בלוגרנה (3) – אופיר ממן

בעודי בדרכי לרוסיה לטיול שורשים עם אישתי חשבתי לעצמי – אם אני יכול להתאמץ ולדמיין בשביל אישתי חוויות ילדות בארץ שמעולם לא ביקרתי בה, אני בטח יכול להתאמץ ולדמיין את המכתבים שנכתבו אתמול ברחבי אירופה אחרי ניצחון הקבוצה שאני באמת אוהב.

אוקיי, זה אולי לא נשמע טוב ככה.. לא נורא. אני תמיד אוכל להאשים את הוודקה שמשקים אותנו פה. סאלוט!
מכתב 1.

לכבוד: נלסון סמדו.

אני כלכך שמח שהגעת לאגף ימין. השקט, המהירות וההצטרפות שלך מפנות אותי לרדת לקבל כדור בצד ימין באמצע או מאחור, לבנות משם את ההתקפה ולחזור להיות ה50/50 שאני. ישנם עדיין אמנם אוהדים שמפקפקים בי אבל אני נחוש להוכיח להם ששני הבישולים שלי לא מקריים, ואין כמו משחק מול יובנטוס, אלו שכבשתי מולם בגמר הקסום לפני שנתיים וחצי כדי להוכיח. בקיצור נלסון (איזה שם יפה יש לך!) עד עכשיו, בשבילי לפחות, אתה הרכישה המוצלחת של העונה. מרגיש לי שנועדנו להיות יחד, כאילו תמיד היית פה לידי…היי לאן אתה בורח?

שלך.

איבן ראקיטיצ'
מכתב 2.

לכבוד: הקורה.

שמחתי לראות איך אחרי משחק וחצי בהן תסכלת את כל האוהדים שלנו הפעם בחרת בצד הנכון ומנעת מאספניול לרדת למחצית בשינוי מומנטום. באופן כללי, יחסית לאחוזי ההחזקה בכדור הם הגיעו למצבים טובים ונוחים מידי 3 פעמים, כך שעוד נצטרך לעבוד עם החבר'ה על תשומת הלב בהגנה כמו במקרה ג'ורדי אלבה וטר-שטגן. אין לי מושג למה אני משתף אותך בזה, את בסך הכל קורה, אבל מצד שני אני לא מחייך בניצחון 5-0 בדרבי אז גם אני די בלוק.

וולורדה.

המאמן וולורדה.
מכתב 3.

לכבוד: ג'ררד פיקה ולואיס סוארס

יגידו שאנחנו קונספירטיבים ופרנואידים, שיגידו! בינינו, אנחנו יודעים ששתי הכאפותשסוארס הלביש לך אחרי הגול הן כנגד שתי הנקודות שיש לנו, וזה ממש לא לעניין כל הסתלבט הזה.

כעוסים ופגועים,

אוהדי ריאל מדריד.
מכתב 4.

לכבוד: הקהל בקמפ נואו

שמחתי מאוד שהגעתם להשתתף בשמחת הבר מצוו..הבכורה שלי. התרגשתי שהתרגשתם איתי, מן הסתם לא ישנתי כל הלילה! אז ראיתי אח"כ בטלוויזיה את מחיאות הכפיים שלי (בגול של מסי) ושלכם (כשנכנסתי דקה אחרי), זה ילך איתי לנצח! אני יודע שאמרתי שלא אהיה כמו ניימאר בהתחלה, זה כי אני מתכוון להיות יותר טוב! חחח סתם לא, אל תעמיסו עלי ציפיות, אני עוד ילד (ותודה לקואוצ' וולורדה שמבין את זה הכי טוב ונתן לי 20 דקות ולא יותר בבכורה), אבל באתי ללמוד, להרכיב את אחד מאגפי ימין הצעירים והמבטיחים בעולם ולהתפתח להיות אחד השחקנים הגדולים בעולם. רואים, לא?

חי את החלום,

אוסמן דמבלה.
מכתב 5.

לכבוד: פלורנטינו פרס

די, זה לא עובד.אתה מנסה לפייס אותי בתכניות רדיו בספרדית כשאתה מדבר על זה שהוא שייך לעבר אבל אתה רק פוגע בי יותר! אתה רק מדרבן אותו לכבוש יותר, לי יש עוד משחק שלם בחוץ ולו כבר יש חמישה שערים! ומה זה הקטע הזה עם 'הייתי מביא אותו לריאל בתחילת הקריירה?! פתאום אני לא מספיק טוב בשבילך? רגע, אתה קראת לי שמנה?!

חומה

כריס המפציץ מס' 1 בעולם אוף נו אני יותר טוב ממנו תאמינו בזה!!
מכתב 6.

לכבוד: ליונל מסי

בדיוק סיימנו לחדש את מלאי הכדורים אחרי שהפסקת לקחת אותם הביתה לפני שנה וחצי, ועוד פעם התחלת? תקשיב נשמה זה לא ערוץ אגו ב2 בלילה, חלאס עם השלישיות.

סתם, תישאר פה לנצח.

אפסנאות ברצלונה.
מכתב 7.

לכבוד: בעל הבלוג.

באווירת אלול אסלח לך הפעם על שלא שמת תמונה שלי, אי אפשר כל שבוע… ואם כבר – לדעתי כדאי שמעכשיו נבחר את השחקן ה*שני* המצטיין. המועמדים אם תשאל אותי הם סמדו, ראקיטיצ', ג'ורדי אלבה ששיחק גם כמגן וגם כקיצוני ובישל לי פעמייםובוסקטס שמפת החום שלו נראית כמו ראקיטיצ' אחרי גילוח – כתמים אדומים בכל מקום. אבל האמת שהמצטיינים הפעם הם הקהל, נתנו הצגה! הגיע הזמן,

ליאו.

נ.ב,

אהבתי את הצבעים של החולצה!
מכתב 8.

לכבוד: יורם ארבל

פרשתי מכדורגל. מזמן.

לפרוש זה טוב.

זידאן.
מכתב 9.

לכבוד: קוטיניו

טוב די עם השטויות אנחנו ממש צריכים אותך, לפחות עד ינואר.

הר קלופ.
מכתב 10.

לכבוד: ברצלונה

אפשר בבקשה עוד מזה גם בשלישי?

אמן.

אני.