר היו שחקנים בגיל ממוצע 27.2. זה כבר לא הימים שהוא היה מסתפק בהחתמת בני-עשרה עם פוטנציאל. אלא שמות מהשורה השנייה בכדורגל העולמי. אפשר בהחלט לראות בכך מגמת שיפור. העונה אפשר גם לצפות מג'רביניו וארטטה לתת יותר ולהתאקלם סופית בקבוצה.

2) לגבי ואן פרסי – הוא אמנם נתן עונה טובה מאוד, אבל הוא כבר לא ילד. בן 29 ואפשר לצפות ממנו לשוב להיפצע תכופות, מה שבאורח נס לא קרה לו בעונה האחרונה. זה היה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בואו נראה אותו משלים עונה נוספת נטולת פציעה רצינית. לא הייתי מהמר על זה.

ומעבר לכך – ברור שלא היה בריא וטוב לארסנל להשאיר את הכוכב שלה חסר מוטיבציה במועדון. בפעם הקודמת שוונגר השאיר במועדון שחקן נגד רצונו (ססק), אותו שחקן דאג לעשות סבוטאז' ולהעיף את ארסנל מליגת האלופות.

3) תסתכלו על השחקנים שעזבו אותנו בשנים האחרונות – תחפשו אחד שממש הצליח.

תיירי הנרי הענק ירד מגדולתו בברצלונה (גם אם היה חלק מקבוצה שזכתה בליגת האלופות), רובר פירס התאדה בוויאריאל, מתיו פלאמיני היה אמור לעבור למילאן אבל עקבותיו נעלמו בדרך, קולו טורה הגיע בשיאו לספסל של הסיטי אחרי לקיחת חומר אסור, אדבאיור נכשל בסיטי ועבר לקבוצה לונדונית קטנה, קלישי מקושש דקות ברוטציה שעורך מנצ'יני בינו לבין  קולארוב. ססק הביא את הקללה המיוחלת לבארסה שנדמתה כבלתי עצירה עד שהוא הגיע, נאסרי לא הרשים בינתיים בסיטי והוכיח רק דבר אחד – שהוא פרחח לא קטן (קללות לעיתונאים בנבחרת צרפת).

עכשיו תורו של רובין. כל כלב ביג'י יומו.

4) פתיחת עונה – וכמובן כמו בכל פתיחת עונה ארסנל מובילה את הטבלה (לפי האל"ף-בי"ת). כל עוד אקרינגטון סטנלי לא בפרמיירליג אפשר להיות רגועים. המקום הראשון שלנו במחזור ה-0. אחלה נקודת פתיחה. יש לנו עוד יומיים להסתכל על הטבלה כל הזמן ולהתענג.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ברבאטוב לעשירים
פתיחת העונה. הכדורגל שלי

No Comments

דודו פ. 16 באוגוסט 2012

למה שגורלם של ג'ירו ופודולסקי יהיה שונה מגורלם של צ'מאח וג'רביניו, שני פלופים ענקיים של ונגר? פודולסקי תמיד היה אוברייטד בעיניי ואילו ג'ירו יראה שלהבקיע בצרורות בצרפת זה שונה לגמרי מלהבקיע באנגליה (לראייה שני הפלופים הנ"ל)

בני תבורי 16 באוגוסט 2012

דווקא התחלת שקול ורגוע…

יוסי מזרחי 16 באוגוסט 2012

בניגוד לבני, אני חושב שהסיום הוא הדובדבן.
.

גיל מזימבבואה 16 באוגוסט 2012

ספר להם יוסי, 29 זה עדיין לא שיא החיים וגם בכדורגל יש מספיק הוכחות שיש חיים גם אחרי גיל 30 ובעיקר עם פרגסון. וכאן כבר מצביעים על ואן פרסי כמבוגר.
אנה הגענו?

MG 16 באוגוסט 2012

רגע, אז עכשיו לבניון כבר אין סיכוי לחזור לשיא כי הוא עזב את ארסנל? יש מצב שבגלל זה הוא לא היה בהרכב אתמול? :)

אבו צ'יצ'ריטה (fka תושב חוזר ) 16 באוגוסט 2012

הטבלה לא משקרת….תיהנה כל עוד ניתן.
כאוהד יונייטד, אני כבר לא יודע מה לחשוב ביחס לארסנל. כל הניתוחים והדיבורים, ובתכלס יש פה ענין פשוט מאד. המנג'ר שלכם מחרב את המועדון כבר כמה שנים. זה הכל

עמית 16 באוגוסט 2012

ידה ידה ידה….
אגב אבו צ'יצ'ירטה, יש שמועות שצ'יצ'ירטו בדרך ההפוכה מואן פרסי.
כאוהד ארסנל אשמח לראות אותו אצלנו.

