
אני לא מאמין במקריות. 27 בינואר (1756) הוא תאריך לידתו של וולפגאנג אמדאוס מוצארט, המלחין האוסטרי הגאון. אז די מתבקש שלאו מסי ייתן הצגה ויפנק ברביעייה בתאריך הסמלי הזה.
כריסטיאנו רונאלדו כבש שלושער במשחק בשעות הצהריים (והוחלף), מסי צפה, הפנים ובמשחק הערב ענה ברביעייה. בזמן שרונאלדו חוצה את רף 300 הגולים בקריירה ומסי חוצה את רף 200 הגולים בליגה הספרדית, כששניהם מאותתים בתזמון מושלם לקראת הקלאסיקו בחצי גמר הגביע ביום רביעי, ההקשר התרבותי הראשון שעולה לראש הוא כמובן: anything you can do i can do better.
ב-31 בינואר, יום חמישי יחול יום ההולדת של פרנץ שוברט (1797), מלחין אוסטרי אחר, מופלא שבמופלאים.
אני מנצל את ההזדמנות כדי להזמין אתכם ל'שוברטיאדה' השביעית בישראל. אירוע שנתי, פרי הגותו ויוזמתו של ד"ר רז כהן, שהפך בשנים האחרונות לאחד המוסדות המוסיקליים היפים במחוזותינו – לאניני טעם ושוחרי מוסיקה קאמרית משובחת.
נאמנה למסורת הווינאית מתקופת חייו של שוברט עצמו, מדי סוף ינואר, סביב תאריך הולדתו של המלחין, מנוגן בישראל מרתון מיצירותיו הקאמריות והליריות. ביום חמישי הקרוב, תאריך לידתו המדויק של שוברט ייערך הקונצרט הפתיחה של השוברטיאדה – באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ("מרכז שטריקר") בת"א. לאחר מכן ייערכו עוד שבעה קונצרטים – בחיפה, ירושלים, ראשל"צ, רעננה, קיבוץ אילון, קיבוץ עין השופט וקיבוץ שדה בוקר.
בתכנית: חמישיית כלי הקשת הכבירה בדו מג'ור (ד. 956) ומבחר שירים ('לידר') עם ארבעה זמרים אותם ילווה פסנתרן הלידר הדגול האנגלי גרהאם ג'ונסון – בביקור ראשון בישראל.
***
אם ההשוואה המתבקש בין מסי לרונאלדו אולי ניתנה כבר בסרט עטור השבחים והאוסקרים 'אמדאוס' – כשמסי על תקן מוצארט ורונאלדו על תקן סאליירי עליו האפיל, הנה הצצה קטנה לחייו של שוברט שנולד 5 שנים לאחר מותו של מוצארט:
בניגוד למוצארט שסומן כגאון מגיל גן חובה, כתב מוסקה מגיל 6, חי 36 שנה והביא את המוסיקה לפסגות חדשות, אך השלים 626 יצירות 'בלבד'; שוברט הוא הדוגמה האוסטרית ההפוכה: הוא לא היה ילד פלא, למעשה החל לכתוב מוסיקה רק בגיל 16 כשהתחלף לו הקול והוא נאלץ להפסיק לשיר במקהלת הילדים של וינה. ב-14 שנה בלבד שכתב מוסיקה עד למותו בגיל 31, שוברט השלים 1,047 יצירות, מוסיקה שמיימית, שגולתה הכותרת שלה זה ה'לידר' – מעל ל-600 שירים הלחין שוברט והמציא-יצר מחדש את הז'אנר של השיר האמנותי. הוא גם כתב סימפוניות נהדרות, רביעיות מיתרים משובחות וסונטות כבירות לפסנתר, אבל מחזורי השירים בליווי פסנתר הם הדובדבן שבקצפת המוסיקלית שלו.
מסי הוא גם מוצארט וגם שוברט. גם איכות וגם כמות, גם פסגה חדשה באיכות הכדורגל וגם שירה מופלאה בתנועה והרמוניה מופלאה של אדם עם כדור.
רונאלדו הוא בכל זאת סאליירי.
ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url
No Comments
אז מה זה מסי וארגנטינה במונדיאל- הסימפוניה הבלתי גמורה?
לגמרי
הם החלק הלא גמור :-)
חכה חכה…
קצת הזוי להשוות את שני הבועטים הללו למוצארט, שוברט ואפילו סאליירי, אבל רק בשביל הפרסומת שעשית לשוברטיאדה, היה שווה.
אם אחרי 200 ו-300 שנה ימשיכו אנשים לקנות, לך תדע מה הטכנולוגיה שתהייה אז, מה שלא יהייה כדי לצפות בשערים שלהם, אומר שצדקת ואבקש סליחה. בנתיים, במיקרה הטוב הם סימפל פלנט או לידי גאגא.
