בין תדמית למציאות (איך למדתי לחבב את פליקס מגאת)

פליקס מגאת והפייסבוק

אוהדי ספורט לא באמת חשופים לספורטאים אחריהם הם עוקבים באדיקות. הם אוהבים או שונאים אותם לרוב על סמך האופן בו הם משחקים ופועלים בזמן תחרות.

וגם אם התקשורת חושפת סיפור מקצועי ואפילו אישי על ספורטאי, עדיין אין בכך בהכרח כדי להעיד על אופיו.

אתה רואה שחקן כסחן או מלוכלך על המגרש שמשחק בשורות יריבה שנואה, ואוטומטית אתה משייך באופן מודע או תת-מודע שהוא 'חרא של בנאדם' או משהו בסגנון. מה לעשות?

אין ספק שהפער בין התדמית למציאות הוא לעיתים ענק. לדעתי לברון ג'יימס יכול להיות אחלה בנאדם, אבל כל פיפס שלו על המגרש ומחוצה לו נמדדים בזכוכית מגדלת וכל המיליונים שרוצים לשנוא ולתעב אותו מחפשים הצדקה ותימוכין לכך. אני ממש לא בצד שלהם. מעבר להערכה המקצועית שאותה כל אחד מאתנו ראוי וצריך לתת (האדם הוא ייצור שיפוטי, אין מה לעשות) – אם שחקן הוא מחורבן/מגעיל/מעצבן/גאון/נפלא – לא צריך למהר ולהסיק מכך על החיים האישיים.

נכון, כדורגלן כמו ג'ואי ברטון שהיה מעורב באיסנפור קטטות ושערוריות מחוץ למגרש הוא כנראה טיפוס מפוקפק שלא הייתם רוצים כחבר שלכם, אבל אולי זה רק צד אחד באופי שלו – שכמובן מושך אש. כי כל פעולה חריגה של ספורטאי בכיר זוכה לכותרות ודגש בתקשורת.

***

ולמה אני מספר לכם על כך?

פליקס מגאת, המאמן הגרמני שידע הצלחות גדולות, נחשב למאמן שמעניק את היחס הכי קשוח לשחקניו בעולם. התקשורת בגרמניה הצמידה לו כינויים מפחידים ("סדאם", "קווליקס" – משחק מילים עם 'עינוי' והשם פליקס), לנוכח סיפורים ועדויות של שחקנים איך הוא מתעלל בהם, מאיים עליהם, מריץ אותם ביערות, דורש משמעת קפדנית, מעניש אותם על טעויות וכו'.

בדרך הזו מגאת רשם הצלחות גדולות עם שטוטגרט, באיירן מינכן (היחיד לזכות בשני דאבלים רצופים) ווולפסבורג (אליפות היסטורית ב-2009) וגם הצלחה חלקית אך לא מבוטלת בשאלקה, למרות שאוהדי המועדון שונאים אותו. מצד שני השחקנים שעברו תחתיו, במיוחד המפונקים שבהם, מתעבים אותו, בזים לו ולא מסוגלים לראות את הפרצוף שלו.

מגאת חזר לוולפסבורג בעונה שעברה והצליח להציל את הזאבים מירידת ליגה. הוא עשה מהפכה גדולה, רכש המון שחקנים ובפתיחת העונה הפרשנים סימנו את הקבוצה כמועמדת לרוץ בצמרת העונה. בפועל אחרי 8 מחזורים, כשמגאת נהנה מכל הסמכויות המקצועיות במועדון ללא עוררין, וולפסבורג שקעה במקום האחרון והשוותה שיא שלילי עם שני שערי זכות בלבד. ביום חמישי האחרון הוא פוטר, העוזר שלו עמד על הקווים בשבת ותוך פחות מחצי שעה וולפסבורג כבשה רביעייה והביסה 1:4 את דיסלדורף בחוץ.

הוא כמובן הפך לשק חבטות חבוט מדי. בתקשורת ירדו עליו, על האופי והאישיות שלו, על השיטות שלו. גם שחקנים במועדון – ודייגו הברזילאי בראשם – יצאו קטנים כשלכלכו עליו ועל הגישה והדרך שלו.

***

אממה – לפני שנתיים בעודו מאמן שאלקה, מגאת פתח עמוד בפייסבוק. היה מאוד מסקרן לראות איך אותו דמון אנטי-אנושי שתואר על ידי כולם יצטייר דרך הרשת החברתית באופן ישיר ולא מתווך.

לכן אני מהרגע הראשון עשיתי לייק לעמוד שלו, וכמוני עוד 215 אלף איש!

מגאת לא חסך מהרגע הראשון בכתיבת סטטוסים מפורטים לפני משחקים, אחריהם. מסר מה הוא חושב בכנות, הפגין הרבה רגשות כלפי הגולשים שעוקבים אחריו וחשף כמה הוא אנושי. הוא כתב גם אחרי שפוטר משאלקה והמשיך לשתף בדעותיו ותחושותיו. כמובן שזה היה מאוד מרענן, מרגש אפילו. ואין ספק שזה עשה רק טוב לתדמית שלו.