גודיונסן 16 באוגוסט 2012

אני מסכים איתך לגבי האופטימיות.

לגבי האקסים שלא מצליחים בחוץ, אפשר בהחלט גם לקרוא את הרשימה הזו הפוך:
-תיירי הנרי התיישן לאט במקום להירקב באמירויות.
-נאסרי זכה באליפות
-אדאביור הגיע לריאל
-ססק השתלט על בארסה ונבחרת ספרד, והפך לחלוץ המרכזי (!!!1) שלה…

חלק ממה שתיארתי פה זה חצי בבדיחות הדעת, אבל אפשר לראות את זה כך בלי הרבה מאמץ.

יונתן 16 באוגוסט 2012

האמת שחוץ מהעונה שעברה (וגם חלקית זו שלפניה), ארסנל תמיד פותחת בסערה, משחקת כדורגל מהנה וגורמת לנו לחשוב שאולי השנה הם באמת יעשו דברים גדולים. אבל אז מגיעים המשברים, ובדרך כלל במהלך איזה שבועיים מעצבנים במרץ/אפריל הקרקע נשמטת מתחת רגליהם והם הופכים ל-לא רלוונטים. בכל המסגרות.

סבתא אינגה הייתה אומרת: 16 באוגוסט 2012

בניגוד לשסק, ואן פרסי אמר, בפה מלא וחד משמעית, שהוא הולך.
לא אולי, לא אם ייתנו לי, לא מאד רוצה וכיו"ב. אני עוזב. תודה וסאלאמאת.
אז מה זה משנה לאן?
מה שכן, אידיוט.
רצו אותו ביובה, הזדמנות לנפוש בצפון איטליה, אגמים, אלפים, יין טוב…
רצו אותו בעיר (ובקבוצה) הכי מדהימה ויפה בעולם – מזג אוויר ים תיכוני אירופאי, שיק וחמון ולשחק עם מסצ'אבינייסטה…

הוא בחר בעיר תעשייה ופועלים מצפון אנגליה.
אידיוט.

חוצמזה, אני יכול להגיד שאין לי בעיה עם שחקנים שעוברים קבוצות כמו שעיתונאי יעבור מישראל היום להארץ, אבל…
האמת שאני לא אוהב את זה.
גם כשזה קורה בקבוצות שאין לי שום אמפטיה אליהן.
לשמחתי, ההעברות בקבוצה האהודה עליי הן יחסית בשוליים. וגם אז, אם כבר מגיע שחקן, זה כי הוא מאד מאד מאד רצה לשחק דווקא בבארסה. כלכך רצה שאפילו וויתר על כסף.

את ואן פרסי אפשר להשוות למשל לאטו (גדול החלוצים בעשור הקודם!) – הייתה רק קבוצה אחת שהוא רצה והקדיש לה את מיטב שנותיו. אחרכך הוא עבר בהרבה כסף, קיבל משכורת משופרת, ואז הלך לעשות בוכטה (כמגיע לו – הבוכטה הכי גדולה בהיסטוריה).
אז ואן פרסי הוא לא ברבאטוב לעשירים. הוא בסך הכל אטו לעניים.
ואטו לפחות עבר לגור במילאנו.
קצת קלאסה, יא רובין, איפה קצת קלאסה?

איציק 16 באוגוסט 2012

אח אח אח, נגמרה האולימפיאדה, ותרא מיד לאן התדרדרנו… כדורגל. למי אכפת. חיפשתי משהו, שחיה, אתלטיקה, ג'ודו… אפילו חץ וקשת היתי מוכן, אבל כדורגל…
טוב אין בררב, למאורה ולישון 4 שנים פחות שלושה שבועות. אולי שוב יתחילו פוסטים לעניין… לילה טוב, ולא להעיר אותי על שטויות

סבתא אינגה הייתה אומרת: 16 באוגוסט 2012

אבל תבטיח – בלי נחירות!!