השוואה מתבקשת. אכן מוצארט – סליירי.
קטע מעניין יהיה לחבר בין איזו סונטה לביצועי מסי.
אבל האתגר האמיתי יהיה למצוא את בטהובן!!
פ-פ-פ-פם!!! פ-פ-פ-פם!!!!
מראדונה הוא הבטהובן של הכדורגל
אתגר? צריך זיכרון, והזיכרון שלי אומר שרונלדו הברזילאי הוא הבטהובן.
מסכים עם ההשוואה לבטהובן.
מלחין חרש זה כמו כדורגלן שמן.
אם קצת הייתם בעניין הייתם נמנעים די מהר מההשוואות לבטהובן, שמרד במורשת הקלאסית (שלא לומר, המתמטית) של מוצרט (ושוברט)ועיצב בכתיבתו את התקופה הרומנטית של המוזיקה.
אם כבר מוצרט בטהובן, אז אנחנו יכולים אולי לומר שברזיל 70 היתה הקלאסיקה (מוצרט), וברזיל 82 היתה הרומנטיקה (בטהובן). לא למותר לציין שהרומנטיקה של 82 איבדה את זה לסוג אחר של מוצרט, איטליה של טראדלי וזוף.
אם נלך לעשרים השנים האחרונות הייתי שם את זידאן, ריבאלדו, מתיאוס, רונאלדו (פורטוגל) בצד של מוצרט, את קאנטונה, ראול, מסי, רונלדו (הברזילאי), אינייסטה בצד של בטהובן.
אני רק בדיחה…
אני לא נוהג לעשות את זה, אין לי פייסבוק אז אני לא באמת יודע, אבל נדמה לי ש- +1 זה לייק.
אז +1!!!
למעט זה שאיטליה 82' זה לא טראדלי ולא זוף.
פאולו רוסי!!!
אבי אבותיו של פיליפו איזאגי, שחזר מהשעיה ארוכה בדיוק כדי להצטרף למונדיאל, וסטר לברזיל שלוש פעמים באחד המשחקים האדירים בתולדות הכדור!!!
ובעניין אחר – MG, אתה חי? נעלמת…
באמת? אני לא חושב שעובר פוסט של פרוסנר בלי תגובה שלי כאורך הגלות :)
ואם כבר, אז כבר – אבא שלי, אוהד איטליה (לא ברור למה), היה במשחק הזה. אם אני זוכר את הסיפור נכון, הוא קנה כרטיס מפרואני מבואס שרצה לחזור הביתה, אחרי שנבחרתו הודחה. הכרטיס לעה לו משהו כמו 10$. אני חושב שאם מייקל ג'יי פוקס עדדין היה בשיא אונו, היו אנשים שהיו משלמים לפחות פי 1,000, כדי להשתמש לו במכונית, ע"מ לחזור לאותו יום.
אם כל הכבוד לקלאסיקו והקרב האם מסי יכבוש השנה עשרת אלפים שערים והאם רונאלדו יכבוש תשעת אלפים שערים
אני אשב ואצפה ביונייטד מארחים את סאוט׳המפטון.
לייק
+1
אי אפשר שלא להזכיר שהאיש בעת החרשה שהעלה את הכדורגל לרמת אומנות ,הוא רונלדיניו,שהוא המורה של מסי בברצלונה!תבוא הברכה על סקולרי שהזמין את רוני לפינלה במונדיאל בברזיל להשמיע את הרקווים במראקאנה……….
דל פיירו זה שופן.
בד"כ גאון בפעולות מינוריות, אבל פתאום מחבר את הכל באיזו התפוצצות מרהיבה.
חברה אלו דיברי כפירה, אם הכדורגלנים האלו היו מתים, הם היו מתהפכים בקיברם… השוואות אלו מבזות את הכדורגל!!!
איציק, כדורגלנים מתים לא מתהפכים. כי אף שופט לא ייתן להם על זה פנדל.
גם לי אין פיסבוק, ובכול זאת
+1 (או איך שזה לא יהיה)!!!!!!!!!!!
;)
:)
אפרופו מקריות, לא מזמן ראיתי בפייסבוק:
Chuck Norris was born Sept. 1 1945.
World War 2 ended Sept. 2 1945.
coincidence? i think not!!
:)
האמת שסופית היא הסתיימה ב-9 בספטמבר – יש סיכוי שהוא היה עצבני מהברית?
LOL
וואחה וואחה, וואחה וואחה וואחה…
וגם…
כן, אבל…
צ'אק נוריס נולד ב-10 במרץ 1940.
שזה בדיוק 40 שנה לפני כותב הבלוג הזה ;-)
עמית, כמוסיקולוג בהכשרתי, אני חייב להגיד לך שזה החיבור הנפלא ביותר שמישהו עשה בין שני התחומים שאני אוהב כל כך. תענוג.