הבלוג מברך את קוראיו בחג פסח שמח

בטח כבר קראתם-שמעתם-ראיתם-נמאס לכם-עד שבא לכם להקיא-מהברכה הזו. ובכל זאת, חג הפסח וערב ליל הסדר הם הייחודיים ביותר במועדי ישראל. החיבור הכי חזק למסורת שם העם היהודי, לעבר המשותף, לדור ודור, לתחושה שאנחנו חיים במדבר, שרודפים אותנו, שאנחנו צריכים להסתפק בחלקנו, לזכור את החלשים בחברה, להיפתח, להפגין סולידריות חברתית, ללמוד וללמד.

להיות מאוחדים, להיזכר שמשפחה זה הדבר החשוב ביותר. הגרעין והסיבה לחיינו. לזכור את הרע ולקוות אל הטוב. להישאר אופטימיים ולהעריך את אשר יש לנו. לתפקד עם כוח סבל, והרי מי שהזדיין עם כאבי בטן של מצה וכבד קצוץ תקועים בקיבה, יודע סבל מהו. להוקיר את הקינוחים, לשמוח שלא רואים יתור מדי פעמים בשנים את החמיות, הדודות וכל אחד את הוודו/מנחוס/קרציה המשפחתי/ת שלו.

מה נשתנה הלילה הזה? שהלילה הזה יש ליגת האלופות. לעזאזל עם הסדר הזה. מי צריך אותו עכשיו? חשוב חשוב בלה בלה בלה. הייתי מעדיף בלעדיו, ולו לשנה אחת. לכו תעכלו את המנות שלכם. נרקומנים 

משחק ידידות
אוהד חדש לקראת הגומלין בפורטו

No Comments

בני תבורי 9 באפריל 2009

נו לווינטל, ואתה באמת חושב שמצה וכבד קצוץ היו הבעיות שלי אמש? אולי, אם קוראים להם איוונוביץ' ודרוגבה…
למען האמת הסדר היה בסדר. אלטרנטיבי משהו, באוהל עם טאבון והרבה אוכל לא פסחי ואלכוהול בשלל צבעים. בהתחלה חשבתי שבאסה שאין טלביזיה קרובה כדי להציץ מידי פעם, אבל אחרי הסמסים מחבר אוהד יוניטד, הבנתי שממש לא.
פסח זה חג של ניסים? אולי יקרה משהו בשבוע הבא בלונדון…

Comments closed