רונן 16 באוגוסט 2012

מצד אחד ואן פרסי יצא כפוי טובה לקבוצה שנתנה לו במה, הביאה אותו כשחקן צעיר , עם בעיות משמעת ולא מוכר ובנתה אותו ככוכב , לקבוצה גם היתה סבלנות להאמין בו למרות אין סוף פציעות שהשביתו אותו חודשים רבים וברגע שערכו קפץ בעונה זו , קפץ מהעגלה , מאידך ניתן איכשהוא להבין אותו ולהאשים את ונגר שלא נותן לשחקנים אופק ולא מראה ענין בהשגת תארים, ואזכור תמיד משפט שלו כי הוא חותם כל שנה להיות מקום שני, מה שמראה את הגישה ולא נותן לשחקנים לרצות ולהמשיך במועדון שמשחק נחמד אבל תארים במקום שני

סימנטוב 16 באוגוסט 2012

לגבי הנקודה הרביעית: בתור אוהד גולדן סטייט זה מה שאני אוהב בפגרה

ניינר 16 באוגוסט 2012

איזה כיף לדעת שאני לא היחיד פה שאוהד את חבורת האפסים מאוקלנד!

אריק 16 באוגוסט 2012

שכנוע עצמי זה נחמד. קסורלה שחקן טוב אבל ממש לא ססק ולא בא מאירגון מנצח. גירוד? אולי גם גיבארש הגיע לניוקאסל כמלך שערים. פודולסקי? הסיבה שגרמניה תמיד בעשרה שחקנים. כשלון נוראי במינכן

udi 16 באוגוסט 2012

אני כבר מזמן הפסקתי לנסות להבין את ההחלטות של ונגר בנוגע לרכש.
אין לי בעיה שתמכור את ואן פרסי במיוחד שהוא רוצה לעזוב, אבל למה למכור אותו ליריבה כאשר יובנטוס מציעה עליו כמעט אותו סכום?
ואיך יכול להיות שחלוץ כמו מרואון צ'אמח שמרוויח משכורות גבוהה נשאר בקבוצה אחרי עונה שלמה בה הוא לא הצליח לשים אפילו גול אחד (טוב נו אולי איזה אחד בגביע הליגה)?
ואיך אחרי העונה ההגנתית הכי גרועה שלנו בשנים האחרונות אתה עושה רק רכש התקפי ואפילו לא רכש אחד הגנתי? ועוד כשסונג היחיד שהחזיק את הקישור ההגנתי שלנו, כנראה עוזב.
מיואש אבל גם קצת אופטימי. מקווה שווילשר יחזור כמו חדש העונה ויחזיר אותנו לחיים. ואולי גם נגנוב איזה חצי גמר אלופות.

אלון 16 באוגוסט 2012

אהבתי את סעיף 4, אסטון וילה תמיד מקום שני באוגוסט.

ניינר 16 באוגוסט 2012

ארסנל הם קצת אורלנדו מג'יק של הפרמיירשיפ

אסף רביץ 16 באוגוסט 2012

לאן נעלמו הימים שלונגר היה חוש לזהות את השחקנים הצעירים הכי טובים בעולם שאף אחד לא שם לב אליהם עדיין? הקיץ הוא לקח מכל ליגה את השחקן הכי אוברייטד, שלא שווה את המחיר שלו ורוב הסיכויים שלא יצליח בקבוצה גדולה.

IsraGooner 16 באוגוסט 2012

אני לא רואה שום סיבה לאופטימיות, כי זה מהלך שבישר סופית שהמועדון האהוב עלינו כ"כ פשט את הרגל מבחינת ערכיו ואיבד את זכותו להתהדר בתואר "מועדון גדול". אנחנו גדולים היסטורית, מסורתית, גדולים בתרבות הכדורגל האנגלי ובעלי מעמד מיוחד, אבל כבר לא בפועל. מועדון גדול לא מוכר את השחקן הטוב ביותר שלו למועדון אחר בו הוא רואה יריב. והפעם זו מנצ'סטר יונייטד – זהו, המסכות הוסרו והשקרים נחשפו. חוסלו התירוצים על האוליגרכים, הפטרודולרים וההמתנה לסיפורי הבדייה של הפייר פליי הפיננסי. הרי יונייטד היא ה-benchmark. סליחה, הייתה.
ארסנל איבדה את הדרך לטובת מדיניות מאניבול קיצונית שמחרבת את קיומנו כמועדון רציני ושאפתני. בדלאוור יושב לו איזה מוגול ספורטיבי שבקושי הראה את פניו ב-16 החודשים שהוא בעל השליטה בארסנל, ומחכך את ידיו בהנאה. ארסן ונגר הוא שותף בכיר לשחיטה הזו.

