אחד המקרים המעניינים והטראגיים בהלכה ובפולקלור היהודיים, שממשיך להעסיק את הפסיקה היהודית (בבתי הדין) והישראלית (בחוק ובבתי המשפט) גם היום הוא מקרה הממזר.
ממזר ע"פ היהדות הוא אדם שנולד בחטא לאישה נשואה שזנתה עם אחר (הסטטוס שלו לא רלוונטי) או כתוצאה מגילוי עריות בקרבה הראשונה (המקרה הפחות נפוץ).
על פי ההלכה יהודית, ממזר הוא פסול חיתון למעט ממזרה, וכל צאצאיו – אם יהיו כאלו – יהיו ממזרים, עד עולם. (ישנן דרכים עקיפות לביטול ממזרות לדורות הבאים אך הן רצופות מכשולים מוסריים ותרבותיים וחלקן אינן רלוונטיות לימינו)

*

באופן אישי – כאדם מאמין (במובן מופשט ורחב של המילה – במצבי היום אני רחוק משמירת תרי"ג מצוות) זהו אחד המקרים העיקריים בהם אני לא מצליח להגיע להשלמה נפשית עם ההשלכות ההלכתיות של המאורע ועם השאלה המוסרית של "צדיק ורע לו". הממזר חף מחטא ומאשמה ולממזרות אין קשר לתכונותיו הביולוגיות או הקוגניטיביות  (הגמרא מכירה בזה וישנה מימרא "טוב ממזר תלמיד חכם מכהן גדול עם הארץ") ,הוא בעצם נושא על כתפיו מילדות עד קבר את חטאם של אחרים, עליהם הוא משלם.
זו לא בחירתו, זהו גורלו.

מעניין מאוד לשים לב שבסלוגן הישראלי המילה ממזר משמשת גם לתיאור אדם חריף וממולח, עד כדי התפעלות. (גם כאן המקור הוא יהודי – "רוב ממזרין פקחין – תלמוד ירושלמי)
ואולי יש קשר, אולי מי שהוויתו מראשיתה מורכבת מזרות שונות ודחיינות חברתית מפתח כשרונות הישרדותיים, אין לו ברירה אחרת.

*

נחיתת פאוליניו בברצלונה הוראתה בחטא – אין לברוח מכך ואין להתעלם מכך, ושתי נקודות (חשובות, במגרש בו כנראה הפסדנו את האליפות בעונה שעברה, אחרי ה6-1) וגול (מעולה, עם המון עוצמה ומזווית לא פשוטה) לא ישנו זאת.  ענן כבד של אינטרסים זרים מרחף מעל סעיף שחרור ה40 מיליון הזה, ערפל סובב את הסירוב העיקש של מסי ואינייסטה לחתום על חידוש החוזים.

אבל – ופה אני מכה על חטא- זו לא צריכה להיות הפריזמה דרכה נבחן את פאוליניו. את הילד מהפאבלות בעל סיפור החיים המרתק (תוכלו להרחיב קצת אצל יוכין, היום) שחייו והקריירה המקצועית שלו רצופים קשיים ואתגרים מהרגע הראשון, ושהפך להיות שחקן הרכב ובורג משמעותי בקישור של אחת הטוענות המשמעותיות לזכייה במונדיאל הקרוב צריך לבחון רק דרך הכדורגל שהוא יביא לקבוצה.

ואתמול ראינו שהוא מעניק אלמנט חדש למשחק של ברצלונה, שלא היה קיים בשנים האחרונות – הצטרפות של קשר אחורי עם חוש לכיבוש להתקפה. פאוליניו בעל עוצמה פיזית שאין היום בקישור הקטלאני, והוא יודע לתרגם אותה לפעולות חיוניות בהגנה כמו בהתקפה. עד עכשיו – ניתן להתרשם שהוא מנסה לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ותאב להוכיח לעולם ואולי בעיקר לעצמו שגם גורל אפשר לבחור.

*

עקבים:

-יש מצב שמישהו יודע מה אמינם עשה אצלנו אתמול בקישור?
-דמבלה בחוץ לחודשיים. ראיתי הקבלה לפציעה הראשונה של ניימאר שהתרחשה באותה הדקה (25).  העיקר שיש משהו להשוות.
– ברכות לסוארס (על הגול) ולדולפאו (על המקום בהרכב). הם עדיין יצטרכו ללמוד לקבל החלטות טובות יותר ולשחרר כדור מהר יותר.
– וולורדה עלה עם הרכב קצת מכעיס. אם כבר מנוחה לסמדו, אז יש את וידאל. אם כבר מנוחה באופן כללי (וחייב, יש מחזור אמצע שבוע) אז למה לא לאינייסטה?
– מסי, כמו רונאלדו, יצטרך לרדת לספסל מידי פעם כדי לחלק כוחות. זו הבחירה המשמעותית ביותר של הנמסיס שלו (או של זידאן) שהובילה אותו לשנתיים מופלאות.
– סוארס בשמאל פשוט לא יכול לקרות. ובכלל, מה יהיה עם החלוץ המופלא הזה? מדאיג.
– 12/12 במשחק רע, עם פחות איומים לשער מחטאפה (!) איך עושה קלישאה? "גם משחקים כאלו צריך לדעת לקחת"

בלוגרנה (אלופות 1) - אופיר ממן
בלוגרנה (6)