***

אחרי שפוטר מוולפסבורג וחטף ביקורת אישית ומקצועית מכל עבר, אני התרגשתי מהסטאטוס שמגאת העלה השבוע:

"אוהדים וחברי פייסבוק יקרים, אני אגלה לכם 'סוד' שהוא ממש לא סוד. בניגוד לשמועות, אני לא שקוע בדיכאון. אני עושה מה שאלפי אבות עושים – מבלה את חופשת הסתיו עם הילדים ונהנה מהזמן הזה. אני רוצה להודות לכם בשם המשפחה שלי על התמיכה הגדולה והאישית, הדאגה הרבה והסימפטיה שהפגנתם כלפיי בימים האחרונים. אומר לכם כך: אני מרגיש נהדר בחברתכם. נתראה בקרוב. שלכם, פליקס מגאת."

תודו שזה אנושי. תודו שזה מעורר סימפטיה. אנחנו עדיין לא יודעים מהי המציאות, אבל התדמית שמגאת מצליח לעצב לעצמו (או למכור לנו) דרך הפייסבוק כל כך שונה מזו שהודבקה לו כל השנים.

אולי בכל זאת הוא אדם נחמד מאוד מחוץ לכדורגל.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ה-NBA ב-30 מילים, אחת לכל קבוצה
יומן אליפות של הניינרס (8). בערב יום שני איום ברקע

No Comments

D! בארץ הקודש 30 באוקטובר 2012

אני רק מניח שלעולם כבר לא נדע, חלק מהסופרסאטרים הגדולים של ימינו שבויים (או אנחנו שבוים אבל מי יודע ) כלכך עמוק בתוך מערכי יחצנות שהם כבר לא ממש בני אדם בשבילנו. מצד שני בתור אוהד תמיד נחמד ובתור בן אדם תמיד טוב לראות את האדם מחוץ למסגרת המוכרת גם אם זו מדוגמנת משהו.
ובתור אוהד ליברפול הסידרה העונה (being liverpoo)עושה בדיוק את זה.

סבתא אינגה הייתה אומרת: 30 באוקטובר 2012

וואלה עשית לי חשק להציע לפפה חברות…
אני בטוח שבפנים הוא פשוש. שבחיים האישיים הוא לא רודף ארבעים מטר אחרי מישהו כדי לבעוט בו שלוש פעמים, ואז לדרוך עליו, לבעוט בו כשהוא שוכב וגם לסטור למטרידים שבאים להציץ.
בטח יש לו סטטוס בפייסבוק שבו הוא כותב שירי דוד אבידן וארקדי דוכין ומעלה ציורים של כבשים. וגם תמונות שלו בפרווה ותחרה, עם ליפסטיק ורוד.
נכון.

אני מבין שסאלבה נתן לך טעימה מהמגירה העליונה…

איציק 30 באוקטובר 2012

לא הבנתי את הקטע עם התחרה והליפסטיק. כתבתה על פפה או דניס רודמן.
אגב, רודמן, פרובוקטור סידרתי במגרש ובחיים היה אדם מאוד רגיש מחוץ למגרש.

סבתא אינגה הייתה אומרת: 30 באוקטובר 2012

לא הבנת, אבל יצאה לך משוואה מאד יפה:
פפה + ליפסטיק + תחרה = דניס רודמן.
אהבתי.

תגיד, ופפה חורז דוד אבידן כן מסתדר לך?

לעומת זאת, אני בטוח שאם אוזיל מגדל שיער הוא שתי טיפות עראק אורן זריף (למרות ההשוואה השגורה שלו למארטי פלדמן מפרנקנשטיין הצעיר…)

יאיר אלון 30 באוקטובר 2012

בנאדם נחמד לא בנאדם נחמד הוא אחת ההוכחות שיש אלף דרכים להצליח כמאמן בעבודה עם שחקנים.
זה לא מתאים לכל מקום ולא לכל קבוצה אבל בסה"כ מגאת' הוא מאמן מעולה עם קבלות.

קבוצה שמנצחת 4-1 דקה אחרי שהוא עזב? בואו נודה באמת כנראה שהעוזר לא הספיק לשנות כ"כ הרבה מאז העזיבה…

יואב בורוביץ' 30 באוקטובר 2012

אני משוחד בנוגע לפליקס מגאת', כיוון שבדיוק בשנה שהתחלתי לעקוב אחר כדורגל (1982-1983) הוא היה אחד השחקנים האגדיים בעולם. לדעתי גם כמאמן הוא הצליח מאוד ואף מעבר לכך. חוץ מזה, אני אוהב אותו כיוון שגדל בתקופה של גרמניה הלבנה (והגזענית) ללא אב, שהיה בכלל פורטו ריקני (ולכן המראה השחום). למרות כל זאת הוא הצליח להפוך לאגדה. אז אומרים עליו שהוא מאמן קשוח מדי- זה לא מעניין אותי. גם פרגוסון היה במשך שנים מאמן קשוח מדי.

Comments closed