אני לא חושב שאף אחד מהשחקנים, שהגיעו שוב כתחליפים נחותים ולא כחיזוק, הוא כזו מציאה גדולה (דווקא ג'ירו הכי מסקרן), במיוחד לא פודולסקי האוברייטד, שגם אישיותית הוא מצטייר כטיפוס די זבל. אבל אני לא יודע באמת. דבר אחד כבר למדתי בצער: אפילו אם יהיה שיפור כלשהו ביכולת של הקבוצה לעומת השנה שעברה, כמו שהיה אחרי מכירת הנרי למשל, זה יהיה כמעט חסר משמעות. הדפוס יישאר אותו דפוס כי ככה מתנהלים החיים בערוגה שלנו. זו מדיניות.

ואגב, כל השחקנים שעזבו אותנו זכו בתארים. אפילו אדבאיור.

ליאור 16 באוגוסט 2012

כל מי שחושב שהעזיבה של ואן פרסי לא תפגע בארסנל משקר לעצמו. בלעדיו ארסנל בשתי העונות האחרונות הייתה מסיימת במרכז הטבלה (אנשים אומרים שהעונה החולפת הייתה העונה הגדולה היחידה בקריירה שלו – אבל גם בזו שלפניה כבש מעל 20 שערים). אני ממש לא בטוח שיש כיום חלוץ מטרה שיכול להיכנס לנעליים שלו. אני מאוד מאמין בז'ירו, אבל אני לא רואה סיבה למה דווקא הוא ייתן תוצרת מההתחלה (שלא כמו ז'רביניו וצ'מאח).

אבל בלי קשר, המכירה שלו ליונייטד זו פגיעה תדמיתית. מילא פברגאס שרצה לעזוב לקבוצת נעוריו, אבל ואן פרסי ליריבה המרה שלך זה כתם. אני אמנם לא אוהד ארסנל ולא שזה חדש למישהו, אבל משגע אותי איך האוהדים שם יושבים בשקט כשהבעלים צוחק על חשבונם כל הדרך אל הבנק. מחיר של כרטיס למשחק באמירויות יקר יותר מאשר בכל מועדון אחר בפרמייר ליג. על מה?! אני גם לא שמעתי את ונגר או מישהו מהמועדון במשך שנים מגדיר מטרות לעונה הבאה. פשוט תוכיחו שאתם אוהדים אמיתיים ותקנו מנויים, אנחנו נדאג לכל השאר. זה זלזול עצום באוהדים. איך הם רוצים שמשהו ישתנה כשזה המצב? זה לא שחסר כסף למועדון הזה.

רפי רחמים 16 באוגוסט 2012

כבר שנים שארסנל נחשבת לטיפה יותר טובה מטוטנהם וליברפול אך רחוקה מאוד מצ"לסי ו2 הקבוצות ממנצ"סטר,אם הם מועמדים למשהו זה רק בעיני חלק קטן מהאוהדים שלהם
בקיצור קבוצת צמרת ללא שום סיכוי או שאיפות להשיג אליפות

ח'דר 17 באוגוסט 2012

יש סיכוי ש-RVP ייכשל בבדיקות הרפואיות בגלל בעיות בגב, בגלל שכל העונה שעברה הוא סחב את ארסנל על גבו לבד!
קרדיט לסופר-מריו באלוטלי ;-)

יוסי 17 באוגוסט 2012

ממש אורגינלי!

משה אוהד מנצסטר 17 באוגוסט 2012

האמת שהמצב ממש עלוב.אולי העליבות בכבודה ובעצמה. שני דינוזאורים מעולם שהולך ונכחד עוד מנסים להרגיש שייכים.
ואן פרסי הוא השחקן היחיד שמנצסטר יכולה הייתה לקנות, כך שזה לא ממש משנה שלא ממש צריכים אותו, והוא נפצע כל הזמן, וזאת לא העמדה והוא מבוגר מדי.
ונגר עוד יכול להביא שחקנים צרפתים או ספרדים אפילו בניון. עוד שנה גם זה לא יקרה. כולם רוצים לסיטי, צלסי, ברצלונה או ריאל, כן וגם לאיזה באר נפט בצרפת. איפה שהכסף נשפך כמו מים, הסוכן זוכה לעמלה, שוחד והטבות שונות. המשפחה והקרובים גם הם נקנים באותה הזדמנות, ומה שניתן מאוחרי השולחן גדול לעין שיעור מהשכר עצמו.
האסון שפוקד את ארסנל, זה אותו אסון שפוקד את מנצסטר ואת כל השאר שהם לא …. הכדורגל נהרס, הנאמנות הבריטית העיוורת של פרגי לכוכבים המזדקנים שלו ולצעירים חסרי השראה גם היא הולכת ונסדקת. זה לא כדורגל. זה לא ספורט ובטח שלא תרבות, זה סתם כסף שקונה בצע כסף ואת כל השאר.

Comments closed